ביקש לסחור בכספי הנושים ולהבטיח תשואה - מה קבע השופט?

יש רגעים בהליכי חדלות פירעון שבהם נחשפת בצורה ברורה השאלה המרכזית של החוק: האם מדובר באדם שנפל ונדרש לו קרש הצלה, או במי שמנסה לנצל את הכלים שהמדינה העמידה כדי להשתחרר מחובותיו מבלי לשלם את המחיר הנדרש של שקיפות, אחריות ושינוי אמיתי. פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בטבריה מציב את השאלה הזו על השולחן בצורה כמעט בוטה, עם אמירה שנשמעת כמו לקוחה מעולם ההשקעות הפרוע יותר מאשר מהיכל המשפט: "תנו לי את הכספים ואשיג עליהם תשואה".

במרכז הפרשה עומד אדם בן 35, רווק, שמתגורר בדירה שכורה בעפולה. לפי הנתונים שהוצגו בהליך, מצבו השתנה בבת אחת לאחר תאונת דרכים קשה שעבר באפריל 2023. הוא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה, ונקבעה לו דרגת אי כושר מלאה ולצמיתות. מאז התאונה, עיקר הכנסתו מגיע מקצבת נכות בסכום של כ-3,951 שקל בחודש, לצד סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון בסכום של 770 שקל. לפני התאונה, כך נמסר, הוא עבד כקצין אבטחה ושכרו הגיע לכ-7,000 שקל בחודש.

מבחוץ אפשר היה לחשוב שמדובר במקרה קלאסי של אדם שנפגע פיזית, איבד את כושר ההשתכרות, ונאלץ להתמודד עם חובות שנערמים. אלא שכשבית המשפט והגורמים המוסמכים נכנסו לפרטים, נחשפה תמונה מורכבת יותר: חובות משמעותיים שנוצרו בפרק זמן קצר מאוד, בסמוך להגשת הבקשה לפתיחת הליכים, מחדלים בתפקוד במהלך ההליך עצמו, וחשד לפעילות בתחום ההשקעות, דווקא בזמן שהחייב טוען כי הסתבך כלכלית בגלל השקעות כושלות.

ההליך נפתח ב-10 ביולי 2023, כשניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת האיש. עו"ד נפתלי נשר מונה כנאמן. אלא שכבר אז היה ברור שהקופה אינה מתמלאת: "קופת ההליך ריקה", נכתב, ולאחר מכן אף ניתן לחייב פטור מתשלום חודשי, רטרואקטיבית, בהחלטה מה-23 בפברואר 2024. במקביל, הוגשו נגדו 11 תביעות חוב בסכום כולל של 635,074 שקל, כולן בדין רגיל, ואף צוין כי תביעות החוב לא נבדקו בשלב הזה. בהמשך, קיבל האיש אישור לנהל הליך משפטי בשל תאונת הדרכים שעבר - תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - תחת פיקוח הנאמן. התביעה מתנהלת בבית המשפט המחוזי מרכז. מדובר בפרט משמעותי, שכן לעתים תיק פלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) עשוי להניב פיצוי כספי, שיכול לשמש מקור לתשלום לנושים, או להוות נקודת איזון בין אינטרס השיקום של החייב לבין אינטרס הגבייה של הנושים.

• הוויתור על דירה בוטל - האישה נתנה לגרוש את הדירה ללא תמורה; בית המשפט החליט להחזיר לה מחצית מהדירה
• חוב של 1.5 מיליון שקל, תשלום של 100 אלף בלבד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האיש ביקש צו שיקום כלכלי ולהיפטר לאלתר מחובותיו

ואולם דווקא בשלב שבו ההליך היה אמור להתכנס למסלול ברור של בדיקות, מסמכים ויצירת תוכנית פירעון ריאלית, הופיעו סימני שאלה. ביוני 2024 הוגשה הצעת הממונה לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בצירוף דו"ח ממצאי בדיקה. בדו"ח נכתב כי רוב החובות של האיש נובעים מאשראי והלוואות שניטלו במהלך שנה אחת בלבד, וכי ההלוואה המרכזית ניטלה מבנק הפועלים במרץ 2023 - חודש אחד לפני הבקשה לפתיחת הליכים. בנוסף, קיים חוב למרכז לגביית קנסות בסכום של 106,644 שקל שמקורו בקנס בהליך פלילי. לצד כל אלה נכתב שהאיש צבר מחדלים בהליך בכך שלא הציג מסמכים שנדרשו ממנו, והממונה המליץ אז לתת לו ארכה להסרת המחדלים והמצאת המסמכים. האיש מצדו, לא הסתפק בארכה. בתגובה שהגיש, ביקש כי ייקבע שהוא זכאי לצו שיקום כלכלי ולהיפטר לאלתר מחובותיו. הוא טען כי שיתף פעולה עם הנאמן, וכי הקושי בהגשת דו"חות הכנסות והוצאות נובע מקשיי התניידות. לגבי הכספים האפשריים מתביעת הפלת"ד, הוא ביקש להחיל את ההלכה שנקבעה בתיק ע"א 5613/17 קוגן נ' קרן אוגינץ.

ככל שחלפו החודשים, התיק הסתבך. בדיון ביולי 2024 נטען מטעם הנאמן כי התיק עדיין אינו בשל למתן צו שיקום כלכלי, וכי קיימת בקשה חסויה וכן תביעה נגד חברת הביטוח. באותו דיון, גם נסיבות יצירת החובות לא קיבלו הסבר ברור: החייב טען שהשקיע כספים בבורסה והפסיד אותם, ואילו הנאמן טען שמדובר בנסיבות מעורפלות. גם בא כוחו של האיש טען שמדובר בפעילות דינמית, אך השאלה הבסיסית נותרה ללא תשובה ברורה: איך אדם שאיבד כספים בהשקעות מגיע בתוך זמן קצר להלוואות בהיקף כזה, ואז פונה להליך חדלות פירעון כמעט מיד לאחר נטילתן. התמונה קיבלה חיזוק נוסף כשבנק הפועלים, אחד הנושים המרכזיים, הגיש עמדה בנובמבר 2025 שבה התנגד להפטר לאלתר. הבנק הפנה למחדלים ולסתירות שקיימים בתיק, וכתב כי גרסת ההסתבכות הכלכלית תמוהה, בין היתר בשל העובדה שהחייב נטל הלוואה זמן קצר לפני פתיחת ההליך.

ואז הגיע אחד הפרטים החריגים ביותר בפסק הדין. בדו"ח משלים של הנאמן מינואר 2025 נכתב כי התקבל דיווח מהיחידה הארצית לחקירות של הממונה על הליכי חדל"פ: מידע אנונימי שלפיו היחיד "מציע לנהל תיקי השקעות ומבטיח תשואה למרות שאין לו רישיון לעסוק בתחום". בהמשך נמסר כי בשיחה עם היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך הובהר כי יש איסור למסור פרטים על חשבונות ותיקי השקעות שמנהל האיש עבור צדדים שלישיים, אך במכתב שנשלח אליו עלה כי כבר בינואר 2024 נערכה אליו פנייה בדרישה "להפסיק לאלתר פעילות של מתן שירותי ניהול תיקי השקעות עבור צדדי ג'". זה היה רגע מפנה: אם החייב טוען שנפל בגלל השקעות כושלות, אבל במקביל מתקבל מידע על כך שהוא מציע לאחרים לנהל השקעות ולהבטיח תשואות, בית המשפט מתקשה לראות בכך צירוף מקרים או טעות תמימה. הנאמן כתב כי לדעתו נסיבות יצירת החובות "חסרות תום לב" וכי יש לבטל את ההליך, אלא אם יוגש הסדר לנושים.

