מעשר אוניות ל-40: החשבון שמייקר את ההגנה של אסיה
סין הציגה לראשונה שיגור טיל היפרסוני מדגם המשחתת הנפוץ בצי שלה, והרחיבה בבת אחת את מספר הפלטפורמות שנושאות את הנשק. תקציב הביטחון שלה עומד על 1.94 טריליון יואן; יפן, טאיוואן ודרום קוריאה מגדילות הוצאות, ומניות הביטחון האמריקאיות מקדימות את האירופיות
עד עכשיו נשא את הטיל ההיפרסוני מדגם YJ-20 סוג משחתת אחד, הגדול והיקר בצי הסיני, שקיימות ממנו כעשר יחידות. הצגת שיגור ממשחתת מדגם 052D, שבשירות כ-35 יחידות, מרחיבה פי ארבעה את מספר כלי השיט שעשויים לשאת אותו. עבור מתכנני תקציב בטוקיו, בטאיפיי ובסיאול מדובר בשאלה חשבונאית פשוטה: כמה מיירטים, חיישנים וספינות שמירה דרושים כשהיכולת מתפזרת על יותר מ-40 פלטפורמות במקום על עשר.
תקציב הביטחון של סין לשנת 2026 הוא 1.94 טריליון יואן - כלומר כ-281 מיליארד דולר - גידול של כ-7% והשנה ה-11 ברציפות של צמיחה חד-ספרתית. הקצב היציב הזה מייצר לתעשייה המקומית זרם הזמנות צפוי, ומחייב את השכנות להגיב בהתאם.
יפן אישרה לשנת התקציב 2026 הוצאה ביטחונית שיא של 9.04 טריליון ין, כ-58 מיליארד דולר, השנה ה-14 ברציפות של עלייה, בדרך ליעד של 2% מהתמ"ג. טאיוואן העבירה תקציב מיוחד בהיקף 24.8 מיליארד דולר לשמונה שנים לרכש אמריקאי, ומכוונת להוצאה של כ-3.3% מהתמ"ג השנה. דרום קוריאה קבעה תקציב של 65.9 טריליון וון, כ-45 מיליארד דולר, עלייה של 7.5%, עם יעד ארוך טווח של 3.5% מהתמ"ג עד 2035. שלוש הכלכלות האלה יחד מייצרות צינור הזמנות רב-שנתי שקבלני ההגנה בארה"ב ובאירופה כבר מגלמים בתחזיות.
מי משלם על המיירטים
בצד המיירט, בקשת התקציב האמריקאית לשנת 2027 כוללת 17.9 מיליארד דולר לפרויקט כיפת הזהב, מערך רב-שכבתי של חיישנים ומיירטים שחלקם מבוססי חלל. אומדני עלות ארוכי טווח לפרויקט הגיעו עד 1.2 טריליון דולר, פער שממחיש כמה מוקדם השלב שבו הוא נמצא. ניסוי יירוט ייעודי מול איום היפרסוני מתוכנן ל-2027.
לוקהיד מרטין נסחרת בעלייה של כ-10% מתחילת 2026, RTX הוסיפה כ-7% ומחזיקה שווי שוק מעל 260 מיליארד דולר. באירופה הכיוון הפוך: מדד התעופה והביטחון של סטוקס איבד כ-1.2% מתחילת השנה, בעוד סטוקס 600 הרחב הוסיף כ-4.8%. ריינמטאל ירדה כ-8%, זאת למרות תחזית מכירות של 14 עד 14.5 מיליארד יורו ל-2026, צמיחה של 40% עד 45%. נראה שהמשקיעים תמחרו כבר את גל התקציבים הקודם, וכעת הם בוחנים קצב ביצוע בפועל. להרחבה: למה מניות הביטחון יורדות דווקא בזמן מלחמה.
סין מחזיקה כ-90% מכושר עיבוד המתכות הנדירות בעולם, כ-80% מזיקוק הטונגסטן וכ-60% מהאנטימון, חומרים שנכנסים למנועים, למכ"מים, למגנטים ולתחמושת מונחית. הגבלות הייצוא שהורחבו בתחילת השנה לטונגסטן ולאנטימון כבר הקפיצו מחירים, וגליום נסחר סביב 2,100 דולר לקילוגרם, זינוק של כ-123% מאז תחילת 2025. יצרן שמתכנן היום קו ייצור חדש למיירטים מתמחר גם את הסיכון הזה, וזו אחת הסיבות שהמרווחים בענף נשחקים גם כשההזמנות גדלות. להרחבה: הגבלות הייצוא של סין על מתכות נדירות כאיום על הביטחון האמריקאי.
דרך הים הסיני הדרומי עוברת כשליש מהתעבורה הימית העולמית, ומצרי טאיוואן ומלאקה מרכזים כ-20% מהסחר הימי בערכים כספיים. אומדנים מעריכים את שווי הסחר החשוף לשיבוש בצווארי בקבוק ימיים בכ-192 מיליארד דולר בשנה. עבור יפן ודרום קוריאה, שמייבאות כמעט את כל הגז הנוזלי שהן צורכות, כל עלייה בפרמיית הביטוח הימי מתגלגלת ישירות לחשבון האנרגיה ומשם למדד המחירים.
מה זה אומר על התעשייה בישראל
בישראל התעשייה כבר נהנית מהמגמה. צבר ההזמנות של אלביט מערכות חצה לראשונה את רף 30 מיליארד הדולר, וההכנסות ברבעון הראשון הסתכמו ב-2.19 מיליארד דולר, צמיחה של כ-15%. המניה הוסיפה כ-25% מתחילת 2026 וכ-55% בשנה החולפת. רפאל רשמה ברבעון הזמנות של 8.15 מיליארד שקל, עלייה של כ-28%, וצבר של 76.4 מיליארד שקל. רפאל גם מפתחת את מיירט קלע חד, שמכוון בדיוק לאיום ההיפרסוני, וכל התקדמות אסייתית בתחום מרחיבה עבורו את השוק הפוטנציאלי. להרחבה: בנק אוף אמריקה רואה אפסייד נוסף באלביט.
אומדני שוק הנשק ההיפרסוני העולמי לשנת 2026 נעים בין כ-8.6 מיליארד דולר לכ-22.8 מיליארד דולר, פער שנובע מהגדרות שונות של גבולות הענף, והתחזיות מצביעות על התרחבות לכיוון 32 עד 40 מיליארד דולר בתחילת שנות ה-30. השאלה העסקית שנותרת פתוחה היא מי יגזור את הנתח הגדול: יצרני הטילים עצמם, ספקי החיישנים והמכ"ם, או דווקא חברות החומרים המתקדמים שיושבות על צוואר הבקבוק של שרשרת האספקה.
