המשפט ההיסטורי של מטא - ענקית המדיה החברתית בדרך לפירוק?
למטא יש 3 זרועות ענק בתחום המדיה החברתית - פייסבוק, ווצאפ ואינסטגרם - והרשויות מאשימות אותה בחסימת התחרות והפיכה למונופול; האם חברת הענק תתפרק ומה עשויות להיות ההשפעות על השוק?
השבוע נפתח המשפט של רשות הסחר הפדרלית (FTC) נגד מטא Meta Platforms -1.3% בטענה שענקית הטכנולוגיה והמדיה החברתית הפכה למונופול בתחום כשבדרך היא חסמה תחרות פוטנציאלית דרך רכישות ווצאפ ואינסטגרם. הרשות מצדה דורשת לפירוק של מטא והפרדת האפליקציות ממנה, בעוד מטא מצדה צפויה לטעון שהתחרות בשיאה.
רכישות שנועדו "לחסל תחרות" או דווקא "לשפר את השירות"?
ה-FTC טוענת כי הרכישות של אינסטגרם בשנת 2012 תמורת מיליארד דולר, ושל ווצאפ ב-2014 עבור סכום עתק של 19
מיליארד דולר, לא נועדו רק להרחיב את סל השירותים של מטא, אלא לחסל תחרות פוטנציאלית. במהלך המשפט צפויה הוועדה להציג תכתובות פנימיות של צוקרברג עצמו, שבהן נכתב בין היתר כי יש "לנטרל" את אינסטגרם, ולפי גורמי ה-FTC מדובר ב"ראיית זהב".
הטענה המרכזית של הרשות היא שמטא זיהתה מוקדם את הסיכון שאינסטגרם ווואטסאפ מהוות לדומיננטיות של פייסבוק, ובמקום להתמודד מולן, היא רכשה אותן. "הם החליטו שקשה מדי להתחרות, אז הם פשוט קנו אותם", טען עורך הדין של ה-FTC דניאל מת'סון. ההגדרה הזו, לטענת הרשות, הופכת את מטא למונופול.
מהצד השני טוענת מטא שהיא דווקא השביחה את שתי האפליקציות. עורכי דינה מדגישים כי הרכישות אושרו לפני יותר מעשור על ידי אותה FTC שמביאה היום את התביעה, וכי האפליקציות שופרו באופן דרמטי מאז שנרכשו. "המיזוגים האלה שיפרו את חוויית המשתמש", אמר עורך הדין של מטא, מארק הנסן. "אף בית משפט לא פסק שמיזוג שנועד לשפר מוצר הוא לא חוקי, ואין סיבה שזה יקרה כאן".
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- מטא רוכשת את Limitless, המפתחת מוצרי AI לבישים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מטא טוענת שהשוק היום תחרותי יותר מאי פעם, עם שחקנים חזקים כמו טיקטוק, X, יוטיוב ואפילו iMessage של אפל שמתמודדות
בשווקים בהן פועלות ווצאפ ואינסטגרם. יתרה מכך, מטא מזהירה כי פירוק החברה יפגע באינטגרציה בין השירותים, ויביא להרעה בשירות למיליארדי המשתמשים.
מה הסיכוי שבית המשפט יורה על פירוק מטא?
לפי מומחים משפטיים, ה-FTC מתמודדת עם
אתגר לא פשוט. "זו עלייה תלולה מאוד", אמרה פרופ' לורה פיליפס-סוייר מאוניברסיטת ג'ורג'יה. לדבריה, בשונה מתחום החיפוש למשל שבו גוגל שולטת ב-90% מהשוק, תחום הרשתות החברתיות מגוון ותחרותי יותר, ולכן קשה לשכנע שגוף מסוים הוא אכן מונופול.
