על רקע ההסלמה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, אתמול ממשל סין הטיל מגבלות חדשות על ייצוא של מתכות נדירות. המהלך צפוי לפגוע בין היתר בתהליכי הייצור של מכוניות חשמליות, טלפונים חכמים ומגוון רחב של טכנולוגיות מתקדמות אחרות, אך מעבר לכך, מרכז המחקר האמריקאי CSIS מזהיר כי הצעד עלול לפגוע גם בסקטור הביטחון עד כדי פגיעה בביטחון הלאומי של ארה"ב.

המגבלות הסיניות חלות על שבע מתכות נדירות מסוג "בינוניות" ו"כבדות", בהן סמאריום, גאדוליניום, טרביום ודיספרוזיום, כולן משמשות לייצור טכנולוגיות מתקדמות בתחומי האנרגיה, התחבורה ובעיקר הביטחון. כדי לייצא את החומרים הללו, חברות סיניות יידרשו מעתה לרישיון מיוחד, מהלך שצפוי לעכב את היצוא באופן מיידי וליצור שיבושים עבור חברות אמריקאיות.

גם לפני ההגבלות האחרונות, התעשייה הביטחונית האמריקאית התקשתה להגדיל את קצב הייצור בהתאם לביקושים. לפי נתון שפרסם מהצבא האמריקאי, סין מייצרת מערכות נשק חדשות בקצב הגבוה פי 5-6 מזה של ארה"ב. כעת, חוששים ב-CSIS, הפער הזה רק יגדל: "כל הגבלה נוספת על מינרלים קריטיים תאפשר לסין להמשיך להתעצם בקצב מהיר יותר", נכתב בדו"ח.

המונופול סיני שמעורר דאגה בוושינגטון

סין שולטת בכ-85% מיכולת הזיקוק של מתכות נדירות בעול, מה שהופך כל הגבלה מצידה לאיום ממשי על תעשיות שלמות בארה"ב ובעולם. הדו"ח של CSIS מזהיר כי "ארצות הברית פגיעה במיוחד" משום שמתכות נדירות הן מרכיב חיוני במערכות לחימה מתקדמות - מטוסי קרב, טילים, מערכות מכ"ם, כלי שיט בלתי מאוישים ועוד.

• האם אפשר לעצור ראלי מבלי לפוצץ את הבועה?
• הזדמנות הזהב לתעשייה הביטחונית הישראלית? כך ישפיע מירוץ החימוש הסיני
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוסף להגבלות על המתכות עצמן, ממשל סין הוסיף לרשימת המעקב  שלו 16 חברות אמריקאיות, רובן מתחום הביטחון והתעופה, שנאסר עליהן לייבא חומרים מסוימים כולל אותם מינרלים ומתכות. מדובר במנוף לחץ נוסף נגד ארה"ב שעשוי גם להביא לתגובת נגד מצדה.

החשש המרכזי שעולה מהדו"ח של CSIS הוא שארה"ב פשוט לא ערוכה למלא את הפער שיווצר. "אין כיום מספיק מתכות נדירות כבדות אמריקאיות שיענו על הביקוש בשוק", נכתב בדו"ח, למרות שהממשל פועל לקדם עצמאות בתחום - הממשל האמריקאי כבר הקצה מאז 2020 מעל ל־439 מיליון דולר לטובת הקמת מתקני זיקוק של מינרלים נדירים, ובאסטרטגיית התעשייה הביטחונית שלו ל-2024 אף קבע יעד ברור: שרשרת אספקה עצמאית שתספק את כל צורכי הביטחון עד שנת 2027. עם זאת, ב-CSIS מזהירים: גם אם כל התוכניות יתממשו, התפוקה של ארה"ב לא תתקרב לזו של סין.

ארה"ב מחפשת מקורות חלופיים - כולל אוקראינה

כחלק מהמאמץ לגיוון מקורות האספקה, הנשיא טראמפ עדיין מנסה לקדם הסכם עם אוקראינה שיאפשר גישה למאגרי מתכות נדירות במדינה. אולם, לפי הדו"ח, הערך האמיתי של אותם מאגרים עדיין לא ברור, וגם לא ברור כמה קשה יהיה לחצוב באותם מאגרים.

• הזינוק המדהים של אופנדור: יותר מ-1,000% בפחות משלושה חודשים
• וורן באפט - האורקל מאומהה; מה הוא אמר ואיך תעזרו בזה בהשקעות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

במקביל, גם מדינות כמו אוסטרליה וברזיל משקיעות בהרחבת יכולות ההפקה שלהן. ב-CSIS ממליצים לארה"ב לתמוך כלכלית ודיפלומטית במאמצים במדינות האלה, אך מזהירים שהמהלך הסיני עשוי דווקא להוביל מדינות רבות לשתף פעולה עם בייג'ינג, מחשש לשיבושים באספקה המקומית שלהן.

מלבד המתכות הנדירות, סין מחזיקה גם שליטה רחבה על מינרלים קריטיים נוספים, כמו קובלט ופלדיום, שמקורם במדינות שכנות. לפי ניתוח שפרסם הכלכלן הראשי של Capital Economics, ניל שירינג, מדובר באסטרטגיה של ממש מצדה של סין: שליטה במינרלים כמנוף לחץ גאופוליטי. "נשק המינרלים", הוא מכנה זאת, "יהיה אחד מהמאפיינים הבולטים של הכלכלה הגלובלית החדשה", כשמדינות העולם יתחרו על מקורות אלטרנטיביים ויסתכנו בשיבושים בשרשראות האספקה שלהן אם יבחרו שלא לשתף פעולה עם סין.