הבנקים יחויבו ליידע על יתרות גבוהות בעו"ש: חוק חדש בדרך
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק חדשה שמטרתה ליידע את לקוחות הבנקים על יתרות גבוהות בחשבונות העובר ושב (עו"ש) שלהם. מדובר בהצעה של חבר הכנסת ארז מלול (ש"ס), שעשויה לחולל שינוי משמעותי בניהול הכספים של הציבור הרחב. ההצעה מחייבת את הבנקים לעדכן לקוחות על יתרת זכות בעו"ש העולה על 15 אלף שקלים למשך רבעון אחד לפחות, ולהציע חלופות להשקעה בכספים. זו הצעה מבורכת ומאוד ייתכן שהפעם יש את היכולות להעביר את החוק הזה שמשמעותו פשוטה - יותר רווחה לציבור, פחות רווחים לבנקים.
הבנקים מגזימים ברווחים שלהם ואפילו נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הביע אכזבתו מכך, למרות שהוא זה שאחראי באופן ישיר על הבנקים וען רווחיהם. בהוראה מהירה הוא יכול להעביר רווחים של הבנקים לכיסים של הצרכנים דרך קביעת הנחיות לגבי הריבית בפיקדונות, התמסורת של השינויים בריביות על הפיקדונות ובעיקר הנחיות על עושק העו"ש. מבדיקה שעשינו נמצא כי הבנקים מרוויחים בשנה מעל 7 מיליארד שקל בזכות הבורות של הלקוחות וחוסר המודעות שלהם לכך שאפשר להרוויח יותר.
יועצי ההשקעות שאמורים לעזור להם מתגלים במקרים רבים כנותני עצות אחיתופל. הם בעצם יועצים לטובת הבנק ולא יועצים לטובת הציבור. על רקע זה, נשמעים קולות אחרים - תומכים בהגבלות על הבנקים, תומכים במתן ריבית מינימלית. גם אנחנו, כאן, במקום הקטן שלנו, מציפים כל פעם מחדש את הריביות בפיקדונות, את הריביות בהלוואות ובעו"ש כדי שתוכלו להשוות בין הבנקים. ככל שתתמקחו יותר ותשוו בין הצעות כך תגדילו את הרווחים שלכם בפיקדונות ותצמצמו את ההוצאות שלכם בהלוואות.
מה זה אומר בפועל?
לפי ההצעה מהיום, לקוח שבמשך שלושה חודשים שמר בחשבון עו"ש יתרה של מעל 15 אלף שקלים, יקבל הודעה מהבנק. מטרת ההודעה היא להעלות מודעות לאפשרויות השקעה כמו פיקדונות או קרנות כספיות, שיכולות להניב רווחים גבוהים יותר מהריבית האפסית שמציעים כיום הבנקים על יתרות עו"ש, שעומדת בממוצע על 0.05%. שימו לב על הכסף הזה הבנק מרוויח 9%-10% בגין הלוואה שהוא נותן לאחרים. הכסף בעו"A הוא מקור המימון שלו לעשיית כספים קלים על חשבון בעלי העו"ש.
אפשר לשאול - מדוע החוק החדש לא מבקש-מאפשר לתת ריבית מינימלית על העו"ש כתלות בריבית בנק ישראל. אם יש כסף בעו"ש שהבנקים ידעו לתת עליו ריבית אופן שוטף. הבנקים ערוכים לזה, יש לקוחות שמקבלים את זה, למה לא כולם?
למה זה חשוב?
הנתונים מדהימים: יתרות העו"ש של הציבור בבנקים מגיעות לכ-230 מיליארד שקל. הכסף הזה כמעט ואינו מניב תשואה, ונשאר "רדום" במקום לעבוד לטובת הציבור. באמצעות החוק, מקווים המחוקקים להניע לקוחות להעביר כספים לאפיקים משתלמים יותר, ולהעלות את המודעות הפיננסית בקרב הציבור.- המתנות שנותן פרופ' אמיר ירון לבנקים - על חשבוננו
- פתרון לעושק העו"ש? הבנקים יעדכנו אתכם על יתרת זכות של 15 אלף שקל ומעלה ויציעו חלופות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגת רשות ניירות ערך, שהשתתפה בדיון, ציינה: "לקוחות שמחזיקים כספים בעו"ש לרוב אינם מודעים לחלופות. יש חשיבות שההודעה מהבנק לא תהיה סתמית, אלא תניע לפעולה ותציע אפשרויות ברורות". היא אף המליצה לכלול בהודעות את האפשרות של השקעה בקרנות כספיות.
