ניצחון לפרטיות המשתמשים על פייסבוק בבית המשפט
תובענה ייצוגית שהוגשה נגד החברה בישראל, בנוגע ךאיסוף מידע שביצעה החברה לגבי שיחות טלפון והודעות טקסט של משתמשים, הסתיימה אחרי שנים רבות בהסדר פשרה, שאושר על ידי בית המשפט. במסגרת ההסדר, פייסבוק תמחק את כלל נתוני יומן השיחות והודעות הטקסט שנאספו ממכשירי אנדרואיד בישראל באמצעות האפליקציות שלה
בוקר אחד באפריל 2018 התייצבו שלושה אזרחים ישראלים - אמיר אור, אולג ציפורן ויששכר כרמלי - אל מול אחת מענקיות הטכנולוגיה החזקות בעולם: פייסבוק. לא מדובר היה בעוד תלונה על שיח ציבורי רעיל או חסימת חשבון שרירותית. הפעם, כך טענו, פייסבוק חדרה למרחב הכי אישי של המשתמשים - לתוך שיחות הטלפון והודעות הטקסט במכשירי האנדרואיד שלהם, והיא אף אספה מידע עליהם שנים לפני שהאפליקציה כלל הותקנה. כך נולדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעוררה גלים בשוק הטכנולוגיה הישראלי. לאחר התנהלות משפטית סבוכה ורבת שנים, הגיעו הצדדים להסדר פשרה מאושר, שבמסגרתו תמחק פייסבוק את כל נתוני השיחות והודעות שאספה שלא לצורך משפטי. מדובר בלא פחות ממהפך בעולם שמירת הפרטיות הדיגיטלית.
לב התובענה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, עסק בשאלה עקרונית אך קריטית: האם עצם מתן גישה של אפליקציית פייסבוק לאנשי הקשר שבמכשיר מהווה הרשאה לאסוף מידע על יומן שיחות והודעות - כולל מידע מהעבר, לפני התקנת האפליקציה? המבקשים טענו באופן חד משמעי כי התשובה היא לא. לטענתם, מדובר בפעולה שנעשתה ללא כל הסכמה מודעת מצד המשתמשים, ואף ללא גילוי מספק. המידע שנאסף כלל פרטי שיחות יוצאות ונכנסות, מספרים, תאריכים ואורכים - ולעתים גם מידע הנוגע להודעות טקסט. השופטת איריס רבינוביץ ברון, שדנה בהליך, תיארה כך את טענות המבקשים: "לטענת המבקשים, המשיבות ניצלו את ההרשאה שניתנה להן על ידי המשתמשים לשם גישה לאנשי הקשר, כדי לבצע פעולות נוספות – ובכללן, איסוף נתונים על שיחות והודעות – ללא כל הרשאה או גילוי".
מהצד השני ניצבה פייסבוק. או ליתר דיוק, שתי ישויות משפטיות: Facebook Inc האמריקאית ו-Facebook Ireland Ltd האירית, שבפועל היא זו המנהלת את פעילות החברה מחוץ לארה"ב. החברה טענה כי כל פעולה שביצעה נעשתה על פי דין, בליווי תהליך הסכמה מסודר. לטענת נציגיה, האיסוף בוצע רק באמצעות תוכנה אופציונלית, ולא כחלק מובנה מהשירות. לטענתה המשתמשים קיבלו התראה ברורה - ואף בחרו בעצמם אם להפעיל את הפונקציה. "אין מדובר באיסוף נסתר, אלא בתהליך של opt-in ברור", נטען.
המחיקה תבוצע באופן מיידי לאחר אישור ההסכם
במהלך ההליך, אף ביקשה פייסבוק לדחות את התובענה על הסף, בטענה כי יש להחיל על המקרה את דיני מדינת קליפורניה, בהתאם לפסק הדין "עניין בן חמו". ואכן, בעקבות אותו פסק דין, נדרש התיק לעבור גלגולים של תיקונים, דיונים והחלטות ביניים - חלקם אף בפני השופטת אסתר שטמר, לפני שהוא עבר לטיפולה של השופטת רבינוביץ ברון.
- תשלם לנהג המונית: הערעור של גוטליב נדחה
- מטא: רוצים פרטיות? תשלמו על פייסבוק ואינסטגרם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר הידיינות משפטית ממושכת, שכללה כמה גרסאות של כתב התביעה, חוות דעת מומחים והתכתבות משפטית אינטנסיבית - הגיעו הצדדים להסדר פשרה. על פי ההסכם, שאושר על ידי השופטת, פייסבוק תמחק את כלל נתוני יומן השיחות והודעות הטקסט שנאספו ממכשירי אנדרואיד בישראל של חברי הקבוצה באמצעות האפליקציות שלה, וזאת ככל שהמשיבה אינה מחויבת לשמור אותם בשל התחייבות משפטית אחרת. עוד נכתב בהחלטת בית המשפט כי, "המשיבות התחייבו לפעול למחיקת נתוני יומני שיחות והודעות טקסט אשר נאספו בישראל... באופן מיידי לאחר אישור ההסכם, ובכפוף למגבלות החלות עליהן מכוח הדין".
בהחלטתה, הדגישה השופטת רבינוביץ ברון כי ההסכם מקדם את מטרות חוק התובענות הייצוגיות ומביא תועלת ציבורית. לדבריה, ההסדר מביא לסיום יעיל של המחלוקת, תוך שהוא מציב רף מצופה להתנהלות תקינה של חברות טכנולוגיה. "הסכם הפשרה מאזן בין מכלול השיקולים – לרבות מורכבות ההליך, שאלות משפטיות שנויות במחלוקת, הצורך בצמצום משך ההליך והנטל הכרוך בו – לבין אינטרס הציבור והאינטרס הלגיטימי של החברות", כתבה השופטת בפסק הדין שפורסם. עוד היא הוסיפה כי, "ההסכם מהווה תמריץ חשוב לחברות דומות לשקול מחדש את מדיניות איסוף המידע ולפעול בשקיפות רבה יותר כלפי המשתמשים".
האם היה מדובר באיסוף של תוכן שיחות והודעות או רק במידע טכני עליהן?
לא מדובר בהאזנה או קריאה של תכנים. פייסבוק לא הואשמה באיסוף תוכן ממשי של הודעות או הקלטות שיחה, אלא ברישום מטא-דאטה - פרטים טכניים כמו תאריך, שעה, משך, מספר טלפון יוזם ומקבל. עם זאת, גם המידע הזה עשוי לגלות הרבה על חייו האישיים של אדם - עם מי הוא מדבר, מתי ובאיזה תדירות.
- טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
- האם ניתן לבטל צוואה הדדית של אדם שאיבד את כשירותו?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק...
מדוע נאסף המידע הזה מלכתחילה?
פייסבוק
טענה כי מדובר בפיצ’ר שנועד לשפר את חוויית המשתמש. כך למשל, להקל על מציאת חברים קיימים ברשת החברתית, או לאפשר סנכרון בין יומן השיחות לממשק של האפליקציה. לטענת החברה, המשתמשים הפעילו מרצונם את השירות, לאחר הסכמה יזומה. עם זאת, בבקשה לייצוגית נטען כי ההסכמה לא
היתה מדעת, שכן לא הוסבר בבירור שהמידע שייאסף יכלול גם נתונים היסטוריים רבים, מהעבר.
האם הסדר הפשרה כולל גם פיצוי כספי לחברי הקבוצה?
לא. ההסכם מתמקד בצעד
של תיקון ורתיעה: מחיקת המידע שנאסף, ולא בפיצוי אישי. בית המשפט קיבל את ההגיון שמאחורי ההסדר, כי לאור מורכבות הוכחת הנזק האישי ומספר הנפגעים הגדול, עדיף להבטיח תוצאה מהותית של מחיקת הנתונים במקום סכומי כסף סמליים.
כיצד ידעו חברי הקבוצה שהמידע עליהם נמחק בפועל?
לא תתקיים פנייה אישית למשתמשים, אך ההסכם מחייב את פייסבוק למחוק את הנתונים, בכפוף לכללים משפטיים. ההנחה היא כי עצם ההכרזה הציבורית על המחיקה, בצירוף התחייבות משפטית של פייסבוק, תיצור אחריות מספקת שתיאכף בעתיד אם תתגלה הפרה.
מה עמדת הרשות להגנת הפרטיות בישראל כלפי מקרים דומים?
אמנם הרשות לא היתה צד להליך, אך בעבר היא הביעה ביקורת פומבית כלפי שימושים מעורפלים של מידע אישי על ידי אפליקציות. ייתכן כי פסק הדין ישמש גם אותה בהמשך כבסיס לפיקוח הדוק יותר – ולחיזוק הצורך ביישום רגולציה מותאמת לעידן האפליקציות.
האם המשתמשים יכולים לתבוע את פייסבוק גם באופן אישי?
באופן עקרוני כן. אישור הסדר הפשרה אינו חוסם תביעות אישיות של מי שסבור כי נגרם לו נזק ממשי, כלכלי או אחר, כתוצאה מהפרת פרטיותו. עם זאת, במקרים כאלה תידרש הוכחה פרטנית, ולכן
סביר להניח שמרבית האנשים יסתפקו בתוצאה של ההליך הייצוגי.
פסק הדין אינו רק סגירת חשבון פרטית של התובעים עם פייסבוק, אלא אבן דרך משמעותית בתולדות המאבק על פרטיות המשתמשים בישראל. הוא מצטרף למגמה עולמית של דרישה גוברת לשקיפות באיסוף מידע אישי, ולעמידה של תאגידים רב-לאומיים באמות מידה של אתיקה ודין. בעולם שבו נתוני תקשורת נהפכו לסחורה לכל דבר, התזכורת הזו, שלפיה חברות לא יכולות לעשות ככל העולה על רוחן במרחב הדיגיטלי, אינה מובנת מאליה. החברה האם של פייסבוק, מטא, מתמודדת בימים אלה עם תביעה מצד רשות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC), בטענה שענקית הטכנולוגיה והמדיה החברתית נהפכה למונופול בתחום, כשבדרך היא חסמה תחרות פוטנציאלית באמצעות הרכישות של ווטסאפ ואינסטגרם. הרשות מצדה, דורשת לפירוק של מטא והפרדת האפליקציות ממנה, בעוד שמטא מצדה צפויה לטעון שהתחרות בשיאה.
צוואת האם תקפה גם לאחר שחלפו 50 שנה - אף שהעדים מתו
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע במאבק ירושה ממושך בין אחים על רקע צוואת אמם מ-1972. שני העדים שחתמו על הצוואה נפטרו זה מכבר, אך השופט טל פפרני קבע כי אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של הצוואה, שנערכה לצד צוואת האב המנוח ונחשבת צוואה הדדית. אחד מילדיהם
של המנוחים, שהתנגד לקיום הצוואה בטענה שאמו לא הבינה עברית, חויב בהוצאות של 45 אלף שקל לאחיו
כשחלפו יותר מחמישה עשורים מאז שנחתמה הצוואה, נדמה היה כי מסמך ישן, דהוי בקצוות, לא יוכל עוד לעמוד במבחן משפטי. ואולם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגן הנשיאה השופט טל פפרני, נקבע באחרונה כי גם צוואה שנערכה לפני 50 שנה, ואף ששני העדים שחתמו עליה הלכו לעולמם - יכולה להמשיך ולחייב את היורשים, אם ניכר כי היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.
הסיפור מתחיל במשפחה ותיקה מהצפון. האם, ילידת 1932, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים ורכוש שכלל גם מניות בחברה משפחתית שנוסדה עוד בשנות ה-30 על ידי האב. זמן קצר לאחר פטירתה הגיש אחד הבנים, המתגורר כיום בארה"ב, בקשה למתן צו ירושה. שלושת אחיו ואחותו התנגדו לכך והציגו מסמך צוואה שנחתם לדבריהם ב-1972 בפני עורך הדין נחום סגל ומזכירתו, אביבה עפרון. לטענתם, זהו המסמך האחרון והמחייב של האם, שיש לקיים אותו לפי הוראותיו.
הבן, שהתנגד לקיום הצוואה, טען מנגד כי מדובר במסמך ישן שאין לו תוקף. לדבריו, אמו לא שלטה בשפה העברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן לא הבינה כלל על מה היא חותמת. הוא הוסיף כי הצוואה נמצאה רק לאחר מותו של האב ולמעשה נשלפה "מהעבר" ברגע שנולדה המחלוקת. לטענתו, עצם העובדה ששני העדים נפטרו ולא ניתן היה לזמנם לעדות, יוצרת פגם מהותי שמונע את קיום הצוואה.
צוואת האם נערכה באותו היום של צוואת האב
האחים האחרים, שביקשו לקיים את הצוואה, טענו מנגד כי אין ספק שהאם ידעה היטב מה היא עושה. לדבריהם, אמם היתה אשה דעתנית ונחרצת, שהקפידה תמיד להבין כל מסמך שעליו חתמה. הצוואה, לדבריהם, נערכה באותו יום ביחד עם צוואת האב המנוח - מסמך כמעט זהה שקיים כבר עשרות שנים ללא התנגדות כלשהי. הם הסבירו כי שני ההורים בחרו לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם ציווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן לילדים בחלוקה ברורה.
- 500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?
- האם ניתן לבטל צוואה הדדית של אדם שאיבד את כשירותו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט פפרני קיבל את עמדת האחים וקבע כי אכן מדובר בצוואות הדדיות, שנערכו על בסיס הסתמכות הדדית של בני הזוג זה על זה. לדבריו, "מעיון בצוואות ניתן לראות בבירור כי אלו אינן כוללות מגבלה על יכולתו של בן הזוג לעשות בנכסיו כרצונו, אולם ברור כי הן כן כוללות מנגנון הסתמכות, ולפיו כל אחד מהם קבע את חלקו היחסי בעיזבון של כל אחד מארבעת ילדיהם, וברור כי כל אחד מהם הסתמך על צוואתו של האחר". על כן נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות שיש להן תוקף מחייב.
