בוקר אחד באפריל 2018 התייצבו שלושה אזרחים ישראלים - אמיר אור, אולג ציפורן ויששכר כרמלי - אל מול אחת מענקיות הטכנולוגיה החזקות בעולם: פייסבוק. לא מדובר היה בעוד תלונה על שיח ציבורי רעיל או חסימת חשבון שרירותית. הפעם, כך טענו, פייסבוק חדרה למרחב הכי אישי של המשתמשים - לתוך שיחות הטלפון והודעות הטקסט במכשירי האנדרואיד שלהם, והיא אף אספה מידע עליהם שנים לפני שהאפליקציה כלל הותקנה. כך נולדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעוררה גלים בשוק הטכנולוגיה הישראלי. לאחר התנהלות משפטית סבוכה ורבת שנים, הגיעו הצדדים להסדר פשרה מאושר, שבמסגרתו תמחק פייסבוק את כל נתוני השיחות והודעות שאספה שלא לצורך משפטי. מדובר בלא פחות ממהפך בעולם שמירת הפרטיות הדיגיטלית.

לב התובענה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, עסק בשאלה עקרונית אך קריטית: האם עצם מתן גישה של אפליקציית פייסבוק לאנשי הקשר שבמכשיר מהווה הרשאה לאסוף מידע על יומן שיחות והודעות - כולל מידע מהעבר, לפני התקנת האפליקציה? המבקשים טענו באופן חד משמעי כי התשובה היא לא. לטענתם, מדובר בפעולה שנעשתה ללא כל הסכמה מודעת מצד המשתמשים, ואף ללא גילוי מספק. המידע שנאסף כלל פרטי שיחות יוצאות ונכנסות, מספרים, תאריכים ואורכים - ולעתים גם מידע הנוגע להודעות טקסט. השופטת איריס רבינוביץ ברון, שדנה בהליך, תיארה כך את טענות המבקשים: "לטענת המבקשים, המשיבות ניצלו את ההרשאה שניתנה להן על ידי המשתמשים לשם גישה לאנשי הקשר, כדי לבצע פעולות נוספות – ובכללן, איסוף נתונים על שיחות והודעות – ללא כל הרשאה או גילוי".

מהצד השני ניצבה פייסבוק. או ליתר דיוק, שתי ישויות משפטיות: Facebook Inc האמריקאית ו-Facebook Ireland Ltd האירית, שבפועל היא זו המנהלת את פעילות החברה מחוץ לארה"ב. החברה טענה כי כל פעולה שביצעה נעשתה על פי דין, בליווי תהליך הסכמה מסודר. לטענת נציגיה, האיסוף בוצע רק באמצעות תוכנה אופציונלית, ולא כחלק מובנה מהשירות. לטענתה המשתמשים קיבלו התראה ברורה - ואף בחרו בעצמם אם להפעיל את הפונקציה. "אין מדובר באיסוף נסתר, אלא בתהליך של opt-in ברור", נטען.

המחיקה תבוצע באופן מיידי לאחר אישור ההסכם

במהלך ההליך, אף ביקשה פייסבוק לדחות את התובענה על הסף, בטענה כי יש להחיל על המקרה את דיני מדינת קליפורניה, בהתאם לפסק הדין "עניין בן חמו". ואכן, בעקבות אותו פסק דין, נדרש התיק לעבור גלגולים של תיקונים, דיונים והחלטות ביניים - חלקם אף בפני השופטת אסתר שטמר, לפני שהוא עבר לטיפולה של השופטת רבינוביץ ברון.

• האיחוד האירופי: הרשתות החברתיות יישאו באחריות על הונאות כלכליות
• האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר הידיינות משפטית ממושכת, שכללה כמה גרסאות של כתב התביעה, חוות דעת מומחים והתכתבות משפטית אינטנסיבית - הגיעו הצדדים להסדר פשרה. על פי ההסכם, שאושר על ידי השופטת, פייסבוק תמחק את כלל נתוני יומן השיחות והודעות הטקסט שנאספו ממכשירי אנדרואיד בישראל של חברי הקבוצה באמצעות האפליקציות שלה, וזאת ככל שהמשיבה אינה מחויבת לשמור אותם בשל התחייבות משפטית אחרת. עוד נכתב בהחלטת בית המשפט כי, "המשיבות התחייבו לפעול למחיקת נתוני יומני שיחות והודעות טקסט אשר נאספו בישראל... באופן מיידי לאחר אישור ההסכם, ובכפוף למגבלות החלות עליהן מכוח הדין".

