אנליסטים: מה צריך לעשות הבנק האירופי אחרי שהעלה את הריבית?
"איננו משוכנעים לחלוטין בכל הנוגע למדיניות הבנק האירופאי המרכזי (ECB) – החשיבות של רשת ביטחון פוטנציאלית היא קריטית. ההתרחבות הממשלתית לתחום הבונדים (Bunds) אינה מראה סימני 'הדבקה' מעבר לקשר ההיסטורי" אומרים בבנק אוף אמריקה על התנהלות הבנק המרכזי האירופי בקשר להיחלשות הכלכלה באירופה והחששות מכניסה למיתון, זאת במקביל לנתוני האינפלציה הגבוהים שממשיכים להירשם ביבשת, כאשר אלה עמדו על 8.5% ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש פברואר.
בבנק אוף אמריקה גם ביקרו את החלטת הבנק המרכזי האירופי להעלות את הריבית ב-0.5% ביום חמישי האחרון ואמרו "אם היינו אלה שצריכים לקבל את ההחלטה, כנראה שהיינו עוצרים ומחכים שהדברים יתייצבו לפני המשך העלאות שיעורי הריבית (במיוחד כאשר כבר טענו קודם, שה-ECB נמצא בסיכון לעשות יותר מהנדרש). אך בשנתיים האחרונות יש פער רחב בין מה שחשבנו שה-ECB צריך לעשות לבין מה שהאמנו שהוא יעשה בסופו של דבר".
הם מציינים שתנועה חדה של הבנקים המרכזיים "אחרי שנים של ריבית נמוכה, כשיש כה הרבה כוח מינוף, רוב הסיכויים שמשהו שם נשבר. ראינו זאת בבריטניה וכעת אנו עדים לכך בארה"ב. אנו בספק אם זוהי הפעם האחרונה. אך האם זהו הטריגר לחשיבה מחודשת רחבה יותר של מדיניות ה-ECB? איננו חושבים כך, עדיין, אלא אם כן המצב יחמיר".
בהתייחס לקריסת הבנקים האזוריים אומרים בבנק אוף אמריקה ש"המאורעות במערכת הבנקאות בארה"ב צריכות להביא את ה-ECB לנקוט משנה זהירות מבחינת הצעדים שהוא נוקט בכל הקשור לנזילות". הם מציינים גם את נפילתו הצפויה של קרדיט סוויס ואומרים שה-ECB נמצא תחת לחץ להגדיר ולהודיע על המהלכים שבהם ינקוט כדי להגן על היציבות הפיננסית. אנו מצידנו רואים כמה אפשרויות".
- בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
- לראשונה מאז 2019: ה-ECB הוריד את הריבית - 3.75%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה בכל זאת הם מציעים לו לעשות? הנה חמשת הצעדים:
1. פעילויות נזילות: כדי לייצר ביטחון, עליהם לפעול ללא סטיגמות
הבנקים מחזיקים כיום הלוואות בסך 1.2 מיליארד אירו מה-ECB באמצעות הלוואות לטווח ארוך (TLTRO III). פעולות אלו יפוגו בחודשים הקרובים. אפילו בהנחה שהבנקים לא יחזירו אותם מוקדם מהצפוי, המניה אמורה לרדת ל-500 מיליארד אירו עד סוף השנה. בנקים שעברו את רף ההלוואות שלהם (רובם) משלמים כעת את שיעור הפיקדון של ה-ECB על ההלוואות הללו.
אבל הפעולות השוטפות היחידות שהבנקים יכולים לנצל כרגע לקרנות חדשות הן הלוואות בנות שבוע אחד (MRO), שמתומחרות בריבית ה-Refi של ה-ECB (כלומר, ריבית ההפקדה + 50 נקודות), או הלוואות לטווח ארוך של 3M (LTROs) הגובות גם הן את שיעור ה-Refi הממוצע של ה-ECB לאורך חיי ההלוואה. שני המכשירים הפיננסיים הללו נושאים סטיגמות בשל הבשלות הקצרה והעלות הגבוהה שלהם ביחס לתעריפי השוק (יש לזכור כי ה-str€, השיעור שבו הבנקים מממנים עצמם בן-לילה על בסיס לא מאובטח, נקבע כעת על 10 נקודות בסיס מתחת לריבית הדפו של ה-ECB).
