חייב 1.5 מיליון שקל - בית המשפט קבע שיחזיר רק כ-5%

החייב מצא עצמו שקוע במערבולת חובות שהתעצמה לאורך השנים, בעיקר בעקבות הלוואות שלקח לצורך כיסוי הוצאות מחיה, תשלומים לבנק ולגופים פרטיים, וכן התחייבויות שלא עמד בהן. הוא טען שמצבו הכלכלי החריף בשל אובדן הכנסתו הקבועה, וכן בשל מחויבותו לדאוג לפרנסת ילדיו

עוזי גרסטמן | (8)

בית משפט השלום בירושלים הכריע באחרונה במקרה של חייב, אב לארבעה, שחובותיו המצטברים עמדו על קרוב ל-1.5 מיליון שקל. בית המשפט נדרש להכריע אם לאשר לו הסדר תשלומים מופחת שיאפשר לו לפתוח דף חדש, חרף התנגדויות מצד נושיו.


החייב, בן 48, מצא עצמו שקוע במערבולת חובות שהתעצמה והלכה לאורך השנים, בעיקר בעקבות הלוואות שלקח לצורך כיסוי הוצאות מחיה, תשלומים לבנק ולגופים פרטיים, וכן התחייבויות שלא עמד בהן. החייב טען בפני בית המשפט כי מצבו הכלכלי החריף בשל אובדן הכנסתו הקבועה, וכן בשל מחויבותו לדאוג לפרנסת ילדיו.


לדברי החייב, הוא מתקיים מהכנסה נמוכה

לטובת הליך חדלות הפירעון שביקש לפתוח, הציג החייב את נסיבותיו האישיות הקשות, וטען כי אינו מסוגל לפרוע את החוב, שהגיע ל-1.47 מיליון שקל. לדבריו, אין לו נכסים משמעותיים, והוא מתקיים מהכנסה חודשית נמוכה שאינה מאפשרת לו החזר משמעותי לנושיו.




הממונה על חדלות פירעון ציין כי החייב שיתף פעולה עם ההליך ומסר את כל המידע שנדרש ממנו, אך ציין כי נרשמו בעבר פערים מסוימים בין הצהרותיו לבין המידע שנאסף בפועל. הממונה תמך בהסדר שהציע החייב, שבמסגרתו ישלם כ-72.5 אלף שקל בתשלומים חודשיים קבועים, ולאחר מכן תימחק יתרת חובותיו.


מנגד, חלק מהנושים התנגדו להסדר וטענו כי מדובר בחייב שהשתמש באשראי בצורה בלתי אחראית, וכי אין הצדקה לכך שיופטר מחובות שהם כה משמעותיים. אחד הנושים ציין כי החייב לא הוכיח ניסיון ממשי לשפר את מצבו הכלכלי לאורך השנים, וכי ההסדר המוצע מקל עמו יתר על המידה.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בית המשפט נדרש לאזן בין זכותו של החייב לפתוח דף חדש בחייו, לבין האינטרס הציבורי והכלכלי להבטיח כי נושים יזכו להחזר כלשהו על הכספים שהלוו לו. השופט אופיר טישלר ציין בפסק הדין שפורסם כי על אף הקושי הרב שבמחיקת חובות כה משמעותיים, תכלית חוק חדלות פירעון היא לאפשר לחייבים הוגנים לשוב למסלול כלכלי תקין.


בפסק הדין צוין כי החייב פעל בתום לב לאורך ההליך ושיתף פעולה באופן מלא עם הרשויות. בנוסף, הודגש כי הוא אינו מחזיק בנכסים משמעותיים שניתן לממשם לטובת החזר החוב. "המטרה אינה להטיל על החייב עול כלכלי בלתי אפשרי, אלא לאפשר לו להשתקם תוך שמירה על איזון בין זכויות הצדדים", כתב השופט בהחלטתו.

קיראו עוד ב"משפט"


"התועלת לחייב עולה על הנזק לנושים"

בסופו של ההליך, השופט אישר את ההסדר המוצע וקבע כי החייב ישלם סכום כולל של כ-72.5 אלף שקל בפריסה לתשלומים חודשיים, ובכך ייסגרו כל חובותיו. "התועלת שתצמח מהשבת החייב למעגל הכלכלי התקין עולה על הנזק שייגרם לנושים", קבע השופט טישלר בפסק הדין.


