אב ל-11, נכה לצמיתות - קיבל הפטר מיידי לחובות של מאות אלפי שקלים

בשקט, כמעט בלי דרמה, הוכרע בבית משפט השלום בירושלים אחד מאותם מקרים שממחישים את המתח המובנה שבין דיני חדלות הפירעון לבין המציאות האנושית שמאחוריהם. אדם בן 65, מורה ומחנך בעברו, גרוש ואב ל-11 ילדים, הגיע לסיומו של הליך חדלות פירעון עם החלטה חריגה יחסית: הפטר מיידי מכלל חובותיו, ללא תוכנית תשלומים וללא תקופת שיקום ממושכת. מנגד, חוב אחד נותר על כנו - זה של המזונות - אך גם הוא הוסדר באופן שונה מהמקובל, תוך התחשבות בנסיבות חייו החריגות של החייב.

פסק הדין, שניתן על ידי השופט דוד שאול גבאי ריכטר, מתאר תמונה אישית קשה. החייב, כך נקבע, סובל זה שנים ממצב רפואי מורכב הכולל מחלת ריאות, בעיות אורתופדיות קשות וליקויי שמיעה משמעותיים. בפברואר 2024 הוא הוכר כנכה בשיעור של 79% לצמיתות, ובעל אי־כושר עבודה מלא וקבוע. "נוכח היעדר כושר השתכרות ובהיעדר נכסים למימוש", כתב השופט בהחלטתו, מתקיימים בעניינו התנאים למתן הפטר לאלתר, כמשמעותו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

ההליך נפתח בעקבות חובות בהיקף של כ-260 אלף שקל, שהוגשו בגינם חמש תביעות חוב. מתוך הסכום הזה, כ-60 אלף שקל הם חוב למוסד לביטוח לאומי בגין תשלומי מזונות ששולמו על ידו במקום החייב. לצד יתר הנושים, גם המוסד לביטוח לאומי היה צד להליך, והעמיד במרכזו את שאלה מוכרת וטעונה: האם יש מקום לפטור חייב מחוב מזונות, חרף הוראות החוק והפסיקה. הבקשה שהונחה בפני בית המשפט היתה בקשה מוסכמת למתן הפטר לאלתר. האיש, הנאמן והממונה על חדלות פירעון היו תמימי דעים כי מצבו מצדיק סיום מיידי של ההליך. ברקע הדברים עמדו גם קשיים קודמים בהליך, כולל בקשות לביטולו בשל חוסר שיתוף פעולה, אך השופט ציין כי לאחר דיון שנערך באוקטובר 2024, ניתנה לחייב הזדמנות להסדיר את הכשלים שהיו - הזדמנות שאותה הוא ניצל. בהמשך לכך, גובשה עמדה משותפת שתומכת במתן ההפטר.

אלא שההסכמה הזו לא חלה על חוב המזונות. בבקשתו ביקש החייב כי ההפטר יחול גם עליו, בטענה כי מצבו הבריאותי הקשה, קצבת הנכות הנמוכה והיעדר כל אופק כלכלי אינם מותירים בידו אפשרות ממשית לשאת בנטל. הוא טען כי הותרת החוב תעמיק את הדוחק הכלכלי ותפגע ביכולתו להתקיים בכבוד. המדינה, באמצעות הממונה והנאמן, וכן המוסד לביטוח לאומי, התנגדו לכך. עמדתם היתה שהמקרה אינו עומד בתנאים החריגים שנקבעו בפסיקה למתן הפטר מחוב מזונות - חוב שזוכה למעמד מיוחד בדין. עם זאת, הביטוח הלאומי הביע נכונות להסתפק בגבייה מינימלית מתוך קצבת הנכות, כפי שנעשה במקרים דומים.

• ביקש לסחור בכספי הנושים ולהבטיח תשואה - מה נפסק?
• הוויתור על דירה בוטל - האישה נתנה לגרוש את הדירה ללא תמורה; בית המשפט החליט להחזיר לה מחצית מהדירה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החייב גם לא סיפק הסבר מספק לאי תשלום המזונות

השופט גבאי ריכטר אימץ את הגישה הזו. בפסק הדין נקבע כי הבקשה לפטור מחוב המזונות דינה להידחות. השופט הזכיר כי סעיף 175 לחוק קובע שחוב מזונות הוא חוב שאינו בר-הפטר, למעט בנסיבות חריגות במיוחד. בהקשר הזה, הוא הפנה לפסיקת בית המשפט העליון בע״א סלימאן, שבה הודגש מעמדו המוסרי והחוקי הגבוה של חוב המזונות, וכן התנאים המצטברים שנדרשים כדי לסטות מן הכלל. "היחיד לא הצביע על טעם מיוחד להיעתר לבקשתו מלבד מצבו הבריאותי ונסיבות חייו", כתב השופט בפסק הדין שפורסם, והוסיף כי החייב גם לא סיפק הסבר מספק לאי תשלום המזונות בזמן אמת. מהתגובה שהגיש הביטוח הלאומי עלה כי עיקר החוב הצטבר עד 2019, בעוד שההכרה בנכות ניתנה רק ב-2021. בנסיבות האלה, קבע בית המשפט, לא הוכחו התנאים החריגים המצדיקים הפטר מחוב המזונות.

עם זאת, פסק הדין אינו מסתיים בדחייה ישירה של הבקשה. מתוך הבנה למציאות שבה חי החייב, קבע השופט מנגנון גבייה מוגבל: החל מפברואר, יהיה המוסד לביטוח לאומי רשאי לנכות 10% בלבד מקצבת הנכות החודשית, וזאת "ועד אריכות ימים", על חשבון החוב. מעבר לכך, נאסר על נקיטת הליכי גבייה נוספים. בכך ביקש בית המשפט בהכרעת הדין לאזן בין חוב שאינו בר־הפטר לבין זכותו של החייב לקיום מינימלי בכבוד.

במקביל, ניתן כאמור ההפטר המיידי ביחס לכל יתר החובות. המשמעות המעשית היא דרמטית: החייב פטור מכל חובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, ותיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו נסגרים. ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת ההליך - כולל עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות בנקאיות והגבלות לפי חוק שיקים ללא כיסוי - בוטלו כולן. "מבוטל עיכוב היציאה מן הארץ", הורה השופט, והוסיף כי משטרת הגבולות תמחק את הצו מרישומיה. עם זאת, ההפטר אינו מוחלט. בית המשפט הזכיר כי נכסים או זכויות שיינתנו או יועברו לאיש בשלוש השנים הקרובות ייכללו בקופת הנשייה, וכי חלה עליו חובת דיווח ושיתוף פעולה גם לאחר מתן ההפטר. הפרת התנאים עלולה להביא לביטולו באופן מיידי, ואף לאישומים פליליים במקרה של הסתרת נכסים או מסירת מידע כוזב.

• האח ניסה למנוע ירושה מהידוע בציבור - אך נדחה בחריפות
• בשרוול, בנעל ובנייד: בנקאית שגנבה תקבל פיצויי פיטורים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

מה בעצם אומר הפטר לאלתר, ולמה זה חריג?
בדרך כלל חייב שנכנס להליך חדלות פירעון צריך לעבור תקופה של כמה שנים, לשלם תשלומים חודשיים ולעמוד בתנאים שונים עד שהוא מקבל הפטר. כאן בית המשפט קבע שאין טעם לעבור את כל המסלול הזה, כי מצבו של האיש לא צפוי להשתפר, ולכן הוא נתן לו הפטר מיידי, בלי לחכות.

האם כל נכה יכול לקבל הפטר מיידי כזה?
ממש לא. עצם העובדה שאדם מוכר כנכה לא מספיקה. במקרה הזה הצטברו כמה נתונים חריגים יחד: גיל מתקדם, נכות גבוהה וקבועה, אובדן כושר עבודה מוחלט, היעדר נכסים וחובות יחסית לא גבוהים. רק השילוב הזה הוביל להפטר מיידי.

למה בית המשפט בדק מתי נוצר חוב המזונות?
מכיוון שחוב מזונות נבחן גם דרך ההתנהלות של החייב בעבר. אם החוב נוצר בזמן שבו החייב עוד עבד והיה בריא יחסית, בית המשפט מצפה להסבר למה לא שילם אז. כאן נקבע שחלק מהחוב נוצר לפני ההחמרה הבריאותית, וזה פעל לרעתו.

מה המשמעות של ניכוי 10% מהקצבה בפועל?
זה אומר שהאיש ימשיך לקבל את רוב קצבת הנכות שלו למחיה שוטפת, ורק חלק קטן ינוכה מדי חודש לטובת חוב המזונות. זה פתרון שמאפשר גבייה כלשהי, מבלי להפוך את הקיום היומיומי לבלתי אפשרי.

האם הביטוח הלאומי יכול לשנות את זה בעתיד?
לא בלי החלטה שיפוטית חדשה. בית המשפט קבע במפורש שמעבר לניכוי של 10% מהקצבה, לא ניתן לנקוט פעולות גבייה נוספות. זה מעניק לחייב ודאות והגנה מפני צעדים אגרסיביים.

מה יקרה אם בעתיד הוא יקבל כסף או נכס כלשהו?
אם בתוך שלוש שנים מההפטר הוא יקבל נכס, ירושה או סכום משמעותי, זה לא נעלם. החוק מחייב אותו לדווח, והנכס יכול להיכנס לקופת הנשייה לטובת הנושים, למרות ההפטר.

האם ההפטר מוחק גם חובות עתידיים?
לא. ההפטר חל רק על חובות עבר, שנוצרו לפני פתיחת ההליך. חובות חדשים, אם ייווצרו בעתיד, יהיו באחריותו המלאה ולא ייהנו מההגנה של פסק הדין הזה.