פתרון לעושק העו"ש? הבנקים יעדכנו אתכם על יתרת זכות של 15 אלף שקל ומעלה ויציעו חלופות
250 מיליארד שקל בעו"ש מקבלים ריבית של 0.05%; כשאתם במינוס אתם משלמים 12.5%; המחוקקים נרדמו בשמירה, ההצעה שלהם לא תפתור את הבעיה
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית: הבנקים ישלחו ללקוחות הודעות על יתרת זכות של 15,000 שקל ומעלה ועל חלופות השקעה. הועדה מנסה להילחם בעושק העו"ש, שמשמעותו פשוטה - אנחנו "תורמים" לבנקים כסף, למרות שהם ממש לא צריכים. יש לציבור הישראלי מעל 250 מיליארד שקל בעו"ש ומשום מה הוא מקבל על זה תשואה משוקללת של 0.05%, במקום לסגור בפיקדונות או לעשות שימוש אחר. הבנקים כמובן מרוצים - הם מרוויחים על הסכום הזה מעל 10 מיליארד שקל. זה בעצם החיסכון שלהם באם הם היו מחוייבים לתת ריבית על העו"ש.
זה לא הוגן מכיוון שזה גם לא סימטרי - שאנחנו במינוס הריבית שלנו היא כ-12.5% בממוצע. שאנחנו בפלוס זה אפס. לפני שנה וחצי הביקורת שלנו ושבכלל של התקשורת עזרה והבנקים נתנו ריבית של כ-2% על העו"ש, אבל אז התחילה המלחמה, כולם שכחו את זה והבנקים שהתחייבו לתת ריבית לזמן קצר הפסיקו את ההטבה הזו בנק ישראל שמשחק אותה לטובת הציבור הוא לא באמת לטובת הציבור אלא לטובת היציבות של הבנקים משמע הרווחים של הבנקים וכך נוצר מצב שהעניין הקריטי הזה נפל בין הכסאות.
ואז חברי הכנסת בעקבות לחץ תקשורתי התעוררו ואמרו - נו, מה קורה כאן? צריך לחזור לקבל ריבית על העו"ש. בנק ישראל התערב ואמר תנו לי לטפל בזה, עברה חצי שנה לפחות והוא לא טיפל בזה. וכך, מגיעים למצב שהמחוקק צריך אפילו חייב לספק לנו רייבת על העו"ש וזה לא קורה, וכל יום שעובר זה עוד רווח לבנקים והפסד לציבור. אחד הפתרונות הוא עדכון של הקהל-הציבור במצבו בעו"ש. זה פתרון חלקי. היום עלתה ההצעה שבפתיח - לעדכן את הציבור על יתרה שעולה על 15 אלף שקל.
האם זה יעזור מול עושק העו"ש?
- המתנות שנותן פרופ' אמיר ירון לבנקים - על חשבוננו
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ ארז מלול לתקן את חוק הבנקאות, זאת על מנת לחייב את הבנקים למסור ללקוחות הודעה על יתרה שיש להם בחשבון העו"ש שאינה נושאת ריבית. לפי ההצעה שאושרה, במקרה שבו תהייה ללקוח פרטי יתרת זכות של 15,000 שקלים ומעלה הבנק יחוייב להודיע לו על כך ולהבהיר כי באפשרותו לבחון חלופות השקעה שעשויות להשיא תשואה גבוהה יותר.
בדיון היום נקבע כי בשנה וחצי הראשונות ליישום החקיקה ההודעה תישלח אחת לחודש, ולאחר מכן אחת לרבעון ונגיד בנק ישראל יוכל לקצר את התקופה באישור ועדת הכלכלה. בנוסף נקבע, כי המפקח על הבנקים יהיה רשאי לקבוע הוראות באשר לאותן הודעות ובכלל זה לנוסח ההודעות והפניה למידע על חלופות השקעה, לרבות מידע על השקעה בגופים פיננסיים אחרים, אם ראה שהדבר נדרש. המפקח יוכל גם להטיל על הבנקים עיצום כספי בסך 50 אלף שקלים על כל הפרה.
בנוסף עלתה התייחסות לסוגיות מנגנון עדכון הסכום, מועד התחילה ודיווח של המפקח על הבנקים לוועדה על עמידה בהוראות. בעקבות זאת הוחלט להסמיך את שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, לשנות את הסכום. עוד נקבע היום כי ההצעה תיכנס לתוקף 6 חודשים לאחר פרסומה ברשומות והמפקח על הבנקים ידווח לוועדה על יישום החוק בתום שנה מיום התחילה.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
ח"כ מלול הסביר כי מדובר בהצעת חוק צרכנית שנועדה לסייע לציבור שמחזיק מעל 200 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש ולא מקבל תמורתם ריבית, והבנק בכלל לא מיידע אותם שהם יכולים להניב פירות מהכסף שלהם. "יש היום יש כ-240 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש של אזרחי ישראל ואנחנו רוצים לעודד אותם לעשות שימוש בכסף שלהם", אמר.
נציגת בנק ישראל, עו"ד חן פליישר, העלתה בפני הוועדה כי החשש של בנק ישראל הוא שככל ששולחים יותר הודעות הלקוחות יפסיקו לקרוא אותן, "אנחנו רוצים לטרגט את הלקוחות שנרדמו ולעורר אותם לפעולה" אמרה. יו"ר איגוד היועצים לכלכלה המשפחה, שי אבו, חיזק את דבריה של פליישר והוסיף כי אין תועלת בשליחת "מבול" הודעות ללקוחות מבלי להניע אותם לפעולה, והציע שכדי לייצר פעולה לטובת הלקוח ניתן לשלוח קישור לאתר קו המשווה של בנק ישראל.
נציג לובי 99, משה קאשי, ציין כי הבנקים מרווחים מכך שהכסף שוכב בפקדונות העו"ש וכיום יש 13 מילארד שקל בשנה "ישר לשורת הרווח". קאשי הוסיף כי לא מדובר במבול הודעות מהסיבה שאם לקוח מפספס פעם ברבעון אז במשך חצי שנה לא נעשה כלום, וציין כי לבנק ישראל יש אפשרות להסדיר את זה ולהכניס את כל המידע בהודעה אחת. "שבנק ישראל יבחן את ההשפעה של המשלוח כל חודש, ואם הוא יראה שזה באמת הופך את הלקוחות לקהי חושים אז תשנו לפעם ברבעון" אמר.
נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, ציין שהאינטראקציה בין הלקוח לבנק עלתה וקיימים ערוצים דיגיטליים שמאפשרים ללקוח לתקשר עם הבנק בכל זמן. רבינוביץ הוסיף כי כמות ההודעות שנשלחות היום לפי הוראות חקיקה מביאות למצב שהלקוח מקבל דיווחים בלי הפסקה. "האינטרס צריך להיות שההודעות יגיעו באופן שיאפשר ללקוח להתאים לצורך שלו, לכן המתווה הראשוני של משלוח פעם ברבעון הוא נכון" אמר. ח"כ ארז מלול התייחס לדברים שעלו ואמר: "אני עומד מאחורי ההסכמה שבשנה וחצי הראשונות ההודעה תישלח אחת לחודש, ולאחר מכן אחת לרבעון, ונגיד בנק ישראל באישור הוועדה יוכל לקצר את התקופה".
כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה פה אחד בקולותיהם של ח"כ אליהו ברוכי, שמילא את מקומו של היו"ר, וח"כ ארז מלול.