ה-ECB יכול להאריך את הבשלויות של מכשירי ה-TLTRO III ולפתוח חלון עסקאות כדי לאפשר לבנקים גישה ליותר משאבים. הייתרון של פעולה מעין זו הוא היעדר סטיגמה (כי תנאי ההלוואות יהיו אטרקטיביים עבור בנקים רבים), אך מאידך גיסא היא עשויה להביא לעודף נזילות ארוך טווח של-ECB לא יהיה נוח עימו. כמו כן, מכיוון שהמכשירים הפיננסים הללו מכוונים, באמצעות התמחור, לתמוך בהלוואות לכלכלה הריאלית, הרי גישה שכזו תיראה כסותרת את מדיניות ה-ECB הנוכחית – זו של הידוק מתמשך. אולם, אם ה-ECB ירצה לבלום את החששות מפני השבתת שווקי האשראי הארגוניים, יהיה יתרון להציע מכשירים פיננסיים "ממוקדים" יותר – שיתמכו בתיווך הבנקאי.
- טראמפ מעלה את המכסים על קנדה ב-10% בגלל פרסומת
- צרפת על סף משבר: מודיס מאיימת להוריד את דירוג האשראי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
אנו רואים סבירות גבוהה יותר לכך שה-ECB יודיע על מערך פעולות חדשות, שדומות ל-PELTROs (פעולות מימון מחדש לטווח ארוך של קרן החירום במגפה), שמועד הפירעון שלהן עמד על כ-שנה ותומחר לפי ריבית Refi של ה-ECB פחות 25 נקודות (כלומר, באמצע רצועת הריבית של Deposit-Refi). הטטוח הארוך יותר והתמחור האטרקטיבי יותר יפחיתו את הסטיגמה של הלוואה מעין זו בהשוואה ל-MRO ו - LTROs 3Mהזמינים כעת. הניסיון מצביע גם על האפשרות שבשלב זה ה-ECB עדיין לא hכריז על מכשירים פיננסיים חדשים, אלא רק יציין שהוא פועל לקבוע את כלי הנזילות האופטימליים שיטפלו בצורה הטובה ביותר במשבר האמון, בהקשר שבו בנקים באזור האירו (EZ) נמצאים במיקום טוב יותר מאשר בנקים אזוריים בארה"ב או חלק מהבנקים השווייצריים, להתמודדות עם הירידה במחירי האג"ח ו/או הפחתת הפיקדונות.
2. הפסקה או הפוגה בתהליך מתן ההקלות בדרישה לבטוחות
הקלה במתן הבטוחות (collaterals) הונהגה על ידי ה-ECB באפריל 2020 כדי להבטיח שהמגזר הבנקאי יוכל להרחיב את הגישה שלו לנזילות הבנק המרכזי. צוות ה-ECB מעריך שערך הבטוחות הכולל, שמיוחס לצעדי ההקלה עמד על כ-285 מיליארד אירו (כ-10%) מסך הבטוחות הכולל של 2,794 מיליארד אירו שניתנו בפברואר 2022. הם תרמו כ-23% מהגידול ב-1,236 מיליארד אירו בפוזיציות הבטוחות.
במרץ 2022, כאשר הירידה בביקושיי הבנקים לנזילות והצפי להבשלת TLTRO III, הודיע ה-ECB כי יבטל את ההקלות הללו בשלבים. ראשית, ביולי 2022, ה-ECB צמצם בחצי את ההפחתה הזמנית בתספורות הערכת הבטוחות בכל הנכסים מהתאמה של 20% ל-10%. הצעד השני הוכרז מראש ל-29 ביוני 2023: תספורת שווי-חדש לפעולות אשראי יתבסס על רמות סובלנות הסיכון שלפני המגפה (תספורות גבוהות יותר בסך הכול, כולל אבחנות נוספות בין סוגי קופונים ומועדי הבשלה ארוכים) - ראו החלטת ה-ECB מ-20 בדצמבר 2022.
ה-ECB יוכל לעכב את הנורמליזציה הזו בלוח הזמנים של התספורות שלו, או אפילו לחזור למסגרת המועילה ביותר כפי שהייתה במהלך המגיפה כדי לאותת כי הגישה לנזילות תהיה בלתי מוגבלת לחלוטין על ידי הערכות התיקי הבנקאיים.
