דודו מזרחי מנכל דנאל
צילום: יחצ

הרווחיות של חברות הסיעוד בסכנה - דנאל מתרסקת ומה יקרה להנפקת עמל?

בית המשפט דחה את מרבית הטענות בעתירת איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, אך הורה לוועדת המכרזים של הביטוח הלאומי לפרסם נוסח מתוקן בתוך 60 יום; בדנאל מזהירים כי שינוי התנאים עלול לפגוע משמעותית ברווחיות פעילות הסיעוד, תחום הליבה של החברה, גם תגבור ועמל עלולות להיפגע

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה דנאל

מניית דנאל דנאל 1.1%   צונחת היום בכ-11% על רקע עדכון שפרסמה החברה בנוגע להתפתחויות במכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי, מהלך שעשוי להשפיע באופן מהותי על תוצאותיה הכספיות. בדיווח שמסרה הבוקר, דנאל התייחסה לפסק הדין שניתן אתמול בעתירות שהגישו איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל וחברות נוספות נגד תנאי המכרז. מניית תיגבור 1.8%  , המתחרה מאבדת 5%. 

בית המשפט דחה את מרבית טענות העותרים אך קבע כי וועדת המכרזים נדרשת לפרסם נוסח מתוקן של המכרז בתוך 60 יום, לאחר תיקון מספר סעיפים נקודתיים שהוחזרו לבחינתה. לדברי החברה, אי תיקון המכרז ודחיית יישום התיקונים כפי שביקשו העותרים עלול להביא לפגיעה ניכרת ברווחיות פעילות הסיעוד, אך בשלב זה לא ניתן לאמוד את היקף הפגיעה. את הביטוח הלאומי ייצג משרד ש. הורוביץ, יחד עם פרופ׳ דקל.

דנאל ציינה כי היא בוחנת אפשרות להגיש ערעור על חלק מהחלטות בית המשפט, בין אם בעצמה ובין אם במסגרת איגוד נותני שירותי הסיעוד. לפי נתוני החברה, תחום הסיעוד מהווה מעל ל-50% מהכנסות דנאל, והוא נחשב למנוע הצמיחה המרכזי שלה. 

במצגת שהציגה לאחרונה למשקיעים צוין כי המכרז החדש של הביטוח הלאומי עלול לפגוע בתוצאות הסקטור במידה ניכרת. המניה, שנסחרת בשווי של כ-2.3 מיליארד שקל, עלתה אתמול בכ-2%, אך עם פתיחת המסחר הבוקר רשמה ירידה חדה לשפל של מספר חודשים.

כבר בדוח הרבעון השני, הדגישה החברה כי מכרז הסיעוד (המוסד לביטוח לאומי) הוא סוגיה מהותית לפעילותה העתידית. 

מה המשמעות עבור דנאל? 

ברבעון השני של 2025 רשמה דנאל הכנסות של כ-715 מיליון שקל, עלייה של כ-3.7% לעומת 689 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול בסך של 25.8 מיליון שקל נבע בעיקר מעלייה של כ-22.3 מיליון שקל (כ-6.1%) בתחום הסיעוד, בזכות גידול בשעות הטיפול, מספר המטופלים ועליית שכר המינימום. במלים אחרות, הצמיחה של דנאל היתה בעיקר בעקבות הפעילות בתחום הסיעוד. 

מבט נוסף על המגזרים, מראה שפעילות הסיעוד הובילה להכנסות של כ-390 מיליון שקל, כלומר, מעל חצי מההכנסות של דנאל מגיעות מתחום הסיעוד. 

ועוד מבט על שורת הרווח, מראה כי הרווח התפעולי של מגזר הסיעוד עלה בכ-8% ל-21.4 מיליון שקל לעומת 19.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, כלומר הסיעוד אחראי גם לצמיחה ברווחיות החברה. בסך הכל, הרווח התפעולי של דנאל ברבעון השני עמד על 40.5 מיליון שקל, מתוכו יותר ממחצית מגיע מתחום הסיעוד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

וכך, גם ללא שנקבל מהחברה הערכה כלשהי לגבי היקף הפגיעה הצפוי לאור שינוי תנאי המכרז, אנחנו יכולים לראות עד כמה קריטי מגזר הסיעוד לרווחיות החברה. שווי השוק של דנאל עומד על כ-2.65 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-27% מתחילת השנה ובכ-50% ב-12 החודשים האחרונים.

