הזמינה פוף באינטרנט - וסיימה עם פיצוי על עוגמת נפש

הסיפור הבא מתחיל בסוף דצמבר 2024 עם ילדה בת 11 שחסכה כל שקל והחליטה להשקיע את כל חסכונותיה, 400 שקל, בפוף חדש לחדרה. היא ואמה, ניצן אביה דמרי, מצאו מוצר שאהבו באתר האינטרנט של פונדה תעשיות תחת המותג BOOSTO, הזמינו, שילמו, וחיכו. ב-31 לדצמבר 2024 הגיע אישור עסקה במייל. ומשם החל סיפור ארוך של המתנות, תירוצים, ושתיקות.

כמה ימים לאחר ההזמנה הגיעה הודעת וואטסאפ מהחברה: הצבע שנבחר אינו זמין במלאי. דמרי ביקשה להמתין, והחברה עדכנה בתחילת ינואר שהפוף "אמור לחזור למלאי בעוד שבועיים בערך". השבועיים נהפכו לחודש, ובאמצע ינואר הגיעה עדכון נוסף: "יש עדיין עיכובים בגלל מחסור בבדים". דמרי שאלה אם יש פוף בצבע אפור, ותשובת החברה היתה חד-משמעית: "מחכים לבדים האפורים אין בכלל".

בתחילת פברואר 2025, לאחר כחודש וחצי של המתנה, שאלה דמרי לגורל הזמנתה. הנתבעת השיבה: "אבדוק שוב היום אבל אם לא מתאים לך לחכות נזכה אותך". דמרי הודיעה: "אם לא יקרה בשבוע הקרוב, אז אשמח לזיכוי". ב-5 בפברואר היא שלחה הודעה: "ביקשתי זיכוי". הפעם החברה כבר לא ענתה לה.

שלוש פניות בטלפון, ואף אחת לא עוזרת

בהמשך ניסתה דמרי לברר מה קרה לזיכוי שלה. ב-19 בפברואר היא שאלה: "האם העברתם זיכוי לאמצעי התשלום?", והחברה ענתה שהיא בודקת. לאחר מכן שוב שקט. בתחילת מרץ ובסוף מרץ היא שלחה עוד הודעות, אך עדיין לא זכתה לשום מענה. דמרי התקשרה לשירות הלקוחות שלוש פעמים ונאמר לה שמדובר במוקד להשארת הודעות בלבד. ב-25 למרץ 2025 היא השאירה הודעה דחופה לביטול העסקה, ושוב לא קיבלה תשובה.

• סוכן ביטוח ניסה למנוע מלקוחה לעזוב, וישלם על כך
• המספר שלה הופיע בפרסומת - וזו הסיבה שלא תקבל פיצוי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לטענת דמרי, החברה ניהלה "התנהלות מכוונת של משיכת זמן ומתן תירוצים שונים, במטרה לגרום לחלוף התקופה הקבועה בחוק לביטול עסקאות", ובכך למנוע ממנה לבטל את התשלום דרך חברת האשראי. היא תבעה 20 אלף שקל, כולל פיצוי על עוגמת נפש והפרת חוזה.

פונדה תעשיות הכחישה שהיתה לה כל כוונת מרמה. לטענתה, בעיות האספקה נבעו מקשיים תפעוליים חריגים שהובילו לסגירת פעילות מותג BOOSTO במרץ 2025. החברה טענה שהמקרה של דמרי "נפל בין הכיסאות ולא טופל כראוי", אבל הכחישה שמדובר בדפוס שיטתי. לדבריה, היא ניסתה לפצות את דמרי - שלחה פוף חלופי יקר יותר לביתה (שאותו, לטענת דמרי, זרקו לחצר) וניסתה להעביר לה כסף בביט, אך היא סירבה לקבל אותו. הנתבעת גם טענה שהתביעה של 20 אלף שקל "מופרזת לחלוטין" עבור מוצר ששוויו 388 שקל בלבד.

השופטת: לא הוכח זדון, אבל יש עוגמת נפש

הרשמת הבכירה רולא חמאתי בבית משפט לתביעות קטנות בטבריה קיבלה את התביעה, אך רק בחלקה. בפסק הדין שניתן באחרונה קבעה הרשמת כי "מן ההתכתבויות לא מצאתי כי מדובר במקרה חריג", וכי לא הוכח שהחברה פעלה בזדון. לגבי טענת ההטעיה השיטתית שהעלתה דמרי, כתבה הרשמת כי בחינת ההתכתבויות מראה שהנתבעת "נהגה בשקיפות כלפי התובעת והשיבה להתכתבויות תוך פרק זמן סביר, ואף הסכימה להשבת התמורה". לפי הרשמת, לא הוכח "כי הנתבעת התעלמה מפניותיה של התובעת או פעלה בהתנהלות מכוונת של משיכת זמן ומתן תירוצים שונים".

• סמך עליו שנים, הלווה לו כסף - ובסוף תבע אותו
• מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טס לדובאי עם הבן, תבע את ישראכרט - והשופט הכריע

עם זאת, הרשמת קבעה שהחברה אחראית לעיכוב בהשבת הכסף. "טעות מסוג זה של הנתבעת אינה יכולה לפעול לחובת הצרכן, והאחריות לעיכוב בהשבת התמורה נותרת על כתפי הנתבעת", נכתב בפסק הדין. לגבי פיצויים על עוגמת הנפש, ציינה הרשמת כי על פי הפסיקה "פיצוי עבור עוגמת נפש נפסק במשורה ובמקרים חריגים בלבד". במקרה זה, לאחר שלקחה בחשבון את כל השיקולים, ביניהם ששווי העסקה היה 388 שקל, שהחברה סיפקה בסופו של דבר פוף חלופי, ושלא נגרם נזק ממוני נוסף - קבעה הרשמת פיצוי עוגמת נפש בסכום של 700 שקל.

דמרי ביקשה גם פיצויים לדוגמה בסכום של 20 אלף שקל לפי חוק הגנת הצרכן, אך כאן היא נתקלה בקיר. הרשמת הסבירה כי על פי חוק הגנת הצרכן, פיצויים לדוגמה מחייבים שהתובע ישלח לנתבע מכתב התראה לפני פנייה לבית המשפט. "מעיון בכתב התביעה עולה כי לא נעשתה כל פנייה בכתב מטעם התובעת", קבעה הרשמת, ולכן הבקשה נדחתה.

בסיכומו של דבר, חויבה פונדה תעשיות לשלם לניצן אביה דמרי 388 שקל בגין השבת עלות המוצר (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה), 700 שקל בגין עוגמת נפש, ו-300 שקל הוצאות משפט - בסך הכל סכום של 1,388 שקל.