רואה חשבון פשט רגל בגלל אשתו - השופט פטר אותו מחובות של מיליוני שקלים

האיש, שותף בכיר לשעבר בפירמת רואי חשבון גדולה גדולה, הסתבך כלכלית, לטענתו בגלל עסק של אשתו שקרס. ההפטר ניתן בכפוף לשיתוף פעולה מלא מצד החייב, לצורך מעקב אחר הכסף והמימוש שלו
עוזי גרסטמן | (1)

בית משפט השלום בתל אביב נתן באחרונה לשותף לשעבר בפירמת רואי חשבון גדולה, שהסתבך כלכלית ונקלע לחובות בהיקף של מיליוני שקלים, הפטר לאלתר על חובותיו. על רקע טענת הנאמן בהליך כי החייב הרוויח לא פחות מ-8 מיליון שקל לפני שנכנס לחדלות הפירעון - סכום שיכול לכסות את החובות העצומים שלו באופן מוחלט, קבע השופט ליאור גלברד כי ההפטר ניתן בכפוף לשיתוף פעולה מלא מצד החייב, לצורך מעקב אחר הכסף והמימוש שלו.

החייב, בן 58, רואה חשבון במקצועו, פנה לבית המשפט בשל הסתבכותו הכלכלית שהביאה אותו לחובות בהיקף של כ-2.8 מיליון שקל, ולחוב אפשרי נוסף לרשות המסים שעדיין לא הוכרע, בהיקף של 4.4 מיליון שקל. לטענתו, הסיבה לחובותיו העצומים היא קריסת העסק של אשתו. כחלק מההליך חולטו כ-2.3 מיליון שקל של החייב, מתוכם כמיליון שקל שהם כספי פרישה שהוא קיבל מפירמת רואי החשבון הגדולה שבה עבד.

החייב, שהוכר ב-2022 על ידי הביטוח הלאומי כאדם שהוא בעל אובדן כושר עבודה מלא, טען כי הגיעה העת להעניק לו הפטר ואף להשיב לידיו מחצית מכספי הפרישה שמומשו, כלומר כחצי מיליון שקל. השיקולים שלטענתו מצדיקים להשיב לו את הסכום הם גילו, נכותו, יוקר המחיה הכללי בישראל והעובדה שבעל הדירה שלו הודיע לו כי בכוונתו להעלות את שכר הדירה שהוא משלם בכל חודש.  

מנגד, טען הנאמן כי אין מקום להשבת הסכום אלא להפך - יש להמשיך ולחפש אחר 8 מיליון שקל נוספים שהוא קיבל בעקבות פרישתו מפירמת רואי החשבון, לצורך כיסוי מלא של החובות שלו.

לטענת הנאמן מיליון השקלים שמומשו זה מכבר הם רק חלק קטן ביחס לסכום הכולל של כספי הפרישה שקיבל החייב, ובנסיבות הנוכחיות צריך להתנות את ההפטר שלו בשיתוף פעולה מצדו בנוגע להמשך מימוש נכסיו והכרעה בתביעת החוב של רשות המסים נגדו. החייב מצדו, טען כי לא העלים דבר מהנאמן, וכי השתמש בכספי הפרישה לצורך החזר של חובותיו לנושיו השונים שלו, כמו בנקים, מס הכנסה, מזונות ועורכי דין – וכן לצורך ההוצאות השוטפות שלו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בתחילה דחה השופט גלברד את הבקשה של החייב להשיב לו את כספי הפרישה שכבר חולטו. הוא הסביר בקביעתו כי לפי הפסיקה, העברה של כספים לחייבים מקופת הנשייה תיעשה רק בהתקיים צורך רפואי מיוחד, ולא מפאת קושי כלכלי גרידא.

בנוסף, השופט קיבל את הטענה של הנאמן, שלפיה יש עמימות סביב השימוש במלוא כספי הפנסיה, באופן שמביא לדחייה של בקשת החייב והצורך להתנות את ההפטר בשיתוף פעולה מלא מצדו, בנוגע לצורך להבין מה עלה בגורל כספי הפנסיה שלו.

קיראו עוד ב"משפט"

השופט גלברד אף כתב בפסיקתו כי, "מקובלת עליי עמדת הנאמן שיש קושי מהותי בכך שהיחיד לא נתן הסברים מלאים לעניין השימוש בכספי הפרישה ששולמו לו טרם פתיחת ההליך לרבות אסמכתאות מתאימות. הסבריו של היחיד שלא עלה בידיו לאתר אסמכתאות מפאת חלוף הזמן, בהיעדר פירוט לעניין המאמצים בעניין זה לאתר את המידע, אינם מניחים את הדעת".

כמו כן, ציין השופט כי החייב מקבל כיום סכום של כ-10,000 שקל בחודש מקצבת נכות ומעבודתו במשרה חלקית, ולאחר הגעתו לגיל פרישה אף יקבל קצבת אזרח ותיק. לכן, לדבריו, גם מטעם זה אין כל הצדקה להשיב לו כספים מקופת הנשייה לצורך "מחייתו בכבוד".

בסופו של דבר קבע השופט כי על רקע מצבו הרפואי המורכב של החייב וגילו המתקדם, יינתן לו הפטר לאלתר, אלא שהוא יותנה כאמור בהמשך שיתוף פעולה מצדו עם ההליכים למימוש נכסיו.

צו הפטר ניתן על ידי רשם של ההוצאה לפועל, והוא פוטר את החייב מכל חובותיו - מלבד חובות מסוימים המפורטים בהמשך. צו ההפטר פוטר רק את החייב עצמו, ולא אנשים אחרים כמו שותפים עסקיים או ערבים. צו ההפטר מביא למחיקה של הרישום של החייב ממרשם החייבים המוגבלים. לצורך קבלת ההפטר, על החייב להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה למתן הפטר. 

צו ההפטר פוטר, כאמור, את החייב מכל חוב שעליו הצהיר בבקשתו למתן ההפטר, מלבד החובות הבאים, שהחייב יידרש לשלמם גם לאחר שניתן הפטר: קנסות - חוב שמגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה, לרבות רשות מקומית, בשל קנס; חוב מזונות - חוב לפי פסק דין מזונות, כולל חוב למוסד לביטוח לאומי ששילם קצבת מזונות לזכאי/ת המזונות; חוב שנוצר במרמה - חוב או חבות שנוצרו במרמה שהחייב היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה; דמי נזק בלתי קצובים - חוב שאינו נובע מחוזה או הבטחה, ושעדיין לא נקבע מה היקפו, כך למשל הליך שמתנהל בבית משפט על נזק שגרם החייב, ובית המשפט עדיין לא קבע את ההיקף של החוב; משכנתא - חוב שנובע ממשכנתא שנטל החייב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אני 25/04/2024 11:31
    הגב לתגובה זו
    לא פשוט.
ויכוח ריב (AI)ויכוח ריב (AI)

מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה

בפסק דין שניתן באחרונה נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? במקרה הנ"ל אם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה 

עוזי גרסטמן |

בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.

בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.

מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.

  • מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.

  • הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.

בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.

מקרים נוספים מהפסיקה

פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק:

ויכוח ריב (AI)ויכוח ריב (AI)

מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה

בפסק דין שניתן באחרונה נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? במקרה הנ"ל אם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה 

עוזי גרסטמן |

בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.

בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.

מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.

  • מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.

  • הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.

בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.

מקרים נוספים מהפסיקה

פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק: