עושק הוא מונח משפטי המתייחס למצב שבו צד לחוזה מנצל את מצוקתו, חולשתו השכלית או הגופנית, חוסר ניסיונו של הצד השני, כדי להשיג ממנו תנאים גרועים במיוחד ביחס למקובל בשוק, בניגוד לעקרונות תום הלב בהתקשרות חוזית.
בחוק החוזים הישראלי, עושק מהווה עילה
לביטול חוזה, כאשר הצד הנפגע רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש את ביטול ההתקשרות בשל תנאיה המקפחים. יסודות העילה כוללים הן את מצבו המיוחד של הצד החלש, והן את הפער המשמעותי בתנאי העסקה.
עילת העושק נועדה להגן על צדדים חלשים בעסקאות, ובכלל זה במצבים של
פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים המתקשרים. בתי המשפט נדרשים לבחון בקפידה את נסיבות כל מקרה, כדי לאתר בין ניצול לרעה של מצוקה לבין עסקה לגיטימית שנחתמה בתנאי שוק חופשיים. במשפט המשווה, מוכרות עילות דומות לעושק גם במדינות נוספות, תחת מונחים משפטיים מקבילים,
והן משקפות תפיסה משפטית רחבה יותר השואפת להגן על צדדים חלשים בעסקאות מסחריות ואזרחיות כאחד.
טענת עושק נבחנת לפי פערי הכוחות בין הצדדים ולפי סבירות התנאים ביחס למקובל בשוק. היא עולה תדיר בסכסוכים על עמלות, על הלוואות ועל חוזים
צרכניים, ומהווה עילה לביטול ההתקשרות בבתי המשפט.
שופט השלום בתל אביב קבע כי צעיר שהעביר לעמותת עטרת חכמים בחולון קרוב למחצית מכספי הירושה מאביו, בסכום כולל של כ-860 אלף שקל, פעל תחת לחץ כבד, עקבי ומתמשך מצד ראשי העמותה. בפסק הדין נקבע כי מדובר בעושק וכפייה ולא במתנה חופשית, ולכן יש להשיב לו את הכסף
בערכים של היום - יותר ממיליון שקל. במקביל, נדחתה תביעה נגדית בסכום של 2.5 מיליון שקל שהגישה העמותה בגין לשון הרע
דעה