בחירות

הבחירות הן אירוע מכונן בכל מערכת דמוקרטית, שבו הציבור בוחר את נציגיו ומעצב את פני השלטון. במערכות בחירות מוכרעים כיוונים מדיניים, חברתיים וכלכליים שילוו את המדינה בשנים שלאחר מכן.
מעבר להיבט הפוליטי, לבחירות השפעה ניכרת על הזירה הכלכלית. אי-ודאות
סביב תוצאות, הרכב הקואליציה ומדיניות כלכלית עתידית עשויה להשתקף בשווקים, במטבע ובהחלטות של משקיעים ועסקים.
מערכות בחירות מלוות בקמפיינים אינטנסיביים, בסקרים ובשיח ציבורי ער, ולעיתים כרוכות בהוצאה תקציבית ניכרת. הן מהוות מוקד תשומת לב תקשורתית
וציבורית
רחבה.
בעמוד זה מרוכזות ידיעות הנוגעות למערכות בחירות, למהלכיהן ולהשלכותיהן על הזירה הפוליטית והכלכלית.
בין מערכת בחירות אחת לאחרת מתקשה המשק להתנהל: כשהכנסת מתפזרת לפני אישור התקציב, המדינה עוברת לתקציב המשכי שמקפיא תוכניות רב שנתיות ופרויקטים בתשתיות. הדיון על תקציב המדינה הופך אז לזירה פוליטית, והשווקים מתמחרים אי ודאות סביב הגירעון ודירוג האשראי של המדינה.
שפת השוק בין תשואות שיא באמריקה לבחירות בישראל: לאן השוק בישראל הולך?טור ראשון של אמיר בן יהודה, משקיע וסוחר בשוק ההון המקומי במשך עשרות שנים על תובנות, הערכות, דעות
היפוך בדרך לקלפיות: הבן יחזיר את משפחת בולסונרו לשלטון? שוקי החיזוי נותנים 65% לכךהסקרים עדיין מציגים מרוץ צמוד בין לולה לפלביו בולסונרו, אבל שוקי החיזוי כבר מעניקים לבן יתרון ברור; ניצחון שלו עשוי להחזיר את משפחת בולסונרו לשלטון, לצרף את הכלכלה הגדולה באמריקה הלטינית לגל הימני שכבר שטף את ארגנטינה, צ'ילה, בוליביה, פרו וקולומביה - וגם לסמן מפנה ביחסים עם ישראל
הבחירות יעלו למשק כ-4 מיליארד שקל - רוב החשבון בגלל יום השבתוןמערכת הבחירות לכנסת ה-26 צפויה לעלות למשק ולמדינה כ-4 מיליארד שקל, לעומת קרוב ל-3 מיליארד בבחירות 2022; רוב הסכום מיוחס לעלות יום השבתון, לצד תקציב ועדת הבחירות ומימון המפלגות - אבל חלק מהפעילות הכלכלית פשוט עוברת באותו יום למסעדות, לקניות ולבילויים, ולכן לא כל הסכום הוא אובדן תוצר
למה בבריטניה אפשר לתרום בלי הגבלה, ובישראל התקרה היא 2,800 שקליםתרומה של 72 מיליון ליש"ט למפלגה אחת היא פי שניים מכל מה שמותר להוציא שם על מערכת בחירות שלמה, והסיבה פשוטה: בבריטניה אין תקרת תרומה בכלל. בארה"ב יש תקרה שאפשר לעקוף כחוק, ובישראל אסור אפילו לתרום מחברה
- מ-35 מנדטים לכלום - מה אפשר ללמוד מקריסת גנץ על הפוליטיקה הישראלית
בכל הסקרים גנץ אינו עובר את אחוז החסימה, ואמש הגיש רשימה עם ח"כית אחת בלבד לצידו בחמישייה הראשונה
סגירת הרשימות לכנסת: מי הרוויח, מי הפסיד ולמי יש סיכוי להרכיב ממשלהאילו רשימות הצליחו להפתיע ואילו חיבורים קרמו עור וגידים, מי הגוש שחייב לנצח ואיזה גוש יסתפק בתיקו, ולמי יש סיכוי להרכיב ממשלה
- טופס רישום אחד, 1.83 מיליון שקל: כך מפלגת מדף מכפילה את מימון הבחירות
איתמר בן גביר רשם מפלגה נוספת בשם ארץ ישראל שלנו על שמם של יצחק וסרלאוף ויצחק קרויזר, ובכך הוסיף לגוש שלו יחידת מימון שלמה מכספי הציבור. המנגנון חוקי לחלוטין, הוא חוזר על עצמו מבחירות לבחירות, וזה בדיוק מה שהופך אותו למעניין
איזנקוט גייס 15.6 מיליון שקל בערבויות - מי האנשים שמממנים את המרוץ שלו?מפלגת ישר של גדי איזנקוט כבר גייסה 26 ערבויות בהיקף של 15.6 מיליון שקל ועוד 1.63 מיליון שקל בתרומות. בין הערבים כמה מבכירי המשק, כשהמנגנון מאפשר למפלגה חדשה להעמיד קמפיין של מיליונים עוד לפני שהבוחר קובע כמה כוח יהיה לה בכנסת.
שישה בשישי המדינאי יראה לוליינים בקרקס ויגש למלאכת החקיקהג'רום ק' ג'רום מתאר בצורה הומוריסטית כיצד נחקקים חוקים כאשר מתברר שיש בהם צורך. בנימה רצינית בהרבה, הנה כמה לקונות מרכזיות בחקיקה הישראלית
האם הגיוני שמועמד לראשות ממשלה לא ישלם חובות?המפלגות חייבות עשרות מיליונים - ומימון הבחירות גדל ב-12%; יחידת המימון לכל חבר כנסת עולה מ-1.638 מיליון שקל ל-1.835 מיליון שקל, והעלות לקופת המדינה תגדל בכ-27.5 מיליון שקל; המימון הכולל צפוי להגיע לכרבע מיליארד שקל, בזמן שחלק מהמפלגות עדיין סוחבות חובות כבדים מהבחירות הקודמות