עוד נכתב כי החייב עמד בדרישות ההליך, והוכיח כי אין לו יכולת להציע החזר משמעותי יותר. "החייב מצוי במצב כלכלי קשה ואינו בעל כושר השתכרות גבוה, ולכן יש להעדיף פתרון שיאפשר לו להשתקם ולא להמשיך ולהכביד עליו באופן חסר תוחלת", ציין השופט בפסק הדין שפורסם.




פסק הדין מדגיש את הגישה הרחבה שמאמצים בתי המשפט בנוגע לחייבים המצויים במצוקה כלכלית חמורה, ובייחוד כשמדובר באנשים עם מחויבויות משפחתיות כבדות. אמנם ההחלטה מעוררת מחלוקת בשל גובה החוב שנמחק, אך היא גם משקפת את המגמה להעניק לחייבים אפשרות ממשית להשתקם ולשוב למעגל הכלכלי.



במקרה אחר, בית המשפט לענייני חדלות פירעון פסק באחרונה בתיק של חייב בן 72, שמתמודד במשך 15 שנה עם מחלה ממארת קשה. החייב, אזרח ותיק שמתמודד עם נסיבות חיים קשות, נקלע לחובות משמעותיים במהלך השנים. על פי התיק, מדובר באדם שחייו הושפעו באופן דרמטי ממצבו הבריאותי, שמונע ממנו לעבוד ולייצר הכנסות משמעותיות, ועובד כשליח. במהלך 15 השנים האחרונות, החייב עבר טיפולים אינטנסיביים כחלק מהמתמודדות במחלתו - דבר שהקשה עליו לשקם את מצבו הכלכלי. בנוסף, אף שהוא נפרד מאשתו, הוא ממשיך לגור עמה באותו הבית, בעיקר משיקולים כלכליים, והוא גם משתתף בהוצאות השוטפות בניהול משק הבית. ההליך נגדו נפתח בעקבות בקשה של החייב עצמו להכרה במצבו כחדל פירעון, במטרה לפתור את חובותיו ולהתחיל מחדש. הממונה על חדלות פירעון המליץ בתחילה על תוכנית שיקום כלכלי, שבמסגרתה החייב היה אמור לשלם סכום חודשי מתוך קצבת הזקנה והנכות שהוא מקבל, במשך כמה שנים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    123 07/02/2025 18:51
    הגב לתגובה זו
    למה הם בכלל נתנו לו הלוואה לא בודקים שאין נכסים אין הכנסות יש חובות עבר העיקר דחפו לו עוד ועוד הלוואות כדי שיהיה פרה חולבת 50 שנה בלי שום הגיון כלכלי.
  • 6.
    רומי יובל 06/02/2025 08:14
    הגב לתגובה זו
    המדינה שותפה לגזל הונאה החיבים חוגגים וגונבים עוד ועוד ...הם מותירים נושים מול שוקת שבורה נזק רב לכלכלה העורכי דין שותפים להונאה .ומיצגים חיבים ....גזל
  • 5.
    אנונימי 05/02/2025 22:44
    הגב לתגובה זו
    בנקים לבתי כלא הרס חיים החרבת משפחות התאבדויות גברים וגירושין יחדלו
  • 4.
    פושט רגל סדרתי 05/02/2025 14:31
    הגב לתגובה זו
    גם לי מתאים לקחת הלוואות בשביל חופשות מפנקות בחול רכב עם 7 מושבים ולקנות כל מה שמתחשק לי ולילדים בלי חשבון.אחכ בתי משפט רחומים יימחקו לי את החובות
  • רו נן 05/02/2025 22:46
    הגב לתגובה זו
    אחרת לא היית מרטשע כל כך כדי לרשום דברכזה. זה מה שנקרא זרע חלש. בקרוב כשתהיה באונקו לוגית גימל יהיה לך זמן לחשוב על הרוע שלך
  • 3.
    גם אני רוצה (ל"ת)
    אנונימי 05/02/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רון גל 05/02/2025 09:10
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם קונה טסלה ב 200 תשלומים משוויץ נהנה מהחיים ואז הוא מכריז על פשיטת רגל והשופט מרחם עליו.
  • 1.
    שמעון 05/02/2025 08:10
    הגב לתגובה זו
    יש שופטים עם לב רחמן תבורכו
הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים

כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.

מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו

המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".

התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".

עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".

מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות

המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".

בית המשפט
צילום: Pixbay

רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה

לאורך השנים החייבת שילמה את חובותיה במסגרת תיק איחוד, והרשם איל רוזין קבע כי יש למחוק את ריביות הבסיס בתיקים שלה. ההחלטה נשענת על התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל מתחילת השנה, ועל נסיבות חייה הקשות, ובהן נכות קשה של 82% ומצבה הכלכלי הרעוע. בהחלטתו ציין הרשם כי אין הצדקה להחמיר עם החייבת ולראות בדירת המגורים עילה למימוש: "ריבית פיגורים עלולה לשמש ככלי עונשי נגד החייב על לא עוול בכפו"

עוזי גרסטמן |

באולם הצר של לשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, שבו התנהלו בשקט עשרות דיונים באותו יום, נרשמה החלטה יוצאת דופן. רשם ההוצאה לפועל איל רוזין נתן החלטה שמבשרת על שינוי כיוון מהותי בדרך שבה מערכת ההוצאה לפועל מתייחסת לחייבים ותיקים ובעלי מצוקות אישיות. ההחלטה נגעה לחייבת אחת, ילידת 1965, שחיה עם נכות קשה ומטפלת בבעלה הנכה ובבתה הצעירה, אך למעשה היא נוגעת לאלפי חייבים בישראל שנאנקים תחת ריביות פיגורים מצטברות.

החייבת מנהלת תיק איחוד מ-2007, שבו אוחדו חובותיה כלפי נושיה השונים. במשך 18 שנה היא שילמה מדי חודש את התשלומים שנקבעו לה, מבלי לפגר. "כך יוצא כי קרן החוב במרבית התיקים שולמה", קבע הרשם בהחלטתו, כשהוא מצביע על כך שעיקר החוב שנותר כלפי הזוכים אינו החוב המקורי, אלא ריביות שנצברו לאורך השנים. עוד צוין כי בתיק האיחוד כלולים חובות ישנים במיוחד, חלקם עוד מ-1991, אך מ-2009 לא נפתחו נגדה תיקים חדשים.

הבקשה למחיקת הריביות הוגשה לאחר שכבר ניתנה החלטה קודמת להפחית את דמי הפיגורים, ובעקבותיה הסתכם החוב בסכום של כ-400 אלף שקל. החייבת ביקשה להמשיך צעד אחד קדימה - להפחית גם את ריביות הבסיס שהצטברו. בדיון שנקבע, לא טרחו הנושים להתייצב או להביע התנגדות של ממש, ורק נושה אחד העלה בעבר טענה כי לחייבת נדל"ן בבעלותה.

הבסיס המשפטי להחלטה מצוי בסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל, שתוקן בתחילת השנה הנוכחית במסגרת רפורמה מקיפה בדיני הריבית וההצמדה. הסעיף קובע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להפחית תוספות ריביות ודמי פיגורים, ואף להפחית את ריבית הבסיס "מטעמים מיוחדים שיירשמו". כפי שהסביר רוזין, המחוקק לא הגדיר רשימה סגורה של סיבות מיוחדות אלא הותיר לרשם שיקול דעת רחב, תוך התאמה לנסיבות המקרה.

בפסיקה קודמת הוכרו כטעמים מיוחדים מצבים של חוסר תום לב מצד הזוכים, שיהוי ניכר בהליכים או התייחסות לתיק כהשקעה ארוכת טווח. אלא שבשנים האחרונות התרחבה והלכה ההכרה בכך שגם נסיבות אישיות קשות של החייב מהוות עילה להפחתת ריביות. כך למשל, קבע השופט טל חבקין כי, "ריבית פיגורים עלולה לשמש ככלי עונשי נגד החייב על לא עוול בכפו", כשמדובר במחלה קשה או מניעה אובייקטיבית אחרת המונעת תשלום החוב.