העובדות ---------- הממונה על פי חוק עבודת נשים (להלן: "הממונה"), לאחר שהשתכנעה כי פיטורי גב' נעמה גור ארי (להלן: "העובדת") אינם קשורים להריונה, נתנה היתר לפיטורים. ההיתר ניתן למועד עתידי, מועד יציאתה לחופשת לידה, בנימוק שיקשה עליה למצוא מקור פרנסה בחודש השביעי להריונה ותוך התבססות על הסדר פשרה בין הצדדים שהושג בהליך ביניים בפני בית הדין, לפיו הועסקה העובדת עד למתן הכרעת הממונה. השאלה שנדונה בערעור הייתה האם לממונה נתונה הסמכות שלא להתיר פיטורים עד למועד צאת העובדת לחופשת לידה, עת מתברר כי הפיטורים לא קשורים להיריון העובדת. פסק הדין ------------ בית הדין קיבל את הערעור על החלטת הממונה וקבע: על פי ההלכה הפסוקה ועל פי הוראות סעיף 9 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, ברי כי עת מפוטרת עובדת בשל הריונה חלה חובה מוחלטת על הממונה שלא להתיר את פיטורי העובדת. אולם מתן היתר לפיטורי עובדת שלא בקשר להריונה הנה חובה מסויגת ועל הממונה להפעיל שיקול דעת. אמנם ההלכה הפסוקה הנה שלממונה שיקול דעת שלא להתיר פיטורים גם עת אין קשר בין הפיטורים להיריון, אולם בכל מקרה, החלטה זו נתונה לביקורת שיפוטית מוגברת. במקרה דנן המעסיקה לא הייתה שבעת רצון מתפקודה של העובדת, והממונה השתכנעה והחליטה להתיר את הפיטורים. בית הדין קבע כי במקרה כזה לממונה אין סמכות שלא להתיר את הפיטורים אלא בסוף הריונה של העובדת. נקבע שאין להעדיף את אינטרס העובדת על פני המעסיק, המעסיק איננו צריך לשמש כ"כיס העמוק". ל? לא מצאה העובדת עבודה בחודש השביעי להריונה, יכלה לפנות למל"ל לשם קבלת דמי אבטלה. בית הדין ציין כי אל לה לממונה ליצור יצור כלאיים. לממונה קיימות 3 אפשרויות בלבד והן: להתיר את הפיטורים ממועד ההחלטה, להתיר את הפיטורים באופן רטרואקטיבי או לא להתיר את הפיטורים כלל. כמו כן נקבע שאין להתבסס על הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים במסגרת בקשה לסעד זמני שהגישה העובדת לבית הדין. הסכם פשרה שמעסיק מסכים לחתום עליו בבית הדין, לא צריך לשמש כנגדו בעת דיון בפני הממונה שכן אין לכך כל נפקות בהליך שבפני הממונה. (*) הכותב/ת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS" אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.