הוא זוכה לכבוד, מחמאות, ליטופים וחייבים להגיד שלרוב בצדק. הנגיד שלנו הוא מקצועי, מקצוען, "יודע את העבודה" ויודע לדברר אותה פנימית וחיצונית - לציבור ולעולם. וכשהתדמית שלנו, גם של ההנהגה הכלכלית בעולם היא במקרה הטוב חלשה ובמקרה הרע מפחידה, אז טוב שיש את פרופ' ירון בראש הבנק המרכזי. 

הנגיד שלנו יודע שהוא מתעסק בפסיכולוגיה, בתחזיות, בתדמיות. הוא יודע שאין אמת אחת. כל החלטה שלו היא החלטה קשה. להוריד את הריבית זה אולי מתבקש על סמך הנתונים שקיימים כרגע, אבל מה יקרה אם הם ישתנו. הנגיד שלנו בוחר בדרך השמרנית. כל עוד אין וודאות גדולה הוא לא יוריד את הריבית. כל עוד יש סיכון שהאינפלציה לא תרד (למרות שהיא במסלול ל-2.5%), כל עוד יש חשש מהסלמה במלחמה הוא יתעקש על ריבית של 4.5% שמבטאת ריבית ריאלית של 2%. זו ריבית היסטורית ריאלית מאוד גבוהה. כן, צריך לקחת בחשבון את אי הוודאות, אבל מה יקרה אם תהיה טעות? הורדה ברבע ובהמשך עלייה ברבע כי הוא טעה. למה זה כל כך נורא לטעות? מפחידים אותנו שאם תהיה טעות זה יהיה נזק ענק לכלכלה, זה מסרים מבללבים ועו', וכן - זה נכון, אבל כמו כל דבר - מול העלות יש תועלת. 

הריבית היתה יכולה כבר לרדת - למה הנגיד מתעקש?

העלות של הטעות אם בכלל תהיה, לעומת התועלת בהפתת ריבית, עשויה להצדיק הפחתת ריבית. הישראלים משוועים להפחתת ריבית, להורדת תשלומי הריבית לבנקים על ההלוואות, להורדת החזרי המשכנתא. רייבת יורדת גם מגדילה כמובן צמיחה וצריכה. תן לנו את המתנה הזו, מספיק להתחפר עם שמרנות עודפת, רק כדי לא לטעות. סיכוי גדול מאוד שזו לא טעות וגם אם יתברר בדיעבד שזו טעות - זה אנושי לטעות והכי חשוב - בהינתן מכלול הנתונים והמידע הקיימים כיום, הפחתת ריבית כשבוחנים את מכלול השיקולים, מתבקשת.

אנחנו לא מקבלים מתנה, ההיפך. ובמקביל, הנגיד מספק מתנה לבנקים. אם הוא היה משאיר את הריבית, אבל לפחות דואג לציבור במקומות אחרים, ניחא. אבל הוא ובנק ישראל כגוף פוגעים בציבור. פגעתם בציבור עם ריבית גבוהה שלא יורדת לפחות תדאגו שהבנקים לא ינצלו את הריבית הזו להלוואות יקרות ובעיקר - תנו לנו ריבית בעו"ש. אתם יודעים שאנחנו בורים כלכליים. הכי נכון היה לתת לכוחות השוק להכתיב את הפעילות של הציבור, אבל שנים רבות, עשרות שנים הוכיחו שהציבור בור כלכלי ולא יודע להתנהל. הוא משאיר 250 מיליארד שקל בעו"ש ומקבל 0.05% ריבית, במקום לקבל 3%. יבוא אדון נגיד ויגיד לבנקים - אני מחייב אתכם לשלם 2%. 

• עמותה דתית גבתה מאות אלפים בלחץ - "עושק ולא תרומה"
• עושק: ביקש לפדות קרן השתלמות וסוכנות הביטוח דרשה 10% עמלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הטענה שזה לא התפקיד של הנגיד, לא התפקיד שלנו לחנך את הציבור, שהגישה הפטרנליסטית לא נכונה בשוק חופשי. אבל במקרה של הבנקים זה קשקוש. בדיוק בשביל מקומות שבהן יש עיוות יש צורך ברגולטור, אחרת אין בו צורך. יש עיוות גדול בהתנהלות של בנקים מול צרכנים וזה כנראה התפקידג של בנק ישראל והוא כושל בו.הוא מספק לבנקים מתנה ענקית - 5 מיליארד שקל בשנה של רווחים בזכות עושק העו"ש.

