אינדיקציה לאורך המלחמה? נתניהו לבג"ץ: אעדכן אחרי פסח בנוגע לבן-גביר

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקש מבג"ץ (16.3.26) לדחות את הדיון בעתירות בעניין הדחתו של איתמר בן-גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי. נתניהו מבקש לאפשר לו לעדכן את בית המשפט לאחר פגרת הפסח להודיע מתי יוכל למסור את תגובתו לצו שהוצא בנושא. הוא שב ואומר, כי לבג"ץ אין כלל סמכות לדון בנושא, ובכל מקרה - לא ניתן לקיים את הדיון בזמן המלחמה.

בג"ץ הוציא בחודש שעבר צו על תנאי, המורה לנתניהו לנמק מדוע לא יעביר את בן-גביר מתפקידו הנוכחי, וזאת במיוחד לנוכח התערבותו של בן-גביר במינויים במשטרה ובפעילותה המבצעית. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תומכת בקבלת העתירה - אלא גם יחול שינוי יסודי ביותר בהתנהלותו של בן-גביר. לשיטתה, שתיקתו של נתניהו מעניקה לבן-גביר רוח גבית במהלכיו הבלתי-חוקיים, הפוגעים בצורה אנושה במקצועיותה ובאי-תלותה של המשטרה. 

הדיון קבוע לשבוע הבא (24.3.26) בפני הרכב בן תשעה שופטים בראשותו של נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. למרות מתכונת החירום בה פועלים בתי המשפט מאז פרוץ המלחמה נגד אירן, בג"ץ דן בעתירות דחופות. כך למשל, אתמול התקיים דיון בנוגע למינוי חברי מועצת תאגיד כאן. בשבוע שעבר ביקש שר המשפטים, יריב לוין, לדחות את מתן תשובתו לצו על תנאי בנוגע לחרם שהטיל על עמית, וזאת בשל המלחמה.

פרקליטיו של נתניהו, בראשותו של עו"ד מיכאל ראבילו, אומרים, כי בשל מצב המלחמה - הם אינם יכולים לדון עם נתניהו על תגובתו. זאת, "מעבר לטענות המשפטיות לפיהן בית המשפט חסר סמכות לדון בעתירות ויש לדחותן על הסף מהסיבות המפורטות בתגובה המקדמית". לכן, אין הם יכולים להגיש את התגובה במועד שיאפשר לקיים את הדיון בשבוע הבא.

• בג"ץ נוזף בבן-גביר: חובה להתייצב בפני ועדות הכנסת
• נניח שנתניהו היה מנכ"ל של חברה ציבורית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"גם אם ניתן היה להגיש תגובה מטעם ראש הממשלה במועד - וכאמור לא ניתן - נראה לראש הממשלה שאין מקום לערוך דיון תקדימי, רגיש ומעורר מחלוקת זה בזמן מלחמה ובזמן שהשר לביטחון לאומי אחראי על ביטחון הפנים בזמן מלחמה ומשתתף בישיבות הביטחוניות המצומצמות ביותר מתוקף תפקידו", מוסיף ראבילו.

בהרב-מיארה מסרה לבג"ץ שהיא מותירה לשיקול דעתו את מועד מסירת תגובתו של נתניהו, אך הוסיפה: "נוכח הפגיעה הקשה והשיטתית בעבודת המשטרה הנמשכת בימים אלה, ובכלל זאת בתחומים רגישים ביותר של אכיפה, חקירות ומינויים, ישנה חיוניות בקיום הביקורת השיפוטית בהקדם האפשרי" ולכן היא מתנגדת לדחיית הדיון, שכבר נדחה בעבר.

נתניהו לפני שבועיים: בן-גביר ימשיך בתפקידו

בהרב-מיארה טענה בתגובתה לבג"ץ לפני שבועיים, כי "משמעות ההתערבות השיטתית בעבודת המשטרה; ההשפעה הפוליטית הפסולה על הפעלת כוחה; ולא פחות חשוב מכך, יצירת תודעה בקרב שוטרי משטרת ישראל כי קידומם תלוי בכך שפעולותיהם יעלו בקנה אחד עם אינטרסים פוליטיים ואחרים של השר ושאם לא כן קידומם ייפגע - פוגעת בעצמאות במשטרה ובעקרונות היסוד הגרעיניים המעצבים את זהותה הדמוקרטית של המדינה".

• הזמינו אי למטבח, שילמו 9,000 שקל - מה קיבלו בסוף?
• ביהמ"ש הורה לפרק שותפות שהובילה קבוצת וולת'סטון
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• 13,750 שקל לכל מורה בהסדר פשרה על עודפי קרנות ההשתלמות

בהרב-מיארה כאמור יצאה במישרין נגד נתניהו: "ראש הממשלה קיבל החלטה שלא לפעול מול השר ולא להעביר את השר מכהונתו. הודעה זו, בצד השתיקה הממושכת מצד הממשלה וראש הממשלה לאורך זמן, וחוסר המעש אל מול התנהלות השר עד כה, נותנים רוח גבית להתנהלות השר לביטחון לאומי ולגיטימציה להמשך הפגיעה הקשה ביסודות המשטריים".

בהרב-מיארה הוסיפה: "העניין דנן עוסק בהפסקת פגיעה בערכי היסוד הגרעיניים של הדמוקרטיה הישראלית ובזכויות אדם והגנה עליהם מפני שימוש אקטיבי, מכוון ומתמשך בסמכויות המוקנות לשר, תוך ניצול כלי המינויים כאמצעי השפעה והפעלת לחץ על המשטרה, ומתן הנחיות ישירות ועקיפות לפעילות אופרטיבית. כל זאת באופן שעומד בניגוד לעקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית אשר היו ברורים לאורך השנים והוסכמו על-ידי כל השופטים בפסיקת בית משפט נכבד זה".

לשכתו של נתניהו הגיבה באומרה, כי הבעת עמדה זו בעיצומה של מלחמה היא "בלתי נתפסת". לדברי הלשכה, הבקשה "לפטר שר בכיר בממשלה שלא נפתחה כנגדו אפילו חקירה פלילית - חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה, מנפצת את עקרון הפרדת הרשויות ומנוגדת לחוק יסוד הממשלה. כפי שהודיע ראש הממשלה כבר לפני מספר שבועות, השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר ימשיך לכהן בתפקידו". הלשכה לא ציינה האם נתניהו יפר פסק דין, אם בג"ץ יחייב אותו להדיח את בן-גביר.