מלחמה ורילוקיישן: מדריך לשימור הזכויות מול הביטוח הלאומי

שש השנים האחרונות היו רצופות בטלטלות ששינו את פני החברה הישראלית. ממגפת הקורונה ועד למלחמת "שאגת הארי" – המציאות המורכבת דחפה ישראלים רבים   כהרפתקה או כהזדמנות כלכלית, אך מבחינת רשויות המדינה בישראל, מדובר בשינוי סטטוס משפטי בעל השלכות דרמטיות. מרבית העוזבים מתעמקים באטרקטיביות היעד ותנאי ההשתכרות או במוסדות החינוך במדינה הזרה, אך זונחים את נושא התושבות בביטוח הלאומי.

נתחיל מהבסיס: כל תושב בישראל אשר בא ויוצא בשערי המדינה ועובר דרך ביקורת הגבולות, נרשם   התושבות, אשר נבחנת לפי מרכז החיים של האדם ונקבעת על ידי הביטוח הלאומי.

התושבות מעניקה את הזכות לקבלת קצבאות כגון קצבת ילדים, נכות, אזרח ותיק, והיא זו שמאפשרת צבירה של תקופת אכשרה הנדרשת לזכאות. בשורות הבאות מוסבר כיצד לשמר את הזכויות ולהימנע מטעויות קריטיות בדרך.

האם לעדכן את הרשויות בישראל בעת עזיבה?

• "פרדוקס האימהות" וכמה תקבלו בחלת? 40% מדורשי העבודה החדשים הן אימהות לילדים
• המנכ"לים הבכירים חושפים: אלה התחומים שהילדים שלהם ילמדו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפני מי שעוזב את הארץ עומדת הבחירה האם להצהיר מפורשות על כך שהוא עוזב לצמיתות. המשמעות של הצהרה זו היא שקשר התושבות מתנתק מיד. ניתוק הקשר מוביל לכך שהעוזב  אינו חייב בתשלום דמי ביטוח מהכנסותיו בחו"ל, אך לצד זאת נשללות זכויותיו וזכויות משפחתו בביטוח לאומי ואין לו ביטוח רפואי בארץ. הוא אינו יכול לקבל טיפול בקופות חולים ובתי חולים, אינו זכאי לקצבאות ביטוח לאומי ואינו צובר ותק לצורך קבלת קצבת אזרח ותיק.

מי שאינו מצהיר דבר, נשמר עבורו קשר התושבות לתקופה ראשונה (בדרך כלל במשך השנתיים הראשונות לשהייתו בחו"ל), ובכך נשמרים הכיסוי הרפואי וזכאותו לקצבאות. יחד עם זאת, יש חבות תשלום דמי ביטוח ומס הכנסה על ההכנסות בחו"ל.

השלכות המעבר והשהייה הממושכת

• ביט מעלה עמלות: כמה זה יעלה לכם?
• הם שכחו מהחוב - אתם לא: איך מבקשים כסף בלי לפגוע בקשר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• פרישה מוקדמת - ככה תעשו את זה נכון

מס הכנסה: הכנסות המופקות במדינת היעד כפופות לתשלום מס הכנסה במדינת היעד, אבל גם בישראל עקב התושבות בארץ. במרבית המדינות כפל התשלום איננו מלא, אלא חל רק על הפרשי השיעור במיסוי, וזאת בהתאם להוראות אמנת המס הרלוונטית.

ביטוח לאומי: במדינות עימן חתמה ישראל על אמנה למניעת כפל תשלום בדמי ביטוח ("אמנה סוציאלית"), מצטמצמת חבותו של התושב לתשלום דמי ביטוח בריאות בלבד והוא אינו חב בתשלום דמי ביטוח. לעומת זאת, במדינות שאינן נכללות במסגרת אמנה כזו, חלה חבות מלאה לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כאחד.

בחינת תושבות: בחלוף שנתיים ממועד העזיבה, פותח הביטוח הלאומי בבירור יזום לבחינת עילת השהייה בחו"ל. ככלל, לאחר היעדרות של חמש שנים ובהיעדר חזרה לישראל, יבצע הביטוח הלאומי ניתוק תושבות יזום, אלא אם הוצגה עילה המצדיקה את המשך היעדרותו של התושב. ההחלטה בנושא נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של הביטוח הלאומי.

שיקולים אסטרטגיים בשימור מעמד התושבות

הסוגייה המיסויית המרכזית העומדת בבסיס ההתלבטות בדבר ניתוק הזיקה לישראל היא חבות המס ודמי הביטוח הלאומי. אמנם מדובר בחבות מס משמעותית, אך הניסיון מלמד, כי קיימת חשיבות עצומה לשימור הקשר עם הביטוח הלאומי. מציאות החיים מלמדת, כי גם בקרב אוכלוסייה צעירה ובריאה, עשויות להתעורר נסיבות המצריכות שיבה בלתי מתוכננת לישראל.

במקרים של צורך רפואי דחוף של התושב או בני משפחתו, שימור מעמד התושבות והכיסוי הביטוחי הנגזר ממנו, מבטיחים את הזכאות לקבלת טיפול רפואי מקצועי ומתקדם בישראל באופן מיידי, תוך הימנעות מתקופות המתנה או חסמים ביורוקרטיים החלים על תושבים חוזרים שניתקו את זיקתם.

ככל שהמעסיק בחו"ל הוא גוף ישראלי, חבות המס נותרת בישראל. במצב זה, נשמרים הרצף הביטוחי והקשר אל מול הרשויות בישראל באופן מובנה ולאורך זמן.

תושב חוזר ועולה חדש

במקרים בהם נותקה תושבותו של אדם, בין אם ביוזמתו ובין אם ביוזמת הביטוח הלאומי, וחזרתו לישראל נובעת מרצון לקבל טיפול רפואי בארץ, עליו לעמוד במבחני הביטוח הלאומי לעניין קביעת התושבות. במסגרת זו הוא יידרש להוכיח, כי הוא וכל חברי התא המשפחתי שלו, אכן העתיקו, את מרכז חייהם חזרה לישראל וניתקו את כל זיקותיהם לחו"ל, לרבות מגורי בני משפחה. לאחר העמידה במבחנים אלו, תחול על התושב תקופת המתנה של שישה חודשים (תקופת צינון) בטרם יהיה זכאי לקבלת כיסוי רפואי.

במקרים שבהם רק חלק מהמשפחה חוזר לישראל, או כאשר נשמרות זיקות של בני משפחה למדינה הזרה, עלול להיווצר קושי בהוכחת העתקת מרכז החיים לישראל מול הביטוח הלאומי, דבר שעלול לעכב או למנוע את קבלת הכיסוי הרפואי.

לעומת זאת, כל עוד לא נותק קשר התושבות באופן רשמי עקב עזיבת הארץ, יוסיף התושב להיות זכאי לקבלת טיפול רפואי בארץ. במדינות מסוימות, עימן יש לישראל אמנה, הוא אף יוכל להמשיך ולקבל חלק מהקצבאות ולצבור תקופת אכשרה לזכאות קצבת אזרח ותיק.

באשר לעולים חדשים, זכויותיהם בביטוח הלאומי ניתנות בדרך כלל עם עלייתם ארצה, אך גם זאת בכפוף להוכחה שאכן ניתקו את מכלול קשריהם בחו"ל ומרכז חייהם עבר לישראל באופן מלא.

עו"ד עמוס רוזנצוויג, יועץ מיוחד במשרד ברנע-ג'פה-לנדה ולשעבר היועץ המשפטי הראשי של ביטוח לאומי.