כטב"ם איתן (חיל אוויר)
כטב"ם איתן (חיל אוויר)

הכטב"ם החקלאי שלא המריא: נדחתה תביעת במיליונים נגד תע"א

גיא דקל טען שתע"א נישלה אותו מפרויקט משותף לפיתוח כטב"ם חקלאי, אך בית המשפט קבע שלא היה הסכם מחייב בין הצדדים, הקניין הרוחני היה שייך לתע"א והמוצר שפיתחה בעצמה היה שונה לחלוטין

איתמר לוין |
נושאים בכתבה תעופה

התעשייה האווירית לא גזלה פרויקט משותף לפיתוח כטב"ם אזרחי מידיו של גיא דקל - קובע שופט בית המשפט המחוזי מרכז, יעקב שפסר. הוא דחה (11.3.26) תביעה בסך 8.4 מיליון שקל שהגישו דקל וחברת עיט מזל"טים שבבעלותו נגד תע"א, גיורא עירן שהיה עוזר למנכ"ל הקבוצה וחברת גרו-ווינגס שבבעלותה.

תע"א ודקל ניהלו לפני כעשור מו"מ לפיתוח כטב"ם לצרכים אזרחיים (בעיקר חקלאיים) על בסיס טרקטורון מעופף בשם Buck Eye שפיתח דקל (יחד עם ליאור זיוון, כאשר שניהם עבדו בתע"א), ולשם כך אמורה הייתה לקום חברה משותפת. לטענת דקל, כאשר התברר שהשוק הפוטנציאלי לכטב"ם הוא 2 מיליארד דולר, דחקה תע"א את רגליו ונטלה לעצמה את הפרויקט, אותו ביצעה באמצעות גרו ווינגס. הוא תבע לקבל מניות בחברת גרו ווינגס ופיצוי של מיליוני שקלים. תע"א טענה, כי לא היה הסכם מחייב בין הצדדים וכי המוצר שפיתחה בעצמה - ה"ג'ירוקופטר" - היה שונה מהותית מזה שהציע דקל.

שפסר קובע תחילה, כי אכן לא היה הסכם מחייב בין תע"א לבין דקל, אלא רק עקרונות כלליים שניסחה עו"ד שרית מולכו שייצגה אותו לאחר פגישה בינואר 2018 עם צבי מעיין ("ציקי"), שהיה סמנכ"ל תע"א לפיתוח עסקים. בפני בית המשפט היו רק גרסאותיהם הסותרות של מולכו ומעיין לאשר התרחש באותה פגישה, ולכן לא עמד דקל בנטל להוכיח שאכן מדובר היה בהסכם מחייב - אומר שפסר. בכל מקרה, גם אם היה הסכם כזה - הוא היה כפוף לאישור הגורמים המוסמכים בתע"א, אישור שלא ניתן.

עוד טען דקל, כי גם אם לא היה הסכם - תע"א נהגה שלא בתום לב במו"מ ובהפסקתו, ולכן הוא זכאי לפיצוי. שפסר דוחה גם טענה זו: הראיות מלמדות שהמו"מ נקלע לקשיים עוד בשלהי 2016, בשל סירובם של דקל וזיוון לחתום על בקשות לרישום הכטב"ם כפטנט במדינות זרות. למרות זאת נמשכו המגעים לאורך 2017, אך דקל וזיוון דחו את הצעותיה של תע"א. בסוף אותה שנה פז תוקפו של ההסכם במסגרתו הועסק דקל בתע"א והפרויקט הופסק.

"בנקודת זמן זו לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות והם אף לא היו קרובים לכך, זאת, על אף שנוהל בין הצדדים מו"מ במשך למעלה משנה, במהלכו נעשו מאמצים מצד תע"א להגיע להסכמות עם היזמים, ניתנו הצעות ליזמים ואף הועברו טיוטות של הסכמים מפורטים. טיוטות אלה, לא רק שלא זכו להתייחסות כתובה, ממשית וקונקרטית מצד התובעים כפי שמצופה היה מהם לעשות, אלא שהתובעים עצמם התנו את המשך המו"מ להארכת תוקפו של ההסכם שלהם עם תע"א וטענו כי אין תוחלת למו"מ אם לא יוארך תוקף ההסכם", אומר שפסר. על רקע זה התקיימה הפגישה בין מולכו למעיין, כאשר הפרויקט למעשה כבר נפח את נשמתו.

טענותיו של דקל בדבר שימוש שעשתה תע"א בקניינו הרוחני - לא הוכחו ואף נסתרו, ממשיך שפסר. ההסכם לפיו הועסק דקל בתע"א קבע במפורש, כי החברה תהיה הבעלים של כל קניין רוחני שיפתח בתקופה זו, ולא הוכחה טענתו לפיה את הכטב"ם המדובר פיתחו הוא וזיוון בזמנם החופשי. דקל אף חתם בהמשך על מסמך ולפיו כל ההמצאות פותחו במסגרת צוות המשימה הייעודי לפיתוח הכטב"ם, ובעדותו לא ידע להסביר את הסתירה בין הראיות לבין גרסתו. 

שפסר גם קובע, כי דקל לא הוכיח שתע"א השתמשה בפרויקט ה"ג'ירוקופטר" בתוצרי הפרויקט בו הוא היה שותף. טענה זו נתמכה רק בחוות דעת מומחה של משה עטר, אך שפסר מציין שעטר לא גילה שהיה הממונה על זיוון בתע"א במשך למעלה מעשר שנים והרעיף עליו שבחים. בשל כך משקל חוות הדעת הוא נמוך, ולכך יש להוסיף את העובדה שעטר הודה בעדותו שלא בחן את המוצר של גרו ווינגס. הוא הסתמך על מסמך לא עדכני ועל הערכות שלא התממשו, ולכן חוות דעתו מבוססת על סברות ולא על עובדות - קובע שפסר. דקל חויב בתשלום הוצאות בסך 200,000 שקל.

קיראו עוד ב"משפט"




הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה