ולדימיר פוטין
צילום: רשתות

איך פוטין עזר לניצחון הישראלי באיראן; והאם סין תמכור מטוסי קרב לאיראן?

לא מה שחשבתם - רוסיה וגם סין לא ממהרות לספק מטוסי קרב לאיראנים; מה רוצים האיראנים מהסינים ואיך זה קשור לפרויקט הלביא הישראלי שהופסק בשנות ה-90?

משה כסיף | (16)

הניצחון האווירי המוחץ של חיל האוויר הישראלי באיראן הוא בראש וראשונה בשל יכולות ההתקפה הישראליות, אבל גם בשל צי מטוסי הקרב המיושן של האיראנים. במשך שנים רבות, הצי הזה "כמעט והוחלף" על ידי מטוסי קרב מתוצרת רוסיה, אבל פוטין לא חתם. למה? אולי לא רצה להזדהות באופן מוחלט עם האיראנים, אולי משיקולים אחרים, אבל בשורה התחתונה - פוטין בדחיות הרבות של העסקה, הקל על חיל האוויר הישראלי לתקוף את איראן ולנצח. האיראנים בחדרי חדרים כנראה כועסים ותוהים על כך, אבל כלפי חוץ הם לא יכולים לפעול - הם רוצים להשאיר את רוסיה קרובה ככל שניתן אליהם, גם אם זו לא קרבה צמודה.

מה שכן הם עושים על רקע ההפסד האווירי הוא לחפש אלטרנטיבות. זמן קצר לאחר השגת הפסקת אש, שר ההגנה עזיז נסירזאדה טס לסין, כשהמטרה ברורה: להוציא לפועל עסקת נשק רחבת היקף שתחליף את מה שלא הגיע מרוסיה. לאחר שלוש שנות המתנה, ולא מעט הבטחות מצידו של ולדימיר פוטין, בטהרן מאבדים סבלנות. מטוסי הסוחוי 35 המתקדמים היו אמורים להיות התשובה לפער העצום מול חיל האוויר הישראלי, הם לא סופקו.

לכן, האיראנים משנים כיוון. הפנים מופנות לסין, שם מקווים לרכוש את מטוסי הקרב J-10C, דגם שהחל להיכנס לשימוש ב-2002, אך עדיין נחשב לאחד המתקדמים בצבאות שאינם מערביים. למרות שאינו שייך לדור החמישי, הוא נתפס כמהלך משמעותי קדימה עבור צי המטוסים האיראני הישן, שחלקו עדיין מבוסס על דגמים אמריקאים משנות ה-70 שנרכשו בתקופת השאה.


עסקה של 3-3.5 מיליארד דולר; קחו נפט תביאו מטוסי קרב


השר האיראני אף נראה כשהוא יושב בתא הטייס של מטוס הקרב בבייג'ינג, וניכר כי ברפובליקה האסלאמית מתרשמים מאוד מהביצועים של המטוס. אחד הגורמים לכך הוא המבחן הקרבי שעבר המטוס במהלך עימות בין הודו לפקיסטן, במהלכו הצליחו מטוסי J-10C פקיסטניים להפיל מטוסי "ראפל" צרפתיים, מהמתקדמים שבין מטוסי הקרב המערביים. המטוס הפקיסטני עשה שימוש בטילים PL-15 לטווח בינוני וארוך, והצליח לפגוע במטרות ממדינה שכנה, מה שמעיד על שילוב מוצלח של מכם מתקדם, טווח גילוי ארוך, ודיוק מערכות.


המטוס הסיני, שמכונה גם "הדרקון העוצמתי", מספק לאיראן פתרון של זמינות מיידית במחיר אטרקטיבי, הנמוך בעשרות מיליוני דולרים ממטוסים רוסיים. הוא מתאפיין ביכולת תמרון גבוהה, מערכת מכ"ם מתקדמת, וטילים מדגם PL-15 המסוגלים לפגוע במטרות בטווח של מאות קילומטרים. למרות יתרונותיו, הדגם עדיין נחשב נחות בהשוואה למטוסים מערביים מתקדמים מהדור החמישי כמו ה-F-35.


האפשרות שרכש כזה יושלם מעוררת כמובן עניין גם אצלנו, ולא רק בגלל איום ישיר. שנים רבות נפוצו דיווחים במערב שלפיהם ה-J-10C הסיני מבוסס על הידע ההנדסי שנצבר בפרויקט "לביא" הישראלי, פרויקט שאפתני לפיתוח מטוס קרב כחול-לבן שהופסק ב-1987 בלחץ אמריקאי. למרות הכחשות חוזרות מבייג'ינג וירושלים, עיתונאים וגופי מודיעין טענו כי מהנדסים ישראלים שהשתתפו בפרויקט, המשיכו את פועלם בסין והעבירו ידע שאפשר את קפיצת הדרך של תעשיית התעופה המקומית.


ההשוואה בין המטוסים אינה מסתכמת בפרטים טכניים: גם מבנה גוף דומה, כנפונים קדמיים (קנארד), ויחס דחף-משקל כמעט זהה, מה שמחזק את התחושה שמדובר בהתגלמות מאוחרת של רעיון שפותח בישראל. דו"חות מערביים, כולל של ה-CIA ושל מגזינים ביטחונים טענו כבר בשנות ה-90 כי מדובר בגרסה של מטוס הלביא, תוך התאמה לצורכי השוק הסיני.

קיראו עוד ב"בארץ"

כישלון חיל האוויר האיראני במהלך המלחמה האחרונה מול ישראל וארה"ב רק החריף את הדחיפות לשדרוג הצי. עשרות מטוסים ישראליים ואמריקאיים פעלו בשמי איראן כמעט ללא התנגדות, וחשפו את חוסר היכולת של חיל האוויר האיראני להמריא מטוסים בזמן אמת. הצי הנוכחי כולל כ-150 מטוסי קרב, אך רובם מדגמים ישנים ולא כשירים, בהם F-14, F-4 ומיג-29, בני למעלה מ-40 שנה.


המחיר הנמוך יחסית של המטוס (כ-60 עד 90 מיליון דולר, לעומת מעל 100 מיליון לדגם סוחוי מקביל) מהווה יתרון משמעותי עבור כלכלה במצוקה כמו של איראן. אך יש לזכור כי המדינה עדיין מתמודדת עם השלכות הרסניות של מבצע "עם כלביא": כשליש מצי חיל האוויר נפגע, בסיסים רבים ניזוקו, ומערכות רבות יצאו מכלל פעולה. על פי ההערכות שצוינו, היה ותהיה עסקה מדובר בעשרות מטוסי קרב, בעלות של כמה מיליארדים. אם מדובר ב-50 מטוסי קרב, מדובר על כ-3-3.5 מיליארד דולר. התשלום יהיה בעקיפין דרך משלוחי נפט.   


חשוב לציין כי זו אינה הפעם הראשונה שאיראן מנסה לרכוש את המטוס הסיני. כבר ב-2015 התקיימו מגעים לרכש 150 יחידות, אך העסקה נתקעה בשל דרישת סין לתשלום במטבע חוץ, בעוד איראן הציעה תשלום בנפט וגז. גם אמברגו הנשק שהיה אז בתוקף העמיד מחסום משמעותי. כיום, נראה שהנסיבות הבינלאומיות השתנו, והפער שנוצר מול ישראל מחייב תגובה מיידית. עם זאת, אף אחד לא יודע באמת מה סין רוצה, ובעיקר מה היא רוצה לשדר לעולם ומה באמת חשוב לה. אין מניעה אמיתית של הסינים שלא לקבל נפט וגז עבור העסקה, בפועל איראן מספקת נפט וגז לסינים. הביטול הקודם של העסקה עשוי להיות מסיבות אחרות לגמרי. גם סין לא רוצה להיות מבודדת בעולם, גם היא יודעת שעסקה עם איראן תציב אותה במקום בעייתי מול העולם המערבי. יכול להיות שזה היה שיקול בביטול העסקה לפני עשור, יכול להיות שזה גם שיקול בעסקה הנוכחית, אם כי עסקה כזו צפויה להתרחש בשלבים - כמה עשרות של ממטוסים יגיעו לאיראן בטווח הקרוב. יש סיכוי טוב שעסקה עם סין תהיה רק באם ארה"ב תסמן לסין שהיא מסכימה וישראל תהיה מעורבת, לא יפתיע שעסקה כזו דווקא משרתת אותנו. 


