אין כסף עוני מחסור
צילום: Istock

חייב 1.5 מיליון שקל - בית המשפט קבע שיחזיר רק כ-5%

החייב מצא עצמו שקוע במערבולת חובות שהתעצמה לאורך השנים, בעיקר בעקבות הלוואות שלקח לצורך כיסוי הוצאות מחיה, תשלומים לבנק ולגופים פרטיים, וכן התחייבויות שלא עמד בהן. הוא טען שמצבו הכלכלי החריף בשל אובדן הכנסתו הקבועה, וכן בשל מחויבותו לדאוג לפרנסת ילדיו

עוזי גרסטמן | (8)

בית משפט השלום בירושלים הכריע באחרונה במקרה של חייב, אב לארבעה, שחובותיו המצטברים עמדו על קרוב ל-1.5 מיליון שקל. בית המשפט נדרש להכריע אם לאשר לו הסדר תשלומים מופחת שיאפשר לו לפתוח דף חדש, חרף התנגדויות מצד נושיו.


החייב, בן 48, מצא עצמו שקוע במערבולת חובות שהתעצמה והלכה לאורך השנים, בעיקר בעקבות הלוואות שלקח לצורך כיסוי הוצאות מחיה, תשלומים לבנק ולגופים פרטיים, וכן התחייבויות שלא עמד בהן. החייב טען בפני בית המשפט כי מצבו הכלכלי החריף בשל אובדן הכנסתו הקבועה, וכן בשל מחויבותו לדאוג לפרנסת ילדיו.


לדברי החייב, הוא מתקיים מהכנסה נמוכה

לטובת הליך חדלות הפירעון שביקש לפתוח, הציג החייב את נסיבותיו האישיות הקשות, וטען כי אינו מסוגל לפרוע את החוב, שהגיע ל-1.47 מיליון שקל. לדבריו, אין לו נכסים משמעותיים, והוא מתקיים מהכנסה חודשית נמוכה שאינה מאפשרת לו החזר משמעותי לנושיו.




הממונה על חדלות פירעון ציין כי החייב שיתף פעולה עם ההליך ומסר את כל המידע שנדרש ממנו, אך ציין כי נרשמו בעבר פערים מסוימים בין הצהרותיו לבין המידע שנאסף בפועל. הממונה תמך בהסדר שהציע החייב, שבמסגרתו ישלם כ-72.5 אלף שקל בתשלומים חודשיים קבועים, ולאחר מכן תימחק יתרת חובותיו.


מנגד, חלק מהנושים התנגדו להסדר וטענו כי מדובר בחייב שהשתמש באשראי בצורה בלתי אחראית, וכי אין הצדקה לכך שיופטר מחובות שהם כה משמעותיים. אחד הנושים ציין כי החייב לא הוכיח ניסיון ממשי לשפר את מצבו הכלכלי לאורך השנים, וכי ההסדר המוצע מקל עמו יתר על המידה.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בית המשפט נדרש לאזן בין זכותו של החייב לפתוח דף חדש בחייו, לבין האינטרס הציבורי והכלכלי להבטיח כי נושים יזכו להחזר כלשהו על הכספים שהלוו לו. השופט אופיר טישלר ציין בפסק הדין שפורסם כי על אף הקושי הרב שבמחיקת חובות כה משמעותיים, תכלית חוק חדלות פירעון היא לאפשר לחייבים הוגנים לשוב למסלול כלכלי תקין.


בפסק הדין צוין כי החייב פעל בתום לב לאורך ההליך ושיתף פעולה באופן מלא עם הרשויות. בנוסף, הודגש כי הוא אינו מחזיק בנכסים משמעותיים שניתן לממשם לטובת החזר החוב. "המטרה אינה להטיל על החייב עול כלכלי בלתי אפשרי, אלא לאפשר לו להשתקם תוך שמירה על איזון בין זכויות הצדדים", כתב השופט בהחלטתו.

קיראו עוד ב"משפט"


"התועלת לחייב עולה על הנזק לנושים"

בסופו של ההליך, השופט אישר את ההסדר המוצע וקבע כי החייב ישלם סכום כולל של כ-72.5 אלף שקל בפריסה לתשלומים חודשיים, ובכך ייסגרו כל חובותיו. "התועלת שתצמח מהשבת החייב למעגל הכלכלי התקין עולה על הנזק שייגרם לנושים", קבע השופט טישלר בפסק הדין.


עוד נכתב כי החייב עמד בדרישות ההליך, והוכיח כי אין לו יכולת להציע החזר משמעותי יותר. "החייב מצוי במצב כלכלי קשה ואינו בעל כושר השתכרות גבוה, ולכן יש להעדיף פתרון שיאפשר לו להשתקם ולא להמשיך ולהכביד עליו באופן חסר תוחלת", ציין השופט בפסק הדין שפורסם.




פסק הדין מדגיש את הגישה הרחבה שמאמצים בתי המשפט בנוגע לחייבים המצויים במצוקה כלכלית חמורה, ובייחוד כשמדובר באנשים עם מחויבויות משפחתיות כבדות. אמנם ההחלטה מעוררת מחלוקת בשל גובה החוב שנמחק, אך היא גם משקפת את המגמה להעניק לחייבים אפשרות ממשית להשתקם ולשוב למעגל הכלכלי.



במקרה אחר, בית המשפט לענייני חדלות פירעון פסק באחרונה בתיק של חייב בן 72, שמתמודד במשך 15 שנה עם מחלה ממארת קשה. החייב, אזרח ותיק שמתמודד עם נסיבות חיים קשות, נקלע לחובות משמעותיים במהלך השנים. על פי התיק, מדובר באדם שחייו הושפעו באופן דרמטי ממצבו הבריאותי, שמונע ממנו לעבוד ולייצר הכנסות משמעותיות, ועובד כשליח. במהלך 15 השנים האחרונות, החייב עבר טיפולים אינטנסיביים כחלק מהמתמודדות במחלתו - דבר שהקשה עליו לשקם את מצבו הכלכלי. בנוסף, אף שהוא נפרד מאשתו, הוא ממשיך לגור עמה באותו הבית, בעיקר משיקולים כלכליים, והוא גם משתתף בהוצאות השוטפות בניהול משק הבית. ההליך נגדו נפתח בעקבות בקשה של החייב עצמו להכרה במצבו כחדל פירעון, במטרה לפתור את חובותיו ולהתחיל מחדש. הממונה על חדלות פירעון המליץ בתחילה על תוכנית שיקום כלכלי, שבמסגרתה החייב היה אמור לשלם סכום חודשי מתוך קצבת הזקנה והנכות שהוא מקבל, במשך כמה שנים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    123 07/02/2025 18:51
    הגב לתגובה זו
    למה הם בכלל נתנו לו הלוואה לא בודקים שאין נכסים אין הכנסות יש חובות עבר העיקר דחפו לו עוד ועוד הלוואות כדי שיהיה פרה חולבת 50 שנה בלי שום הגיון כלכלי.
  • 6.
    רומי יובל 06/02/2025 08:14
    הגב לתגובה זו
    המדינה שותפה לגזל הונאה החיבים חוגגים וגונבים עוד ועוד ...הם מותירים נושים מול שוקת שבורה נזק רב לכלכלה העורכי דין שותפים להונאה .ומיצגים חיבים ....גזל
  • 5.
    אנונימי 05/02/2025 22:44
    הגב לתגובה זו
    בנקים לבתי כלא הרס חיים החרבת משפחות התאבדויות גברים וגירושין יחדלו
  • 4.
    פושט רגל סדרתי 05/02/2025 14:31
    הגב לתגובה זו
    גם לי מתאים לקחת הלוואות בשביל חופשות מפנקות בחול רכב עם 7 מושבים ולקנות כל מה שמתחשק לי ולילדים בלי חשבון.אחכ בתי משפט רחומים יימחקו לי את החובות
  • רו נן 05/02/2025 22:46
    הגב לתגובה זו
    אחרת לא היית מרטשע כל כך כדי לרשום דברכזה. זה מה שנקרא זרע חלש. בקרוב כשתהיה באונקו לוגית גימל יהיה לך זמן לחשוב על הרוע שלך
  • 3.
    גם אני רוצה (ל"ת)
    אנונימי 05/02/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רון גל 05/02/2025 09:10
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם קונה טסלה ב 200 תשלומים משוויץ נהנה מהחיים ואז הוא מכריז על פשיטת רגל והשופט מרחם עליו.
  • 1.
    שמעון 05/02/2025 08:10
    הגב לתגובה זו
    יש שופטים עם לב רחמן תבורכו
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.