הגרוקופדיה של אילון מאסק: קרדיט: אתר גרוקופדיההגרוקופדיה של אילון מאסק: קרדיט: אתר גרוקופדיה

קונטרה להטייה פרוגרסיבית? אילון מאסק משיק את הגרוקופדיה

אילון מאסק השיק את ה-Grokipedia, אנציקלופדיה מקוונת מבוססת בינה מלאכותית שמוצגת כאלטרנטיבה "נטולת הטיות" לויקיפדיה; המיזם החדש משתלב בגל הביקורת מצד שמרנים בארצות הברית, ובראשם לארי סנגר, ממייסדי ויקיפדיה, הטוענים כי האתר הפופולרי נשלט בידי "אליטה ליברלית" ומוטה פוליטית

רן קידר |

הפרויקט החדש של אילון מאסק עוסק הפעם לא בחדשנות טכנולוגית אלא בבסיס המידע המהימן שמקיף אותנו ברשת. שם הפרויקט הוא גרוקופדיה, אנציקלופדיה מקוונת מבוססת AI, שאמורה להציע חלופה אמינה ו-"מאוזנת יותר" לויקיפדיה. גירסת הבטא הושקה ביום שני בערב, והיא מציגה עיצוב ומבנה דומים לויקיפידיה, אך כרגע מכילה כ־885 אלף ערכים בלבד, לעומת יותר מ־8 מיליון ערכים בגרסה האנגלית של ויקיפדיה. 

הציונות כאבן בוחן 

לא היינו מצפים שמאסק יהיה מעורב בפרויקט ציבורי ללא מחלוקת, וכך כבר עם ההשקה ניתן לראות את השינוי. נסתכל למשל על הערך ציונות, כפי שהוא מופיע בשני המיזמים: 


                            הציונות בראי הויקיפדיה

על פי הערך באנגלית בויקיפדיה, הציונות רצתה לתפוס כמה שיותר שטח, עם כמה שיותר יהודים וכמה שפחות פלסטינים שניתן. לכל הפחות, זוהי פרשנות. אם מסכימים איתה או לא, זה כבר סיפור אחר, אבל ההטייה קיימת. נסתכל רגע על הערך של הציונות בגרוקופדיה ונראה איך הערך "מתיישר" קצת ומתאר עובדות, מבלי לפרש אותן. 


                        ערך "ציונות" בגרוקופדיה

זוהי רק דוגמא אחת שעומדת בבסיס המיזם החדש. על פי ויקימדיה, הארגון שעומד מאחורי מיזם ויקיפדיה, מאז אפריל 2025 חלה ירידה של כ8% בצפיות אנושיות בדפי האתר לעומת השנה הקודמת, ובמקביל, חשיבותו למערכות הבינה המלאכותית דווקא גוברת. כמעט כל מודלי השפה הגדולים מאומנים על בסיס מאגרי ויקיפדיה, ומידע זה משמש מנועי חיפוש, רשתות חברתיות וצ’אטבוטים להפקת תשובות בזמן אמת. במלים אחרות, בנוסף להיותו אתר עם ידע "חופשי ואובייקטיבי" שעליו מתבססים הקוראים האנושיים, הוא הופך להיות משאב משמעותי עבור ה-AI ותפקידו כמתווך מציאות רק הולך וגדל. וכך, החשיבות שבנייטרליות של הידע הופכת לגדולה יותר ויותר. 

דוגמא נוספת לשינוי שבבסיס הגרוקפדיה ניתן לראות בערך "מגדר", כשאצל מאסק הדגש הוא על ההגדרה הביולוגית הבינארית, ואילו הויקיפדיה שמה את הדגש על טווח של שלושה מגדרים, שמבוססים על הגדרה עצמית של הפרט. המחלוקת ממשיכה גם כשמגיעים לערך של מאסק בעצמו, כשהגרוקופדיה מציגה אותו כחלוץ פורץ דרך שחתירתו ל"אמת" באמצעות פיתוח בינה מלאכותית "נטולת צנזורה" נועדה להגן על האנושות מפני איומים קיומיים, בניגוד לערך המקורי בויקיפדיה, שמציג גם ביקורות על דרכו של מאסק. ישנה גם ביקורת לגבי ניסוחים אידאולוגיים או טעויות עובדתיות, ואף קטעים שהועתקו מויקיפדיה כלשונם. 

שדה קרב אידיאולוגי 

כאמור, הפרויקט החדש נולד מתוך תפיסת עולם שהולכת ומתרחבת בקרב חוגים שמרניים בארצות הברית, שטוענים כי ויקיפדיה חדלה מזמן להיות פלטפורמה נייטרלית. מאסק עצמו השתמש בשנים האחרונות בביטויים חריפים נגד האתר, ואף כתב מוקדם יותר השנה כי יש "לשלול מימון מוויקיפדיה עד שתשוב לאיזון". ארי סנגר, ממייסדי ויקיפדיה, שהודח ממנה כבר ב-2002, מוביל זה שנים קמפיין שטוען כי האתר נשלט בידי אליטה ליברלית ו-"מתפקד כזרוע של שמאל מערבי אקדמי וחילוני". סנגר, שבשנים האחרונות עבר שינוי אידאולוגי ימינה ואף הצביע לטראמפ בבחירות 2024, פרסם באחרונה מסמך שכינה "תשע התזות לתיקון ויקיפדיה", הקורא לחשיפת עורכים אנונימיים, חיזוק מדיניות הנייטרליות וביטול רשימות מקורות "לא אמינים" שמדירות כלי תקשורת ימניים. 

בעקבות טענותיו של סנגר, החלה ביקורת נגד ויקיפדיה מצד מנהיגים שמרנים. הסנאטור טד קרוז שלח מכתב לקרן ויקימדיה בדרישה "לבדוק את ההטיות האידאולוגיות", וועדות הפיקוח בקונגרס הודיעו על חקירה בנוגע להשפעה פוליטית על ערכים רגישים. 

קיראו עוד ב"BizTech"

בקרן ויקימדיה עצמה דוחים את ההאשמות. המנכ"לית מריאנה איסקנדר אמרה כי ויקיפדיה מבוססת על שקיפות מוחלטת, עריכה פתוחה לכל והצגת מקורות אמינים בלבד: "האתר נכתב בזמן אמת על ידי אלפי מתנדבים, וניטרליותו נשמרת באמצעות מערכת בקרה פתוחה." האקדמיה מצידה טוענת כי למרות ויכוחים פוליטיים, המחקרים מוכיחים כי רמת הדיוק והאיזון בויקיפדיה גבוהה מזו של אנציקלופדיות מסחריות רבות. עם זאת, נראה כי בעידן של מאבקי תרבות והמעורבות של ה-AI בהפצת המידע, גם האנציקלופדיות הופכות לשדה קרב אידאולוגי. 

הטענה המרכזית של הויקיפדיה, מעבר לוותק וההיקף האדיר שלה, היא שבסיס העבודה שלה הוא אנושי, אך עם זאת, מייסד ויקיפדיה, ג׳ימי ויילס, הציע לפני חודשים ספורים לשלב מודלים שפתיים (LLMs) בתהליך בחינת טיוטות של ערכים חדשים באתר, כך שהחלוקה בין מקור ידע אנושי לכזה שמבוסס על AI היא לכל הפחות זמנית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מרקור (מרקור)מרקור (מרקור)

פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר

החברה שמספקת את התשתית האנושית לאימון מודלי AI צפויה לסגור סבב גיוס של 350 מיליון דולר; על החברות הפרטיות הגדולות בעולם וגם - ואיך גם אתם יכולים ליהנות מההצלחה של מרקור? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ChatGPT גיוס הון

מרקור (Mercor) מספקת את המומחים שמאפשרים למודלים מתקדמים כמו ChatGPT להפוך ממכונות חישוב למערכות חכמות ואמינות. החברה שהוקמה לפני כשנתיים, צפויה לסגור בימים הקרובים סבב גיוס הון בסך 350 מיליון דולר, לפי שווי של 10 מיליארד דולר - קפיצה של פי חמישה מהשווי שלה בפברואר האחרון כשהיא הופכת להיות אחת מהחברות הפרטיות הגדולות בעולם. זוהי עדות לצמיחת השוק ואישור לכך שמרקור הפכה לחברה חיונית בשרשרת הערך של AI, וזו גם עדות לכך שהבינה המלאכותית זקוקה נואשות לבינה האנושית - מרקור מבוססת על רשת של עשרות אלפי מומחים אנושיים שמאמנים מודלים עבור ענקיות הטכנולוגיה. אם אתם רוצים עבודה צדדית כדאי לכם להיכנס לאתר שלה - יש שם מאות רבות של הצעות ולא מדובר רק ב"מומחי על" פרופסורים וכו', החברה צריכה תפקידים מגוונים כדי לאמת ולדייק את התשובות של הצ'אטים. השכר ל"מומחים" גבוה. 

החברה החלה כפלטפורמה פשוטה להשמה בעבודה מבוססת AI, והתפתחה במהירות למערכת מתוחכמת שמחברת בין מעבדות AI לבין אלפי קבלני משנה - מרופאים ועורכי דין ועד כימאים ומתכנתים שמספקים משוב מדויק, עורכים תוכן ומדריכים את המערכות "לחשוב" כמו בני אדם. הביקוש לשירותיה זינק פי ארבעה בשנה האחרונה, בעיקר לאחר שהשקעה אסטרטגית של מטא בסקייל AI (Scale AI), מתחרה מרכזית, עוררה חששות לגבי ניטרליותה. לקוחות גדולים עברו למרקור, והחברה כעת על סף הכנסות שנתיות של 500 מיליון דולר.


מ-HR לבינה מלאכותית: מה הביא לפריצה

מרקור הוקמה ב-2023 על ידי שלושה צעירים בני 21, כולם נושרי קולג' ותלמידי תיכון לשעבר שהשתתפו בתוכנית Thiel Fellowship של פיטר תיל, שמעודדת יזמים צעירים לוותר על לימודים אקדמיים לטובת בניית חברות. המייסדים הם ברנדן פודי, מנכ"ל החברה, אדרש היירמת וסוריה מידה (Suriya Midha). פודי התבלט כבר בתיכון בתחרויות דיבור, והשילוב שלו עם שני השותפים יצר צוות טכנולוגי חזק. בתחילה, החברה התמקדה בשוק ההשמה: פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מועמדים לעבודות, תוך שימוש באלגוריתמים שמנתחים קורות חיים ומתאימים פרופילים. זה היה רעיון טוב, אך לא יוצא דופן, עד שהגיעה ההזדמנות האמיתית.

בעקבות התעניינות מצד חברות AI מובילות בכוח האדם האיכותי של מרקור, המייסדים זיהו פוטנציאל גדול יותר. הם היו גמישים והשתנו במהירות, והפכו את הפלטפורמה למנגנון להכשרת מודלי AI באמצעות משוב אנושי.  ההצלחה שלהן נובעת מכך שהצ'אטים לא מושלמים וצריכים מומחים בתחומים שונים כדי לספק להם מידע, הבנה, יכולות. 

כשמודלים כמו GPT-4 החלו להראות יכולות רבות אך גם חולשות כמו הזיות (hallucinations), הטיות ואי-עמידה בהנחיות, התברר שהנתונים האנושיים הם המפתח להתקדמות. מרקור בנתה רשת של כ-30,000 קבלני משנה, כולל מומחים בתחומים נישתיים, והפכה למגייסת שמתאימה בין פרויקטים לבין כישרונות ספציפיים. 