3. הרחבת טווח גמישות ה-PEPP, כדי לתמוך באגרות חוב פרטיות
קיימת גמישות סביב השקעות מחודשות של תוכנית רכישת חירום במגפה (PEPP). ה-ECB התעקש על כך כאשר התגברו הלחצים על אגרות החוב הפריפריאליות ביוני אשתקד.
הנוסח הנוכחי של גמישות זו בשאלות ותשובות בנושא PEPP הוא: "בתוך המנדט שלנו, בתנאי לחץ, הגמישות תישאר בגדר רכיב של יישום מדיניות מוניטרית בכל פעם שאיומים על העברת המדיניות המוניטרית מסכנים את השגת יציבות המחירים. בפרט, במקרה של חידוש פיצול השוק הקשור עם המגיפה, ניתן להתאים השקעות חוזרות ב-PEPP באופן גמיש לאורך זמן, קבוצות נכסים ותחומי שיפוט בכל עת".
הצהרת המדיניות המוניטרית האחרונה, מתומצתת כדלקמן: "מועצת הממשל תמשיך להפעיל גמישות בהשקעה מחדש בפדיונות שמגיעים מתיק ה-PEPP, במטרה להתמודד עם סיכונים למנגנון העברת המדיניות המוניטרית הקשורים במגיפה".
ה-ECB יוכל לשנות את הנוסח כדי לפתוח דלת לשימוש בגמישות זו לטיפול ב'הידבקות' בלתי מוצדקת מבעיות של בנקים מסוימים בארה"ב. זה יכול להבהיר שגמישות יכולה לאפשר פדיונות בסוגי נכסים מסוימים, כגון אג"ח ממשלתיות, לעבור לשווקים פרטיים (מה שמרמז על פוטנציאל לרכישות נטו של איגרות חוב קונצרניות, ניירות ערך מסחריים ו/או איגרות חוב בנקאיות).
4. מכשיר הגנת העברה (TPI) לאג"ח קונצרניות
ב-21 ביולי 2022 הודיע ה-ECB על הקמת מכשיר הגנת העברה (TPI), שנועד לתמוך ביעילות העברת המדיניות המוניטרית ולהבטיח המדיניות המוניטרית תועבר בצורה חלקה בכל מדינות גוש האירו: "ה-TPI יתווסף לארגז הכלים של גוש האירו וניתן להפעילו כדי להתמודד עם התפתחויות שוק בלתי מוצדקות, לא מסודרות, או כאלו שמהוות איום רציני על העברה חלקה של המדיניות המוניטרית ברחבי גוש האירו".
מכשיר זה נחשב מעצור טהור לאג"ח הממשלתיות. הכנתו החלה בתגובה להתרחבות מרווחי הפריפריה ביוני האחרון. אם יופעל, הוא יתבטא בצורה של רכישות של אג"ח ממשלתיות "כדי להילחם בהידרדרות בתנאי המימון לא מתחייבים על ידי יסודות ספציפיים למדינה". קיימים תנאים רבים כדי שמדינה כלשהי תהא זכאית להשתמש בו. לכן, חשבנו על זה, כמו רוב המשתתפים בשוק, כמכשיר מרוחק מאוד, שלא סביר שיופעל אלא אם התפשטות הפריפריה תתרחב באופן דרמטי ותגרום לחששות לגבי גישה לשוק עבור ריבונים.
עם זאת, בטקסט ההסבר על TPI, ה-ECB מציין כי "ניתן לשקול רכישות של ניירות ערך מהמגזר הפרטי, במידת הצורך". לכן זהו כלי שניתן להרחיב לרכישות של אג"ח קונצרניות או אג"ח מכוסות, אם ה-ECB ירצה להדגיש שהוא יהיה מוכן להתמודד עם אי סדרים בלתי מוצדקים והתפתחויות בשווקי האשראי עקב 'הדבקה' מארה"ב. ההחלטה על התניה וקריטריוני הזכאות לאגרות חוב פרטיות תהיה האתגר האמיתי.