• בשורה לבעלי קרקע: איחוד וחלוקה ייכנסו לתוכניות תשתית?
• ביקשו 13.3 מיליארד שקל - וישלמו מיליון שקל מכיסם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הפיצוי הענק בוטל: השופטים המליצו - והצדדים הסכימו

ההצעה שנתפשה כקו אדום

בדיון בינואר 2025 נשמע המשפט שנהפך לכותרת של הסיפור כולו. לפי פסק הדין, האיש הציע "שימסרו לידיו את ניהול הכספים שנצברו בקופת ההליך ובשל הניסיון שלו בשוק ההון הוא יוכל לקבל תשואה של 2.5% על הכסף במסחר יומי". ההצעה הזו - להעביר לחייב עצמו את כספי קופת הנושים כדי שיסחור בהם - נתפשה כקו אדום. היא לא הצביעה על חרטה או על שיקום, אלא להפך: על תפישת ההליך כמשהו שניתן לשחק בו, לכופף אותו ולהפוך אותו למגרש מסחר.

השופט עופר חיים שורק קבע כי אין מקום לתת ליחיד הפטר לאלתר, וכי מתקיימים בעניינו לפחות שלושה תנאים שמאפשרים להאריך תקופת תשלומים לפי סעיף 163(ג) לחוק, ולכן ממילא חלה מגבלה על הפטר לאלתר לפי סעיף 167(ב). בית המשפט פירט בהחלטתו וכתב כי האיש, “נהג בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההליכים”, החוב נוצר מהתקשרות בעסקה משמעותית כשהיחיד ידע או היה עליו לדעת שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו, וכן נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים שנעשתה בחוסר תום לב.

הכרעת בית המשפט לא הסתפקה באמירות כלליות. השופט קבע כי "רוב החובות נצברו במהלך שנה אחת, בסמוך מאוד להגשת הבקשה", והדגיש שההלוואה המרכזית מבנק הפועלים ניטלה פחות מחודש לפני בקשת פתיחת ההליכים. הטענה שהכספים נותבו לשוק ההון וכי מלחמת רוסיה-אוקראינה הובילה להפסד הכספים לא הוכחה, ואף צוין שקשה לקבלה משום שהעימות פרץ בפברואר 2022 - כשנה לפני נטילת ההלוואה המשמעותית. לגבי ההתנהלות במהלך ההליך, השופט קשר בין המידע החיצוני שהתקבל לגבי ניהול תיקי השקעות לאחרים לבין ההצעה שניתנה בבית המשפט להשיג תשואה מובטחת על כספי הקופה. נקבע כי הדברים "מחזקים את המסקנה כי יש בסיס לנטען לגביו".

מכאן עבר השופט לבחינת השאלה האם למרות הכל קיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות הפטר לאלתר. לכאורה, מצבו הרפואי הקשה ואובדן כושר ההשתכרות היו יכולים לעורר חמלה. אך בית המשפט קבע באופן חד משמעי שאין בכך די: "מצב רפואי והעדר כושר השתכרות אינם יכולים להוות בסיס לאותן ‘נסיבות מיוחדות’", משום שמדובר בנתוני בסיס אצל חלק גדול ממי שפונים להליך. כלומר דווקא ההליך הזה נועד לעזור לאנשים במצוקה, אבל הוא לא נועד להיות מפלט למי שהכניס את עצמו לחובות בחוסר תום לב או מי שניצל את ההליך לרעה.

ניצול ההליך לרעה "שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע"

השופט אף הפנה לפסיקה של בית המשפט העליון שמדגישה כי אף שחוק חדלות פירעון נותן משקל לשיקום כלכלי, אין משמעות הדבר ש"נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון". בפסק הדין שפורסם צוטט קטע נרחב מע"א 3631/21 בן אהרון, שבו נאמר כי ניצול ההליך לרעה "שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע" למי שמבקש ליהנות מהגנות החוק, וכי חובות שנוצרו בחוסר תום לב עשויים להצדיק דחייה או ביטול של ההליך.

לבסוף, בית המשפט הגיע לשורה התחתונה: "משקלם המצטבר של חוסר תום הלב בזמן בו נוצרו החובות וחוסר התום הלב בהליך עצמו, מטה את הכף לעבר ביטול ההליך". השופט הוסיף כי במקרה הזה, להבדיל ממקרים אחרים, לא ניתן אפילו היה לנסות לאזן את חוסר תום הלב באמצעות תוכנית פירעון ארוכה, משום שהיחיד נכה עם אי־כושר מלא ומתקיים מקצבה, ולכן ממילא לא ניתן להשית עליו תשלום חודשי. בהקשר הזה, המקרה מקבל טוויסט חריג עוד יותר: דווקא בגלל שהחייב אינו יכול לשלם, ההליך נהפך, מבחינת בית המשפט, לחסר תוחלת מבחינת הנושים, ובעיקר בעייתי אם הוא מתנהל בצל חוסר תום לב. במצב שכזה, הליך שיקום כלכלי לא רק שלא מקדם שיקום אמיתי, אלא עלול להיתפש ככלי שמקפיא את הנושים ומונע מהם לפעול, בזמן שהחייב אינו מציג התנהלות נקייה ושקופה.

גם בקשת הנאמן להשאיר את ההליך פתוח עד למימוש אפשרי של כספי הפלת"ד נדחתה. בית המשפט קבע שאין מקום לכך, בין היתר משום שמדובר בפרק זמן לא ידוע, משום שכבר חלפו כשנתיים וחצי ממועד פתיחת ההליך, ומשום שהנושים יוכלו לקבל את הכספים האלה בהליכי גבייה פרטניים או בהליך חדל"פ נפרד שיחליטו ליזום. עם זאת, השופט הורה לנאמן להגיש פסיקתא מתאימה (תמצית של פסק דין הכוללת רק את ההוראות האופרטיביות - למשל סכום כסף לתשלום - לצורך ביצועו, ללא ההנמקות המפורטות) ל"איסור דיספוזיציה" (צו משפטי המונע מאדם לבצע פעולות משפטיות או כלכליות בנכסים מסוימים - כמו נדל"ן, כספים - כמו מכירה, העברה, שיעבוד או חלוקה, ובכך מקפיא את מצב הנכסים למטרת שמירה על זכויות של צד אחר) בכספים האפשריים למשך שישה חודשים, כדי שלא ייעלמו אם ייפסקו לחייב.

בסיום פסק הדין נקבע כי ההגבלות שהושתו על האיש במסגרת הצו לפתיחת הליכים מבוטלות, אך צו עיכוב יציאה מן הארץ יישאר בתוקף ל-90 יום. כמו כן צוין כי הגשת בקשה חדשה בעתיד תהיה כפופה להלכת אלקצאצי, שהחילה מגבלות על חייבים שמבקשים לפתוח הליכים מחדש לאחר שנכשלו או בוטלו.

מה בעצם ביקש החייב מבית המשפט, ומה הוא רצה להשיג מזה?
הוא ביקש לקבל הפטר לאלתר, כלומר למחוק לו את החובות בלי תוכנית תשלומים ובלי להיכנס לשנים של הליך. מבחינתו זה היה סוף מהיר לחובות, כדי שיוכל להתחיל מחדש בלי עול כלכלי. בית המשפט בדק אם יש לזה הצדקה, והחליט שלא.

למה המשפט "תנו לי את הכסף ואשיג תשואה" כל כך הדליק נורה אדומה?
מכיוון שבהליך חדלות פירעון הרעיון הוא שהכסף שמצטבר שייך לנושים, והמערכת אמורה לשמור עליו בזהירות. כשחייב אומר בעצם "תנו לי לנהל לכם את הכסף ואני אכפיל אותו", זה נשמע יותר כמו סיכון והשקעה מאשר שיקום כלכלי מסודר. מבחינת בית המשפט זה גם שידר גישה של לנסות ולסדר את המערכת, ולא באמת רצון לחזור להתנהלות יציבה.

אם הוא נכה ומתקיים מקצבה, למה לא נתנו לו בכל זאת צ’אנס?
משום שהחוק לא נותן פרס רק בגלל שמישהו במצב רפואי קשה. בית המשפט מסתכל גם על איך נוצרו החובות, ומה רמת הכנות וההתנהלות של החייב. במקרה הזה, השופט אמר במילים פשוטות שאפשר להיות במצב רפואי לא פשוט ועדיין לא להיות זכאי להטבות של ההליך, אם החובות נוצרו בצורה בעייתית או אם ההליך מנוצל לרעה.

מה המשמעות של זה שהחובות נוצרו בזמן קצר לפני פתיחת ההליך?
זה נראה לבית המשפט כמו מצב שבו אדם כבר יודע שהוא לא באמת הולך להחזיר את הכסף, ובכל זאת ממשיך לקחת הלוואות. כלומר אם מישהו לוקח הלוואה גדולה ואז כמעט מיד פונה לחדלות פירעון, זה מעלה חשד שהוא מראש לא התכוון או לא היה מסוגל לעמוד בהחזר, וזה בדיוק משהו שבית המשפט לא אוהב לראות.

מה ההבדל בין חוסר תום לב ביצירת החובות לבין חוסר תום לב בהליך עצמו?
חוסר תום לב ביצירת החובות זה הכיוון של: איך נוצרו החובות מלכתחילה - האם היה בזה משהו “לא הוגן” או חסר אחריות קיצונית. חוסר תום לב בהליך עצמו זה כבר ההתנהלות בתוך חדלות הפירעון - האם החייב משתף פעולה, מדווח כמו שצריך, מגיש מסמכים, פועל בשקיפות, ולא מנסה לעשות קומבינות. בפסק הדין השופט אמר שהיו פה גם וגם, וזה שילוב שבדרך כלל מפוצץ לחייב את כל הסיכוי להישאר בהליך.

למה העובדה שהיה מידע שלפיו הוא מנהל השקעות לאחרים היא משמעותית כל כך?
מפני שאם זה נכון שהוא עוסק בזה בלי רישיון, זה יכול להיראות כמו משהו בעייתי בפני עצמו. אבל מעבר לזה, זה גם מתנגש עם הטענה שלו שהוא נפל כלכלית בגלל השקעות לא מוצלחות. בית המשפט קיבל תמונה שלפיה מצד אחד הוא מספר שהוא הפסיד כסף בהשקעות, ומצד שני עולה חשד שהוא עדיין מציע לאחרים תשואות ומנסה לנהל להם כספים. זה נראה לא עקבי, וזה פגע לו באמינות.

מה זה אומר שההליך בוטל? מה קורה לו עכשיו בפועל?
זה אומר שהוא יצא מהמסגרת של חדלות פירעון. אין לו הגנה אוטומטית של ההליך, אין מסלול שמוביל להפטר, והנושים יכולים לחזור לפעול נגדו בכלים הרגילים (הוצאה לפועל, תביעות, עיקולים - לפי מה שמתאים לכל אחד). במקום שהמדינה תנהל את זה בצורה מרוכזת, הוא חוזר להתמודד עם זה לבד מול הנושים.

יש סיכוי שהוא יוכל לחזור בעתיד להליך של חדלות פירעון מחדש?
כן, אבל זה לא פשוט. כשהליך מתבטל בגלל התנהלות בעייתית, זה בדרך כלל מקשה מאוד על פתיחת הליך חדש. בית המשפט גם הזכיר שיש פסיקה שמציבה מגבלות במקרים כאלה. כלומר אם הוא יבוא שוב בעתיד לבית המשפט ויבקש מחדש חדלות פירעון, הוא יצטרך להגיע הרבה יותר מסודר, ולהראות שינוי אמיתי בהתנהלות שלו, אחרת הוא עלול לקבל שוב סירוב.