הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
מיטרוניקס
צילום: מיטרוניקס

מיטרוניקס בהסכם פשרה: ביקשה פיצוי של 69 מיליון ותקבל 45

החברה חתמה על פשרה עם רשות המיסים בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל, שיכניס לחברה כ-35 מיליון שקל בהכנסה חד פעמית ברבעון השלישי, אך האתגרים המרכזיים שלה עדיין קיימים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מיטרוניקס חרבות ברזל

מיטרוניקס מיטרוניקס 5.01%  , יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות, דיווחה כי חתמה על הסכם פשרה עם רשות המיסים (מנהל מס רכוש וקרן פיצויים) במסגרתו תשולם לה תמורה כוללת של כ-45 מיליון שקל. הפיצוי ניתן בגין נזקים עקיפים שנגרמו לחברה בתקופת מלחמת חרבות ברזל, בין אוקטובר 2023 לפברואר 2025.

מהדיווח עולה כי עד כה קיבלה החברה מקדמה של 5 מיליון שקל, שכבר נרשמה בדוחותיה לשנת 2023 כחלק ממענק צפוי של 10 מיליון שקל. בהתאם, ברבעון השלישי של 2025 צפויה מיטרוניקס להכיר בהכנסות אחרות נוספות של כ-35 מיליון שקל.

הפגיעה בפעילות החברה בתקופת המלחמה הייתה משמעותית. על פי דוח הדירקטוריון לשנת 2024, קווי הייצור של מיטרוניקס בדלתון שבצפון הארץ פעלו תחת איום מתמיד של ירי רקטות וחיזבאללה, והחברה נאלצה להתמודד עם פינוי עובדים מבתיהם, גיוס נרחב לשירות מילואים ופגיעה בשרשרת האספקה. לכך הצטרפו שיבושים גלובליים, מתקפות החות'ים על נתיבי השיט בים האדום האריכו את זמני ההובלה והעלו את עלויות השינוע והחומרים.

מעבר להיבט התפעולי, החברה דיווחה גם על השפעות כלכליות רחבות: ירידה במחזורי הפעילות, עיכובים בהשקת מוצרים חדשים (Niya ו-Skimmi) וחוסר יכולת לנצל את עונת הבריכות במלואה. בסך הכול הגישה החברה בקשה לפיצויים בגובה של כ-69 מיליון שקל, מתוכם סוכם לבסוף על קבלת 45 מיליון שקל נטו לאחר הוצאות משפטיות וניהול המשא ומתן.

האם זה ישנה את פני התמונה עבור החברה?

כשבוחנים את המספרים של 2025 עולה ספק אם המלחמה היא שהובילה לחולשה החריגה. ברבעון השני ההכנסות נפלו ביותר מ-15% ל-515 מיליון שקל, מתחת לתחזיות, והרווח הנקי התרסק ב-72% ל-12 מיליון שקל בלבד. מדובר ברבעון שאמור להיות חזק עונתית, אך בפועל הציג חולשה רחבה בכל הסגמנטים ובכל הגיאוגרפיות המרכזיות. להרחבה - צרות בצרורות במיטרוניקס: הרווח נחתך ב-72%, המנכ"ל הודיע על פרישה

לצד התוצאות הכספיות החלשות, מיטרוניקס מתמודדת עם חזיתות נוספות: מנכ"ל החברה שרון גולדנברג הודיע על פרישתו לאחר עשור בתפקידים ניהוליים, וספק ההזרקות זריחה תעשיות חלאבין הגיש תביעה על סך של 90 מיליון שקל. מנגד, החברה מציגה צעדי התייעלות נרחבים, איחוד קווי ייצור, צמצום מק"טים והכנות לדור רובוטים חדש ב-2026, בתקווה לשפר את המרווחים ולהחזיר את הרווחיות לרמות גבוהות יותר.

הפיצוי שיתקבל מרשות המיסים אמנם ישפר את התוצאות ברבעון הקרוב, אך הוא לא משנה את התמונה הגדולה: המלחמה לבדה לא אחראית לנפילה החדה במכירות וברווחיות. עיקר האתגרים נובעים מתחרות גוברת, מעבר בעייתי למכירות ישירות לצרכן בארה"ב ואתגרים לוגיסטיים, ולאו דווקא מהמצב הביטחוני.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשורה התחתונה

