הבנקים יחויבו ליידע על יתרות גבוהות בעו"ש: חוק חדש בדרך
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק חדשה שמטרתה ליידע את לקוחות הבנקים על יתרות גבוהות בחשבונות העובר ושב (עו"ש) שלהם. מדובר בהצעה של חבר הכנסת ארז מלול (ש"ס), שעשויה לחולל שינוי משמעותי בניהול הכספים של הציבור הרחב. ההצעה מחייבת את הבנקים לעדכן לקוחות על יתרת זכות בעו"ש העולה על 15 אלף שקלים למשך רבעון אחד לפחות, ולהציע חלופות להשקעה בכספים. זו הצעה מבורכת ומאוד ייתכן שהפעם יש את היכולות להעביר את החוק הזה שמשמעותו פשוטה - יותר רווחה לציבור, פחות רווחים לבנקים.
הבנקים מגזימים ברווחים שלהם ואפילו נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הביע אכזבתו מכך, למרות שהוא זה שאחראי באופן ישיר על הבנקים וען רווחיהם. בהוראה מהירה הוא יכול להעביר רווחים של הבנקים לכיסים של הצרכנים דרך קביעת הנחיות לגבי הריבית בפיקדונות, התמסורת של השינויים בריביות על הפיקדונות ובעיקר הנחיות על עושק העו"ש. מבדיקה שעשינו נמצא כי הבנקים מרוויחים בשנה מעל 7 מיליארד שקל בזכות הבורות של הלקוחות וחוסר המודעות שלהם לכך שאפשר להרוויח יותר.
יועצי ההשקעות שאמורים לעזור להם מתגלים במקרים רבים כנותני עצות אחיתופל. הם בעצם יועצים לטובת הבנק ולא יועצים לטובת הציבור. על רקע זה, נשמעים קולות אחרים - תומכים בהגבלות על הבנקים, תומכים במתן ריבית מינימלית. גם אנחנו, כאן, במקום הקטן שלנו, מציפים כל פעם מחדש את הריביות בפיקדונות, את הריביות בהלוואות ובעו"ש כדי שתוכלו להשוות בין הבנקים. ככל שתתמקחו יותר ותשוו בין הצעות כך תגדילו את הרווחים שלכם בפיקדונות ותצמצמו את ההוצאות שלכם בהלוואות.
מה זה אומר בפועל?
לפי ההצעה מהיום, לקוח שבמשך שלושה חודשים שמר בחשבון עו"ש יתרה של מעל 15 אלף שקלים, יקבל הודעה מהבנק. מטרת ההודעה היא להעלות מודעות לאפשרויות השקעה כמו פיקדונות או קרנות כספיות, שיכולות להניב רווחים גבוהים יותר מהריבית האפסית שמציעים כיום הבנקים על יתרות עו"ש, שעומדת בממוצע על 0.05%. שימו לב על הכסף הזה הבנק מרוויח 9%-10% בגין הלוואה שהוא נותן לאחרים. הכסף בעו"A הוא מקור המימון שלו לעשיית כספים קלים על חשבון בעלי העו"ש.
אפשר לשאול - מדוע החוק החדש לא מבקש-מאפשר לתת ריבית מינימלית על העו"ש כתלות בריבית בנק ישראל. אם יש כסף בעו"ש שהבנקים ידעו לתת עליו ריבית אופן שוטף. הבנקים ערוכים לזה, יש לקוחות שמקבלים את זה, למה לא כולם?
למה זה חשוב?
הנתונים מדהימים: יתרות העו"ש של הציבור בבנקים מגיעות לכ-230 מיליארד שקל. הכסף הזה כמעט ואינו מניב תשואה, ונשאר "רדום" במקום לעבוד לטובת הציבור. באמצעות החוק, מקווים המחוקקים להניע לקוחות להעביר כספים לאפיקים משתלמים יותר, ולהעלות את המודעות הפיננסית בקרב הציבור.- המתנות שנותן פרופ' אמיר ירון לבנקים - על חשבוננו
- פתרון לעושק העו"ש? הבנקים יעדכנו אתכם על יתרת זכות של 15 אלף שקל ומעלה ויציעו חלופות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגת רשות ניירות ערך, שהשתתפה בדיון, ציינה: "לקוחות שמחזיקים כספים בעו"ש לרוב אינם מודעים לחלופות. יש חשיבות שההודעה מהבנק לא תהיה סתמית, אלא תניע לפעולה ותציע אפשרויות ברורות". היא אף המליצה לכלול בהודעות את האפשרות של השקעה בקרנות כספיות.
