ירידה של כ-27% בהוצאות האשראי בשבוע הראשון של "עם כלביא"
על פי נתוני חברת שבא, נרשמה ירידה של 26.9% בהוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי בשבוע הראשון של המלחמה, לעומת השבוע הקודם; ירידה של כ-70% בהלבשה והנעלה ועלייה של כ-21% בהוצאות על מזון
חברת שבא, מנהלת ומפתחת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, פרסמה את נתוני הוצאות האשראי בשבוע הראשון למבצע ״עם כלביא״. הנתונים מתייחסים לשבוע שבין יום שישי ה-13 ביוני ליום חמישי ה-19 ביוני, לעומת השבוע שקדם לו. בסך כל ההוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי נרשמה ירידה של 26.9%, שעמדו על סכום כ- 7.4 מיליארד שקל, לעומת סכום של כ-10.1 מיליארד שקל בשבוע שלפניו. אמנם זוהי ירידה חדה, אבל הנתונים מורים על כך שלמרות המלחמה, הציבור עדיין מבצע רכישות, אבל בהיקף נמוך יותר ועם דגש על הצרכים הבסיסיים. ניתן גם לומר שהתדירות של האזעקות והעובדה שהן מתרחשות גם במהלך היום משפיע על החלטת הצרכנים אם לצאת לקניות.
הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בענף ההלבשה וההנעלה, שירד ב-69.2% ועמד על כ-183 מיליון שקל, לעומת כ-594 מיליון שקל בשבוע שקדם לתחילת התקיפה. עוד תחום שרשם ירידה חדה הוא ענף המסעדות, בתי הקפה והמזון המהיר, שירד ב-37.7% בהוצאות האשראי ועמד על סכום של כ-490 מיליון שקל, לעומת כ-800 מיליון שקל בשבוע שלפניו.
לעומתם. היקף הרכישות ברשתות המזון עלה ב-21.1% והגיע לסכום של כ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל בשבוע שלפני המבצע.
ענפים נוספים שבהם נרשמו ירידות חדות הם ענף הדלק, שבו נרשמה ירידה חדה של כ-28.2% בהוצאות, שירד מכ-413 מיליון שקל בשבוע שלפני המבצע ל-296.9 מיליון שקל בשבוע שבמהלכו וניתן להסביר זו לאור הירידה הדרמטית בתנועה בכבישים. גם בתחום החשמל והאלקטרוניקה נרשמה ירידה משמעותית של כ-32.8%, כאשר ההוצאות ירדו מ-623 מיליון שקל ל-418.8 מיליון שקל בלבד.
ענף התעופה ספג פגיעה עמוקה אף יותר, עם ירידה של 57.3% בהיקף ההוצאות, מסכום של 110.2 מיליון שקל לשפל של 47 מיליון שקל בלבד. לעומת זאת, בתחום המזון הטרי, הכולל מעדניות, קצביות, דגים ומאפיות, דווקא נרשמה עלייה של 7%, עם הוצאה כוללת של 394.8 מיליון שקל לעומת 368.8 מיליון שקל בשבוע שקדם למבצע.
- מה מניע את הצרכן הישראלי? בנק ישראל חושף: תחושות, לא מספרים
- המשק צמח 1% אשתקד, כפול מהתחזיות המוקדמות - אז למה אין התלהבות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הרכישות אונליין, על אף שצפויות לעלות במצבי חירום, דווקא ירדו בשבוע הראשון של "עם כלביא" בכ-26%, מכ-5.6 מיליארד שקל לכ-4.1 מיליארד שקל. הנתונים מעידים על האטה בצריכה הכללית לצד התמקדות ברכישות חיוניות ומיידיות. בנוסף, לאור העובדה שהשמיים סגורים ברובם, הצרכנים לוקחים בחשבון שהזמנות מאתרי מסחר בחו"ל צפויות להתעכב ולא ניתן לדעת מראש עד כמה יתעכבו.
"עם כלביא" לעומת "חרבות ברזל"
לשם השוואה, היקף ההוצאות של הציבור בשבוע הראשון של ״עם כלביא״ היה גבוה בכ-14% מההוצאות שנרשמו שבוע הראשון של ״חרבות ברזל״, מה-8 ועד ה-14 באוקטובר 2023 שבו סכום ההוצאות עמד על כ-6.5 מיליארד שקל. באוקטובר 2023 דיווחה שבא שהירידות בהוצאות אשראי היו בשיעור של 25.3% לעומת ספטמבר 2023.
במהלך חרבות ברזל נרשמה התאוששות קלה בהוצאות משבוע לשבוע, ועד השבוע הרביעי של המלחמה נרשמה עלייה של 6.1% בהוצאות בכרטיסי אשראי בארץ, לעומת השבוע השלישי של המלחמה. ההוצאות נותרו נמוכות בהשוואה לנורמה, אבל היתה התאוששות. כיום, עדיין לא ברור מהו המשך הצפוי של "עם כלביא", והאם ההצטרפות האמריקאית היא זמנית או שמדובר במהלך בודד, וכך או כך, מה תהיה ההשפעה על משך המלחמה.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
בהצהרה שנתן אמש הרמטכ"ל, אייל זמיר, אמר כי "זוהי המערכה המורכבת בתולדותינו, נדרשת מוכנות ללחימה מתמשכת".
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