5. איתות על משנה זהירות מבחינת ההידוק הכמותי (QT) מעבר ליוני 2023
ה-ECB התחייב להידוק כמותי חודשי (QT) של כ-15 מיליארד אירו במהלך החודשים מרץ עד יוני 2023. לפני שהאירועים התפתחו במערכת הבנקאות בארה"ב, חברים ניציים ב-ECB טענו להאצה של ה-QT לאחר מכן, והצביעו על סקירת מסגרת הפעולה כזו שבה תלוי מועד הסיום של הקטנת מאזן ה-ECB.
כאשר חשבנו על סקירה זו, הצבענו על הסיכון שה-ECB עשוי להיות אופטימי מדי לגבי ההיקף האפשרי של הפחתת המאזן, אם ברצונו להישאר במערכת רצפתית לתעריפים קדמיים (ראו סקירה להלן של מסגרת הפעולה של ה-ECB).
כעת אנו מאמינים שאירועים במערכת הבנקאות האמריקאית הם סיבה נוספת לכך שה-ECB חייב להיות זהיר מאוד בגישתו ל-QT. היינו מצפים שיפרסם לפחות הערות מאוזנות על קצב ההידוק הכמותי מעבר לחודש יוני.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרטראמפ מעלה את המכסים על קנדה ב-10% בגלל פרסומת
פרסומת של קנדה שבה הנשיא לשעבר רונלד רייגן מתנגד לכאורה למכסים עומדת בלב העימות המתחדש; טראמפ מגדיר אותה פייק; האמירות של רייגן אמיתיות אבל הוצאו מהקשרם
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בסוף השבוע על העלאת מכסים נוספת בשיעור של 10% על קנדה. ההכרזה הגיעה בתגובה לפרסומת שהפיקה ממשלת מחוז אונטריו, שהציגה עמדות פרו-סחר חופשי ברוחו של הנשיא לשעבר רונלד רייגן, ונתפסה בוושינגטון כצעד עוין שמתבסס על אמירות שהוצאו מהקשרם. טראמפ כינה את הפרסומת - פייק. (הרחבה: שימוש בנאום של רייגן הוביל את טראמפ להפסקת המו"מ עם קנדה; טראמפ מודיע על הפסקת השיחות עם קנדה: "מכסים הם אינטרס ביטחוני וכלכלי")
לפי הפוסט שפרסם טראמפ ברשת Truth Social, מדובר ב"מעשה עוין ועיוות חמור של העובדות" מצד קנדה. הוא לא פירט אילו מוצרים יושפעו מהמהלך, אך ציין כי מדובר בתוספת של 10% מעל לרמת המכס הנוכחית.
עימות מחריף בין שותפות סחר קריטיות
יחסי הסחר בין קנדה לארה"ב נחשבים מהצפופים בעולם, עם היקף סחר דו-צדדי של כ-900 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, בתקופת טראמפ הם הפכו למוקד למתיחות חוזרת, במיוחד סביב ענפי הפלדה, האלומיניום ותעשיית הרכב.
מרבית המוצרים הקנדיים נהנים מהגנה במסגרת הסכם הסחר USMCA, שמבטיח פטור ממכסים על רוב הסחורות. אולם, תחומים כמו פלדה ואלומיניום אינם נכללים בהסכם - ונתונים למכס אמריקאי בגובה 50%. גם רכבים מתוצרת קנדית סובלים ממכסים חלקיים של עד 25%. העלאה נוספת עשויה להחריף את הפגיעה בסקטורים אלה.
- טראמפ מודיע על הפסקת השיחות עם קנדה: "מכסים הם אינטרס ביטחוני וכלכלי"
- לאחר מאסר של ארבעה חודשים - טראמפ חנן את מייסד בייננס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אונטריו במוקד המחלוקת
המחוז הקנדי אונטריו, שבו מתגוררים כ-16 מיליון תושבים, עומד במוקד המחלוקת עקב חשיפתו הגבוהה לתעשיות הרכב והמתכת. המודעות שיצר המחוז, בהן הושווה טראמפ באופן מרומז למדיניות פרוטקציוניסטית שפוגעת באינטרס האמריקאי, עוררו את תגובתו של הנשיא. לפי דיווחים, תקציב הקמפיין עמד על כ-75 מיליון דולר קנדי והוא תוכנן להימשך חודשים.
