
חייבת בסכנת חיים קיבלה הפטר מיידי
רשמת ההוצאה לפועל בחיפה, אפרת אזולאי חנוביץ, הורתה על מחיקת חובות לאם חד-הורית בת 32, שנרדפת בידי בני משפחתה מהדרום לאחר שסירבה להינשא לבן דודה. בהחלטתה היא קבעה כי הנסיבות הקשות והמאמצים הכנים להשתקם מצדיקים מתן הפטר לאלתר, למרות הסתייגויות הנאמן: "על
אף הקושי, נעשה ניסיון אמיתי וכן מצד היחידה להשתקם"
החלטה חריגה אך אנושית במיוחד ניתנה באחרונה על ידי רשמת ההוצאה לפועל בחיפה, אפרת אזולאי חנוביץ. מדובר במקרה יוצא דופן של אשה צעירה בת 32, אם לילדה בת שנתיים, שנקלעה לחובות כבדים, אך גם לסכנת חיים מתמשכת מצד בני משפחתה. הרשמת קבעה כי בנסיבות כה קשות אין להוסיף ולהכביד על חייה המורכבים, והורתה על מתן הפטר לאלתר, שמשמעותו מחיקת חובותיה והענקת אפשרות לפתיחת דף חדש.
ההליך נפתח בפברואר 2024, כשהאשה, תושבת הדרום, פנתה בבקשה לצו לפתיחת הליכים. היא ילידת 1992, רווקה ואם חד-הורית, כשאבי בתה מרצה עונש מאסר בפועל ואינו משתתף בגידול הילדה או בתשלומי המזונות. כבר בשלב הראשון התברר כי מדובר בסיפור חיים מורכב: מערכת זוגית שהתפרקה, אב כלוא שאינו מוכר כאבי הילדה במשרד הפנים, ומשפחה בדואית שממנה נאלצה להימלט בשל איומים ממשיים על חייה.
הרשמת סקרה בהחלטתה את פרטי החובות: נגד החייבת הוגשו ארבע תביעות חוב בסכום כולל של כ-158 אלף שקל, כשהחוב המרכזי הוא לבנק הפועלים בגין ערבות שחתמה לטובת דודתה. בתחילת הדרך מינה בית המשפט את עו"ד סאמר עבד לשמש נאמן, והוא הטיל עליה תשלום חודשי סמלי של 150 שקל. אלא שבדו"חותיו הראשונים ציין הנאמן כי החייבת אינה מתנהלת כראוי בהליך, וכי קיימים חוסרים במסמכים שהגישה.
לטענת הנאמן, החייבת אף רכשה שני כלי רכב במהלך ההליך - מאזדה ישנה שאינה תקינה ורכב סקודה מ-2012 - מה שעורר חשד כלפי התנהלותה. ואולם החייבת הסבירה כי הרכישה נעשתה מכספי מענק שקיבלה בעת יציאתה ממקלט לנשים מוכות, ובהמלצת העובדים הסוציאליים שניסו להגן עליה מחשיפה בתחבורה ציבורית. "מדובר ברכבים ישנים מאוד, ששוויים זניח", טענה.
- רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
- בעל שליטה בחברה שקרסה ב-2014 ישלם את חובותיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיון שנערך בפברואר 2025 חשף את עומק הקשיים. עורכת דינה הדגישה כי מדובר באשה שנמלטה ממשפחתה לאחר ארבעה ניסיונות רצח, וכי אינה זכאית להבטחת הכנסה או לסיוע משמעותי מהמדינה. החייבת עצמה סיפרה כי היא מתגוררת בבאר שבע ועובדת בקריית גת, אך נאלצת לעתים לעזוב מקומות עבודה בשל התראות משטרתיות בדבר סכנה לחייה.
הנאמן מצדו עמד על כך שעדיין לא הגיעה העת להעניק לה צו לשיקום כלכלי, והמליץ על הארכת ההליך. הרשמת קיבלה את עמדתו באופן חלקי והורתה על המשך הליך בן ארבעה חודשים, כדי לבחון האם החייבת אכן תעמוד בהתחייבויותיה ותשלים את החוסרים. בהמשך, ביולי 2025, עדכנה החייבת כי המציאה את המסמכים החסרים, אף שקיים קושי ממשי בהגשתם בשל המרחק והסכנה המתמדת שבה היא מצויה. הנאמן לא הגיש עדכון נוסף עד למועד שנקבע, ובכך נסללה הדרך להחלטה המכרעת.
בפסק דינה, תיארה הרשמת אזולאי חנוביץ את מצבה של האשה במלים חריפות: "התמונה העולה בתיק הינה של יחידה בעלת נסיבות חיים קשות ומורכבות. היחידה נרדפת מזה שנים רבות על ידי בני משפחתה המנסים להורגה בשל סירובה להינשא לבן דודה". לדבריה, החייבת נאלצה לשהות לא אחת במקלטים לנשים מוכות, ולעבור דירות וערים שוב ושוב - מחדרה לירושלים, לבאר שבע ועוד - בתוך פרק זמן קצר.
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הרשמת הבהירה כי חוסר היציבות התעסוקתית שנזקף לחובתה אינו אלא תוצאה ישירה של נסיבות חייה. ובכל זאת, היא ציינה כי האשה עובדת וממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה. לפי תלושי השכר, היא מרוויחה כ-6,400 שקל נטו ומממנת לבדה את תשלומי הגן לבתה, שמגיעים לסכום של 2,000 שקל בחודש. "על אף הקושי, נעשה ניסיון אמיתי וכן מצד היחידה להשתקם", הדגישה הרשמת. עוד היא כתבה כי, "עצם העובדה כי היחידה משתלבת במעגל העבודה וממצה פוטנציאל השתכרותה, גם אם במקומות עבודה שונים ללא רציפות תעסוקתית, מלמד על רצונה העז של היחידה לשיקומה האישי והכלכלי". הרשמת התרשמה כי בכל הזדמנות החייבת אף עובדת שעות נוספות, על אף היותה אם יחידנית לפעוטה, כדי להגדיל את הכנסתה.
ביחס לאפשרות תביעת מזונות מהאב הכלוא, הרשמת קבעה כי הדבר אינו ריאלי. לדבריה, יהיה צורך תחילה בהליך אבהות מורכב ולאחר מכן בתביעה למזונות, וכל זאת בשעה שהאב מרצה עונש מאסר ממושך עד 2031. מעבר לקושי המשפטי, ניהול הליכים כאלה עלול לחשוף את החייבת לסכנה נוספת מצד משפחתה. בשל כך דחתה הרשמת את טענות הנאמן לעניין חוסר התנהלות נאותה, והדגישה כי, "לא יעלה על הדעת כי דווקא מאמציה של היחידה לפעול לשיקומה יעמדו לה לרועץ בעת מתן צו שיקום כלכלי". היא קבעה כי החלת תוכנית פירעון קשיחה עלולה להכביד עליה באופן שאינו מתיישב עם מטרת החוק - שיקום החייב - והורתה על מתן הפטר מיידי.
בהתאם להחלטה, כל החובות שנצברו עד כה, למעט חריגים המנויים בחוק חדלות פירעון, יימחקו. נכסים עתידיים שיוקנו לה בשלוש השנים הקרובות יועברו לקופת הנשייה. בקופת הנשייה עצמה נצבר סכום זעום של כ-1,769 שקל, שיועבר ברובו לנאמן כשכר טרחה ואגרות.
מה המשמעות של הפטר לאלתר בהליכי חדלות פירעון?
הפטר לאלתר הוא החלטה חריגה יחסית שמעניקה לחייב מחיקת חובותיו באופן מיידי, מבלי להמתין לתכנית פירעון ממושכת. המשמעות היא שהחייב יכול לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים, בכפוף להחרגות הקבועות בחוק (כמו חובות מזונות או קנסות פליליים).
מדוע הרשמת בחרה להעניק הפטר כל כך מהר, למרות הסתייגות הנאמן?
הרשמת התרשמה כי נסיבות חייה של החייבת חריגות במיוחד: היא נרדפת על ידי בני משפחתה, נאלצת לעבור ממקום למקום תחת סכנת חיים, ומגדלת לבדה את בתה הקטנה. למרות הקשיים, היא עובדת, משתלבת במעגל התעסוקה ומנסה להשתקם. הרשמת קבעה כי הטלת תוכנית פירעון קשיחה תכביד עליה יתר על המידה ותסכל את תכלית החוק.
מה קורה עם החובות כלפי הנושים במקרה כזה?
לאחר מתן ההפטר, החייבת פטורה מכל חובות העבר שלא נפרעו מתוך קופת הנשייה. במקרה הזה הצטברו בקופה פחות מ-2,000 שקל, שחולקו בין הנאמן והמדינה לכיסוי שכר טרחה ואגרות. המשמעות היא שהנושים לא יקבלו החזר משמעותי על החובות, שבמקור הגיעו לכ-158 אלף שקל.
האם ההפטר מעניק חסינות מוחלטת מפני כל חוב עתידי?
