המלחמה מתרחבת למצרים: רחפן פגע במתקן גז אסטרטגי בנמל דמיאט

המלחמה בין ארה״ב לאיראן ממשיכה להתרחב גיאוגרפית, וכעת מגיעה לראשונה גם למצרים. רחפן פגע בנמל דמיאט שבחוף הים התיכון והצית שריפה בשתי אוניות הקשורות למערך יבוא הגז הטבעי הנוזלי של המדינה. הרשויות במצרים הודיעו כי האש הושגה תחת שליטה וכי לא היו נפגעים. אף גורם לא קיבל אחריות לתקיפה, אולם האירוע נחקר על רקע העימות האזורי והתקיפות האחרונות נגד נכסי אנרגיה וכוחות אמריקאיים.

החשיבות של האירוע חורגת מהנזק הישיר לאוניות. נמל דמיאט נמצא פחות מ־65 קילומטר מהיציאה הצפונית של תעלת סואץ ומשמש מוקד חשוב לייבוא, אחסון והזרמת גז למערכת המצרית. פגיעה בו ממחישה כי גם נמלים שנחשבו מרוחקים יחסית מזירות הלחימה במפרץ הפרסי ובים האדום אינם בהכרח מוגנים.

הרחפן פגע במתקן שמספק גז לרשת המצרית

אחת האוניות שנפגעו היא Energos Winter, מתקן צף לאחסון וגיזוז גז טבעי נוזלי. האונייה אינה רק מכלית שמעבירה מטען מנמל לנמל. היא מקבלת LNG בטמפרטורה נמוכה, מאחסנת אותו, הופכת אותו בחזרה לגז ומזרימה אותו לרשת הארצית של מצרים.

המתקן מסוגל לאחסן כ־138 אלף מ״ק של גז טבעי נוזלי והוצב בדמיאט במסגרת הסכם לחמש שנים עם חברת הגז הממשלתית המצרית. הוא אחד מארבעה מתקני גיזוז צפים שמפעילה מצרים כדי להבטיח אספקת גז לתחנות הכוח ולתעשייה.

הרחפן פגע לפי הדיווחים ב-Energos Winter, והאש התפשטה לאוניית LNG נוספת בשם GasLog Salem. שתי האוניות הועברו לאחר מכן אל מחוץ לנמל לצורך הערכת הנזק, והפעילות במתקן נפגעה לפחות באופן זמני.

לא ברור בשלב זה כמה זמן יימשכו הבדיקות ואם נגרם נזק למערכות הגיזוז וההזרמה. גם פגיעה שאינה משביתה את האונייה לחלוטין עלולה ליצור עיכובים, משום שמתקני LNG כפופים לבדיקות בטיחות מחמירות במיוחד לאחר שריפה או פיצוץ.

נקודת תורפה חדשה במפת האנרגיה

התקיפה מדגישה את אחת הבעיות המרכזיות של משק האנרגיה העולמי בעימות הנוכחי. מדינות המפרץ וחברות הספנות ניסו בחודשים האחרונים לצמצם את תלותן במצר הורמוז באמצעות צינורות, נמלים ונתיבי הובלה חלופיים. אלא שככל שנפתחים נתיבים נוספים, כך גדל גם מספר המתקנים שניתן לאיים עליהם.

סעודיה הגדילה את הזרמת הנפט בצינור החוצה את המדינה ממזרח למערב ומגיע לנמל ינבוע בים האדום. כאשר התקיפות של החות׳ים הפכו גם את דרום הים האדום למסוכן, חלק מהמכליות נעו צפונה לעבר תעלת סואץ והים התיכון. סעודי ארמקו אף הגדילה את זמינות הנפט בנמל סידי כריר שבמצרים.

איחוד האמירויות מאיצה הקמת צינור נוסף לפוג׳יירה, הנמצאת מחוץ למצר הורמוז. עיראק בוחנת הרחבת נתיבי היצוא צפונה, וכווית דנה באפשרות להתחבר לתשתיות הסעודיות.

• 42 שנה אחרי: מצרים ממפה מחדש את אוצרות המדבר – ומכוונת למיליארדי דולרים בהשקעות כרייה
• ניומד חתמה על מזכר למכירת כל הגז מאפרודיטה למצרים

המהלכים האלה נועדו ליצור יתירות: אם נתיב אחד נסגר, אפשר להשתמש באחר. אבל התקיפה בדמיאט מלמדת שהנתיבים החלופיים עצמם יכולים להפוך לזירות לחץ. נמלים, מתקני אחסון, תחנות שאיבה, צינורות ואוניות גיזוז הם מטרות נייחות ורגישות שקשה להגן עליהן באופן מלא.

פגיעה רגישה במיוחד למצרים

עבור מצרים מדובר באירוע בעייתי במיוחד. המדינה, שהייתה בעבר יצואנית משמעותית של גז טבעי נוזלי, נאלצה בשנים האחרונות להגדיל מחדש את היבוא בעקבות ירידה בתפוקה המקומית ועלייה בביקוש לחשמל.

