הפרויקט החדש של אילון מאסק עוסק הפעם לא בחדשנות טכנולוגית אלא בבסיס המידע המהימן שמקיף אותנו ברשת. שם הפרויקט הוא גרוקופדיה, אנציקלופדיה מקוונת מבוססת AI, שאמורה להציע חלופה אמינה ו-"מאוזנת יותר" לויקיפדיה. גירסת הבטא הושקה ביום שני בערב, והיא מציגה עיצוב ומבנה דומים לויקיפידיה, אך כרגע מכילה כ־885 אלף ערכים בלבד, לעומת יותר מ־8 מיליון ערכים בגרסה האנגלית של ויקיפדיה. 

הציונות כאבן בוחן 

לא היינו מצפים שמאסק יהיה מעורב בפרויקט ציבורי ללא מחלוקת, וכך כבר עם ההשקה ניתן לראות את השינוי. נסתכל למשל על הערך ציונות, כפי שהוא מופיע בשני המיזמים: 

על פי הערך באנגלית בויקיפדיה, הציונות רצתה לתפוס כמה שיותר שטח, עם כמה שיותר יהודים וכמה שפחות פלסטינים שניתן. לכל הפחות, זוהי פרשנות. אם מסכימים איתה או לא, זה כבר סיפור אחר, אבל ההטייה קיימת. נסתכל רגע על הערך של הציונות בגרוקופדיה ונראה איך הערך "מתיישר" קצת ומתאר עובדות, מבלי לפרש אותן. 

זוהי רק דוגמא אחת שעומדת בבסיס המיזם החדש. על פי ויקימדיה, הארגון שעומד מאחורי מיזם ויקיפדיה, מאז אפריל 2025 חלה ירידה של כ8% בצפיות אנושיות בדפי האתר לעומת השנה הקודמת, ובמקביל, חשיבותו למערכות הבינה המלאכותית דווקא גוברת. כמעט כל מודלי השפה הגדולים מאומנים על בסיס מאגרי ויקיפדיה, ומידע זה משמש מנועי חיפוש, רשתות חברתיות וצ’אטבוטים להפקת תשובות בזמן אמת. במלים אחרות, בנוסף להיותו אתר עם ידע "חופשי ואובייקטיבי" שעליו מתבססים הקוראים האנושיים, הוא הופך להיות משאב משמעותי עבור ה-AI ותפקידו כמתווך מציאות רק הולך וגדל. וכך, החשיבות שבנייטרליות של הידע הופכת לגדולה יותר ויותר. 

• המכירות צונחות - המניה עולה; איך הפכה טסלה מיצרנית רכבים לחברת AI
• שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דוגמא נוספת לשינוי שבבסיס הגרוקפדיה ניתן לראות בערך "מגדר", כשאצל מאסק הדגש הוא על ההגדרה הביולוגית הבינארית, ואילו הויקיפדיה שמה את הדגש על טווח של שלושה מגדרים, שמבוססים על הגדרה עצמית של הפרט. המחלוקת ממשיכה גם כשמגיעים לערך של מאסק בעצמו, כשהגרוקופדיה מציגה אותו כחלוץ פורץ דרך שחתירתו ל"אמת" באמצעות פיתוח בינה מלאכותית "נטולת צנזורה" נועדה להגן על האנושות מפני איומים קיומיים, בניגוד לערך המקורי בויקיפדיה, שמציג גם ביקורות על דרכו של מאסק. ישנה גם ביקורת לגבי ניסוחים אידאולוגיים או טעויות עובדתיות, ואף קטעים שהועתקו מויקיפדיה כלשונם. 

שדה קרב אידיאולוגי 

כאמור, הפרויקט החדש נולד מתוך תפיסת עולם שהולכת ומתרחבת בקרב חוגים שמרניים בארצות הברית, שטוענים כי ויקיפדיה חדלה מזמן להיות פלטפורמה נייטרלית. מאסק עצמו השתמש בשנים האחרונות בביטויים חריפים נגד האתר, ואף כתב מוקדם יותר השנה כי יש "לשלול מימון מוויקיפדיה עד שתשוב לאיזון". ארי סנגר, ממייסדי ויקיפדיה, שהודח ממנה כבר ב-2002, מוביל זה שנים קמפיין שטוען כי האתר נשלט בידי אליטה ליברלית ו-"מתפקד כזרוע של שמאל מערבי אקדמי וחילוני". סנגר, שבשנים האחרונות עבר שינוי אידאולוגי ימינה ואף הצביע לטראמפ בבחירות 2024, פרסם באחרונה מסמך שכינה "תשע התזות לתיקון ויקיפדיה", הקורא לחשיפת עורכים אנונימיים, חיזוק מדיניות הנייטרליות וביטול רשימות מקורות "לא אמינים" שמדירות כלי תקשורת ימניים. 

בעקבות טענותיו של סנגר, החלה ביקורת נגד ויקיפדיה מצד מנהיגים שמרנים. הסנאטור טד קרוז שלח מכתב לקרן ויקימדיה בדרישה "לבדוק את ההטיות האידאולוגיות", וועדות הפיקוח בקונגרס הודיעו על חקירה בנוגע להשפעה פוליטית על ערכים רגישים. 

• ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
• כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי

בקרן ויקימדיה עצמה דוחים את ההאשמות. המנכ"לית מריאנה איסקנדר אמרה כי ויקיפדיה מבוססת על שקיפות מוחלטת, עריכה פתוחה לכל והצגת מקורות אמינים בלבד: "האתר נכתב בזמן אמת על ידי אלפי מתנדבים, וניטרליותו נשמרת באמצעות מערכת בקרה פתוחה." האקדמיה מצידה טוענת כי למרות ויכוחים פוליטיים, המחקרים מוכיחים כי רמת הדיוק והאיזון בויקיפדיה גבוהה מזו של אנציקלופדיות מסחריות רבות. עם זאת, נראה כי בעידן של מאבקי תרבות והמעורבות של ה-AI בהפצת המידע, גם האנציקלופדיות הופכות לשדה קרב אידאולוגי. 

הטענה המרכזית של הויקיפדיה, מעבר לוותק וההיקף האדיר שלה, היא שבסיס העבודה שלה הוא אנושי, אך עם זאת, מייסד ויקיפדיה, ג׳ימי ויילס, הציע לפני חודשים ספורים לשלב מודלים שפתיים (LLMs) בתהליך בחינת טיוטות של ערכים חדשים באתר, כך שהחלוקה בין מקור ידע אנושי לכזה שמבוסס על AI היא לכל הפחות זמנית.