כריסטין לאגרד ECB אירופה
צילום: World Economic Forum

אנליסטים: מה צריך לעשות הבנק האירופי אחרי שהעלה את הריבית?

האינפלציה באירופה יורדת אבל לאט לקצב עליה שנתי של 8.5%, ביום שישי האחרון. זה הגיע אחרי שהבנק האירופי העלה את הריבית ב-0.5% ביום חמישי, אבל בבנק אוף אמריקה סבורים שזו הייתה העלאת ריבית נמהרת מדי ושהבנק היה צריך להמתין ולא להעלות אותה. מה בכל זאת הוא מציע לבנק האירופי כן לעשות?
נתנאל אריאל |

"איננו משוכנעים לחלוטין בכל הנוגע למדיניות הבנק האירופאי המרכזי (ECB) – החשיבות של רשת ביטחון פוטנציאלית היא קריטית. ההתרחבות הממשלתית לתחום הבונדים (Bunds) אינה מראה סימני 'הדבקה' מעבר לקשר ההיסטורי" אומרים בבנק אוף אמריקה על התנהלות הבנק המרכזי האירופי בקשר להיחלשות הכלכלה באירופה והחששות מכניסה למיתון, זאת במקביל לנתוני האינפלציה הגבוהים שממשיכים להירשם ביבשת, כאשר אלה עמדו על 8.5% ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש פברואר.

בבנק אוף אמריקה גם ביקרו את החלטת הבנק המרכזי האירופי להעלות את הריבית ב-0.5% ביום חמישי האחרון ואמרו "אם היינו אלה שצריכים לקבל את ההחלטה, כנראה שהיינו עוצרים ומחכים שהדברים יתייצבו לפני המשך העלאות שיעורי הריבית (במיוחד כאשר כבר טענו קודם, שה-ECB נמצא בסיכון לעשות יותר מהנדרש). אך בשנתיים האחרונות יש פער רחב בין מה שחשבנו שה-ECB צריך לעשות לבין מה שהאמנו שהוא יעשה בסופו של דבר".

 

הם מציינים שתנועה חדה של הבנקים המרכזיים "אחרי שנים של ריבית נמוכה, כשיש כה הרבה כוח מינוף, רוב הסיכויים שמשהו שם נשבר. ראינו זאת בבריטניה וכעת אנו עדים לכך בארה"ב. אנו בספק אם זוהי הפעם האחרונה. אך האם זהו הטריגר לחשיבה מחודשת רחבה יותר של מדיניות ה-ECB? איננו חושבים כך, עדיין, אלא אם כן המצב יחמיר".

 

בהתייחס לקריסת הבנקים האזוריים אומרים בבנק אוף אמריקה ש"המאורעות במערכת הבנקאות בארה"ב צריכות להביא את ה-ECB לנקוט משנה זהירות מבחינת הצעדים שהוא נוקט בכל הקשור לנזילות". הם מציינים גם את נפילתו הצפויה של קרדיט סוויס ואומרים שה-ECB נמצא תחת לחץ להגדיר ולהודיע על המהלכים שבהם ינקוט כדי להגן על היציבות הפיננסית. אנו מצידנו רואים כמה אפשרויות".

אז מה בכל זאת הם מציעים לו לעשות? הנה חמשת הצעדים:

 

1. פעילויות נזילות: כדי לייצר ביטחון, עליהם לפעול ללא סטיגמות 

הבנקים מחזיקים כיום הלוואות בסך 1.2 מיליארד אירו מה-ECB באמצעות הלוואות לטווח ארוך (TLTRO III). פעולות אלו יפוגו בחודשים הקרובים. אפילו בהנחה שהבנקים לא יחזירו אותם מוקדם מהצפוי, המניה אמורה לרדת ל-500 מיליארד אירו עד סוף השנה. בנקים שעברו את רף ההלוואות שלהם (רובם) משלמים כעת את שיעור הפיקדון של ה-ECB על ההלוואות הללו.

אבל הפעולות השוטפות היחידות שהבנקים יכולים לנצל כרגע לקרנות חדשות הן הלוואות בנות שבוע אחד (MRO), שמתומחרות בריבית ה-Refi של ה-ECB (כלומר, ריבית ההפקדה + 50 נקודות), או הלוואות לטווח ארוך של 3M (LTROs) הגובות גם הן את שיעור ה-Refi הממוצע של ה-ECB לאורך חיי ההלוואה. שני המכשירים הפיננסיים הללו נושאים סטיגמות בשל הבשלות הקצרה והעלות הגבוהה שלהם ביחס לתעריפי השוק (יש לזכור כי ה-str€, השיעור שבו הבנקים מממנים עצמם בן-לילה על בסיס לא מאובטח, נקבע כעת על 10 נקודות בסיס מתחת לריבית הדפו של ה-ECB).

