ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית: הבנקים ישלחו ללקוחות הודעות על יתרת זכות של 15,000 שקל ומעלה ועל חלופות השקעה. הועדה מנסה להילחם בעושק העו"ש, שמשמעותו פשוטה - אנחנו "תורמים" לבנקים כסף, למרות שהם ממש לא צריכים. יש לציבור הישראלי מעל 250 מיליארד שקל בעו"ש ומשום מה הוא מקבל על זה תשואה משוקללת של 0.05%, במקום לסגור בפיקדונות או לעשות שימוש אחר. הבנקים כמובן מרוצים - הם מרוויחים על הסכום הזה מעל 10 מיליארד שקל. זה בעצם החיסכון שלהם באם הם היו מחוייבים לתת ריבית על העו"ש.

זה לא הוגן מכיוון שזה גם לא סימטרי - שאנחנו במינוס הריבית שלנו היא כ-12.5% בממוצע. שאנחנו בפלוס זה אפס. לפני שנה וחצי הביקורת שלנו ושבכלל של התקשורת עזרה והבנקים נתנו ריבית של כ-2% על העו"ש, אבל אז התחילה המלחמה, כולם שכחו את זה והבנקים שהתחייבו לתת ריבית לזמן קצר הפסיקו את ההטבה הזו בנק ישראל שמשחק אותה לטובת הציבור הוא לא באמת לטובת הציבור אלא לטובת היציבות של הבנקים משמע הרווחים של הבנקים וכך נוצר מצב שהעניין הקריטי הזה נפל בין הכסאות.

ואז חברי הכנסת בעקבות לחץ תקשורתי התעוררו ואמרו - נו, מה קורה כאן? צריך לחזור לקבל ריבית על העו"ש. בנק ישראל התערב ואמר תנו לי לטפל בזה, עברה חצי שנה לפחות והוא לא טיפל בזה. וכך, מגיעים למצב שהמחוקק צריך אפילו חייב לספק לנו רייבת על העו"ש וזה לא קורה, וכל יום שעובר זה עוד רווח לבנקים והפסד לציבור. אחד הפתרונות הוא עדכון של הקהל-הציבור במצבו בעו"ש. זה פתרון חלקי. היום עלתה ההצעה שבפתיח - לעדכן את הציבור על יתרה שעולה על 15 אלף שקל. 

האם זה יעזור מול עושק העו"ש?

• המתנות שנותן פרופ' אמיר ירון לבנקים - על חשבוננו
• מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ ארז מלול לתקן את חוק הבנקאות, זאת על מנת לחייב את הבנקים למסור ללקוחות הודעה על יתרה שיש להם בחשבון העו"ש שאינה נושאת ריבית. לפי ההצעה שאושרה, במקרה שבו תהייה ללקוח פרטי יתרת זכות של 15,000 שקלים ומעלה הבנק יחוייב להודיע לו על כך ולהבהיר כי באפשרותו לבחון חלופות השקעה שעשויות להשיא תשואה גבוהה יותר.

בדיון היום נקבע כי בשנה וחצי הראשונות ליישום החקיקה ההודעה תישלח אחת לחודש, ולאחר מכן אחת לרבעון ונגיד בנק ישראל יוכל לקצר את התקופה באישור ועדת הכלכלה. בנוסף נקבע, כי המפקח על הבנקים יהיה רשאי לקבוע הוראות באשר לאותן הודעות ובכלל זה לנוסח ההודעות והפניה למידע על חלופות השקעה, לרבות מידע על השקעה בגופים פיננסיים אחרים, אם ראה שהדבר נדרש. המפקח יוכל גם להטיל על הבנקים עיצום כספי בסך 50 אלף שקלים על כל הפרה.

בנוסף עלתה התייחסות לסוגיות מנגנון עדכון הסכום, מועד התחילה ודיווח של המפקח על הבנקים לוועדה על עמידה בהוראות. בעקבות זאת הוחלט להסמיך את שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, לשנות את הסכום. עוד נקבע היום כי ההצעה תיכנס לתוקף 6 חודשים לאחר פרסומה ברשומות והמפקח על הבנקים ידווח לוועדה על יישום החוק בתום שנה מיום התחילה.

• הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
• ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...

ח"כ מלול הסביר כי מדובר בהצעת חוק צרכנית שנועדה לסייע לציבור שמחזיק מעל 200 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש ולא מקבל תמורתם ריבית, והבנק בכלל לא מיידע אותם שהם יכולים להניב פירות מהכסף שלהם. "יש היום יש כ-240 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש של אזרחי ישראל ואנחנו רוצים לעודד אותם לעשות שימוש בכסף שלהם", אמר.

נציגת בנק ישראל, עו"ד חן פליישר, העלתה בפני הוועדה כי החשש של בנק ישראל הוא שככל ששולחים יותר הודעות הלקוחות יפסיקו לקרוא אותן, "אנחנו רוצים לטרגט את הלקוחות שנרדמו ולעורר אותם לפעולה" אמרה. יו"ר איגוד היועצים לכלכלה המשפחה, שי אבו, חיזק את דבריה של פליישר והוסיף כי אין תועלת בשליחת "מבול" הודעות ללקוחות מבלי להניע אותם לפעולה, והציע שכדי לייצר פעולה לטובת הלקוח ניתן לשלוח קישור לאתר קו המשווה של בנק ישראל.

