ניצחון לפרטיות המשתמשים על פייסבוק בבית המשפט
תובענה ייצוגית שהוגשה נגד החברה בישראל, בנוגע ךאיסוף מידע שביצעה החברה לגבי שיחות טלפון והודעות טקסט של משתמשים, הסתיימה אחרי שנים רבות בהסדר פשרה, שאושר על ידי בית המשפט. במסגרת ההסדר, פייסבוק תמחק את כלל נתוני יומן השיחות והודעות הטקסט שנאספו ממכשירי אנדרואיד בישראל באמצעות האפליקציות שלה
בוקר אחד באפריל 2018 התייצבו שלושה אזרחים ישראלים - אמיר אור, אולג ציפורן ויששכר כרמלי - אל מול אחת מענקיות הטכנולוגיה החזקות בעולם: פייסבוק. לא מדובר היה בעוד תלונה על שיח ציבורי רעיל או חסימת חשבון שרירותית. הפעם, כך טענו, פייסבוק חדרה למרחב הכי אישי של המשתמשים - לתוך שיחות הטלפון והודעות הטקסט במכשירי האנדרואיד שלהם, והיא אף אספה מידע עליהם שנים לפני שהאפליקציה כלל הותקנה. כך נולדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעוררה גלים בשוק הטכנולוגיה הישראלי. לאחר התנהלות משפטית סבוכה ורבת שנים, הגיעו הצדדים להסדר פשרה מאושר, שבמסגרתו תמחק פייסבוק את כל נתוני השיחות והודעות שאספה שלא לצורך משפטי. מדובר בלא פחות ממהפך בעולם שמירת הפרטיות הדיגיטלית.
לב התובענה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, עסק בשאלה עקרונית אך קריטית: האם עצם מתן גישה של אפליקציית פייסבוק לאנשי הקשר שבמכשיר מהווה הרשאה לאסוף מידע על יומן שיחות והודעות - כולל מידע מהעבר, לפני התקנת האפליקציה? המבקשים טענו באופן חד משמעי כי התשובה היא לא. לטענתם, מדובר בפעולה שנעשתה ללא כל הסכמה מודעת מצד המשתמשים, ואף ללא גילוי מספק. המידע שנאסף כלל פרטי שיחות יוצאות ונכנסות, מספרים, תאריכים ואורכים - ולעתים גם מידע הנוגע להודעות טקסט. השופטת איריס רבינוביץ ברון, שדנה בהליך, תיארה כך את טענות המבקשים: "לטענת המבקשים, המשיבות ניצלו את ההרשאה שניתנה להן על ידי המשתמשים לשם גישה לאנשי הקשר, כדי לבצע פעולות נוספות – ובכללן, איסוף נתונים על שיחות והודעות – ללא כל הרשאה או גילוי".
מהצד השני ניצבה פייסבוק. או ליתר דיוק, שתי ישויות משפטיות: Facebook Inc האמריקאית ו-Facebook Ireland Ltd האירית, שבפועל היא זו המנהלת את פעילות החברה מחוץ לארה"ב. החברה טענה כי כל פעולה שביצעה נעשתה על פי דין, בליווי תהליך הסכמה מסודר. לטענת נציגיה, האיסוף בוצע רק באמצעות תוכנה אופציונלית, ולא כחלק מובנה מהשירות. לטענתה המשתמשים קיבלו התראה ברורה - ואף בחרו בעצמם אם להפעיל את הפונקציה. "אין מדובר באיסוף נסתר, אלא בתהליך של opt-in ברור", נטען.
המחיקה תבוצע באופן מיידי לאחר אישור ההסכם
במהלך ההליך, אף ביקשה פייסבוק לדחות את התובענה על הסף, בטענה כי יש להחיל על המקרה את דיני מדינת קליפורניה, בהתאם לפסק הדין "עניין בן חמו". ואכן, בעקבות אותו פסק דין, נדרש התיק לעבור גלגולים של תיקונים, דיונים והחלטות ביניים - חלקם אף בפני השופטת אסתר שטמר, לפני שהוא עבר לטיפולה של השופטת רבינוביץ ברון.
- נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה
- תשלם לנהג המונית: הערעור של גוטליב נדחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר הידיינות משפטית ממושכת, שכללה כמה גרסאות של כתב התביעה, חוות דעת מומחים והתכתבות משפטית אינטנסיבית - הגיעו הצדדים להסדר פשרה. על פי ההסכם, שאושר על ידי השופטת, פייסבוק תמחק את כלל נתוני יומן השיחות והודעות הטקסט שנאספו ממכשירי אנדרואיד בישראל של חברי הקבוצה באמצעות האפליקציות שלה, וזאת ככל שהמשיבה אינה מחויבת לשמור אותם בשל התחייבות משפטית אחרת. עוד נכתב בהחלטת בית המשפט כי, "המשיבות התחייבו לפעול למחיקת נתוני יומני שיחות והודעות טקסט אשר נאספו בישראל... באופן מיידי לאחר אישור ההסכם, ובכפוף למגבלות החלות עליהן מכוח הדין".
בהחלטתה, הדגישה השופטת רבינוביץ ברון כי ההסכם מקדם את מטרות חוק התובענות הייצוגיות ומביא תועלת ציבורית. לדבריה, ההסדר מביא לסיום יעיל של המחלוקת, תוך שהוא מציב רף מצופה להתנהלות תקינה של חברות טכנולוגיה. "הסכם הפשרה מאזן בין מכלול השיקולים – לרבות מורכבות ההליך, שאלות משפטיות שנויות במחלוקת, הצורך בצמצום משך ההליך והנטל הכרוך בו – לבין אינטרס הציבור והאינטרס הלגיטימי של החברות", כתבה השופטת בפסק הדין שפורסם. עוד היא הוסיפה כי, "ההסכם מהווה תמריץ חשוב לחברות דומות לשקול מחדש את מדיניות איסוף המידע ולפעול בשקיפות רבה יותר כלפי המשתמשים".
האם היה מדובר באיסוף של תוכן שיחות והודעות או רק במידע טכני עליהן?
לא מדובר בהאזנה או קריאה של תכנים. פייסבוק לא הואשמה באיסוף תוכן ממשי של הודעות או הקלטות שיחה, אלא ברישום מטא-דאטה - פרטים טכניים כמו תאריך, שעה, משך, מספר טלפון יוזם ומקבל. עם זאת, גם המידע הזה עשוי לגלות הרבה על חייו האישיים של אדם - עם מי הוא מדבר, מתי ובאיזה תדירות.
- צוואת של קשיש בביה"ח הועדפה על זו מלפני 20 שנה
- איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
מדוע נאסף המידע הזה מלכתחילה?
פייסבוק
טענה כי מדובר בפיצ’ר שנועד לשפר את חוויית המשתמש. כך למשל, להקל על מציאת חברים קיימים ברשת החברתית, או לאפשר סנכרון בין יומן השיחות לממשק של האפליקציה. לטענת החברה, המשתמשים הפעילו מרצונם את השירות, לאחר הסכמה יזומה. עם זאת, בבקשה לייצוגית נטען כי ההסכמה לא
היתה מדעת, שכן לא הוסבר בבירור שהמידע שייאסף יכלול גם נתונים היסטוריים רבים, מהעבר.
האם הסדר הפשרה כולל גם פיצוי כספי לחברי הקבוצה?
לא. ההסכם מתמקד בצעד
של תיקון ורתיעה: מחיקת המידע שנאסף, ולא בפיצוי אישי. בית המשפט קיבל את ההגיון שמאחורי ההסדר, כי לאור מורכבות הוכחת הנזק האישי ומספר הנפגעים הגדול, עדיף להבטיח תוצאה מהותית של מחיקת הנתונים במקום סכומי כסף סמליים.
כיצד ידעו חברי הקבוצה שהמידע עליהם נמחק בפועל?
לא תתקיים פנייה אישית למשתמשים, אך ההסכם מחייב את פייסבוק למחוק את הנתונים, בכפוף לכללים משפטיים. ההנחה היא כי עצם ההכרזה הציבורית על המחיקה, בצירוף התחייבות משפטית של פייסבוק, תיצור אחריות מספקת שתיאכף בעתיד אם תתגלה הפרה.
מה עמדת הרשות להגנת הפרטיות בישראל כלפי מקרים דומים?
אמנם הרשות לא היתה צד להליך, אך בעבר היא הביעה ביקורת פומבית כלפי שימושים מעורפלים של מידע אישי על ידי אפליקציות. ייתכן כי פסק הדין ישמש גם אותה בהמשך כבסיס לפיקוח הדוק יותר – ולחיזוק הצורך ביישום רגולציה מותאמת לעידן האפליקציות.
האם המשתמשים יכולים לתבוע את פייסבוק גם באופן אישי?
באופן עקרוני כן. אישור הסדר הפשרה אינו חוסם תביעות אישיות של מי שסבור כי נגרם לו נזק ממשי, כלכלי או אחר, כתוצאה מהפרת פרטיותו. עם זאת, במקרים כאלה תידרש הוכחה פרטנית, ולכן
סביר להניח שמרבית האנשים יסתפקו בתוצאה של ההליך הייצוגי.
פסק הדין אינו רק סגירת חשבון פרטית של התובעים עם פייסבוק, אלא אבן דרך משמעותית בתולדות המאבק על פרטיות המשתמשים בישראל. הוא מצטרף למגמה עולמית של דרישה גוברת לשקיפות באיסוף מידע אישי, ולעמידה של תאגידים רב-לאומיים באמות מידה של אתיקה ודין. בעולם שבו נתוני תקשורת נהפכו לסחורה לכל דבר, התזכורת הזו, שלפיה חברות לא יכולות לעשות ככל העולה על רוחן במרחב הדיגיטלי, אינה מובנת מאליה. החברה האם של פייסבוק, מטא, מתמודדת בימים אלה עם תביעה מצד רשות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC), בטענה שענקית הטכנולוגיה והמדיה החברתית נהפכה למונופול בתחום, כשבדרך היא חסמה תחרות פוטנציאלית באמצעות הרכישות של ווטסאפ ואינסטגרם. הרשות מצדה, דורשת לפירוק של מטא והפרדת האפליקציות ממנה, בעוד שמטא מצדה צפויה לטעון שהתחרות בשיאה.

איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר
בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בעימות הממושך בין יזמי הנדל"ן איציק תשובה וחיים (ז’אן־מרק) ולנסי. לאחר שנים של שותפות, שתי עסקות היפרדות ושורה ארוכה של הליכים, קבע השופט גלעד הס כי תשובה לא חייב לשלם ריבית של מיליונים, אך מחויב להשלים לולנסי פער של
שטחים בנכס שנמסר לו. הפער הקטן נהפך למכריע: כ-40 מ״ר שהובילו לפיצוי של 375,725 שקל
בסופו של יום, בין השותפות ארוכת השנים לבין התהומות של הסכסוך שהעמיקו יותר ויותר, ניצבו שני אנשי נדל"ן מנוסים - חיים (ז’אן־מרק) ולנסי ואיציק תשובה - כשהם מציגים באופן עקבי גרסאות הפוכות כמעט בכל נקודת מחלוקת. הם החלו כשותפים, הניעו יחד פרויקטים, קידמו עסקות, ובמשך תקופה ארוכה ניהלו שורה של חברות משותפות. אלא שהדרך העסקית המשותפת התפצלה, ובית המשפט נדרש שוב ושוב להכריע במחלוקות שהתעוררו לאחר ההיפרדות. פסק הדין שניתן על ידי השופט גלעד הס חושף מערכת יחסים שהידרדרה באטיות אך בעקביות, עד שנהפכה למערכת משפטית ענפה, כזו שנפרשת על פני שלושה תיקים שאוחדו לתיק אחד. השופט עצמו כתב כי מדובר ב"מחלוקות נקודתיות יחסית שהתגלעו בין הצדדים", אך כל אחת מהן צמחה מתוך אותו סדק שנפער בעסקים המשותפים.