בהחלטתה, הדגישה השופטת רבינוביץ ברון כי ההסכם מקדם את מטרות חוק התובענות הייצוגיות ומביא תועלת ציבורית. לדבריה, ההסדר מביא לסיום יעיל של המחלוקת, תוך שהוא מציב רף מצופה להתנהלות תקינה של חברות טכנולוגיה. "הסכם הפשרה מאזן בין מכלול השיקולים – לרבות מורכבות ההליך, שאלות משפטיות שנויות במחלוקת, הצורך בצמצום משך ההליך והנטל הכרוך בו – לבין אינטרס הציבור והאינטרס הלגיטימי של החברות", כתבה השופטת בפסק הדין שפורסם. עוד היא הוסיפה כי, "ההסכם מהווה תמריץ חשוב לחברות דומות לשקול מחדש את מדיניות איסוף המידע ולפעול בשקיפות רבה יותר כלפי המשתמשים".

האם היה מדובר באיסוף של תוכן שיחות והודעות או רק במידע טכני עליהן?

לא מדובר בהאזנה או קריאה של תכנים. פייסבוק לא הואשמה באיסוף תוכן ממשי של הודעות או הקלטות שיחה, אלא ברישום מטא-דאטה - פרטים טכניים כמו תאריך, שעה, משך, מספר טלפון יוזם ומקבל. עם זאת, גם המידע הזה עשוי לגלות הרבה על חייו האישיים של אדם - עם מי הוא מדבר, מתי ובאיזה תדירות.

• עלייה של 8% בבקשות פשיטת רגל של יחידים
• הסבתא הורישה הכל לנכדים - בית המשפט ביטל זאת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם שנים אחר כך

מדוע נאסף המידע הזה מלכתחילה?

פייסבוק טענה כי מדובר בפיצ’ר שנועד לשפר את חוויית המשתמש. כך למשל, להקל על מציאת חברים קיימים ברשת החברתית, או לאפשר סנכרון בין יומן השיחות לממשק של האפליקציה. לטענת החברה, המשתמשים הפעילו מרצונם את השירות, לאחר הסכמה יזומה. עם זאת, בבקשה לייצוגית נטען כי ההסכמה לא היתה מדעת, שכן לא הוסבר בבירור שהמידע שייאסף יכלול גם נתונים היסטוריים רבים, מהעבר.

האם הסדר הפשרה כולל גם פיצוי כספי לחברי הקבוצה?

לא. ההסכם מתמקד בצעד של תיקון ורתיעה: מחיקת המידע שנאסף, ולא בפיצוי אישי. בית המשפט קיבל את ההגיון שמאחורי ההסדר, כי לאור מורכבות הוכחת הנזק האישי ומספר הנפגעים הגדול, עדיף להבטיח תוצאה מהותית של מחיקת הנתונים במקום סכומי כסף סמליים.

כיצד ידעו חברי הקבוצה שהמידע עליהם נמחק בפועל?

לא תתקיים פנייה אישית למשתמשים, אך ההסכם מחייב את פייסבוק למחוק את הנתונים, בכפוף לכללים משפטיים. ההנחה היא כי עצם ההכרזה הציבורית על המחיקה, בצירוף התחייבות משפטית של פייסבוק, תיצור אחריות מספקת שתיאכף בעתיד אם תתגלה הפרה.

מה עמדת הרשות להגנת הפרטיות בישראל כלפי מקרים דומים?

אמנם הרשות לא היתה צד להליך, אך בעבר היא הביעה ביקורת פומבית כלפי שימושים מעורפלים של מידע אישי על ידי אפליקציות. ייתכן כי פסק הדין ישמש גם אותה בהמשך כבסיס לפיקוח הדוק יותר – ולחיזוק הצורך ביישום רגולציה מותאמת לעידן האפליקציות.

האם המשתמשים יכולים לתבוע את פייסבוק גם באופן אישי?

באופן עקרוני כן. אישור הסדר הפשרה אינו חוסם תביעות אישיות של מי שסבור כי נגרם לו נזק ממשי, כלכלי או אחר, כתוצאה מהפרת פרטיותו. עם זאת, במקרים כאלה תידרש הוכחה פרטנית, ולכן סביר להניח שמרבית האנשים יסתפקו בתוצאה של ההליך הייצוגי.

פסק הדין אינו רק סגירת חשבון פרטית של התובעים עם פייסבוק, אלא אבן דרך משמעותית בתולדות המאבק על פרטיות המשתמשים בישראל. הוא מצטרף למגמה עולמית של דרישה גוברת לשקיפות באיסוף מידע אישי, ולעמידה של תאגידים רב-לאומיים באמות מידה של אתיקה ודין. בעולם שבו נתוני תקשורת נהפכו לסחורה לכל דבר, התזכורת הזו, שלפיה חברות לא יכולות לעשות ככל העולה על רוחן במרחב הדיגיטלי, אינה מובנת מאליה. החברה האם של פייסבוק, מטא, מתמודדת בימים אלה עם תביעה מצד רשות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC), בטענה שענקית הטכנולוגיה והמדיה החברתית נהפכה למונופול בתחום, כשבדרך היא חסמה תחרות פוטנציאלית באמצעות הרכישות של ווטסאפ ואינסטגרם. הרשות מצדה, דורשת לפירוק של מטא והפרדת האפליקציות ממנה, בעוד שמטא מצדה צפויה לטעון שהתחרות בשיאה.