המחסור בגז כבר הוביל בעבר להפסקות חשמל, לצמצום אספקה למפעלים ולהוצאה של מיליארדי דולרים על רכישת LNG בשוק העולמי. ארבעת מתקני הגיזוז הצפים נועדו לשפר את הביטחון האנרגטי ולאפשר למצרים לקבל משלוחים במהירות בלי להמתין להקמת תשתיות יבשתיות חדשות.

לכן גם שיבוש זמני בדמיאט עלול להכביד על מערכת שנמצאת ממילא תחת לחץ. אם האונייה תושבת לזמן ממושך, מצרים תידרש להפנות משלוחי LNG למתקנים אחרים, בעיקר באזור עין סוחנה. הדבר עלול להגדיל עלויות, ליצור עומס ולפגוע בגמישות האספקה.

הפגיעה עלולה להשפיע גם על שאיפתה של מצרים לשמש מרכז אזורי לגז. מתקני ההנזלה באידקו ובדמיאט מיועדים בעתיד גם לקלוט גז משדות בקפריסין, לעבד אותו ולייצא אותו לאירופה. תקיפה בנמל מרכזי פוגעת בתדמית של מצרים כנתיב יציב ובטוח יחסית בתוך אזור רווי סיכונים.

• רגע לפני קיצוץ התעריפים: האם עדיין משתלם להתקין מערכת סולארית על הגג?
• רוצו לתדלק: הדלק מזנק ל-8.09 שקלים בין שבת לראשון

האם איראן עומדת מאחורי התקיפה?

אף גורם לא נטל אחריות, ולכן לא ניתן לקבוע בשלב זה מי שיגר את הרחפן. עם זאת, העיתוי מעורר חשד שהאירוע קשור להסלמה בין איראן לארה״ב.

התקיפה התרחשה לאחר שאיראן ניסתה לפגוע בכוחות אמריקאיים בירדן, ולאחר שארה״ב וסעודיה תקפו מיליציות המזוהות עם משמרות המהפכה בעיראק. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ רמז כי איראן אחראית והבטיח תגובה קשה.

מצרים ניסתה לשמור לאורך העימות על עמדה זהירה ולשמש מתווכת בין הצדדים. היא קיימה גם ערוצי תקשורת עם גורמים איראניים. אם יתברר כי איראן או גוף הפועל מטעמה תקפו נכס אסטרטגי בשטח מצרי, הדבר עשוי לשנות את עמדתה של קהיר ולהרחיב עוד יותר את הקואליציה האזורית נגד טהרן.

מנגד, לאיראן יש אינטרס להימנע מעימות ישיר עם מצרים. קהיר אינה צד מרכזי במלחמה, וכל פגיעה בה עלולה לדחוף אותה לשיתוף פעולה צבאי ומודיעיני הדוק יותר עם ארה״ב ומדינות המפרץ. לכן קיימת גם אפשרות שהתקיפה בוצעה בידי שלוחה אזורית או גורם אחר, בלי אישור מפורש מטהרן.

הסיכון לשוקי הגז והנפט

בשלב זה האירוע בדמיאט לא יצר מחסור משמעותי בגז, והתגובה בשווקים נבעה בעיקר מהחשש שהמלחמה חורגת מאזור הורמוז ומתפשטת לתשתיות חדשות.

שוק ה-LNG רגיש במיוחד לשיבושים, משום שההיצע העולמי מרוכז במספר מוגבל של מתקנים ואוניות. כאשר אוניית גיזוז מושבתת או נמל אינו מסוגל לפרוק מטען, לא תמיד ניתן להעביר במהירות את הגז ללקוח אחר.

המשמעות רחבה יותר ממחירי הגז במצרים. אירופה מסתמכת על LNG כחלק מרכזי מאספקת האנרגיה שלה, ובמיוחד לאחר הירידה ביבוא הגז הרוסי. כל איום על נמלים במזרח הים התיכון, על תעלת סואץ או על נתיבי השיט מהמפרץ עלול להעלות את עלויות ההובלה והביטוח.

האירוע מצטרף לזינוק במחירי הנפט, לאחר שחידוש התקיפות חיסל את התקוות להסדרה מהירה ולפתיחה מלאה של מצר הורמוז. ככל שהעימות יפגע ביותר מתקני אנרגיה מחוץ למפרץ, השוק יתקשה להתייחס אליו כאירוע מקומי וזמני.

השאלה כעת אינה רק אם הורמוז יישאר פתוח, אלא אם ניתן יהיה להגן על רשת שלמה של נתיבים חלופיים המשתרעת מהמפרץ, דרך הים האדום ותעלת סואץ ועד לחופי הים התיכון. התקיפה בדמיאט הראתה שאפילו יצירת חלופה אינה בהכרח פותרת את הבעיה – היא פשוט מעבירה את נקודת התורפה למקום אחר.