עם זאת, המשפט עשוי להציע לראשונה פסק דין עקרוני שיבהיר האם לרשות מותר לשנות את עמדתה בנוגע לרכישות שאושרו בעבר, ובכך לאיים גם על עסקאות נוספות בעתיד. צוקרברג, סמנכ"לית התפעול לשעבר של מטא שריל סנדברג, ומנכ"ל אינסטגרם אדם מוסרי, צפויים להעיד. המשפט יתנהל
במשך כחודשיים וצפוי לכלול עשרות עדויות ואלפי מסמכים.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
לפי דיווחים בארה"ב, צוקרברג ניסה לאחרונה לשכנע את טראמפ לבטל את המשפט, ואף חיזק את קשריו עם גורמים פוליטיים אחרים. מטא תרמה מיליון דולר לקרן ההשבעה של טראמפ והוסיפה לדירקטוריון שלה אנשים המזוהים עם מהימין האמריקאי, כמו דיינה ווייט ודינה פאוול מק'קורמיק. במקביל, טראמפ הדיח שניים מהמפקחים הדמוקרטיים של ה-FTC - מהלך שנתפס כניסיון להטות את הרכב הוועדה. המפקחים מצדם תובעים את הממשל כדי לשוב לתפקידם, וטוענים כי הנשיא שולח "מסר ברור של הפחדה" לכל רגולטור שינסה להתנגד לרצונו. למרות זאת, יו"ר ה-FTC הנוכחי, אנדרו פרגוסון, שמונה בעצמו על ידי טראמפ, הבהיר כי יכבד כל החלטה של בית המשפט, אך סירב להתחייב שלא יסגור את התיק.
מעבר להשלכות הפוליטיות והציבוריות של המשפט, גם המשמעויות
הכלכליות כבדות משקל. אינסטגרם לבדה הניבה למטא כ־32 מיליארד דולר מפרסום בשנת 2024 - סכום שמהווה 48.4% מכלל הכנסות הפרסום של החברה. לפי תחזיות של eMarketer, היא צפויה לעבור את רף ה־50% ב־2025. ווצאפ, מצדה, עדיין לא תורמת הכנסות דומות, אך יש לה פוטנציאל עסקי
משמעותי בתחום המסחר והשירותים העסקיים, בעיקר בשווקים מתפתחים.
השופט שמוביל את התיק, ג'יימס בואסברג, כבר דחה בעבר את התביעה המקורית של ה־FTC, אך אישר לה להגיש גרסה מתוקנת תחת ממשל ביידן. לפי מומחים, בואסברג משדר פתיחות מסוימת לטענות
הרשות, אך גם סקפטיות. כך למשל, הוא הביע תהיות בנוגע להגדרה המצומצמת של שוק הרשתות החברתיות שניסתה הרשות לקדם – הגדרה שלא כללה פלטפורמות בולטות כמו טיקטוק, יוטיוב ולינקדאין. "ה־FTC הצליחה לשכנע שיש כאן שאלות מהותיות – אך הדרך להרשעה עוד ארוכה", אמר עו"ד פול
סוונסון.
מה יהיו ההשלכות אם מטא תתפרק?
במידה ובית המשפט יקבל את טענות ה-FTC ויורה על פירוק החברה, זו תהיה רעידת אדמה. ווצאפ ואינסטגרם אחראיות לחלק משמעותי מההכנסות של מטא ובשנים האחרונות הן מהוות מנועי צמיחה מרכזיים. האנליסטים
כאמור מעריכים כי אינסטגרם לבדה אחראית לכ-48% מהכנסות הפרסום של מטא, וההערכות מדברות על כך שב-2025 היא תצמח וכבר תהיה אחראית לכמחצית מההכנסות שלה.
פירוק החברה יאלץ את ווצאפ ואינסטגרם לפעול כגופים עצמאיים או להימכר לחברות אחרות. במקרה כזה, האפשרות הריאלית היא שחברות טכנולוגיה אחרות, כמו אמזון Amazon.com Inc. -1.78% או מיקרוסופט Microsoft Corp -1.02% ינסו לרכוש אותן, בעיקר כי שתי החברות האלה לא פעילות כל כך בתחום המדיה החברתית (מיקרוסופט היא הבעלים של לינקדאין ולאמזון אין פעילות בתחום). במקביל, שוק המדיה החברתית כולו צפוי לעבור טלטלה, כשחברות כמו גוגל למשל, הבעלים של יוטיוב, ינסו להגדיל את נתח השוק שלהן.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