ולנסי ותשובה הגיעו בעבר לשני הסכמי היפרדות - האחד ב-2018 והשני, המקיף יותר, באפריל 2019. הרעיון היה לסיים את כל העסקים ביניהם ולהפריד את החברות. תשובה התחייב לשלם לולנסי סכומים גבוהים או לחלופין להעביר נכסים בערך של התשלום. ואולם גם הסכמים אלה לא סתמו את הגולל, אלא נהפכו לנקודת מוצא למחלוקות חדשות.
אחת הטענות המרכזיות שהעלה ולנסי היתה כי תשובה ביצע "איחור עצום" במתן ערבות חוק מכר לנכסים שנמסרו כחליף לכסף, ולכן הוא זכאי לריבית של 9% לשנה, ריבית שלטענתו הגיעה לסכומים מצטברים של יותר מ-10 מיליון שקל. תשובה מצדו טען שאין בסיס לדרישה, וכי כל התשלומים, בין אם בכסף ובין אם בנכס, בוצעו במועדים המדויקים שנקבעו בהסכמי המכר.
השופט: ההסכם ברור - אין ריבית בלי איחור
הכרעתו של השופט הס בנושא הזה היתה חדה. הוא קבע שלפי ההסכם, ריבית בשיעור של 9% תחול רק על תשלום שלא בוצע במועד שנקבע בהסכמי המכר, ולא בכל מקרה שבו עדיין לא הוענקה ערבות חוק מכר. השופט כתב בהחלטתו כי, "לשונו של סעיף 34 ברורה… סעיף זה עוסק במקרה של תשלום שלא שולם במועדו… וקובע סנקציה בדמות ריבית של 9% על אי תשלום במועדים אלו". השופט גם הדגיש כי אין כל חובה חוזית או חוקית להמציא ערבות חוק מכר לפני שהגיע מועד התשלום בהסכם המכר, וכי הפירוש של ולנסי "אינו מתיישב עם לשון ההסכם ואף לא עם תכליתו".
- יוזמות נדל"ן רוכשת שליטה בפרויקטים של איציק תשובה בנתניה
- העסקים יוצאים מתל אביב -כל היתרונות של משרד יוקרתי מחוץ לבועה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולנסי ניסה לטעון כי חתם על הסכמי המכר "תחת מחאה", אך השופט הסביר כי לא ניתן לטעון לכפייה בדיעבד, ובכל מקרה, אם ולנסי היה סבור שההסכמים נכפו עליו, היה עליו לבטל אותם ולא להמשיך לפעול על פיהם. בית המשפט כתב בהכרעת הדין כי, "ולנסי חתם על ההסכם לאחר משא ומתן… ומכאן חתימתו מחייבת אותו". בסופו של דבר, דרישתו של ולנסי לריבית נדחתה במלואה.

צוואת של קשיש בבית החולים הועדפה על זו מלפני 20 שנה
כחודש לפני שמת, כשגופו חלש אך דעתו צלולה, חתם אלמן ללא ילדים על צוואה חדשה ממיטת בית החולים. הוא הוריש את כל רכושו לאחותו היחידה, בניגוד לצוואה קודמת שהותירה כמעט הכל למשפחת מעסיקו לשעבר. מאבק משפטי טעון התנהל סביב שאלת כשירותו, מעורבות אחותו בתהליך
והאם הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת. פסק הדין חושף סיפור חיים, סכסוך משפחתי, והכרעה ברורה של בית המשפט לגבי רצונו החופשי של המנוח
הסיפור הבא החל הרבה לפני הדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הרבה לפני שחוות דעת רפואיות הוגשו וחקירות נגדיות נפרשו לאורך עשרות עמודים של פרוטוקולים. הוא החל בחדר אשפוז בבית החולים בילינסון, שבו שכב ש.ש., גבר ערירי בן 80, לאחר נפילה בביתו. מצבו הגופני היה קשה, כך טענו הנתבעים, אך מי שבאמת הכיר אותו באותם ימים העיד כי למרות חולשתו, הוא היה צלול, מתקשר, ומודע למצבו ולרצונותיו. בתוך המציאות הזאת, בפברואר 2022, כשהוא מבין שהזמן ואוזל והולך, הוא ביקש לערוך מחדש את צוואתו.
