ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק חדשה שמטרתה ליידע את לקוחות הבנקים על יתרות גבוהות בחשבונות העובר ושב (עו"ש) שלהם. מדובר בהצעה של חבר הכנסת ארז מלול (ש"ס), שעשויה לחולל שינוי משמעותי בניהול הכספים של הציבור הרחב. ההצעה מחייבת את הבנקים לעדכן לקוחות על יתרת זכות בעו"ש העולה על 15 אלף שקלים למשך רבעון אחד לפחות, ולהציע חלופות להשקעה בכספים. זו הצעה מבורכת ומאוד ייתכן שהפעם יש את היכולות להעביר את החוק הזה שמשמעותו פשוטה - יותר רווחה לציבור, פחות רווחים לבנקים.

הבנקים מגזימים ברווחים שלהם ואפילו נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הביע אכזבתו מכך, למרות שהוא זה שאחראי באופן ישיר על הבנקים וען רווחיהם. בהוראה מהירה הוא יכול להעביר רווחים של הבנקים לכיסים של הצרכנים דרך קביעת הנחיות לגבי הריבית בפיקדונות, התמסורת של השינויים בריביות על הפיקדונות ובעיקר הנחיות על עושק העו"ש. מבדיקה שעשינו נמצא כי הבנקים מרוויחים בשנה מעל 7 מיליארד שקל בזכות הבורות של הלקוחות וחוסר המודעות שלהם לכך שאפשר להרוויח יותר. 

יועצי ההשקעות שאמורים לעזור להם מתגלים במקרים רבים כנותני עצות אחיתופל. הם בעצם יועצים לטובת הבנק ולא יועצים לטובת הציבור. על רקע זה, נשמעים קולות אחרים - תומכים בהגבלות על הבנקים, תומכים במתן ריבית מינימלית. גם אנחנו, כאן, במקום הקטן שלנו, מציפים כל פעם מחדש את הריביות בפיקדונות, את הריביות בהלוואות ובעו"ש כדי שתוכלו להשוות בין הבנקים. ככל שתתמקחו יותר ותשוו בין הצעות כך תגדילו את הרווחים שלכם בפיקדונות ותצמצמו את ההוצאות שלכם בהלוואות. 

מה זה אומר בפועל?

לפי ההצעה מהיום, לקוח שבמשך שלושה חודשים שמר בחשבון עו"ש יתרה של מעל 15 אלף שקלים, יקבל הודעה מהבנק. מטרת ההודעה היא להעלות מודעות לאפשרויות השקעה כמו פיקדונות או קרנות כספיות, שיכולות להניב רווחים גבוהים יותר מהריבית האפסית שמציעים כיום הבנקים על יתרות עו"ש, שעומדת בממוצע על 0.05%. שימו לב על הכסף הזה הבנק מרוויח 9%-10% בגין הלוואה שהוא נותן לאחרים. הכסף בעו"A הוא מקור המימון שלו לעשיית כספים קלים על חשבון בעלי העו"ש.

אפשר לשאול - מדוע החוק החדש לא מבקש-מאפשר לתת ריבית מינימלית על העו"ש כתלות בריבית בנק ישראל. אם יש כסף בעו"ש שהבנקים ידעו לתת עליו ריבית אופן שוטף. הבנקים ערוכים לזה, יש לקוחות שמקבלים את זה, למה לא כולם? 

למה זה חשוב?

הנתונים מדהימים: יתרות העו"ש של הציבור בבנקים מגיעות לכ-230 מיליארד שקל. הכסף הזה כמעט ואינו מניב תשואה, ונשאר "רדום" במקום לעבוד לטובת הציבור. באמצעות החוק, מקווים המחוקקים להניע לקוחות להעביר כספים לאפיקים משתלמים יותר, ולהעלות את המודעות הפיננסית בקרב הציבור.

• הצ'ק ליסט השנתי לבדיקת עמלות מול הבנק - עו"ש, ני"ע, כרטיסי אשראי ומט"ח
• המתנות שנותן פרופ' אמיר ירון לבנקים - על חשבוננו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נציגת רשות ניירות ערך, שהשתתפה בדיון, ציינה: "לקוחות שמחזיקים כספים בעו"ש לרוב אינם מודעים לחלופות. יש חשיבות שההודעה מהבנק לא תהיה סתמית, אלא תניע לפעולה ותציע אפשרויות ברורות". היא אף המליצה לכלול בהודעות את האפשרות של השקעה בקרנות כספיות.

המחלוקות סביב החוק

אחת הנקודות המרכזיות שעלו לדיון היא האם ההודעה צריכה לכלול גם הצעות להשקעה. רשות התחרות ורשות ניירות ערך תמכו ברעיון, אך עלתה גם דאגה מהשפעת ההמלצות על הלקוחות ומהכוח שהן עשויות לתת לבנקים. נשאלו שאלות כמו: אילו מוצרים יוצעו? האם יכללו רק פיקדונות בנקאיים או גם אפשרויות כמו קרנות נאמנות ומק"מ?

לבסוף, הוחלט להותיר את ההחלטה בנושא בידי בנק ישראל, שיקבע את הנוסח המדויק של ההודעות ואת סוגי החלופות שיוצעו.

מתי זה ייכנס לתוקף?

החוק צפוי להיכנס לתוקף בתוך ארבעה חודשים מרגע אישורו הסופי. במקביל, המפקח על הבנקים יקבל סמכות להטיל קנסות של עד 50 אלף שקלים על בנקים שלא ימלאו את חובתם לשלוח הודעות ללקוחותיהם.

המשמעות הרחבה

אוהד מרדכי, רכז פיננסים באגף התקציבים, הדגיש את החשיבות של הנעת הציבור לשימוש נבון בכספים: "הריביות על יתרות עו"ש מטרידות אותנו, ואנו מחפשים דרכים נוספות לעודד את הציבור להעביר את הכספים לאפיקים נושאי ריבית".

• גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
• השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...