החלטת בית המשפט תשפיע על שוק שירותי הסיעוד כולו, היות וחברות נוספות גם הן תלויות בהתקשרויות עם הביטוח הלאומי. גורמים בענף העריכו כי עדכוני המכרז הקרובים ישפיעו ישירות על מבנה העלויות וההכנסות של הספקיות במגזר זה.


לפני כשבוע, קבוצת עמל הודיעה כי היא יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף), והיות וגם חלק גדול מפעילות עמל קשור בתחום הסיעודי, ניתן לשער שהפסיקה תשפיע דרמטית גם על רווחיות החברה, ובהתאם גם על הביקושים בעת ההנפקה או שוויה. להרחבה: פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל 

מתוך ארבעת מגזרי הפעילות המרכזיים של הקבוצה, שניים נוגעים במישרין בתחום הסיעודי, כשבמסגרת הסיעוד ביתי, החברה נותנת שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל, ואילו במגזר בתי אבות הסיעודיים, החברה נותנת שירותי דיור וסעד באמצעות 14 בתי אבות סיעודיים ברחבי ישראל. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מצוין עשה השופט שדאג לחוסים במקום לרווחי החברות שמספסרות במטפלים ובחוסים (ל"ת)
    אנונימי 29/10/2025 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 28/10/2025 18:13
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מה היה לפני המכרז מה השינוי כעת ומדוע פוגע בסקטור.
ישי דוידי, מייסד ויו”ר קרן פימי צילום:שלומי יוסףישי דוידי, מייסד ויו”ר קרן פימי צילום:שלומי יוסף

קרן פימי החלה בגיוס ל"קרן פימי 8", בהיקף של עד 1.5 מיליארד דולר

קרן פימי, המציינת 30 שנה להיווסדה, הינה קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל, מהמובילות בתשואות בעולם ומנהלת כיום נכסים בשווי 8 מיליארד דולר; עד היום גייסה הקרן 4.5  מיליארד דולר, 50% ממשקיעים זרים ו-50% ממשקיעים ישראלים. עם השלמת גיוס "קרן פימי 8" יעמוד סך ההון המגויס על 6 מיליארד דולר

תמיר חכמוף |

קרן פימי הודיעה היום על תחילת הגיוס  של "קרן פימי 8", ארבע  שנים לאחר סיום הגיוס של "קרן פימי 7", בה גייסה 1.25 מיליארד דולר עם עודפי ביקוש של למעלה מ- 2 מיליארד דולר. השלמת הגיוס מתוכננת עד יוני 2026. קרן פימי 8 תמשיך לפעול על פי האסטרטגיה של הקרן  עד כה. הקרן תבצע השקעות ותהליכי השבחה משמעותיים בחברות ישראליות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה.


ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: " אני שמח להודיע היום על תחילת הגיוס לקרן 8. קרן פימי תמשיך לפעול על פי האסטרטגיה שלה, רכישת חברות והשבחתן. השנים האחרונות היו מאתגרות במיוחד למשק הישראלי והעולמי, עם אירועים חסרי תקדים כגון מגפת הקורונה ומלחמת 7 באוקטובר, אך גם בתקופה זו המשכנו להשקיע באופן עקבי ואף הגברנו משמעותית את פעילותנו. עובדה זו משקפת את האמון העמוק שלנו בחברות הישראליות ובפוטנציאל הכלכלי שלהן בארץ ובעולם. מאז הקמתה השקיעה פימי ב-108 חברות והביאה לישראל הון של מיליארדי דולרים ממשקיעים מובילים בעולם. הניסיון, היציבות והאיתנות הפיננסית שלנו מאפשרים לנו להמשיך ולהוביל את השוק, לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולייצר תשואה למשקיעים המקומיים והבינלאומיים כאחד. לקרן פימי תרומה משמעותית למשק הישראלי. חברות הקרן יצרו אלפי משרות חדשות, וחיזקו את מעמדה של הכלכלה הישראלית. תהליכי ההשבחה והשקעות של מיליארדי שקלים בחברות הגדילו את פעילויות החברות בישראל ובעולם."


קרן פימי נוסדה בשנת 1996 והיא קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל עם נכסים מנוהלים של מעל 8 מיליארד דולר. הקרן נמצאת באופן עקבי בין  הקרנות הטובות בעולם המשיאות למשקיעיהן את התשואות הגבוהות ביותר, בשוק המנהל השקעות בסך של למעלה מ- 5 טריליון דולר


השותפים בקרן פימי הם: המייסד והמנכ"ל ישי דוידי, השותפים הבכירים- גילון בק, לילך אשר טופילסקי, עמית בן צבי ואמיר וידמן. השותפים-אורי בוצר, רועי גזית ועידו ענפי.