המחלוקות סביב החוק
אחת הנקודות המרכזיות שעלו לדיון היא האם ההודעה צריכה לכלול גם הצעות להשקעה. רשות התחרות ורשות ניירות ערך תמכו ברעיון, אך עלתה גם דאגה מהשפעת ההמלצות על הלקוחות ומהכוח שהן עשויות לתת לבנקים. נשאלו שאלות כמו: אילו מוצרים יוצעו? האם יכללו רק פיקדונות בנקאיים או גם אפשרויות כמו קרנות נאמנות ומק"מ?
לבסוף, הוחלט להותיר את ההחלטה בנושא בידי בנק ישראל, שיקבע את הנוסח המדויק של ההודעות ואת סוגי החלופות שיוצעו.
מתי זה ייכנס לתוקף?
החוק צפוי להיכנס לתוקף בתוך ארבעה חודשים מרגע אישורו הסופי. במקביל, המפקח על הבנקים יקבל סמכות להטיל קנסות של עד 50 אלף שקלים על בנקים שלא ימלאו את חובתם לשלוח הודעות ללקוחותיהם.
המשמעות הרחבה
אוהד מרדכי, רכז פיננסים באגף התקציבים, הדגיש את החשיבות של הנעת הציבור לשימוש נבון בכספים: "הריביות על יתרות עו"ש מטרידות אותנו, ואנו מחפשים דרכים נוספות לעודד את הציבור להעביר את הכספים לאפיקים נושאי ריבית".
- ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
- משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- 10.הצעה מטופשת (ל"ת)99 03/12/2024 19:03הגב לתגובה זו
- 9.לרון 03/12/2024 19:01הגב לתגובה זול 15% ואז יעברו יותר כספים מפקדונות סרק לעידוד צמיחת המשק דרך הבורסה ה "נורמלית"
- 8.קלאוס 03/12/2024 18:41הגב לתגובה זוגטאות דיגיטליים מנרמלים את המספרים האלה , ונותנים לבנקים לעקוב אחריכם , תעצרו את המהפכה המטורפת הזו
- 7.פשוט רוצה לעקוב אחרי האזרחים ואולי ם להלאים את הכסף (ל"ת)שר אוצר 03/12/2024 18:06הגב לתגובה זו
- 6.חסר תועלת 03/12/2024 18:05הגב לתגובה זוקודם לכל שינוי תאלצו הבנקים לתת שירות מהיר כדי לקבל מענה במוקד לקוח ממתין מעל ל 25 דקות . לא אחת התייאשתי וניתקתי הטלפון.ריבית של פרומילים לא יתנו מענה למרווחי הריביות .אפשר ומיד לדרוש ביטול עמלות פיקטיביות כמו דמי ניהול וריבית עו"ש סבירה
- לרון 03/12/2024 19:04הגב לתגובה זואין צורך ב"מוקד" אני לא השתמשתי ב"דבר" הזה לפחות 10 שנים,בשביל מה? ואני לא צעיר
- 5.לתת ריבית פריים , כמינימום על יתרה בעו"ש מעל 15K ומעלה (ל"ת)[email protected] 03/12/2024 16:57הגב לתגובה זו
- 4.שמח לשמוע (ל"ת)דביר 03/12/2024 16:49הגב לתגובה זו
- 3.מענין באיזה בנק הממונה על הבנקים הולך לעבוד. פשוט בושה (ל"ת)אילן 03/12/2024 16:27הגב לתגובה זו
- 2.אביטל 03/12/2024 16:22הגב לתגובה זומיותר אם אתם רוצים, צאו בקמפיין הסברה ממשלתי לציבור הרחב. אבל עזבו אותנו מחוקים מטופשים.
- 1.בנקים נותנים רק עד 10000 ואולי 1%. גנבים. (ל"ת)דן 03/12/2024 15:39הגב לתגובה זו
- רפאל 03/12/2024 17:59הגב לתגובה זוהבנקים לא שובעים צריך לבדוק טוב טוב את העמלות שהם גובים..קחו לדוגמה עמלת דמי משמרת למניות זה ממש גובל "בפוטקשן" כמובן חוקי....די מספיק....
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