סין מעמיקה אחיזה באיראן

סין רוצה זה למכור מערכות לאיראן, אבל כאלו שלא יחצו את הקו האדום מול המערב. במקביל היא רוצה את הנפט האיראני בזול. הסנקציות על איראן גרמו לכך שנפט איראני מגיע בדרכים "לא כשרות" לאיראן, במעקף של הסנקציות ובהנחה של 30%-50%. זו עסקה מאוד משתלמת לסינים ומבחינתם שיימשך כל עוד אפשרי.

סין בוחנת את האפשרות להעמיק את מעורבותה הצבאית באיראן, תוך הפיכתה בהדרגה לשותפה מרכזית בתחום הביטחון. אובדן האמון של איראן ביכולות הרוסיות, הרצון של סין לשפר את השפעתה באזור והצורך של טהרן בשיקום כלל מערכות הביטחון, כל אלה עשויים להביא לשיתוף פעולה ביטחוני הדוק יותר בין בייג'ינג לטהרן. אך שוב - סין לא תביא למצב שבו היא משנה את סדרי הכוחות במזרח התיכון. גם אספקה של מטוסים לאיראן תהיה בטענה שזו צריכה לשמור על גבולותיה ולהגן עליהם, כשהתנאי הלא מדובר יהיה ככל הנראה שהיתרון האווירי של ישראל יישמר. 

עבור סין, כאמור מדובר  בעסקה כלכלית שעשויה להוביל לגישה ישירה למשאבי האנרגיה של המזרח התיכון דרך מסדרון יבשתי מאיראן, דרך עיראק לפקיסטן. מסדרון כזה יפחית את התלות בנתיבי ים כמו מיצרי הורמוז ומלאקה, ויאפשר לסין לעקוף חסימות פוטנציאליות בעתות משבר. כן, הנפט האיראני משחק כאן תפקיד חשוב, אם תרצו העסקה כאן היא קחו נפט - תנו מטוסי קרב. 


במקביל, החיבור האיראני-סיני עשוי לפגוע ישירות באינטרסים ההודיים. הודו שהייתה בעבר שותפה משמעותית של איראן, התרחקה ממנה בשנים האחרונות והתחזקה דווקא בקשרים עם ישראל וארה"ב. מעורבות סינית באיראן עשויה לחבל ביוזמות תחבורה ואנרגיה שהודו מקדמת מול מרכז אסיה, ובראשן נמל צ'אבאהאר והנתיב הצפוני-דרומי.סין לא צפויה למהר להכריז על ברית ביטחונית גלויה עם טהרן. היא תעדיף להמשיך לפעול בצורה דיסקרטית, דרך מנגנונים קיימים כמו הסכם השותפות האסטרטגית מ-2021 וארגון שנגחאי, ולשמר את האפשרות לתמרן מול שותפות אחרות כמו ישראל, סעודיה ואיחוד האמירויות.


איראן נדרשת לא רק לרכש טכנולוגי, אלא לשיקום כולל של מערך ההפעלה, האחזקה, האימונים והשליטה המבצעית. גם אם העסקה תושלם, הדרך לחיל אוויר מבצעי מודרני עודנה ארוכה. בינתיים, ישראל ממשיכה להפעיל צי מטוסים מתקדם הכולל F-15, F-16 ו-F-35, עם מערכות לחימה אלקטרוניות מהמתקדמות בעולם, והפער צפוי להישאר עמוק.


