חיסכון
צילום: רוי שיינמן

הבנקים יחויבו ליידע על יתרות גבוהות בעו"ש: חוק חדש בדרך

הלחץ על הבנקים עובד; האם יש מקום לחייבם לתת ריבית גבוה יותר על העו"ש?
נושאים בכתבה עו"ש פיקדון

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק חדשה שמטרתה ליידע את לקוחות הבנקים על יתרות גבוהות בחשבונות העובר ושב (עו"ש) שלהם. מדובר בהצעה של חבר הכנסת ארז מלול (ש"ס), שעשויה לחולל שינוי משמעותי בניהול הכספים של הציבור הרחב. ההצעה מחייבת את הבנקים לעדכן לקוחות על יתרת זכות בעו"ש העולה על 15 אלף שקלים למשך רבעון אחד לפחות, ולהציע חלופות להשקעה בכספים. זו הצעה מבורכת ומאוד ייתכן שהפעם יש את היכולות להעביר את החוק הזה שמשמעותו פשוטה - יותר רווחה לציבור, פחות רווחים לבנקים.

הבנקים מגזימים ברווחים שלהם ואפילו נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הביע אכזבתו מכך, למרות שהוא זה שאחראי באופן ישיר על הבנקים וען רווחיהם. בהוראה מהירה הוא יכול להעביר רווחים של הבנקים לכיסים של הצרכנים דרך קביעת הנחיות לגבי הריבית בפיקדונות, התמסורת של השינויים בריביות על הפיקדונות ובעיקר הנחיות על עושק העו"ש. מבדיקה שעשינו נמצא כי הבנקים מרוויחים בשנה מעל 7 מיליארד שקל בזכות הבורות של הלקוחות וחוסר המודעות שלהם לכך שאפשר להרוויח יותר. 

יועצי ההשקעות שאמורים לעזור להם מתגלים במקרים רבים כנותני עצות אחיתופל. הם בעצם יועצים לטובת הבנק ולא יועצים לטובת הציבור. על רקע זה, נשמעים קולות אחרים - תומכים בהגבלות על הבנקים, תומכים במתן ריבית מינימלית. גם אנחנו, כאן, במקום הקטן שלנו, מציפים כל פעם מחדש את הריביות בפיקדונות, את הריביות בהלוואות ובעו"ש כדי שתוכלו להשוות בין הבנקים. ככל שתתמקחו יותר ותשוו בין הצעות כך תגדילו את הרווחים שלכם בפיקדונות ותצמצמו את ההוצאות שלכם בהלוואות. 

מה זה אומר בפועל?

לפי ההצעה מהיום, לקוח שבמשך שלושה חודשים שמר בחשבון עו"ש יתרה של מעל 15 אלף שקלים, יקבל הודעה מהבנק. מטרת ההודעה היא להעלות מודעות לאפשרויות השקעה כמו פיקדונות או קרנות כספיות, שיכולות להניב רווחים גבוהים יותר מהריבית האפסית שמציעים כיום הבנקים על יתרות עו"ש, שעומדת בממוצע על 0.05%. שימו לב על הכסף הזה הבנק מרוויח 9%-10% בגין הלוואה שהוא נותן לאחרים. הכסף בעו"A הוא מקור המימון שלו לעשיית כספים קלים על חשבון בעלי העו"ש.

אפשר לשאול - מדוע החוק החדש לא מבקש-מאפשר לתת ריבית מינימלית על העו"ש כתלות בריבית בנק ישראל. אם יש כסף בעו"ש שהבנקים ידעו לתת עליו ריבית אופן שוטף. הבנקים ערוכים לזה, יש לקוחות שמקבלים את זה, למה לא כולם? 

למה זה חשוב?

הנתונים מדהימים: יתרות העו"ש של הציבור בבנקים מגיעות לכ-230 מיליארד שקל. הכסף הזה כמעט ואינו מניב תשואה, ונשאר "רדום" במקום לעבוד לטובת הציבור. באמצעות החוק, מקווים המחוקקים להניע לקוחות להעביר כספים לאפיקים משתלמים יותר, ולהעלות את המודעות הפיננסית בקרב הציבור.

נציגת רשות ניירות ערך, שהשתתפה בדיון, ציינה: "לקוחות שמחזיקים כספים בעו"ש לרוב אינם מודעים לחלופות. יש חשיבות שההודעה מהבנק לא תהיה סתמית, אלא תניע לפעולה ותציע אפשרויות ברורות". היא אף המליצה לכלול בהודעות את האפשרות של השקעה בקרנות כספיות.

המחלוקות סביב החוק

אחת הנקודות המרכזיות שעלו לדיון היא האם ההודעה צריכה לכלול גם הצעות להשקעה. רשות התחרות ורשות ניירות ערך תמכו ברעיון, אך עלתה גם דאגה מהשפעת ההמלצות על הלקוחות ומהכוח שהן עשויות לתת לבנקים. נשאלו שאלות כמו: אילו מוצרים יוצעו? האם יכללו רק פיקדונות בנקאיים או גם אפשרויות כמו קרנות נאמנות ומק"מ?

לבסוף, הוחלט להותיר את ההחלטה בנושא בידי בנק ישראל, שיקבע את הנוסח המדויק של ההודעות ואת סוגי החלופות שיוצעו.

מתי זה ייכנס לתוקף?

החוק צפוי להיכנס לתוקף בתוך ארבעה חודשים מרגע אישורו הסופי. במקביל, המפקח על הבנקים יקבל סמכות להטיל קנסות של עד 50 אלף שקלים על בנקים שלא ימלאו את חובתם לשלוח הודעות ללקוחותיהם.

המשמעות הרחבה

אוהד מרדכי, רכז פיננסים באגף התקציבים, הדגיש את החשיבות של הנעת הציבור לשימוש נבון בכספים: "הריביות על יתרות עו"ש מטרידות אותנו, ואנו מחפשים דרכים נוספות לעודד את הציבור להעביר את הכספים לאפיקים נושאי ריבית".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    הצעה מטופשת (ל"ת)
    99 03/12/2024 19:03
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לרון 03/12/2024 19:01
    הגב לתגובה זו
    ל 15% ואז יעברו יותר כספים מפקדונות סרק לעידוד צמיחת המשק דרך הבורסה ה "נורמלית"
  • 8.
    קלאוס 03/12/2024 18:41
    הגב לתגובה זו
    גטאות דיגיטליים מנרמלים את המספרים האלה , ונותנים לבנקים לעקוב אחריכם , תעצרו את המהפכה המטורפת הזו
  • 7.
    פשוט רוצה לעקוב אחרי האזרחים ואולי ם להלאים את הכסף (ל"ת)
    שר אוצר 03/12/2024 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חסר תועלת 03/12/2024 18:05
    הגב לתגובה זו
    קודם לכל שינוי תאלצו הבנקים לתת שירות מהיר כדי לקבל מענה במוקד לקוח ממתין מעל ל 25 דקות . לא אחת התייאשתי וניתקתי הטלפון.ריבית של פרומילים לא יתנו מענה למרווחי הריביות .אפשר ומיד לדרוש ביטול עמלות פיקטיביות כמו דמי ניהול וריבית עו"ש סבירה
  • לרון 03/12/2024 19:04
    הגב לתגובה זו
    אין צורך ב"מוקד" אני לא השתמשתי ב"דבר" הזה לפחות 10 שנים,בשביל מה? ואני לא צעיר
  • 5.
    לתת ריבית פריים , כמינימום על יתרה בעו"ש מעל 15K ומעלה (ל"ת)
    [email protected] 03/12/2024 16:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמח לשמוע (ל"ת)
    דביר 03/12/2024 16:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מענין באיזה בנק הממונה על הבנקים הולך לעבוד. פשוט בושה (ל"ת)
    אילן 03/12/2024 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אביטל 03/12/2024 16:22
    הגב לתגובה זו
    מיותר אם אתם רוצים, צאו בקמפיין הסברה ממשלתי לציבור הרחב. אבל עזבו אותנו מחוקים מטופשים.
  • 1.
    בנקים נותנים רק עד 10000 ואולי 1%. גנבים. (ל"ת)
    דן 03/12/2024 15:39
    הגב לתגובה זו
  • רפאל 03/12/2024 17:59
    הגב לתגובה זו
    הבנקים לא שובעים צריך לבדוק טוב טוב את העמלות שהם גובים..קחו לדוגמה עמלת דמי משמרת למניות זה ממש גובל "בפוטקשן" כמובן חוקי....די מספיק....
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מטוס אמריקן איירליינס
צילום: יח"צ, באדיבות החברה

אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?

מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים 

רן קידר |
נושאים בכתבה אמריקן איירליינס

אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.

ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים. 


החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה


לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה

לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב


מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.