היועהמ"ש של בתי המשפט: להעביר את "תביעות הפח" לבירור מוקדם ב-AI

היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, מציע שחברות הביטוח יחויבו לנסות ולפתור ביניהן מחלוקות ב"תביעות פח" באמצעות שימוש בכלי בינה מלאכותית, לפני שיפנו לבתי המשפט. בצורה דומה, הוא אומר במאמר שפורסם באתר נבו, ניתן לפתור תלונות המוגשות לממונה על הגנת הצרכן, אימוץ המלצות אלו יחסוך למערכת המשפט עשרות אלפי תיקים בשנה, מעריך לייזר.

הנהלת בתיהמ"ש: להשתמש ב-AI - אך לא במקום אחריות הגורם האנושי

"תביעות פח" הן תיקים העוסקים בנזקים קלים לרכב בתאונות דרכים, כאשר כמעט תמיד הצדדים הם חברות הביטוח של המכוניות המעורבות. הגובה הממוצע של תביעה כזאת הוא פחות מ-20,000 שקל (בעוד תביעה קטנה כבר מתקרבת ל-40,000 שקל), אך הן מחייבות הליך מלא - כולל ייצוג של שני הצדדים - ומעסיקות עשרות שופטים במשך ימים שלמים מדי שבוע. הנהלת בתי המשפט מעוניינת מזה שנים להוציא תביעות אלו מטיפולה, כך שחברות הביטוח יישבו אותן ביניהן - אך ללא הצלחה, בין היתר בשל האינטרסים של עורכי הדין.

לייזר אומר: "הגם שמדובר בסכסוך משפטי, הוא אינו מחייב הפעלת שיקול דעת שיפוטי מורכב ומוכרע לרוב על פי ניתוח פרטים עובדתיים יבשים. מציאת פתרון המבוסס על AI שינתח את הנתונים ויציע הסדר בין החברות מתקבל בהחלט על הדעת. ניתן בנקל, בדרך של תיקון חקיקה או הוראת רגולטור (המפקח על הביטוח ברשות שוק ההון), לקבוע כי בטרם פנייה לערכאות, יחויבו החברות לנסות ליישב את המחלוקת באמצעות מערכת בינה מלאכותית שתועמד לרשותן".

שימוש בגישור ובוררות

לדעת לייזר, ניתן להיעזר ב-AI בהליכים חילופיים כמו גישור ובוררות, בדמות ניתוח מהיר של כתבי טענות כדי לאתר את ליבת המחלוקת, לסייע בזיהוי אינטרסים חבויים המשותפים לשני הצדדים ולהציע חלופות לפשרה. בתחום הסכסוכים הצרכניים, מערכות מבוססות AI ליישוב סכסוכים מקוון יוצרות פלטפורמות דינמיות המנווטות את הצדדים למו"מ מובנה ואוטומטי למחצה, המביא לפתרון מהיר, זול ונגיש.

"הבינה המלאכותית אינה מבקשת להחליף את המגשר או המעריך הניטרלי, אלא לשמש להם כ'מנוע רב-עוצמה' המזקק מידע ומפנה להם מרחב לניהול ההיבטים האנושיים והפסיכולוגיים של הסכסוך. ערכה הגדול של הטכנולוגיה הוא בשחרור אנשי המקצוע מהצדדים הטכניים והפרוצדורליים, כדי שיוכלו להקדיש את מלוא זמנם, מומחיותם, האמפתיה שלהם וכושר השיפוט הייחודי להם, לבניית אמון וניהול התהליך", מסביר לייזר.

בבתי המשפט, ממשיך לייזר, יכול ה-AI לתפקד כ"עוזר משפטי דיגיטלי", כך שהשופט יתפנה לטיפול בליבת המחלוקת. "כלי AI מסוגלים לסרוק את התיק וליצור תקציר אובייקטיבי של עובדות המקרה, הטענות המרכזיות ורשימת הפלוגתאות ואף לייצר ציר זמן דינמי של האירועים. פעולות שחוסכות שעות עבודה רבות של נבירה במסמכים". הם גם יכולים לאתר "חורים" בטיעוני הצדדים ולהתריע על ליקויים. AI יכול גם ליצור פורמטים קבועים של פסיקתאות וצווים פורמליים ולבדוק אותם, כך שיהיו מוכנים לחתימת השופט.

ההכרעה האנושית - עמוד תווך

לצד זאת מדגיש לייזר, כי בשום אופן אין להעביר לידי AI את ניהול ההליך ובוודאי שלא את ההכרעה בו. "מכוח הזכות החוקתית להליך הוגן ומעקרונות משפטיים נוספים קמה לאדם הזכות שהליך בעניינו ינוהל על ידי שופט בן אנוש - הליך שבו תשמע עמדתו בקשב, תינתן החלטה שיפוטית מנומקת על יסוד שיקול דעת שיפוטי עצמאי, וניתן יהיה להשיג עליה בפני ערכאה מוסמכת. לטעמי ת , זכו להליך ראוי והוגן שכזו לא ניתן לממש בפני 'שופט-רובוט'".

לייזר מסכם באומרו: "עקרון ההכרעה האנושית אינו פריווילגיה רומנטית אלא עמוד תווך של המשפט החוקתי והמינהלי במדינות דמוקרטיות וכך גם בישראל. הטכנולוגיה יכולה וצריכה לשמש ככלי עזר טכני - אפילו משמעותי - בידיהם של בני אדם ולא מעבר לכך. הפיכת המכונה ליוצרת הנורמה או למכריעה את הדין מפרה זכות חוקתית זו ומאיימת לערער את אמון הציבור במערכת המשפט. על בתי המשפט לעמוד איפוא כחומת מגן ולהבטיח שמאחורי כל פסק דין תעמוד תמיד בינה אנושית, אחראית ומקצועית המבטיחה לאזרח הליך משפטי ראוי והוגן". 

• בכירי תעשיית ה־AI ניצלו את הראלי - ומכרו מניות במיליארדי דולרים
• "הסיכון הגדול בשווקים הוא לא בבינה מלאכותית" - מנכ"ל UBS באזהרה