המשקיעים בקרנות פימי הם 50% זרים, הכוללים את הגופים המוסדיים והפרטיים מהגדולים בעולם, בין היתר, בנקים, קרנות בבעלות מדינות, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, אוניברסיטאות, משקיעים פרטיים מהמובילים בעולם, חברות ענק בינלאומיות ועוד ו- 50% ישראלים, הכוללים בנקים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים גדולים ומובילים בישראל, אוניברסיטאות, משקיעים פרטיים ועוד.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה

הבורסה נסגרה במגמה חיובית; גילת עלתה אחרי דוח חיובי והעלאת תחזית; אנלייט זינקה בעוד אנרג׳יקס ירדה בעקבות התוצאות; הקמעונאיות זינקו; במקביל הדולר נפל אל מתחת ל-3.2 שקל

מערכת ביזפורטל |

הבורסה נעלה במגמה חיובית כשבמדדים נרשמו עליות - ת״א 35 עלה 1.3%, ת״א 90 זינק 1.5%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית - מדד הבנקים זינק 2%, ת״א ביטוח עלה 1.1%.

מדד הביטחוניות סגר ביציבות, מדד הנדל״ן עלה 1.1%, מדד ת״א נפט וגז ירד 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נופל מתחת ל-3.2 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה - ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״


ראיון מיוחד עם מנכ״ל בלייד ריינג׳ר - בלייד ריינג’ר בלייד ריינג'ר 45.7%   לוהטת היום, היא מזנקת בעשרות אחוזים, זה מגיע אחרי שדיווחה על מזכר הבנות למכירת מלוא פעילות סולאר דרון החברה הבת שלה שבאמצעותה פיתחה טכנולוגיית רחפנים לניקוי פאנלים סולאריים - לידי VisionWave האמריקאית, חברה קטנה יחסית בשווי של כ-190 מיליון דולר שמציגה עצמה כחברת AI ביטחונית. העסקה, אם תצא לפועל, תתבצע לפי שווי של כ-23 מיליון דולר במניות VisionWave שזה סכום גבוה בהרבה משווי השוק של בלייד ריינג’ר כולה, שעמד על כ-15 מיליון שקל לפני פתיחת המסחר והזינוק היום.

יש הרבה סימני שאלה סביב העסקה הזאת. מי עשה את ה"שידוך" בין החברות? מה ראתה VisionWave - חברה ביטחונית קטנה (והפסדית) במוצר של בלייד ריינג’ר, עד כדי כך שהיא מוכנה לשלם עליו פרמיה כל כך גבוהה? וגם אם הם כל כך מאמינים במוצר אז למה זה קורה במניות ולא במזומן? האם זה באמת מהלך אסטרטגי אמיתי שמבוסס על פוטנציאל טכנולוגי, או בעסקת נייר כדי ״לנפח את החלום״? ובכלל האם מזכר ההבנות יבשיל להסכם מחייב? וגם - לאן זה לוקח את בלייד ריינג’ר. חברה שאם מסתכלים על המחצית ששורפת כ-300-400 אלף שקל ברבעון, עם תזרים שלילי ואזהרת "עסק חי" - ומה הם יעשו עם המניות - יממשו מיד? 

ישבנו לשיחה עם שמוליק ינאי שהוא גם בעל השליטה וגם המנכ"ל הטרי של בלייד ריינג’ר הוא סיפר על איך נולדה העסקה, על האכזבה מהשוק הישראלי, חשף שהם בדרך לרישום כפול בנאסד״ק וגם התאפק מאוד לא לגלות שתיכף תצא הודעת יח״צ מהחברה VisionWave על התפתחות משמעותית וגם - איך השם ״עופר ינאי״ - ״פותח דלתות״ מנכ״ל בלייד ריינג׳ר: ״השם עופר ינאי פותח דלתות״


הנהלת שברון החליטה על פרויקט ראשון - אספקת חשמל לעולמות הדאטה והבינה המלאכותית. החברה בחרה באזור מערב טקסס כאתר ראשון לפרויקט חדשני: תחנת כוח מבוססת גז טבעי שתוכננה במיוחד עבור מרכז נתונים. זה מהלך ראשון מסוגו עבור חברת האנרגיה, שבמשך שנים התמחתה בעיקר בקידוחי נפט וגז. זה פרויקט הנדסי גדול, וגם תזוזה אסטרטגית לתחום אספקת החשמל למרכזי נתונים ולשימושי בינה מלאכותית - שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?