נציג לובי 99, משה קאשי, ציין כי הבנקים מרווחים מכך שהכסף שוכב בפקדונות העו"ש וכיום יש 13 מילארד שקל בשנה "ישר לשורת הרווח". קאשי הוסיף כי לא מדובר במבול הודעות מהסיבה שאם לקוח מפספס פעם ברבעון אז במשך חצי שנה לא נעשה כלום, וציין כי לבנק ישראל יש אפשרות להסדיר את זה ולהכניס את כל המידע בהודעה אחת. "שבנק ישראל יבחן את ההשפעה של המשלוח כל חודש, ואם הוא יראה שזה באמת הופך את הלקוחות לקהי חושים אז תשנו לפעם ברבעון" אמר.

נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, ציין שהאינטראקציה בין הלקוח לבנק עלתה וקיימים ערוצים דיגיטליים שמאפשרים ללקוח לתקשר עם הבנק בכל זמן. רבינוביץ הוסיף כי כמות ההודעות שנשלחות היום לפי הוראות חקיקה מביאות למצב שהלקוח מקבל דיווחים בלי הפסקה. "האינטרס צריך להיות שההודעות יגיעו באופן שיאפשר ללקוח להתאים לצורך שלו, לכן המתווה הראשוני של משלוח פעם ברבעון הוא נכון" אמר. ח"כ ארז מלול התייחס לדברים שעלו ואמר: "אני עומד מאחורי ההסכמה שבשנה וחצי הראשונות ההודעה תישלח אחת לחודש, ולאחר מכן אחת לרבעון, ונגיד בנק ישראל באישור הוועדה יוכל לקצר את התקופה".

כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה פה אחד בקולותיהם של ח"כ אליהו ברוכי, שמילא את מקומו של היו"ר, וח"כ ארז מלול.

האלטרנטיבות

אנחנו משתדלים הציף לכם כאן אחת לתקופה את האלטרנטיבות הסולידיות עבור הכסף ששוכב בעו"ש. האלטרנטיבה הראשונה היא כמובן הפיקדונות של הבנקים. על פי נתוני בנק ישראל האחרונים הריבית הממוצעת במערכת הבנקאית על הפיקדונות עומדת על 4.05%. רוב הבנקים התיישרו לריבית באזור 4%, נמוך מהחודשים הקודמים וזה על רקע ההערכה שריבית בנק ישראל צפויה לרדת במהלך הרבעון השני.

מי שסיפק את הריבית הטובה ביותר הוא בנק לאומי שיציע לכם על פיקדון של שנה בריבית קבועה 4.46%. בתחתית התשואות (מעל מסד של הבינלאומי שבמקום האחרון עם 3.49%), נמצא בנק הפועלים שמציע ריבית של 3.64% על פיקדון לשנה - האינפלציה להזכירכם עמדה על 3.2% ב-12 החודשים האחרונים, כך שלפי הנתונים האלה בפועלים אתם ריאלית מרוויחים רק 0.44%. עם זאת כשמסתכלים קדימה - האינפלציה צפויה להיות 2.7%, כך שמדובר על רווח ריאלי ממוצע בפיקדונות בכלל של כ-1.3%.

אפשרות אחרת היא קרן כספית - מכשיר השקעה המתמקד בנכסים סולידיים ונזילים, כמו אג"ח קצרות מועד ופיקדונות. הן מיועדות למי שמחפש פתרון נזיל, עם רמת סיכון נמוכה ותשואה יציבה יחסית. היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הכספיות צמח בשנה שעברה בכ-40% והגיע ל-150 מיליארד שקל. צריך גם להזכיר שבנקודת הזמן הזו יש עדיפות למיסוי קרנות כספיות - 25% על הרווח הריאלי (התשואה בניכוי אינפלציה), לעומת המס על פיקדונות - 15% מהרווח הנומינלי. כמו כן - הרווח מקרנות כספיות ניתן לקיזוז מול הפסדי ניירות ערך, בפיקדונות זה לא כך.

כרגע הפיקדונות עדיפים אם אתם מצליחים להשיג תשואה של 4.3% ויותר, בעיקר מכיוון שאין חשש שתיפגעו כאשר הריבית תרד. חשש שקיים בקרנות הכספיות. עם זאת בהינתן שיקולי המס (פיקדון - 15% על הרווח הנומינלי, קרן כספית 25% על הרווח הריאלי) והיתרון של הכספיות - נזילות שוטפת ואפשרות לקיזוז הפסדים, יש כאן סוג של תיקו בין האלטרנטיבות. נראה שלרוב הציבור עדיין קרן כספית עדיפה, אלו שיכולים לקבל ריבית גבוהה בבנקים יעדיפו את הבנקים.