לא. ההפטר חל רק על חובות עבר, ולא על חובות חדשים שהחייבת עלולה ליטול בעתיד. כמו כן, החוק מחריג סוגים מסוימים של חובות, למשל חובות מזונות, חובות שנוצרו במרמה או קנסות פליליים, שאינם נמחקים גם לאחר מתן ההפטר.
מה לגבי אבי הילדה - האם ניתן להגיש נגדו תביעת מזונות בהמשך?
הרשמת הבהירה כי תביעה כזו אינה ישימה בשלב זה. ראשית, האיש אינו רשום כאבי הקטינה במשרד הפנים, ולכן יש צורך בהליך משפטי לאישור אבהות. שנית, הוא מרצה עונש מאסר עד 2031 - מה שמקשה על ניהול ההליך ועל גביית המזונות בפועל. בנוסף, עצם נקיטת ההליכים עלולה לחשוף את החייבת לסכנות נוספות מצד בני משפחתה.
האם מדובר בהחלטה חריגה בנוף הפסיקה בתחום חדלות הפירעון?
בהחלט. בדרך כלל הפטר ניתן רק לאחר תקופה של שלוש שנים לפחות של עמידה בתוכנית פירעון. מתן הפטר לאלתר, ובייחוד כשנאמן הסתייג, הוא מהלך נדיר יחסית שנעשה רק במקרים שבהם בית המשפט מזהה נסיבות קיצוניות וחריגות המצדיקות זאת.
מה ההבדל בין צו לשיקום כלכלי לבין הפטר?
צו לשיקום כלכלי כולל קביעת תוכנית פירעון ארוכת טווח, שבמסגרתה החייב משלם סכום חודשי לקופת הנשייה לאורך כמה שנים, עד לקבלת הפטר סופי. לעומת זאת, הפטר לאלתר "מדלג" על שלב תוכנית הפירעון ומעניק מחיקת חובות מיידית, לרוב בנסיבות
חריגות או מטעמי צדק מיוחדים.
במקרה אחר, כשהיתה בת 23, ב-2004, פתחה חנית קמחי בהליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל. סכום החוב הכולל שעמד אז נגדה, כך לדבריה, היה כ-31 אלף שקל בלבד. מאז חלפו 21 שנה. קמחי המשיכה לשלם מדי חודש 300 שקל לפי צו חיוב, ולא צברה חובות נוספים - אך יתרת החוב המשיכה לתפוח לממדים דמיוניים ביחס לסכום הראשוני. כשפנתה שוב לרשם ההוצאה לפועל בבקשה להפחית את ריבית הפיגורים וההצמדה בתיקים נגדה, הסתבר כי יתרת החוב הגיעה כיום לכ-300 אלף שקל. כך קורה כשהריבית צוברת ריבית, והמדינה אינה מתערבת כדי לקבוע גבול. אלא שהפעם, לאחר מאבק פרוצדורלי ממושך ותגובות של נושים שהביעו התנגדות חריפה לכל הפחתה שהיא, החליט רשם ההוצאה לפועל, עיסאם חאיק, לעשות מעשה. בהחלטה תקדימית ומנומקת היטב שניתנה באחרונה, הורה הרשם להפחית באופן דרמטי את ריבית הפיגורים שנצברה על פני השנים, ולקבוע את יתרת החוב הכוללת על סכום כולל של 32.1 אלף שקל בלבד. מדובר בקיצוץ של כמעט 90% לעומת היתרה שנרשמה במערכת לפני ההחלטה. "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תכנית חסכון' לזוכה", כתב חאיק. "יש להימנע מלהעניק סעד לזוכה אשר 'ישן על זכותו' ולא נקט בהליכים למימוש זכויותיו".
- 1.מוצדק 29/08/2025 00:15הגב לתגובה זוכל השאר נהנתנים פרזיטים על חשבון אחרים

האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את בקשתו של אדם פרטי לאשר תביעה ייצוגית נגד מטא (פייסבוק), בטענה שהיא עוקבת אחר גולשים שאינם רשומים בפלטפורמה ואוספת עליהם מידע אישי באמצעות פיקסלים, עוגיות וכפתורי לייק ושיתוף. השופטת איריס רבינוביץ-ברון קבעה כי לא הונחה
תשתית ראייתית מספקת לפגיעה בפרטיות, וכי המבקש עצמו לא הוכיח שהוא נמנה עם הקבוצה שאותה ביקש לייצג
הסיפור הבא התחיל לפני שבע שנים, ביוני 2018, כשמתן אליהו גרינבלט הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית נגד ענקית הטכנולוגיה פייסבוק, כיום מטא. לטענתו, החברה אוספת מידע אישי על גולשים ברחבי האינטרנט שאינם משתמשים רשומים שלה, וזאת באמצעות כלים טכנולוגיים שהיא מטמיעה באתרים רבים - פיקסלים, עוגיות, ותוספים כמו כפתורי "לייק" ו"שיתוף". גרינבלט טען כי מדובר במעקב שיטתי ובלתי חוקי הפוגע בזכותם של אזרחים לפרטיותם, וכי פייסבוק אף יוצרת על בסיס המידע הזה "פרופילי צללים", שהם מאגרי מידע על אנשים שמעולם לא פתחו חשבון ברשת החברתית.
בבקשה נטען כי פייסבוק הפכה את עצמה למונופול עולמי בתחום הרשתות החברתיות, וכי היא מנצלת את כוחה כדי לאסוף מידע בהיקפים עצומים לצורכי פרסום ורווח כלכלי. לדבריו, "החברה עוקבת ושומרת מידע על אנשים המבקרים באתרים שונים ברשת, מידע המתייחס למה אותם אנשים עושים ברשת, גם כאשר הם מעולם לא נרשמו לשירותי פייסבוק ולא נתנו לה כל הסכמה לפעולותיה". הוא העריך את הנזק לכל אדם בכ-1,000 שקל, ואת הנזק הכולל לציבור בכמיליארד שקל. בנוסף, הוא ביקש צו עשה שיאסור על פייסבוק להמשיך לעקוב אחר הציבור ויחייב אותה למחוק את הנתונים שכבר נאספו. הקבוצה שאותה ביקש גרינבלט לייצג כללה, לדבריו, "כל אדם וכל גוף שאינם רשומים כמשתמשים בפייסבוק או שחדלו להיות רשומים, אשר פייסבוק אספה לגביהם מידע בהתייחס לאתרים שהם מבקרים בהם". לטענתו, במדינת ישראל לבדה מדובר במיליוני אנשים, מתוך כ-6 מיליון גולשים באינטרנט שרק כ-5 מיליון מהם משתמשים פעילים בפייסבוק.
במהלך השנים התנהלה הבקשה לסירוגין. פייסבוק הגישה תשובה מפורטת מטעמה, אליה צורפו תצהירים וחוות דעת מומחים. בין היתר העידה מטעם החברה עובדת בכירה, הגברת Narvaez, וכן פרופ’ גיא אבן, מומחה לטכנולוגיות אינטרנט, שהסבירו כי השימוש בעוגיות, פיקסלים ותוספים הוא חלק אינטגרלי ומקובל מהאופן שבו פועל האינטרנט המודרני. לטענת פייסבוק, "התביעה יוצאת נגד שימוש מקובל בטכנולוגיות רשת נפוצות שהן חלק אינטגרלי מהאינטרנט ונמצאות בשימוש מרבית האתרים", וכי הנתונים שהיא מקבלת אינם מזהים אדם ספציפי ולכן אינם מהווים פגיעה בפרטיות.
בסיס חוקי להעברת הנתונים
פייסבוק הדגישה כי היא אינה יוצרת פרופילי צללים או מאגרי מידע אישיים על מי שאינם משתמשים רשומים. "הנתונים הנאספים אינם נשמרים במתכונת שמאפשרת את זיהוי המשתמשים הלא רשומים", היא ציינה, "ולכן אדם סביר לא יכול לקשור בין המידע שנאסף לבין אדם מסוים". החברה הוסיפה כי אתרי צד ג׳ המתקינים את כליה נדרשים על פי תנאי השימוש לקבל הסכמה מדעת מהגולשים, ליידע אותם על הפעלת הכלים ולהבטיח שקיים בסיס חוקי להעברת הנתונים.
- נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה
- תשלם לנהג המונית: הערעור של גוטליב נדחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, המבקש טען כי מדובר בהתחמקות. הוא הדגיש כי הזיהוי שמבצעת פייסבוק אינו תלוי בשם המשתמש אלא במזהים טכנולוגיים ייחודיים לדפדפן, המאפשרים לה לקשר בין נתוני גלישה לבין משתמש מסוים גם אם אינו רשום. לדבריו, "הזיהוי באמצעות דפדפן הוא חד-חד ערכי... המשיבה יודעת לגבי הלא-משתמש נתונים כדוגמת מקום, שעות השימוש באתרים, מה הוא רוכש ועוד, ובממוצע 1,500 פרטי מידע". גרינבלט טען כי עצם העובדה שפייסבוק מחייבת את האתרים להעביר אליה מידע על כל מבקר באתר מהווה כפייה הפוגעת בפרטיות, וכי מדובר בהשתלטות על מרחב האינטרנט כולו.
