ביסקוטי טענה שהיא לא מאפייה - מה קבע בית הדין?

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק באחרונה כי יש לאשר תובענה ייצוגית נגד א. ביסקוטי - מרשתות הקונדיטוריה הגדולות בישראל. ההחלטה, שניתנה על ידי השופטת אופירה דגן-טוכמכר, עשויה להוביל לתשלום של עשרות מיליוני שקלים לעובדי החברה לאורך שבע השנים האחרונות.

הסיפור מתחיל במשה בן שטרית, תושב נתיבות שלומד בישיבה בירושלים, שעבד בביסקוטי בעבודת לילה במשרה חלקית כמה לילות בחודש, ממרץ ועד ספטמבר 2022. עבודתו היתה בהכנה הסופית של המוצרים: פריסת קישים, פיזור תוספות לעוגות ואריזת דברי מאפה. כשפנה בן שטרית למשיבה בדרישה לקבל החזר נסיעות מלא, כפי שמחייב צו ההרחבה בענף האפייה, הוא זכה לסירוב. המשיבה שילמה לו 22.60 שקל ביום, אך לטענתו, הנסיעה מנתיבות לבני ברק עולה 32 שקל. "מדובר בזכות קוגנטית שהמשיבה התעלמה ממנה", כתב בא כוחו בבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

אלא שהעניין לא נגמר בנסיעות. בקשת האישור הציגה תמונה בעייתית רחבה בהרבה: לטענת התובע, ביסקוטי נמנעת במשך שנים מלשלם לעובדיה, כ-800 במספר, זכויות שמגיעות להם לפי צו ההרחבה בענף האפייה, ובהם גמול שעות לילה, דמי חגים עבור חג הפסח, החזר נסיעות מלא וגמול שעות נוספות.

המחלוקת: מאפייה או חברת קייטרינג?

• “6 שנים בלי זכויות”: עובדת מאפייה שהתפטרה תיחשב מפוטרת
• חמש דקות והעוגה בתנור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ביסקוטי לא התעלמה מהטענות שעלו נגדה. עיקר ההגנה שלה היה שהיא לא מאפייה כלל, ולכן צו ההרחבה בענף האפייה אינו חל עליה. לטענת החברה, היא פועלת בעיקר בתחומי ההסעדה, האירועים והפעלת בתי קפה, ולא בייצור מאפים תעשייתי. אך בית הדין לא קיבל את הטענה. בהסתמך על דו"ח רואה חשבון שהגישה המשיבה עצמה, עלה כי כ-70% מהכנסות ביסקוטי מגיעים ממכירת קינוחים, שבפועל הם מוצרי קונדיטוריה ואפייה שנמכרים למסעדות ובתי קפה, וכ-25% נוספים ממגשי אירוח. בית הדין ציין כי, "תחום המכירה של מוצרי קונדיטוריה למסעדות מהווה את עיקר עיסוקה של המשיבה".

מה שחיזק עוד יותר את עמדת התובע היה דו"ח מצבת העובדים של החברה, שממנו עלה כי יותר מ-180 עובדים רשומים כעובדי ייצור במחלקות שהן "מחלקות אפייה מובהקות לרבות: שמרים, עוגיות, קישים, פאי". ועובדי ייצור נוספים הועסקו במחלקות פרווה וקונדיטוריה. "המסקנה העובדתית," קבע בית הדין, "תומכת בטענת המבקש כי עיקר עיסוקה של המשיבה הוא בייצור מוצרים אשר נכללים בענף האפייה, ובכלל זה עוגות, עוגיות, מאפי שמרים, קישים ופאי אשר משווקים למסעדות ולבתי קפה".

בין הפרטים החשובים שעלו במסגרת ההליך: בן שטרית טען כי לאחר שפנה למשיבה בדרישה לתשלום עבור זכויותיו, הוא לא קיבל תשובה עניינית. בנוסף, ביסקוטי אף פנתה לראש הישיבה שבה הוא לומד, במטרה להפעיל עליו לחץ לחזור בו מדרישותיו. "התנהלות דורסנית זו מצד המשיבה היא שחייבה את הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית", נכתב בבקשה.

• השתמשו בתמונתה בלי רשות - הפיצוי היה מפתיע
• נישל את ילדיו מהירושה לטובת בת זוגו - מה קבע ביהמ"ש?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אב הוריש את כל האדמות לבן - האחות תבעה אחרי 47 שנה

מה אושר ומה לא

ארבע עילות תביעה אושרו להמשך בירור: אי-תשלום גמול עבודת לילה, אי-תשלום החזר נסיעות מלא, אי-תשלום דמי חגים ואי-תשלום גמול שעות נוספות. בנוגע לשעות הלילה, אין מחלוקת עובדתית: ביסקוטי שילמה לעובדים שכר רגיל של 100% על עבודה בין 22:00 לחצות, אף שצו ההרחבה מחייב תשלום של 150%. בנוגע לדמי חגים, המשיבה לא חלקה על כך שלא שילמה לתובע דמי חגים לפי הצו. בנוגע לשעות הנוספות, מתלושי השכר עלה שהתובע מעולם לא קיבל גמול שעות נוספות, אף שעבד במשמרות בנות 10 ו-12 שעות.

הקבוצה שאושרה כוללת את כל עובדי ביסקוטי שהועסקו בה מאוקטובר 2013 ועד למועד אישור הבקשה, שעליהם חל צו ההרחבה בענף האפייה. הנזק הכולל המשוער, על פי התובע, מגיע לעשרות מיליוני שקלים. בית הדין דחה את טענת ביסקוטי, שלפיה חברותה בהתאחדות התעשיינים פוטרת אותה מתחולת הצו, וקבע כי עובדי החברה אינם מאורגנים וממילא לא ניכו משכרם דמי טיפול ארגוניים. לביסקוטי ניתן עד ל-15 באפריל 2026 להגיש כתב הגנה. בנוסף, חויבה החברה בשכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 20 אלף שקל בתוספת מע"מ, עבור השלב הזה של ההליך.