המתנה של בנק ישראל לבנקים

הנגיד וכל הנהלת הבנק יודעים זאת. הם זזים באי נוחות בכיסא כשמדובר על רווחי הבנקים. הם יודעים שהבנקים משתינים מהמקפצה, אבל, וזה מהות העניין - כל אחד מהנגידים והמפקחים על הבנקים דואג שבמשמרת שלו בנק לא יזדעזע, לא יפול. כל השאר לא מעניין. הציבור ישלם עוד מיליארדים? בסדר, העיקר שהבנק יציב. הנגיד כמו קודמיו תופס את הצורך לשמור על יציבות הבנקים כראשון במעלה ולא מתייחס למחיר שזה גובה מהציבור. בבנק ישראל חושבים יציבות זה רווחים. יותר רווחים שווה יותר יציבות, יותר רווחים לבנקים זה הפסדים לציבור.

ככה בנק ישראל בעצם פוגע בנו פעמיים - גם ל אמוריד את הריבית וגם לא מטפל בבנקים. אבל בסוף זה אנשים והאנשים בבנק ישראל יודעים שהתנהלות הבנקים מופרזת ומוגזמת. אגב,למען הסר ספק - מנהלי הבנקים צודקים. המטרה שלהם היא להשיא רווחים, על הדרך הם גם מנסים לשפוך כספים מסביב כדי לשדר תדמית חיובית - פרסום, תשלומים למילואימניקים, מתנות למפונים. אנחנו אומרים - "וואוו", אבל זו עבודה בעיניים. זה לעגלרש. רוצים באמת לעזור לציבור? תעשו את מה שאתם חייבים מוסרית - תתנו לגבק כהן מחדרה ריבית על העו"ש. גם מבחינת סכומים זה כמובן לא אותם סדרי גודל, כל התרומות, העזרה (וזה כמובן נהדר) הם בהגזמה פרועה עשירית מעושק העו"ש. 

• אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה
• 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

איפה הרגולטור?

זה לא נכון להתערב בשוק חופשי. אבל בנקים זה ל אשוק חופשי ולא תחרות חופשיה. הרגולטור מסתכל מלמעלה ומדי פעם זורק רעיון, אבל לא עושה דבר מאוד פשוט - שגם קיים בעולם - לחייב את הבנקים לתת ריבית מינימום בעו"ש. כשאתם נמצאים במינוס בעו"ש, המחשב של הבנק מיד גובה מכך ריבית של כ-12.5%. למה המחשב לא יודע גם לתת ריבית. לא ביקשנו 12.5%, אבל  2%-3%. אז מדי פעם עולות הצעות, עכשיו מדברים על זה שכל חודש או 3 חודשים הבנק יעדכן את האנשים עם חשבון שבו 15 אלף שקל ומעלה. זה כמובן לא יעזור, צריך פעולה אקטיבית, ריבית שווטפת, חיוב בריבית כזו. אנשים יקבלו מהבנק טלפון באמצע יום עבודה ויגידו , "טוב נבדוק" וזה יישכח לגמרי. או שפשוט הם לא ידעו מה לעשות כי הרי מה הבעיה בכספים בעו"ש? הם תנודתיים. יש תנודות של 20-30 אלף שקל אצל משפחה ממוצעת - מתחילים ב-15 מסיימים במינוס 15וחוזר חלילה. איך אדם אמור להשקיע במצב כזה? זה לא אפשרי. הפתרון היחיד הוא לתת תשואה על יתרות בזכות. כל השאר זה קונצים של הבנקים.

הרגולטור חייב להתערב ומדי פעם מתערב ואז בנק ישראל שלא רוצה שיגעו לו בבנקים, כי הוא בסופו של דבר "מנכ"ל הבנקים", אומר - סטופ, אני מטפל. אתמול הוא טיפל בעניין. הוא ביקש מהבנקים על רקע המלחמה לעזור לציבור. הוא הגדיר תמיכה של 1.5 מיליארד בשנה כל שנה למשך שנתיים. אין כאן חוק, אין כאן הוראה, יש כאן בקשה שלא בטוח שניתן לאכוף. יש כאן רצון של בנק ישראל לייצר תדמית. רק תדמית. אני דואג לציבור, הנה תראו מה הורתי לבנקים. אבל זה מביך, זה מעט מדי, מאוחר מדי ובעיקר לא רלבנטי.

