הנתונים של בנק ישראל על פניו מפתיעים - הישראלים ממשיכים לחסוך בשיעור גבוה. בתקופת הקורונה היתה לכך סיבה - הכסף הוחזק קרוב לחזה, גם כי לא ידענו מה הולך להיות וגם כי לא היה על מה להוציא - לא היו טיסות, פחות בילויים, היו סגרים. חסכנו והרבה. 42% מהכספים זרמו לחיסכון, זה הרבה יותר משנים קודמות אז שיעור החיסכון היה 30%-33%, עם מגמת עלייה. 

אבל עברו שנתיים מהקורונה וב-2022 עדיין שיעור החיסכון גבוה - 35% אחרי שב-2021 הוא עמד על 38%. המשמעות היא ש35% מהכספים שלנו זורמים לחיסכון  ו-65% לצריכה שוטפת. 

מה שזה אומר זה שהחסכונות שלנו בשנים האחרונות גבוהים מהנורמה ויש לנו יותר כסף לצריכה עתידית. הנתון הזה מפתיע, כי אנחנו שומעים טענות נגד יוקר המחייה ונגד הקושי לסיים את החודש, אבל זה בשעה שאנחנו דווקא חוסכים יותר. זה גם מפתיע כי זה אומר שיש הרבה כסף בחסכונות שעשוי לתגבר את הביקושים והצריכה.

לפי נתוני בנק ישראל, החיסכון העודף של הישראלים כתוצאה מהירידה בצריכה והעלייה בהכנסות בתקופת הקורונה ובשנים שלאחר מכן עמד על 200 מיליארד שקל, שהם 12.6% תוצר, זאת אגב, מול מגמה הפוכה בארה"ב. הסכום הענק הזה נמצא בחסכונות שונים - בבנקים ואצל הגופים המוסדיים והוא עשוי לחלחל לביקושים, אם כי בבנק ישראל סבורים שזה יהיה במתינות. 

• בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
• מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השאלה החשובה שנשאלת בעניין זה היא - אם כך, למה המדינה נתנה כל כך הרבה תמיכה? הציבור לא היה צריך את הכסף וחסך יותר, משמע היה לו יותר כסף. הכסף הזה מגיע בחלקו מהמדינה. אז המדינה מעבירה כספים ממנה לאזרחים - היא קצת ענייה יותר, הציבור קצת עשיר יותר ובדרך זה מאיים-מוביל לזינוק באינפלציה. ועכשיו המדינה חושבת על איך לקחת מאיתנו את הכסף שהיא נתנה. 

הציבור חסך 200 מיליארד שקל ב-3 שנים

בבנק ישראל מציגים שני תרחישים לחיסכון העודף. תרחיש הצריכה המהירה ותרחיש הצריכה האיטית כשהם מאמינים-מעריכים בתרחיש האיטי. בתרחיש המהיר הצריכה תגדל ב-40 מיליארד שקל בכל אחת מה-4 שנים הקרובות. מדובר בגידול של 5% בצריכה הפרטית לעומת 2022. המצב הזה יביא ללחץ אינפלציוני, עליית מחירים, עלייה בריבית שתצטרך להמשיך ולהילחם בגידול בביקושים וגם יהיו יציאות מאפיקי חיסכון ומחירם יירד - אם מדובר באגרות חוב (וחלק גדול הוא באגרות חוב) ההיצע הזה יעלה את התשואות עליהם. 

התרחיש המהיר הזה, לא ישפיע להערכת הבנק על האינפלציה ב-2023. איך זה ייתכן? לא ברור לגמרי. בשנים הבאות 2024 ו-2025 האינפלציה תעלה ב-0.4% ו-1% בהתאמה. במקביל זה יגדיל גם את התוצר במעל 1.5% בשנה.

• קרנות השתלמות באוגוסט - תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי; תשואה של כ-1.2% במסלול המנייתי
• מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• קרנות השתלמות באוגוסט - תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי;...

תרחיש זה אינו סביר להערכת אנשי בנק ישראל - בגלל תאוריה כלכלית המכונה 'ההכנסה הפרמננטית', לפיה עלייה חד פעמית בנכסים צפויה להגדיל את הצריכה ברמה קטנה יותר, כי ישנה העדפה לשמר-לווסת את העלייה לאורך שנים. מעבר לכך, הירידה בצריכה בתקופת הקורונה היתה בשירותים, ואת זה כבר אי אפשר לצרוך יותר, יש שירותים שאם לא צרכת אותם, "זה אבוד", אתה לא צריך מהם פעמיים להמשך.

התרחיש הריאלי של בנק ישראל הוא 'צריכה איטית' - הציבור יגדיל את צריכתו ב-10-20 מיליארד שקל על פני העשור הקרוב. צריכה כזו לא תשפיע דרמטית על הביקושים ולא תשנה את נתוני המאקרו ולא תעלה את האינפלציה.