המנוח, אלמן ללא ילדים, השאיר אחריו שתי צוואות שונות מאוד זו מזו. הראשונה, מ-2004, היתה מנוסחת בחריפות רגשית יוצאת דופן. הוא כתב בה כי את רכושו הוא מותיר ל”אנשים הקרובים והיקרים לי מכל ואשר שימשו לי תחליף למשפחה שהפנתה לי עורף ומשענת בשעות הקשות”, ובחר להעניק לאחותו, התובעת, אך ורק מקרר. מנגד, צוואה חדשה, שנחתמה ב-25 בפברואר 2022 בבית החולים, העניקה את כל רכושו דווקא לאותה אחות. השינוי הדרמטי הזה עמד בלב המחלוקת המשפטית.
הנתבעים, מעסיקו לשעבר של המנוח וארבעת ילדיו, שאליהם ייעד את מרבית רכושו בצוואה הישנה, טענו שהצוואה המאוחרת פסולה מיסודה. הם טענו שהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה, שהוא לא ידע להבחין בטיבה, שהתובעת השפיעה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואף היתה מעורבת בצורה פסולה בעריכתה. ואולם ככל שהעמיק בית המשפט בחומר הראיות, כך הלכו טענותיהם ונחלשו. השופט תומר שלם פתח את פסק דינו בקביעה ברורה כי ראשית יש לבחון את הצוואה האחרונה, שכן “רואים צוואה חדשה כמבטלת את קודמתה, ככל שהוראותיה סותרות את הוראות קודמתה”. מכאן נפתח מסע בירור ארוך, שכלל שלושה הליכים משפטיים במקביל, חוות דעת רפואיות, עדויות ממקור ראשון, וניתוח מדוקדק של התנהלות הצדדים.
לא סבל מדמנציה או מליקוי שפגע בכושרו המשפטי
במוקד ההכרעה עמדה שאלת כשירותו של המנוח בעת שחתם על צוואתו האחרונה. התמונה שעלתה מהמסמכים הרפואיים ומעדויות המומחים היתה אחידה וברורה. ד"ר אליעזר פלדינגר, פסיכוגריאטר שבדק את המנוח ביום עריכת הצוואה לבקשת הנוטריון, כתב במפורש כי המנוח “בדעה צלולה, מצבו הקוגניטיבי שמור, וללא הפרעה נפשית... הוא מבחין היטב בטיבה של צוואה אותה מבקש לעשותה על פי רצונו החופשי”. הוא אף הדגיש שמבחן המיני־מנטל שבוצע לו הניב תוצאה גבוהה של 27 מתוך 30, וכי על אף ירידה קוגניטיבית קלה, לא מדובר בדמנציה או בליקוי שפגע בכושרו המשפטי.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מומחה מטעם בית המשפט, פרופ’ שלמה נוי, בחן את מלוא הרשומות וקבע בחוות דעתו כי, “לא ניתן לשלול את כשירותו המשפטית במועד הנדון... בסבירות גבוהה יותר, היה כשיר לבצע פעולות משפטיות במועד הנדון”. הנתבעים, אף שהנטל הוטל עליהם, ויתרו על חקירת המומחה - ויתור שבית המשפט ראה בו חיזוק למסקנתו. לצד חוות הדעת, הציג בית המשפט גם ראיות שהעידו על תפקודו השכלי של המנוח בימים שקדמו לחתימה. עדותה של העובדת הסוציאלית שביקרה את המנוח בבית החולים תיארה אדם “ערני... אולי עייף, אבל רגיל. לא מבולבל”. המטפל הסיעודי שלו העיד כי, “תמיד הייתי יכול לדבר איתו”. גם הרישומים הרפואיים הצביעו שוב ושוב על התמצאות מלאה בזמן, במקום ובאנשים.