על פי המתווה החדש, המערכת הבנקאית תעמיד בשנתיים הקרובות 3 מיליארד שקל, להקלות שונות ללקוחות פרטיים. על פי הבנק, ההקלות כוללות שיפור בתנאי הריבית שמקבלים הלקוחות על כספיהם בעו"ש ופיקדונות מצד אחד והפחתת הריבית על האוברדרפט מצד שני. בכך, עונה בנק ישראל לביקורת המרכזית כלפי הבנקים - חוסר ההלימה שבין הכסף שהבנקים גובים כריבית מלקוחות שנמצאים במינוס, ביחס לריבית שהם משלמים למי שמחזיקים בכסף בחשבונות העובר ושב.

על פניו, ההודעה של בנק ישראל נראית כמענה הולם לביקורת הציבורית, שהושמעה בחודשים האחרונים על רקע פרסום רווחי העתק שרשמו הבנקים בשנה האחרונה, אבל בפועל מדובר באחיזת  עיניים. ראשית, הסכומים שאותם דורש בנק ישראל מהבנקים לפריש לצורך המהלך הם מגוחכים. המתווה הנוכחי כמעט ולא משנה את התמונה. גם בהנחה שכל הסכום אותו דורש בנק ישראל (1.5 מיליארד שקל) יופנה לצמצום הפער בין הריבית על המינוס לבין זו שמקבלים הלקוחות על העו"ש, מה שבוודאות לא יקרה, הרי שמודבר רק בצמצום של פחות מחמישית מהפער. כל זאת בתרחיש שהבנקים לא ישחקו עם האופן שבו הם מציגים את ההטבות בעו"ש מצד אחד לבין ההקלות על המינוס מצד שני. בנוסף, בנק ישראל לא קובע איך הבנקים צריכים לחלק את הסיוע שלהם ולא מתערב באופן שבו הם יישומו, אלא מאפשר "לכל בנק גמישות בקביעת היקף ההקלות בכל אחד מהתחומים". ניתן רק להניח שהבנקים לא יפגעו באפיקים הרווחיים ויעדיפו להקצות את הסכום להטבות שפחות משפיעות על השורה התחתונה שלהן.

ואם זה לא מספיק, הרי שלקראת סוף ההודעה של בנק ישראל מגיעה הקביעה המקוממת, לפיה "יישום המתווה ייתר את הצורך במיסוי ספציפי על המערכת הבנקאית ואת קידום חקיקה שמטרתה להסיט כספים מחשבונות עו"ש לפיקדונות ריבית". בבנק ישראל עובדים בשביל הבנקים. הם מגנים עליהם מפני הרגולטור. יד רוחצת יד. הם בעצם מודים שהמתווה הזה נועד בעיקר ןלהרחיק את הרגולטור, משהו בסגנון -   "חברים, אין ברירה. תנו משהו ונוריד את הפוליטקאים הנודניקים מהגב שלנו".

הם למעשה אומרים שהמתווה שלהם אמור לסתום את הגולל על הביקורת הציבורית, ולמעשה מספק מענה הולם לכלל העיוותים במערכת הבנקאית שפגעו בלקוחות. המתווה כל כך טוב, שלא רק שלא צריכים לקדם עוד צעדים נוספים לטובת הלקוחות צריך גם לבטל את אלו שנמצאים בשלבים שונים של חקיקה.

בכך, הבנק, שנזכיר אמור לשמש גם כרגולטור של המערכת הבנקאית, למעשה מספק לבנקים קרש הצלה של ממש - תפרישו סכום זניח יחסית של 1.5 מיליארד שקל בשנה (לכל המערכת הבנקאית) ותסירו את כל העננה הרגולטורית שמרחפת מעליכם. ככה, בחסות "דאגה אמיתית" למצבם של הלקוחות שמתמודדים עם המציאות הכלכלית הקשה בארץ, בנק ישראל מסיר מעל הבנקים את האחראיות שלהם כלפי הלקוחות שלהם.

מדובר באבסורד שקשה להסביר. בחודשים האחרונים מקודמים כל מיני ניסיונות חקיקה בנושא העו"ש. כך למשל, חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס הציע לקבוע ריבית קבועה על העו"ש, אלא שבבנק ישראל התנגדו. גם האוצר, שעשוי היה להיות הכתובת, ביקש לדחות את הדיונים על החקיקה משום שבנק ישראל מתקדם מתווה, שכעת מתברר שלא ממש הלך צעד קדימה לטובת הלקוחות, אלא להפך. בינתיים, הציבור משלם על גרירת הרגליים של נבחרי הציבור והפקידים שנכשלים בתפקידם.