החלטה נדירה: העליון העלה פי ארבעה את ההוצאות בהן חויב צה"ל

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, העלה מ-2,000 שקל ל-8,500 שקל את סכום ההוצאות אותן ישלם צה"ל לתנועת הימין "אם תרצו", לאחר סחבת ממושכת במסירת נתונים אותם ביקשה על פי חוק חופש המידע. זוהי החלטה נדירה במיוחד, מאחר שערכאות הערעור כמעט ואינן מתערבות בפסיקת הוצאות בערכאות הדיוניות. כלומר, הסכום הוא הסוגיה המשנית להחלטה העקרונית. 

"אם תרצו" עתרה באפריל 2025 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר שלא קיבלה מצה"ל מענה לבקשה שהגישה במאי 2024 לקבל מידע "בעניין סכנות והשלכות אפשריות מהקריאות לאי התנדבות ו /או סרבנות של פעילים במחאה כנגד הרפורמה המשפטית בשנת 2023" ובמיוחד מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. התנועה פירטה בעתירתה את פניותיה החוזרות ונשנות, שלא זכו למענה כלשהו, או לכל היותר - אישור על עצם קבלתן. זאת, למרות שהחוק מחייב למסור את המידע בתוך 30 יום, או להאריך את התקופה ב-90 יום בתנאים שנקבעו בו.

היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים מסרה בתגובה, כי היא טיפלה באופן שוטף בפניית "אם תרצו" מרגע הגשתה ב-24.12.24. היחידה ביקשה את התייחסות צה"ל ובסופו של הבירור הורתה לו - בינואר 2025 - לתקן את הליקוי. לאחר שהליקוי לא תוקן, ובהתאם לסמכויותיה המקצועיות, הכריזה היחידה ב-3.2.25 על צה"ל כ"רשות מפירה" - סטטוס שנותר בעינו עד לתיקון הליקוי ומסירת המידע בספטמבר 2025.

השופט המחוזי ארז יקואל קבע את הדיון בבקשה ליולי 2025 והורה לצה"ל להגיש תגובה מקדמית. זו לא הוגשה, והפרקליטות מסרה לבית המשפט: "למרבה הצער על אף תזכורות רבות שנשלחו אל הגורמים הרלוונטיים אצל המשיב - לא התקבלה התייחסות המאפשרות הגשת הודעה מתאימה לבית המשפט הנכבד". בדיון אמר יקואל, כי אינו זוכר מקרה דומה, בו המשיב הפר את חובתו להגיב. נציגת הפרקליטות הבטיחה בדיון תשובה בתוך 21 יום - אך צה"ל לא עמד גם בהתחייבות זו. המענה נמסר רק בספטמבר אשתקד, דהיינו כשנה וחצי לאחר המועד הקבוע בחוק.

• רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה
• המדינה פותחת את הארנק: 700 מיליון שקל לשימור משרתי הקבע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

צה"ל טען שלאור מסירת המידע, יש למחוק את העתירה ללא צו להוצאות. "אם תרצו" הגיבה באומרה, כי מדובר בעזות מצח ועצימת עיניים מוחלטת למול ההליך הממושך שנכפה עליה. "העותרת נאלצה להשקיע משאבים ניכרים בהכנת בקשת המידע, הגשת תלונות, מכתבי התראה, וכמובן הגשת העתירה וניהול ההליך המשפטי. כל זאת, אך ורק בשל התעלמות מופגנת של המשיב מחובותיו על פי דין". עוד טענה "אם תרצו", כי מדובר בדפוס פעולה של צה"ל, שמטרתו לגרום לעותרים להתייאש ולמשוך את העתירה, וכי הוא חויב בהוצאות במקרים דומים. היא ביקשה לחייב את צה"ל בהוצאות בסך 20,000 שקל.

"היתר לזלזל כעניין של מדיניות"

יקואל פסק לטובת התנועה הוצאות בסך 2,000 שקל, ועל כך ערערה לבית המשפט העליון. לטענתה, "החלטה זו למעשה נותנת למשיב הספציפי היתר לפעול שלא כדרך מול מבקשי מידע, ולזלזל בהחלטות הערכאות השיפוטיות, כעניין של מדיניות". עוד אמרה, כי מדובר בערעור "בעל משמעות עקרונית, הואיל ובמצב הדברים שנוצר אין כל טעם להתלונן או לעתור נגד אי-העברת מידע על-ידי המשיב, הואיל ופעולות אלה דורשות משאבים ניכרים ללא כל תועלת או פיצוי מינימלי או הוצאות מצד עותרים, ובכך חוק חופש המידע הופך למרמס".

בדצמבר שעבר הורה סולברג לצה"ל להשיב על הערעור עד 4.1.26, בציינו: " עיון בערעור, על נספחיו, כמו גם בשלל התקדימים הרלבנטיים, מלמד כי על פני הדברים, יש טעם בטענות שמעלה המערערת כלפי החלטת בית המשפט המחוזי באשר לפסיקת ההוצאות. זאת, שכן 'אין זה ראוי' כי מי שהגישה 'עתירות מוצדקות בשל אי-קבלת מענה לבקשות על פי חוק חופש המידע, תצא בחסרון כיס'.  דומה כי בנסיבות ענייננו, הדברים אף יפים מקל וחומר.

• הזמינו אי למטבח, שילמו 9,000 שקל - מה קיבלו בסוף?
• ביהמ"ש הורה לפרק שותפות שהובילה קבוצת וולת'סטון
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• 13,750 שקל לכל מורה בהסדר פשרה על עודפי קרנות ההשתלמות

"אציע אפוא למשיב להסכים לקבלת הערעור, במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי – תבוטל. בהמשך לאמור, פסיקת הוצאות המשפט לטובת המערערת תיעשה באחת משתי מהדרכים הבאות: על בסיס הסכמת הצדדים, שתכלול התייחסות הן להוצאות בבית המשפט המחוזי, הן בערכאה זו; או לחלופין, באמצעות הכרעה על יסוד הכתובים". הוא הורה לצה"ל להשיב עד 4.1.26, אך הפרקליטות ביקשה מספר ארכות לצורך הידברות עם התנועה, ולבסוף השיבה ב-10.2.26.

צה"ל הותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט העליון, אם כי הזכיר את פסיקתו העקבית, לפיה "ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית לעניין פסיקת הוצאות, וכי סטייה מכלל אי-ההתערבות תתבצע רק 'במקרים נדירים וקיצוניים' שבהם 'נפלה טעות משפטית או שנתגלה פגם או פסול בשיקול דעת בעת שקילתה של שאלת ההוצאות'". עוד ביקש צה"ל להתחשב בכך שכך "שהבקשה לקבלת מידע הוגשה בעת מלחמה, באופן שהצריך הסטת משאבים חשובים לשם הטיפול בה".

בפסק דינו אומר סולברג (15.3.26), כי פסק את הסכום "בהתחשב, בין היתר, בפרק הזמן, ארוך עד מאוד, שחלף עד מתן המענה, מחד גיסא; בעובדה שמשאבי המשיב, ועיקר הקשב, מוקדשים בעת הזו למלחמה, מה שעשוי להצדיק עיכוב מסוים (אם כי לא כה גדול), מאידך גיסא; ובמקרים קודמים רלוונטיים". השופטים עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם סולברג. את "אם תרצו" ייצגו עוה"ד אסף תכלת וערן בן-ארי, ואת צה"ל - עוה"ד דניאל מארקס וגיא יעקב.