המחלוקות סביב החוק
אחת הנקודות המרכזיות שעלו לדיון היא האם ההודעה צריכה לכלול גם הצעות להשקעה. רשות התחרות ורשות ניירות ערך תמכו ברעיון, אך עלתה גם דאגה מהשפעת ההמלצות על הלקוחות ומהכוח שהן עשויות לתת לבנקים. נשאלו שאלות כמו: אילו מוצרים יוצעו? האם יכללו רק פיקדונות בנקאיים או גם אפשרויות כמו קרנות נאמנות ומק"מ?
לבסוף, הוחלט להותיר את ההחלטה בנושא בידי בנק ישראל, שיקבע את הנוסח המדויק של ההודעות ואת סוגי החלופות שיוצעו.
מתי זה ייכנס לתוקף?
החוק צפוי להיכנס לתוקף בתוך ארבעה חודשים מרגע אישורו הסופי. במקביל, המפקח על הבנקים יקבל סמכות להטיל קנסות של עד 50 אלף שקלים על בנקים שלא ימלאו את חובתם לשלוח הודעות ללקוחותיהם.
המשמעות הרחבה
אוהד מרדכי, רכז פיננסים באגף התקציבים, הדגיש את החשיבות של הנעת הציבור לשימוש נבון בכספים: "הריביות על יתרות עו"ש מטרידות אותנו, ואנו מחפשים דרכים נוספות לעודד את הציבור להעביר את הכספים לאפיקים נושאי ריבית".
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
- 10.הצעה מטופשת (ל"ת)99 03/12/2024 19:03הגב לתגובה זו
- 9.לרון 03/12/2024 19:01הגב לתגובה זול 15% ואז יעברו יותר כספים מפקדונות סרק לעידוד צמיחת המשק דרך הבורסה ה "נורמלית"
- 8.קלאוס 03/12/2024 18:41הגב לתגובה זוגטאות דיגיטליים מנרמלים את המספרים האלה , ונותנים לבנקים לעקוב אחריכם , תעצרו את המהפכה המטורפת הזו
- 7.פשוט רוצה לעקוב אחרי האזרחים ואולי ם להלאים את הכסף (ל"ת)שר אוצר 03/12/2024 18:06הגב לתגובה זו
- 6.חסר תועלת 03/12/2024 18:05הגב לתגובה זוקודם לכל שינוי תאלצו הבנקים לתת שירות מהיר כדי לקבל מענה במוקד לקוח ממתין מעל ל 25 דקות . לא אחת התייאשתי וניתקתי הטלפון.ריבית של פרומילים לא יתנו מענה למרווחי הריביות .אפשר ומיד לדרוש ביטול עמלות פיקטיביות כמו דמי ניהול וריבית עו"ש סבירה
- לרון 03/12/2024 19:04הגב לתגובה זואין צורך ב"מוקד" אני לא השתמשתי ב"דבר" הזה לפחות 10 שנים,בשביל מה? ואני לא צעיר
- 5.לתת ריבית פריים , כמינימום על יתרה בעו"ש מעל 15K ומעלה (ל"ת)[email protected] 03/12/2024 16:57הגב לתגובה זו
- 4.שמח לשמוע (ל"ת)דביר 03/12/2024 16:49הגב לתגובה זו
- 3.מענין באיזה בנק הממונה על הבנקים הולך לעבוד. פשוט בושה (ל"ת)אילן 03/12/2024 16:27הגב לתגובה זו
- 2.אביטל 03/12/2024 16:22הגב לתגובה זומיותר אם אתם רוצים, צאו בקמפיין הסברה ממשלתי לציבור הרחב. אבל עזבו אותנו מחוקים מטופשים.
- 1.בנקים נותנים רק עד 10000 ואולי 1%. גנבים. (ל"ת)דן 03/12/2024 15:39הגב לתגובה זו
- רפאל 03/12/2024 17:59הגב לתגובה זוהבנקים לא שובעים צריך לבדוק טוב טוב את העמלות שהם גובים..קחו לדוגמה עמלת דמי משמרת למניות זה ממש גובל "בפוטקשן" כמובן חוקי....די מספיק....

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.