 

ה-ECB יכול להאריך את הבשלויות של מכשירי ה-TLTRO III ולפתוח חלון עסקאות כדי לאפשר לבנקים גישה ליותר משאבים. הייתרון של פעולה מעין זו הוא היעדר סטיגמה (כי תנאי ההלוואות יהיו אטרקטיביים עבור בנקים רבים), אך מאידך גיסא היא עשויה להביא לעודף נזילות ארוך טווח של-ECB לא יהיה נוח עימו. כמו כן, מכיוון שהמכשירים הפיננסים הללו מכוונים, באמצעות התמחור, לתמוך בהלוואות לכלכלה הריאלית, הרי גישה שכזו תיראה כסותרת את מדיניות ה-ECB הנוכחית – זו של הידוק מתמשך. אולם, אם ה-ECB ירצה לבלום את החששות מפני השבתת שווקי האשראי הארגוניים, יהיה יתרון להציע מכשירים פיננסיים "ממוקדים" יותר – שיתמכו בתיווך הבנקאי.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אנו רואים סבירות גבוהה יותר לכך שה-ECB יודיע על מערך פעולות חדשות, שדומות ל-PELTROs (פעולות מימון מחדש לטווח ארוך של קרן החירום במגפה), שמועד הפירעון שלהן עמד על כ-שנה ותומחר לפי ריבית Refi של ה-ECB  פחות 25 נקודות (כלומר, באמצע רצועת הריבית של Deposit-Refi). הטטוח הארוך יותר והתמחור האטרקטיבי יותר יפחיתו את הסטיגמה של הלוואה מעין זו בהשוואה ל-MRO ו - LTROs  3Mהזמינים כעת. הניסיון מצביע גם על האפשרות שבשלב זה ה-ECB עדיין לא hכריז על מכשירים פיננסיים חדשים, אלא רק יציין שהוא פועל לקבוע את כלי הנזילות האופטימליים שיטפלו בצורה הטובה ביותר במשבר האמון, בהקשר שבו בנקים באזור האירו (EZ) נמצאים במיקום טוב יותר מאשר בנקים אזוריים בארה"ב או חלק מהבנקים השווייצריים, להתמודדות עם הירידה במחירי האג"ח ו/או הפחתת הפיקדונות.

 

2. הפסקה או הפוגה בתהליך מתן ההקלות בדרישה לבטוחות 

הקלה במתן הבטוחות (collaterals) הונהגה על ידי ה-ECB באפריל 2020 כדי להבטיח שהמגזר הבנקאי יוכל להרחיב את הגישה שלו לנזילות הבנק המרכזי. צוות ה-ECB מעריך שערך הבטוחות הכולל, שמיוחס לצעדי ההקלה עמד על כ-285 מיליארד אירו (כ-10%) מסך הבטוחות הכולל של 2,794 מיליארד אירו שניתנו בפברואר 2022. הם תרמו כ-23% מהגידול ב-1,236 מיליארד אירו בפוזיציות הבטוחות.

במרץ 2022, כאשר הירידה בביקושיי הבנקים לנזילות והצפי להבשלת TLTRO III, הודיע ​​ה-ECB כי יבטל את ההקלות הללו בשלבים. ראשית, ביולי 2022, ה-ECB צמצם בחצי את ההפחתה הזמנית בתספורות הערכת הבטוחות בכל הנכסים מהתאמה של 20% ל-10%. הצעד השני הוכרז מראש ל-29 ביוני 2023: תספורת שווי-חדש לפעולות אשראי יתבסס על רמות סובלנות הסיכון שלפני המגפה (תספורות גבוהות יותר בסך הכול, כולל אבחנות נוספות בין סוגי קופונים ומועדי הבשלה ארוכים) - ראו החלטת ה-ECB מ-20 בדצמבר 2022.

ה-ECB יוכל לעכב את הנורמליזציה הזו בלוח הזמנים של התספורות שלו, או אפילו לחזור למסגרת המועילה ביותר כפי שהייתה במהלך המגיפה כדי לאותת כי הגישה לנזילות תהיה בלתי מוגבלת לחלוטין על ידי הערכות התיקי הבנקאיים.

 

3. הרחבת טווח גמישות ה-PEPP, כדי לתמוך באגרות חוב פרטיות  

קיימת גמישות סביב השקעות מחודשות של תוכנית רכישת חירום במגפה (PEPP). ה-ECB התעקש על כך כאשר התגברו הלחצים על אגרות החוב הפריפריאליות ביוני אשתקד.

הנוסח הנוכחי של גמישות זו בשאלות ותשובות בנושא PEPP הוא: "בתוך המנדט שלנו, בתנאי לחץ, הגמישות תישאר בגדר רכיב של יישום מדיניות מוניטרית בכל פעם שאיומים על העברת המדיניות המוניטרית מסכנים את השגת יציבות המחירים. בפרט, במקרה של חידוש פיצול השוק הקשור עם המגיפה, ניתן להתאים השקעות חוזרות ב-PEPP באופן גמיש לאורך זמן, קבוצות נכסים ותחומי שיפוט בכל עת".

הצהרת המדיניות המוניטרית האחרונה, מתומצתת כדלקמן: "מועצת הממשל תמשיך להפעיל גמישות בהשקעה מחדש בפדיונות שמגיעים מתיק ה-PEPP, במטרה להתמודד עם סיכונים למנגנון העברת המדיניות המוניטרית הקשורים במגיפה".

 

ה-ECB יוכל לשנות את הנוסח כדי לפתוח דלת לשימוש בגמישות זו לטיפול ב'הידבקות' בלתי מוצדקת מבעיות של בנקים מסוימים בארה"ב. זה יכול להבהיר שגמישות יכולה לאפשר פדיונות בסוגי נכסים מסוימים, כגון אג"ח ממשלתיות, לעבור לשווקים פרטיים (מה שמרמז על פוטנציאל לרכישות נטו של איגרות חוב קונצרניות, ניירות ערך מסחריים ו/או איגרות חוב בנקאיות).

 

4. מכשיר הגנת העברה (TPI) לאג"ח קונצרניות 

ב-21 ביולי 2022 הודיע ​​ה-ECB על הקמת מכשיר הגנת העברה (TPI), שנועד לתמוך ביעילות העברת המדיניות המוניטרית ולהבטיח המדיניות המוניטרית תועבר בצורה חלקה בכל מדינות גוש האירו: "ה-TPI יתווסף לארגז הכלים של גוש האירו וניתן להפעילו כדי להתמודד עם התפתחויות שוק בלתי מוצדקות, לא מסודרות, או כאלו שמהוות איום רציני על העברה חלקה של המדיניות המוניטרית ברחבי גוש האירו".

 

מכשיר זה נחשב מעצור טהור לאג"ח הממשלתיות. הכנתו החלה בתגובה להתרחבות מרווחי הפריפריה ביוני האחרון. אם יופעל, הוא יתבטא בצורה של רכישות של אג"ח ממשלתיות "כדי להילחם בהידרדרות בתנאי המימון לא מתחייבים על ידי יסודות ספציפיים למדינה". קיימים תנאים רבים כדי שמדינה כלשהי תהא זכאית להשתמש בו. לכן, חשבנו על זה, כמו רוב המשתתפים בשוק, כמכשיר מרוחק מאוד, שלא סביר שיופעל אלא אם התפשטות הפריפריה תתרחב באופן דרמטי ותגרום לחששות לגבי גישה לשוק עבור ריבונים.

עם זאת, בטקסט ההסבר על TPI, ה-ECB מציין כי "ניתן לשקול רכישות של ניירות ערך מהמגזר הפרטי, במידת הצורך". לכן זהו כלי שניתן להרחיב לרכישות של אג"ח קונצרניות או אג"ח מכוסות, אם ה-ECB ירצה להדגיש שהוא יהיה מוכן להתמודד עם אי סדרים בלתי מוצדקים והתפתחויות בשווקי האשראי עקב 'הדבקה' מארה"ב. ההחלטה על התניה וקריטריוני הזכאות לאגרות חוב פרטיות תהיה האתגר האמיתי.

 

5. איתות על משנה זהירות מבחינת ההידוק הכמותי (QT) מעבר ליוני 2023 

ה-ECB התחייב להידוק כמותי חודשי (QT) של כ-15 מיליארד אירו במהלך החודשים מרץ עד יוני 2023. לפני שהאירועים התפתחו במערכת הבנקאות בארה"ב, חברים ניציים ב-ECB טענו להאצה של ה-QT לאחר מכן, והצביעו על סקירת מסגרת הפעולה כזו שבה תלוי מועד הסיום של הקטנת מאזן ה-ECB.

 

כאשר חשבנו על סקירה זו, הצבענו על הסיכון שה-ECB עשוי להיות אופטימי מדי לגבי ההיקף האפשרי של הפחתת המאזן, אם ברצונו להישאר במערכת רצפתית לתעריפים קדמיים (ראו סקירה להלן של מסגרת הפעולה של ה-ECB).

 

כעת אנו מאמינים שאירועים במערכת הבנקאות האמריקאית הם סיבה נוספת לכך שה-ECB חייב להיות זהיר מאוד בגישתו ל-QT. היינו מצפים שיפרסם לפחות הערות מאוזנות על קצב ההידוק הכמותי מעבר לחודש יוני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

sp500
צילום: טוויטר

UBS: מדד S&P 500 צפוי לעלות כ-12% ב-2026

התחזית מתבססת על הורדת הריבית השלישית של הפד' והגידול הצפוי ברווחי החברות; "בטווח האורך המניות יספקו 10% בשנה"



עמית בר |
נושאים בכתבה S&P500

בית ההשקעות UBS פרסם תחזית עדכנית המעריכה כי מדד S&P 500 יגיע ל-7,700 נקודות עד סוף 2026, עלייה של כ-12% מרמתו הנוכחית סביב 6,850 נקודות. התחזית מבוססת על צמיחת רווחים של 14.4% במדד עד סוף השנה, כאשר הרווח למניה (EPS) צפוי להגיע ל-305 דולר  עלייה של 10% מ-2025. נתונים אלה תואמים לתחזיות כלליות בשוק. 

התחזית פורסמה לאחר שהפדרל ריזרב הוריד את טווח הריבית הבסיסי ב-25 נקודות בסיס ל-3.50%-3.75%, צעד שלישי ברצף לאחר הורדות בספטמבר (50 נקודות בסיס) ובאוקטובר (25 נקודות בסיס). ההורדה היא תוצאה של ריכוך באינפלציה - מדד PCE צפוי ל-2.9% ב-2025 ו-2.4% ב-2026, לצד שוק עבודה מתקרר, עם אבטלה של 4.5% ב-2025 ו-4.4% ב-2026. הפד צופה הורדה אחת נוספת ב-2026, מה שמפחית לחץ על חברות ומגביר זרימות הון למניות. צמיחת התמ"ג צפויה להאט ל-1.7% ב-2025 מ-3.8% ברבעון השני, אך להתאושש ל-2.3% ב-2026, בתמיכת מדיניות מוניטרית רכה.


דומיננטיות טכנולוגיה והזדמנויות מגזריות

המנוע העיקרי, להערכת בנק ההשקעות, הוא בצמיחה של חברות הטכנולוגיה, בראשן "שבע המופלאות" (Magnificent Seven: Apple, Microsoft, Nvidia, Amazon, Alphabet, Meta, Tesla), שתרמו 60% מעליית המדד ב-2025. 

UBS צופה כי השקעות בתחום הבינה המלאכותית ידחפו לצמיחת רווחים של 20% במגזר זה ב-2026. מעבר לכך, UBS מזהה פוטנציאל במגזרי בריאות (צמיחה של 7% ברווחים), תשתיות (בתמיכת השקעות ממשלתיות של 500 מיליארד דולר) ובנקים.


ההורדה האחרונה בריבית הובילה לעלייה של 0.7% במדד ה-S&P, עם ירידת תשואות אג"ח ל-10 שנים ל-3.8% וחיזוק הזהב ב-1.2%. הדולר נחלש ב-0.5% מול סל מטבעות, מה שמקל על יצואניות ומגביר רווחים ב-2%-3%. UBS ממליץ להגדיל חשיפה למניות ב-10%-15% בתיקים, תוך דגש על סחורות כמו נחושת (ביקוש של 25 מיליון טון) ואלומיניום, בהקשר של מעבר אנרגטי. בסביבה של אינפלציה מתונה, אג"ח בינוניות (4-7 שנים) יניבו 4.5% תשואה, אך מניות צפויות להניב תשואה שנתית של 10%.



שאלות ותשובות על S&P 500