בן 72, חולה סרטן - האם הוא זכאי לפטור מחובותיו?
האיש, שחייו הושפעו באופן דרמטי ממצבו הבריאותי, שמונע ממנו לעבוד ולייצר הכנסות משמעותיות, ועובד כשליח, נקלע לחובות משמעותיים במהלך השנים. הממונה על חדלות פירעון טען כי למרות מצבו הרפואי של החייב, יש מקום להחיל עליו תוכנית שיקום כלכלי שתבטיח החזר חלקי
לנושים
בית המשפט לענייני חדלות פירעון קיבל באחרונה החלטה יוצאת דופן ומלאת רגישות בתיק של חייב בן 72, שמתמודד במשך 15 שנה עם מחלה ממארת קשה. בפסק הדין, החליט שופט בית משפט השלום בירושלים, אופיר טישלר, להעניק לחייב הפטר מלא מכל חובותיו לאלתר, למרות בקשת הממונה על חדלות פירעון להכניסו לתוכנית שיקום כלכלי. ההחלטה הזו, שמשקפת איזון בין צורכי החייב לזכויות של הנושים, מהווה צעד חשוב בגישה האנושית של מערכת המשפט.
החייב, אזרח ותיק שמתמודד עם נסיבות חיים קשות, נקלע לחובות משמעותיים במהלך השנים. על פי התיק, מדובר באדם שחייו הושפעו באופן דרמטי ממצבו הבריאותי, שמונע ממנו לעבוד ולייצר הכנסות משמעותיות, ועובד כשליח. במהלך 15 השנים האחרונות, החייב עבר טיפולים אינטנסיביים כחלק מהמתמודדות במחלתו - דבר שהקשה עליו לשקם את מצבו הכלכלי. בנוסף, אף שהוא נפרד מאשתו, הוא ממשיך לגור עמה באותו הבית, בעיקר משיקולים כלכליים, והוא גם משתתף בהוצאות השוטפות בניהול משק הבית.
ההליך נגדו נפתח בעקבות בקשה של החייב עצמו להכרה במצבו כחדל פירעון, במטרה לפתור את חובותיו ולהתחיל מחדש. הממונה על חדלות פירעון המליץ בתחילה על תוכנית שיקום כלכלי, שבמסגרתה החייב היה אמור לשלם סכום חודשי מתוך קצבת הזקנה והנכות שהוא מקבל, במשך כמה שנים.
"גם חייבים במצב רפואי קשה אינם פטורים מחובותיהם"
הממונה על חדלות פירעון טען כי למרות מצבו הרפואי של החייב, יש מקום להחיל עליו תוכנית שיקום כלכלי שתבטיח החזר חלקי לנושים שלו. "גם חייבים במצב רפואי קשה אינם פטורים מחובותיהם", טען הממונה בדיון, תוך התבססות על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הממונה הציע תשלום חודשי בסכום כולל של 500 שקל למשך שלוש שנים - סכום שנראה סביר מבחינת ההוצאה הכלכלית של החייב, אך עורר התנגדות מצד פרקליטו של האיש.
- חייבת בסכנת חיים קיבלה הפטר מיידי
- חייב 2 מיליון שקל, ויחזיר רק 500 אלף - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרקליטו גם טען כי דרישה לתוכנית שיקום כלכלי עלולה לפגוע בכבודו ובבריאותו של החייב, שלא מסוגל להתמודד עם תשלומים חודשיים בעקבות מצבו הקשה. "מדובר באדם שהקדיש את כל מרצו להישרדות פיזית ונפשית, ואין זה הוגן לדרוש ממנו לשלם סכומים שאינו יכול לעמוד בהם", טען עורך הדין.
השופט טישלר החליט להעניק לחייב הפטר מלא מכל חובותיו, תוך שהוא מתבסס על עקרון כבוד האדם ונסיבותיו האישיות החריגות של החייב. בפסק הדין הוא כתב כי, "אין זה ראוי להכביד על אדם במצבו של החייב, אשר מתמודד עם נסיבות חיים קשות, ולהטיל עליו חובות נוספים, גם אם מדובר בתשלומים מופחתים". השופט התייחס בפסק הדין שפרסם גם לגילו של החייב ולהשפעת מצבו הרפואי על יכולתו להשתלב מחדש בשוק העבודה. "הסיכוי כי אדם בן 72, החולה במחלה ממארת, יוכל לשקם את מצבו הכלכלי ולהשיב חובות – הוא אפסי", נכתב בפסק הדין.
"טובת החברה היא להקל על חייבים שמצבם הבריאותי לא מאפשר להחזיר חובותיהם"
השופט ציין כי ההחלטה להעניק הפטר לאלתר מתבססת על עקרון הפרופורציונליות, שלפיו אין לכפות על חייב תוכנית שאינה ריאלית בהתחשב בנסיבותיו. "במצבים מסוימים, טובת החברה היא להקל על חייבים שמצבם הבריאותי והכלכלי אינו מאפשר להם להחזיר את חובותיהם", הוסיף השופט בהחלטתו.
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
ההפטר המיידי מאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, ללא מעמסת החובות שמכבידה עליו כבר שנים רבות. עם זאת, הנושים נאלצים להתמודד עם אובדן כספי - דבר שעלול לעורר מחלוקות במקרים דומים בעתיד. השופט התייחס לכך בפסק הדין וציין כי, "אין להתעלם מזכויות הנושים, אך במקרים מסוימים יש לתת עדיפות לכבוד האדם ולחיים בכבוד".
פסק הדין מהווה צעד משמעותי בגישה ההומנית של מערכת המשפט. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההתחשבות בנסיבותיו האישיות של החייב, ואת הצורך לאזן בין זכויות הנושים לבין מצבו של אדם הנמצא במצוקה רפואית וכלכלית קשה. השופט קבע עוד כי, "על מערכת המשפט לשמש לא רק כלי ליישום החוק, אלא גם אמצעי להגנה על זכויות היסוד של החייבים, במיוחד כאשר מדובר בנסיבות יוצאות דופן".
במקרה אחר, בית משפט השלום בתל אביב הכריע באפריל האחרון במקרה שבו שותף לשעבר בפירמת רואי חשבון גדולה, שהסתבך כלכלית ונקלע לחובות בהיקף של מיליוני שקלים, ביקש לקבל הפטר לאלתר על חובותיו. על רקע טענת הנאמן בהליך כי החייב הרוויח לא פחות מ-8 מיליון שקל לפני שנכנס לחדלות הפירעון - סכום שיכול לכסות את החובות העצומים שלו באופן מוחלט, קבע בית המשפט כי ההפטר ניתן בכפוף לשיתוף פעולה מלא מצד החייב, לצורך מעקב אחר הכסף והמימוש שלו. החייב, בן 58, רואה חשבון במקצועו, פנה לבית המשפט בשל הסתבכותו הכלכלית שהביאה אותו לחובות בהיקף של כ-2.8 מיליון שקל, ולחוב אפשרי נוסף לרשות המסים שעדיין לא הוכרע אז, בהיקף של 4.4 מיליון שקל. לטענתו, הסיבה לחובותיו העצומים היא קריסת העסק של אשתו. כחלק מההליך חולטו כ-2.3 מיליון שקל של החייב, מתוכם כמיליון שקל שהם כספי פרישה שהוא קיבל מפירמת רואי החשבון הגדולה שבה עבד. החייב, שהוכר ב-2022 על ידי הביטוח הלאומי כאדם שהוא בעל אובדן כושר עבודה מלא, טען כי הגיעה העת להעניק לו הפטר ואף להשיב לידיו מחצית מכספי הפרישה שמומשו, כלומר כחצי מיליון שקל. השיקולים שלטענתו מצדיקים להשיב לו את הסכום הם גילו, נכותו, יוקר המחיה הכללי בישראל והעובדה שבעל הדירה שלו הודיע לו כי בכוונתו להעלות את שכר הדירה שהוא משלם בכל חודש.

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

היזמית התעכבה שנתיים - וזה מה שנגזר עליה
כשהבטחות למסירה נהפכות לציפייה ממושכת, בית המשפט מזכיר ליזמים שהאחריות ללוחות הזמנים היא עליהם. מקרה העיכוב בבניית ביתם של בני זוג, שנאלצו להמתין למפתח יותר משנתיים מהמועד החוזי, הסתיים בקביעה ברורה: הקמת הקיר התומך היתה בעיה של היזמית, לא של הרוכשים.
בתוך כך, נקבע כי האירועים הביטחוניים השפיעו באופן מצומצם, וכל יתר טענות החברה נדחו
רגע החתימה על חוזה רכישת בית חדש מביא עמו בדרך כלל תחושת ביטחון. זהו הרגע שבו חלום ארוך השנים מקבל צורה מוחשית, שבו אפשר להתחיל לדמיין חדרים, ריחות וצלילים של בית חדש. כך היה גם אצל בני הזוג נתנאל ואליטל אלגרבלי, שחתמו באוקטובר 2021 על הסכם לרכישת בית צמוד קרקע בפרויקט אחוזת משה באילת. אלא שהחלום נדחק הצידה, והמציאות תפסה את מקומו: העבודות התעכבו, הבנייה לא התחילה, והחודשים חלפו בזה אחר זה ללא כל אופק ברור. ביום שבו הם היו אמורים לקבל את המפתח - 21 באוקטובר 2023 - לא רק שהבית לא היה מוכן, אלא שהבנייה כלל לא החלה.
בפסק דין רחב ומעמיק, קבע סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, השופט יורם ברוזה, כי הנתבעת - קבוצת היוצקים - תישא באחריות המלאה לעיכוב. למעט הקלות נקודתיות שניתנו בשל אירועי ה-7 באוקטובר ומבצע עם כלביא. בית המשפט פוסק לתובעים פיצוי משמעותי לפי חוק המכר, והבהיר כי כל הטענות האחרות שהעלתה החברה נדחו אחת לאחת. פסק הדין כולל עובדות רבות, עדויות, תכתובות וחוות דעת מומחה, אך בלבו ניצבת "הסיבה העיקרית", כפי שכינה אותה השופט: הקמת קיר תומך שהתגלה כדרוש רק בשלבי התכנון המאוחרים, ושלמעשה עצר את כל המיזם למשך שנים. וכפי שמסכם זאת בית המשפט: "התוצאה הברורה… הינה כי העיכוב העיקרי נובע מכך שהנתבעת רכשה את המגרש מבלי לערוך את הבדיקות המתאימות… ברור כי הנתבעת צריכה לשאת בעלויות אלו מול התובעים ולכן אין מקום לפטור אותה מתשלום בגין כך". לאחר מכן נפרשה מסכת עובדתית שתיארה כיצד החלום של משפחה אחת התגלגל לתוך מאבק משפטי של שנתיים.
החוזה היה ברור: מסירה בתוך 24 חודשים מהחתימה, לאחר קבלת טופס 4. התמורה שולמה במלואה ובמועדים. התובעים עמדו בכל התחייבותיהם. למרות זאת, כשהגיע המועד לא היה אפילו יסוד בנוי אחד, לא היו קירות ולא היתה תקרה. עדות המהנדס יעקב בניסטי מטעם החברה חשפה כי בניית הבית החלה רק בשנה שלאחר מכן, בתחילת 2025, ושמועד המסירה הריאלי הצפוי, אם לא יהיו עיכובים נוספים, הוא לפחות אפריל 2026. כלומר כשנתיים וחצי אחרי המועד שנקבע בחוזה.
הנתבעת לא ערכה שום בדיקה מקדימה לפני הרכישה של הקרקע
ההסבר שמסרה החברה התבסס על הצורך, שהתברר לטענתה רק בדיעבד, בהקמת קיר תומך שישמש את כלל מתחמי הפרויקט. מתכתובות פנימיות שהוצגו בבית המשפט עלה כי כבר בנובמבר 2021 התריע הקונסטרוקטור על בעיה מהותית בעומסי הקרקע, וכי האחים אוזן - שמכרו את הקרקע לנתבעת - ככל הנראה ידעו זאת מבעוד מועד. ואולם כאן מגיעה נקודת המפתח: הנתבעת לא ערכה שום בדיקה מקדימה לפני הרכישה. היא רכשה את השטח "עם עיניים עצומות", כהגדרת בית המשפט, ולכן היא לא יכולה להטיל את נזקי העיכוב על הרוכשים. השופט ברוזה הדגיש בפסק הדין שפורסם כי, "ייתכן ויש לה עילה כנגד המוכרת וייתכן ולא… אולם ברור כי הנתבעת צריכה לשאת בעלויות אלו מול התובעים".
- קניתם דירה – אבל אין מפתח: כך הפך איחור במסירה לנורמה בענף הנדל"ן
- הקבלן איחר במסירת דירה - מה הפיצוי ששילם לרוכשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניית הקיר התומך החלה רק בסוף ינואר 2021, והסתיימה, כך לפי העדויות, במאי 2025. כל עוד הקיר לא הושלם, לא ניתן היה להקים את הבית של התובעים. בית המשפט מציין כי לא הוצגה כל ראיה מספקת לגבי התכנון, משכי הביצוע או הסיבות המדויקות שהובילו להתארכות כה דרמטית של עבודות הקיר. מעבר לכך, השופט מצביע על תזכורת מטרידה במיוחד: באפריל 2023 שכרה הנתבעת קבלן משנה לבנייה, והתחייבה כי העבודות יסתיימו עד סוף אותה שנה. המשמעות היא שבשלב הזה החברה הבינה שהקיר אמור להיות כבר מאחוריה, ולכן עצם העובדה שעבודות הקיר נמשכו עד 2025 מעלה ספקות נוספים לגבי הגרסה שהציגה. בית המשפט כתב במפורש בהחלטתו כי, "יש בכך ללמד כי כנראה היו עוד בעיות שלא נחשפו לפני".