משה כסיף הוא איש מודיעין לשעבר, מזרחן וחוקר

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    מה עדיף 60000 מטוסים סינים או אחד טוב (ל"ת)
    אנונימי 20/08/2025 22:14
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אנונימי 20/08/2025 00:10
    הגב לתגובה זו
    למרות שאמריקה לחצה ממשלת האחדות נמחליטה! זכור ששרת הבריאות שושנה אלמולזינו הוכרזה עי שמעון פרס להצביע נגד הלביא ומנגד דוד לוי הצטרף לחברי המערך..אגב אחרי הביטול. ברית נטו בדיוק התאים להם מטוס לביא שיחליף את המטוס האמריקאי הכושל ולפחות 300 מטוסים יכולנו למכור..כרגיל השמאל לא מציאותי!
  • אנונימי 17/09/2025 20:18
    הגב לתגובה זו
    שאפילו איימה על השרה ארבליאלמוזלינו לבל תצביע עם צד הליכוד בעד המשך הפרויקט.
  • 12.
    לרון 20/07/2025 08:24
    הגב לתגובה זו
    אתם באמת חושבים שקיבלת מטוס עלית וטסת כמו בטסלה 76 שנות ניסיון לא נוסעות ברגל.מעבר לכך הפיכה שגרמה למרידה שנוצלה
  • 11.
    דעה 06/07/2025 08:54
    הגב לתגובה זו
    להתקדם בענק לייצור מתקדם וזול. מוח ישראלי יצור הודי בקרת איכות ישראלית. מהצד השני רוסיה וישראל בקשרים שמאפשרים לשני המדינות לשמור על האינטרסים החיוניים. כשמנהיגי השמאל בישראל וארהב עולים היחסים מתעררים צפו לנזקים.
  • 10.
    בא 05/07/2025 14:34
    הגב לתגובה זו
    ממש כמו ברוסיה ובאירןהמפלצות האלה עוזרות אחת לשניה.
  • 9.
    סין לא מחשבנת 05/07/2025 13:40
    הגב לתגובה זו
    סין תמכור להם מטוסיםישראל והודו לא מדגדגים אותהואל תביך את עצמך בדיבורים על הלביאמטוס מהמאה שעברה !!!
  • 8.
    למה בכלל לא הופצץ נמל באנדר אבאס (ל"ת)
    מיכאל בורסה למתחילים 05/07/2025 10:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מיכאל בורסה למתחילים 05/07/2025 10:38
    הגב לתגובה זו
    הסנקציות על איראן גרמו לכך שנפט איראני מגיע בדרכים לא כשרות לאיראן
  • 6.
    אנונימי 04/07/2025 20:55
    הגב לתגובה זו
    תנובה.נמלים.טכנולוגיה.נשק.סודות.עם הכסף והבזבוז
  • 5.
    איך המסלול לסין עובר דעיראק לפקיסטאןאין לכם מפהעיראק היא מערבית לאיראן. פקיסטאן היא מזרחית לאיראן (ל"ת)
    אנונימי 04/07/2025 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    היום נתנו להם 40 מטוסים ! (ל"ת)
    כמה אתם מברברים 04/07/2025 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראלי 04/07/2025 16:47
    הגב לתגובה זו
    מתמרן את האיראנים לפי קצב הבזיליקה אין לט אינטרס לאיראן חזקה ואף לא גרעינית בגבול רוסיה וחבל הקווקז. נתניה ידע להיעזר גם בפוטין כנגד איראן והשפעתה בסוריה בנוסף לעזרת טראמפ מול איראן.
  • 2.
    אלון 04/07/2025 15:32
    הגב לתגובה זו
    בלי טייסים מיומנים לא שווים הרבה ובלי הגנה אווירית עוד פחות. ישראל תחכה למשלוח מסין תפציץ ביום אחד את כל משלחת המטוסים ותמחק לאיראן מיליארדים שיכלו ללכת על טילים ועל גרעין.
  • 1.
    הפתרון פשוט השמדת שדות נפט של אירן ולא יהיה לסין מה לקבל בתמורה לנשק (ל"ת)
    אנונימי 04/07/2025 14:40
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 04/07/2025 17:29
    הגב לתגובה זו
    לא חשבנו על זה. נתחיל בקרוב
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.