האלטרנטיבות
אנחנו משתדלים הציף לכם כאן אחת לתקופה את האלטרנטיבות הסולידיות עבור הכסף ששוכב בעו"ש. האלטרנטיבה הראשונה היא כמובן הפיקדונות של הבנקים. על פי נתוני בנק ישראל האחרונים הריבית הממוצעת במערכת הבנקאית על הפיקדונות עומדת על 4.05%. רוב הבנקים התיישרו לריבית באזור 4%, נמוך מהחודשים הקודמים וזה על רקע ההערכה שריבית בנק ישראל צפויה לרדת במהלך הרבעון השני.
מי שסיפק את הריבית הטובה ביותר הוא בנק לאומי שיציע לכם על פיקדון של שנה בריבית קבועה 4.46%. בתחתית התשואות (מעל מסד של הבינלאומי שבמקום האחרון עם 3.49%), נמצא בנק הפועלים שמציע ריבית של 3.64% על פיקדון לשנה - האינפלציה להזכירכם עמדה על 3.2% ב-12 החודשים האחרונים, כך שלפי הנתונים האלה בפועלים אתם ריאלית מרוויחים רק 0.44%. עם זאת כשמסתכלים קדימה - האינפלציה צפויה להיות 2.7%, כך שמדובר על רווח ריאלי ממוצע בפיקדונות בכלל של כ-1.3%.
אפשרות אחרת היא קרן כספית - מכשיר השקעה המתמקד בנכסים סולידיים ונזילים, כמו אג"ח קצרות מועד ופיקדונות. הן מיועדות למי שמחפש פתרון נזיל, עם רמת סיכון נמוכה ותשואה יציבה יחסית. היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הכספיות צמח בשנה שעברה בכ-40% והגיע ל-150 מיליארד שקל. צריך גם להזכיר שבנקודת הזמן הזו יש עדיפות למיסוי קרנות כספיות - 25% על הרווח הריאלי (התשואה בניכוי אינפלציה), לעומת המס על פיקדונות - 15% מהרווח הנומינלי. כמו כן - הרווח מקרנות כספיות ניתן לקיזוז מול הפסדי ניירות ערך, בפיקדונות זה לא כך.
כרגע הפיקדונות עדיפים אם אתם מצליחים להשיג תשואה של 4.3% ויותר, בעיקר מכיוון שאין חשש שתיפגעו כאשר הריבית תרד. חשש שקיים בקרנות הכספיות. עם זאת בהינתן שיקולי המס (פיקדון - 15% על הרווח הנומינלי, קרן כספית 25% על הרווח הריאלי) והיתרון של הכספיות - נזילות שוטפת ואפשרות לקיזוז הפסדים, יש כאן סוג של תיקו בין האלטרנטיבות. נראה שלרוב הציבור עדיין קרן כספית עדיפה, אלו שיכולים לקבל ריבית גבוהה בבנקים יעדיפו את הבנקים.
- 6.יציעו פיקדון פסיפלורה בריבית 0.000001% (ל"ת)98710 18/02/2025 20:07הגב לתגובה זו
- 5.השתגעתם עכשיו גם לא ישלמו ריבית וגם יחפרו (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 16:52הגב לתגובה זו
- 4.אאנונימי 18/02/2025 16:43הגב לתגובה זוחוק שהעוש יהיה ריבית של בנק ישראל אין אוכל חינם לבנק.
- 3.אנונימי 18/02/2025 16:43הגב לתגובה זוחייבים לתת ריבית על הזכות
- 2.אנונימי 18/02/2025 15:51הגב לתגובה זואפשר לחוקק חוק של המצב הקיים בכל העולם. אין יותר אישור להיות בחובה בחשבון הבנקים לא ירוויחו יותר על המינוסים וחצי מהמדינה שנמצאת במינוס שתלך לשוק האפור. לגבי יתרות זכות בשום מקום בעולם לא נותנים ריבית על העוש כי אנשים לא משאירים כסף בעוש.ופתרנו את העיוות
- 1.כמו אקומול לריפוי הסרטן שנוצר מנוכלות הבנקים (ל"ת)סוד העושק 18/02/2025 15:06הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