פרופ׳ דן שדות, מייסד ומנכ״ל CyberRidge, צילום: סייברידג׳פרופ׳ דן שדות, מייסד ומנכ״ל CyberRidge, צילום: סייברידג׳

CyberRidge נחשפת: גייסה 26 מיליון דולר כדי לגרום לנתונים הרגישים בעולם ״להיעלם״ ולהופיע מחדש

החברה הישראלית מפתחת טכנולוגיה שמשלבת הצפנה בסיבים אופטיים ומגינה על נתונים מפני יירוט, כולל איומים קוונטיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיוס סיד דן שדות

חברת CyberRidge, שמתמחה באבטחת מידע בתשתיות סיבים אופטיים, גייסה 26 מיליון דולר בסבבי גיוס ראשונים. הסכום כולל 10 מיליון דולר בסבב Seed מקבוצת ההשקעות Awz, ו-16 מיליון דולר נוספים בסבב A מקרנות Arkin, Redseed VC ו-Elron Ventures, בתוספת מענק מהמועצה האירופית לחדשנות (EIC) בתוכנית Horizon של האיחוד האירופי. הכסף ימומן מעבר לייצור תעשייתי, פיתוח דור חדש של הטכנולוגיה והרחבת הצוות.

החברה הוקמה בפברואר 2022 על ידי פרופ' דן שדות, חוקר ומהנדס בתחום התקשורת האופטית, שמכהן כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל שם מעבדה למחקר בתקשורת אופטית מאז 1996. שדות רשם יותר מ-35 פטנטים והקים חברות נוספות שנרכשו על ידי גופים בינלאומיים, כמו Banias Labs שנספגה ב-AlfaWave. CyberRidge מונה כ-20 עובדים בישראל, רובם בוגרי האוניברסיטה או יחידות מודיעין, לצד צוותים בארה"ב ושוויץ. הטכנולוגיה שלה נבחנת כעת אצל גופים בתחומי תקשורת, ביטחון ומודיעין, כולל הדגמות באירופה, סינגפור, אוסטרליה ואחת מיחידות העילית בצה"ל.

המערכת הראשית של CyberRidge פועלת בשיטת "Plug and Play" - התקנה על תשתיות סיבים קיימות והיא ממירה נתונים ל"רעש אופטי מוצפן". זה אומר שהנתונים הופכים לבלתי ניתנים להקלטה או שחזור ללא מפתח פוטוני ספציפי, שמשתנה כל שבריר שנייה ומחייב נוכחות בזמן אמת. כך, אין אפשרות לאגור את הנתונים לפענוח עתידי.

התמודדות עם איום "Harvest Now, Decrypt Later"

יותר מ-95% מהתקשורת הדיגיטלית העולמית עוברת דרך סיבים אופטיים, כולל כבלים תת-ימיים שמחברים בין יבשות. איום מרכזי הוא "Harvest Now, Decrypt Later" - איסוף נתונים מוצפנים היום במטרה לפענח אותם בעתיד, בעיקר עם התקדמות המחשבים הקוונטיים שמסוגלים לשבור הצפנות מתמטיות קיימות. הטכנולוגיה של CyberRidge, המבוססת על הצפנה פוטונית (שיטה שמשתמשת באור כדי להגן על מידע), מונעת יירוט כזה בכך שהיא הופכת את הנתונים ללא שמישים ללא המפתח הנכון.

בניגוד להצפנה פוסט-קוונטית (PQC, שמתבססת על אלגוריתמים מתמטיים חדשים) או חלוקת מפתחות קוונטית (QKD, שמגנה רק על המפתח עצמו), CyberRidge מגנה על הנתונים כולל המפתח, בשכבת הסיב האופטי עצמה. זה מאפשר הגנה בזמן אמת בתשתיות ציבוריות, ללא תלות בהנחות תיאורטיות. החברה קיבלה לאחרונה מענק דגל מ-EIC, לאחר שנבחרה מבין 1,400 מועמדות לתוכנית החדשנות האירופית.