הפיצוי הוא תוספת מבורכת שתאזן חלק מהחולשה בטווח הקצר, אך הוא לא פותר את השאלות האסטרטגיות שמונחות על שולחן ההנהלה: כיצד להחזיר את החברה למסלול צמיחה יציב, לשפר את המרווחים ולשקם את אמון המשקיעים לאחר צניחה של יותר מ-50% במניה מתחילת השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אקונרגי - וובינר משקיעים
צילום: ביזפורטל

אקונרג'י מרחיבה פעילות באירופה וצופה שילוש בהכנסות עד 2027

החברה מדווחת על קפיצה משמעותית בפרויקטים המחוברים לרשת, הגדלת הכנסות ושיתופי פעולה אסטרטגיים ברחבי היבשת; הדגש הוא על תמהיל טכנולוגי מגוון, ניצול הזדמנויות במודל Co-Location ומיקוד בשוק הגרמני

רן קידר |
נושאים בכתבה אקונרג'י

חברת האנרגיה המתחדשת אקונרג'י אקונרג'י -0.08% , פרסמה סקירת פעילות מעודכנת וכן תחזית לשנים הקרובות. על פי הנתונים, היקף הפרויקטים המחוברים והמתוכננים לחיבור עומד על 869 מגה-וואט, ועוד 1,087 מגה-וואט בפרויקטים בשלבי הקמה מתקדמים. מדובר בכפול מהיקף הפעילות בשלב המקביל בשנה הקודמת, עם צפי להכנסות שנתיות מתואמת שצפויות לעבור את רף 230 מיליון אירו כבר במהלך 2027. גם התחזית עבור 2026 במצגת שפורסמה גבוהה מתחזיות עבר עבור 2026. 


אקונרג'י שמה דגש מיוחד על שילוב טכנולוגיות של ייצור ואגירה, תוך ניצול אסטרטגיית ה־Co-Location, שמאפשרת להקים מערכת אגירה בסמוך למתקן הפקת חשמל. כך נוצר מערך אינטגרטיבי שבו האנרגיה הסולארית שמיוצרת ביום יכולה להיאגר ולהישלח לרשת בשעות אחרות, בעיקר בשעות הערב או בזמני ביקוש גבוה. המודל פותר בעיה מוכרת בתחום האנרגיה המתחדשת, חוסר סנכרון בין זמני הייצור לזמני הצריכה, והוא בלב בלב אסטרטגיית הצמיחה של אקונרג'י, שמשתמשת בו ברומניה, פולין, איטליה וספרד. הצפי לעלייה בהכנסות מבוסס במידה רבה על הרחבת פרויקטים כאלה.

למשל, בפרויקט Parau 2 ברומניה, שצפוי להתחיל לפעול ברבעון השני של 2025, ההספק הכולל הוא 343 מגה־וואט, ורכיב אגירה הוא 150 מגה־וואט שעה. זהו פרויקט הדגל של החברה, עם צפי להכנסות שנתיות של כ-־50 מיליון אירו ו-EBITDA של 40 מיליון אירו. בנוסף לרומניה (עם 2,543 מגה-וואט, מתוכם כשליש כבר בשלבי הקמה ופעילות) הפריסה הגיאוגרפית של אקונרג'י כוללת את גם את איטליה (עם צבר של 2,954 מגה-וואט), פולין (1,829 מגה-וואט), גרמניה (403 מגה-ואט, בעיקר בפיתוח), אנגליה, ספרד ויוון. נכון להיום, החברה פועלת עם פייפליין כולל של מעל 12.8 ג'יגה־וואט, מתוכם כ־5.8 ג'יגה בפרויקטים בשלבי פיתוח מתקדם. 

פרויקטים וחוזי מכירה ארוכי טווח לעומת אתגרים רגולטוריים באירופה

אקונרג'י מקדמת חתימה על חוזים ארוכי טווח למכירת חשמל (PPA) במספר שווקים. בפולין, למשל, נחתם הסכם למכירת חשמל ל־14 שנה בהיקף של 52 מגה־וואט, ואילו באנגליה מתקדם פרויקט בהספק כולל של 150 מגה־וואט תחת מודל Merchant, לצד סגירה פיננסית מתקדמת בשיתוף בנק אירופי. 

בגרמניה, החברה מבצעת את הכניסה האסטרטגית הראשונה לשוק, עם רכישה של שני פרויקטים סולאריים בהספק של 100 מגה־וואט בסך הכול, עם הפעלה מתוכננת ברבעון האחרון של 2025. זו נקודת פתיחה לשוק שמוגדר ע"י החברה כיעד אסטרטגי, בין היתר בזכות יציבות רגולטורית, תעריפי תמרוץ ותנאי מימון מועדפים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן