רשתות המזון בחודש שיא - הישראלים אגרו מזון וקנו אוכל לחיילים: זינוק של 16.7% בהוצאות
הישראלים נלחצו ממאורעות ה-7 באוקטובר, פתחו את הלב והארנק בזמן המלחמה ורצו לרכוש במהלך אוקטובר מוצרי צריכה בהיקף כולל של 5.2 מיליארד שקל - 745 מיליון שקל יותר מחודש ממוצע ב-2023. הנתונים עולים מסקר של חברת המידע הקמעונאי סטורנקסט. מדובר על זינוק של 16.7% ברכישות מוצרים ברשתות מוצרי הצריכה (Fast-moving consumer goods - FMCG).
אוגרים מזון וקונים לחיילים
הנתונים אותם אספה סטורנקסט מצביעים על כך שהפחד מטילים הוביל את הישראלים שנדבקו לטלוויזיה והממ"ד לרוץ לרכוש את מוצרי הצריכה בעיקר בחנויות הקרובות לביתם. עיקר הגידול התרחש בשבוע הראשון של המלחמה, כשמחזורי הרכישה בו זינקו ב-46%. לאחר מכן הישראלים ראו שטרם החלה חזית צפונית נוספת ואז נצפתה ירידה והתייצבות מתונה בצריכת המוצרים - מגמת ירידה שממשיכה עד היום.
לקוחות סטורנקסט מהווים למעלה מ-85% מסך המכר בשוק ה-FMCG בישראל. עם לקוחות סטורנקסט נמנות הרשתות הקמעונאיות הגדולות שופרסל, קארפור רמי לוי ויוחננוף, הספקיות שטראוס, תנובה, אסם וקוקה קולה, וכן בנקים, חברות ביטוח.
סטורנקסט נמכרה בספטמבר האחרון לקרן Israel Growth Partners (IGP) לפי שווי של כ-200 מיליון שקל. לאורך כל השנה, החברה אוספת מידע בזמן אמת מ-2800 חנויות המורכבות מרשתות ארציות, רשתות פארם, סופרמרקטים, מינימרקטים וחנויות נוחות. חנויות אלו משדרות את נתוני הממכר בזמן אמת מהקופות למערכת סטורנקסט.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- קודם היקר או קודם הקטן? שתי שיטות לחיסול הלוואות, איזו מתאימה לכם יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהנתונים אותם אספה החברה ושהגיעו לידי ביזפורטל, עולה כי במהלך באוקטובר נרשם זינוק חד של 14% בממכר השבועי הממוצע שהסתכם בשבוע הלחימה הראשון בסכום כולל של כ-1.2 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לממוצע בסך 1 מיליארד שקל לאורך שבוע סטנדרטי ב-2023.
הלב הרחב של הישראלים שרצו לאסוף תרומות לחיילים ולמפונים, כמו הפאניקה שנגרמה בשל הנחיות פיקוד העורף להצטיידות במרחבים המוגנים - הובילה לזינוק חד ברכישות מוצרי מזון וטיפוח. את גודל הבהלה ניתן היה לראות בעיקר בשבוע הראשון של הלחימה - אז נרשם זינוק של 45% בממכר השבועי במוצרי הצריכה שהסתכם לסכום כולל של 1.547 מיליארד שקל.
איזה מוצרים "נהנו" מהפאניקה? תחום המזון בער והציג את העלייה השבועית הממוצעת החדה ביותר בהיקף 17. באוקטובר כולו נרשם זינוק חד של 46% חל ברכישות השימורים, עליה חדה של 33% ברכישות המאפים המתוקים והמלוחים.
- "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
במכירות מוצרי הטיפוח חלה עליה ממוצעת שבועית חדה של 11% בממוצע. מבט יותר ממוקד מראה כי התחולל באוקטובר זינוק של 27% ברכישות מוצרי היגיינה וטיפוח הגוף. מוצרי היגיינת הפה רשמו עליה של 23%, רכישת מוצרי שטיפת כלים עלו ב-17%.
לא כל המוצרים שגשגו. מוצרים אשר משמשים את הישראלים לאירוח רשמו ירידה חדה של 22% באוקטובר. השהייה בבתים הובילה גם לגידול חד של 7.5% במוצרי הבית ועליה קלה של 5% בענף המשקאות.
המרוויחות הגדולות
לא כולם הרוויחו באופן שווה מהבהלה. המרוויחות הגדולות מגל הרכישות הן החנויות הממוקמות בקרבת אזורי מגורים. חנויות אלו רשמו זינוק של 31% בממכר הממוצע השבועי שהסתכם ב-139 מיליון שקל. רשתות הדיסקאונט גלגלו מחזור ממכר שבועי ממוצע במלחמה בסך 623 מיליון שקל - כ-10% יותר מהיקף הממכר בשבוע סטנדרטי ב- 2023.
שוק חנויות הדיסקאונט הפרטיות רשמו גידול של 21% בממכר שהסתכם ב-154 מיליון שקל. המינימרקטים הקטנים רשמו גידול של 17% בממכר השבועי שהסכם ב-125 מיליון שקל בהשוואה ל-107 מיליון שקל בשבוע סטנדרטי. בשל השהייה בבתים והכבישים הריקים במהלך השבועות הראשונים ללחימה חנויות הנוחות ספגו ירידה של 15% בממכר שהסתכם בסכום של 26 מיליון שקל בהשוואה ל -31 מיליון שקל בשבוע רגיל ב- 2023.
החנויות ניצלו את הבהלה של הישראלים, שרצו להצטייד בכמויות גדולות של מוצרים גם בקטגוריות ובמותגים בהם לא התקיים מבצע באותו שבוע. הבהלה הובילה למצב שהיקף המכר תחת מבצע במהלך המלחמה ירד ל 28%, אולם בהתחשב במכר החריג בשבועות המלחמה החנויות הציגו עליה של 36% במכר תחת מבצע שהסתכם ב-438 מיליון שקל.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