האשה טענה שהיתה ידועה בציבור, השופט תהה היכן התמונות
אשה שביקשה לבטל צו ירושה בטענה שהיתה בת זוגו של המנוח, נכשלה בהוכחת טענתה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי למרות מגורים משותפים ותקופה ארוכה של קשר זוגי, הראיות לא מלמדות על מערכת יחסים המחילה זכויות וחובות של בני זוג נשואים. "בעידן שבו צילום הוא
פעולה פשוטה, לא ניתן להבין מדוע הוצג תיעוד חלקי בלבד", כתב השופט – וקבע כי הילדים מנישואיו הראשונים של המנוח יירשו את עיזבונו
פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, עוסק במקרה אנושי מורכב, שבו ביקשה אשה בשנות השישים לחייה שיכירו בה כבת זוגו הידועה בציבור של גבר שנפטר, כדי לזכות במחצית מעיזבונו. שני ילדיו של המנוח, מנישואיו הקודמים, התנגדו לבקשה - והשופט, סגן הנשיאה טל פפרני, הכריע כי האשה לא הצליחה להוכיח כי התקיימו יחסי ידועים בציבור.
האשה, שיוצגה בידי עו"ד הייב מוניר, טענה כי היא והמנוח חיו יחד בדירה שכורה בעיר בצפון החל מ-2017 ועד לפטירתו ב-2023. לדבריה, הם ניהלו משק בית משותף, חלקו בילויים, ארוחות ומחויבות רגשית הדדית, והיא אף סעדה אותו בתקופת מחלתו הקשה עד ימיו האחרונים. לאחר מותו, סיפרה, שילמה 4,500 שקל מכיסה לצורך הקמת מצבה לזכרו. "רק כשפניתי למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי קבורה", העידה, "נודע לי שאני עשויה להיות מוכרת כידועה בציבור".
אלא שבית המשפט ראה את הדברים אחרת. השופט פפרני ציין כי עצם העובדה שהתובעת לא ידעה על זכאותה כידועה בציבור מלמדת על היעדר תפישה של הקשר ככזה שמחיל זכויות משפטיות. "אמירה זו מהווה הודאה כי המבקשת עצמה לא ראתה אותה ואת המנוח כבני זוג שהתכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות", הוא כתב בהכרעתו. לדבריו, כשמדובר בבני זוג מבוגרים, שניהם גרושים ובעלי ניסיון חיים, קשה לקבל טענה כזו של חוסר ידיעה.
הילדים לא עדכנו את האשה על בקשת צו הירושה
השופט הוסיף כי גם אם הילדים לא עדכנו את האשה על הגשת הבקשה לצו הירושה, דבר שייתכן כי יש בו מידה של חוסר תום לב, אין בכך כדי לשנות את המסקנה. "במכלול הנסיבות," הוא ציין, "ניתן לעבור לבחינת טענתה לגופה - האם היתה ידועה בציבור של המנוח". הוא הסביר כי לפי סעיף 55 לחוק הירושה, אדם שאינו נשוי אך חי עם בן זוגו חיי משפחה במשק בית משותף, עשוי להיחשב מי שירש את חלקו כאילו היה נשוי לו. עם זאת, ההכרה מותנית בקיום יסודות מצטברים: קיום חיי משפחה של ממש, ניהול משק בית משותף, היעדר נישואים עם אחרים והיעדר צוואה שקובעת אחרת. במקרה הזה, כך קבע השופט, התובעת לא הוכיחה כי התקיימו אותם יסודות. אמנם התקיים קשר זוגי לאורך כמה שנים, אך הראיות שהוצגו - מעטות וחלקיות - אינן מצביעות על כוונה ליצור מערכת יחסים בעלת אופי של שיתוף גורל.
- רצה חצי מהדירה של בת הזוג שלו - מה קבע בית המשפט?
- בת הזוג נותרה בלי שום חלק בירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הנקודות שעליהן בחר השופט להתעכב היתה התיעוד המצומצם של בני הזוג. "הוצגו תמונות בודדות בלבד, רובן צולמו בדירה ובאותו מועד, כנראה באותו יום", הוא כתב בהכרעת הדין. "הוגשו מספר תמונות מחוץ לדירה, אך לא ניתן ללמוד מהן דבר על מועד הצילום. בשנים האחרונות, מקובל לבצע צילומים בדרך פשוטה וקלה באמצעות טלפון נייד, ובקלות ניתן לדעת מתי והיכן צולמה התמונה. אינני רואה בכך אוסף משמעותי של תיעוד, יחסית לתקופה המשותפת הנטענת של כשש שנים". לדבריו, היעדר תמונות מאירועים משפחתיים, חגים או מפגשים חברתיים, מחזק את הרושם שלא מדובר בקשר שהושתת על חיי משפחה מלאים.
