התקבל לעבודה בהייטק, והחברה התחרטה - האם מגיע פיצוי?
סטארט-אפ חזר בו מהצעת עבודה - העובד תבע, מה קבע בית המשפט?
ניל פליישהקר מאיר חיפש את הצעד הבא בקריירה שלו בתעשיית הגיימינג. אחרי שסיים לעבוד בלדברוקס קורל בסוף 2019, הוא התחיל משא ומתן עם ג'יני פורס ישראל - סטארט-אפ שסיפק שירותי מחשוב לחברות הגרלות מקוונות בחו"ל. ההצעה שהגיעה אליו, לשמש ראש מחלקת האופרציה, נראתה כמו הזדמנות מבטיחה. אבל מה שהתחיל כמשא ומתן מתקדם, נהפך לתסריט של אכזבה.
בפסק דין שניתן באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קבעה השופטת איריס רש כי בין הצדדים אכן נכרת הסכם עבודה מחייב, אבל התובע יצא מהסיפור עם פיצוי של 10,000 שקל בלבד. הסכום הזה רחוק מאוד מה-92.5 אלף שקל שהוא דרש בתביעה שהגיש.
הסיפור התחיל בדצמבר 2019, כשפליישהקר נפגש עם מנכ"ל החברה דאז, דיוויד בזק. הוא ביקש 20 אלף שקל בחודש, החברה הציעה 14 אלף, ואחרי שני ראיונות ומשא ומתן שכלל גם את אחד מבעלי המניות, הגיעו הצדדים לנקודת הסכמה: שכר של 18.5 אלף שקל בחודש, פנסיה מהיום הראשון, קרן השתלמות אחרי שלושה חודשים ו-20 ימי חופשה בשנה. ב-5 בינואר 2020 נשלחה ההצעה הרשמית במייל, וכבר למחרת פליישהקר אישר אותה. ב-12 בינואר נשלח אליו חוזה העבודה, ומועד תחילת ההעסקה נדחה ל-14 בפברואר. הכל נראה על המסלול הנכון: טיוטות הוחלפו, תיקונים אושרו, ושני הצדדים התנהלו כאילו העסקה סגורה.
אבל אז קרה משהו. שלושה ימים לפני שפליישהקר היה אמור להתחיל לעבוד, הוא גילה שהמנכ"ל עזב. הוא הופנה למנכ"ל החדש, אלי בר-לב, שקיים איתו מעין ראיון עבודה מחודש - יום אחד בלבד לפני המועד שנקבע להתחלת העבודה. יומיים אחר כך, ב-17 בפברואר, הגיעה ההודעה הקשה: מנהלת המשרד כתבה לו במייל שעד שיתבהרו דברים לגבי הפעילות בניגריה, "אין לנו כרגע מה להציע לך בהתחשב בנסיבות".
- שוכרים דירה ורוצים לצאת באמצע החוזה? זה אפשרי, הנה התנאים
- בזכות ייפוי כוח מתמשך: הבן פינה את השוכר בשם אמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין: נכרת חוזה, אבל הנזק לא הוכח
בית הדין קבע באופן חד-משמעי שב-6 בינואר 2020 נכרת הסכם עבודה מחייב. ההסכם הזה כלל "את כל הפרטים המהותיים": התפקיד, השכר, התנאים הסוציאליים ומועד תחילת העבודה. הטענה של החברה שרק חוזה חתום מחייב, נדחתה. גם העובדה שנותרו הערות טכניות על ימי חופשה או שכר קובע לקרן השתלמות לא פגעה בתוקף ההסכם, מכיוון שמדובר "בפרטים שאינם חיוניים" שניתנים להשלמה.
אבל כאן הגיעה התפנית בעלילה: אף שנקבע שהחברה הפרה את ההסכם, בית הדין דחה את תביעת הפיצויים המרכזית. הסיבה? פליישהקר לא עזב מקום עבודה כדי לעבור לג'יני פורס. הוא כבר סיים לעבוד בלדברוקס קורל לפני שהמשא ומתן בכלל התחיל. הוא קיבל דמי אבטלה לאורך כל התקופה, ולא הוכח שוויתר על הצעת עבודה אחרת. בנוסף, מדובר בחוזה לתקופה לא קצובה שניתן היה לסיימו בכל עת, כך שגם אם היה מתחיל לעבוד, התובע היה זכאי לכל היותר להודעה מוקדמת של יום אחד.
הפיצוי: רק על חוסר תום הלב
מה שכן הוביל לפיצוי עבור פליישהקר היה דווקא טענת חוסר תום הלב. בית הדין קיבל את הטענה שהחברה ידעה שהעסקתו תלויה ביציאת ראש האופרציה הקיים לניגריה, אבל המשיכה להחליף איתו טיוטות ולאשר תיקונים כאילו הכל סגור, בלי לעדכן אותו במצב האמיתי. עובדה משמעותית נוספת: החברה בחרה שלא להעיד את בזק, שהיה הדמות המרכזית במשא ומתן, ובית הדין זקף את ההימנעות הזו לחובתה.
- שיווק ספרים דיגיטליים חויב במע"מ גם כאשר הלקוח הוא מלכ"ר
- הזמינה פוף באינטרנט - וסיימה עם פיצוי על עוגמת נפש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תבע את השיפוצניק, חטף תביעה נגדית - וביהמ"ש הכריע
בסופו של דבר, פליישהקר קיבל כאמור פיצוי בסכום של 10,000 שקל עבור עוגמת נפש - בדיוק הסכום שביקש בסיכומיו. לא נפסקו הוצאות משפט לאף צד. פסק הדין מדגיש את הפער שעלול להיווצר בין הכרה בקיומו של חוזה מחייב לבין היכולת לקבל פיצוי ממשי על הפרתו, בייחוד כשמדובר בעובד שעדיין לא התחיל לעבוד ולא הוכיח נזק ממוני קונקרטי.
