האם הריבית בעו"ש תעלה? כן, השאלה מתי, למי ולכמה?
בנק ישראל יכול ברגע לחייב את הבנקים להפסיק לעשוק אותנו בעו"ש ולתת לנו ריבית. הוראה אחת ונקבל יותר מאשר עכשיו שזה ריבית שנתית של 0.05%. הבנק יודע טוב מאוד לקחת ריבית כאשר אנחנו בחריגה, אבל כשאנחנו בפלוס, זה קשה לו, עד בלתי אפשרי. הבנקים בדרך הזו לוקחים לנו 7-8 מיליארד שקל וחוסכים להם הוצאות בסכום דומה. זה באזור 30%-25% מהרווח השנתי שלהם.
יתרות העו"ש של הציבור עולות על 240 מיליארד שקל, ועולה שאלה מאוד בסיסית - למה הגוף שאחראי על הבנקים: בנק ישראל והמפקח על הבנקים לא דורש מהבנקים לתת תשואה? אין לנו תשובה טובה. אולי הבנק המרכזי רוצה להתערב כמה שפחות, אולי זו הגישה של שוק חופשי (למרות שבבנקאות אין באמת שוק חופשי ותחרות חופשית) ואולי זה הקו שמוביל את הבנק המרכזי עשרות שנים - שירוויחו כמה שיותר כי זה משרת את היציבות שלהם וזה הדבר הכי חשוב לפיקוח על הבנקים. הם לא רוצים במשמרת שלהם בנק מתנדנד.
ואז השאלה היא למה באוצר לא עושים שום דבר? ממה הם מפחדים? הם אמורים בעיקר לפחד מהציבור שרואה אותם מבטיחים הבטחות ולא מקיימים אותן, אבל סמוטריץ' מנפנף במס יתר על הבנקים למרות שהוא לעג לרש - הוא פירורים לעומת עושק העו"ש. הבנקים ראו שלוקחים להם מס, העלו את הריבית על ההלוואות, לא נותנים (וזה לא חדש) ריבית טובה על הפיקדונות, ולא נותנים ריבית על העו"ש. מס יתר הוא העברת כספים מהאזרחים למדינה. צריכה להיות ריבית חובה מינימלית כתלות בריבית במשק, זה צדק אמיתי, זה רק תחילת הצדק, יש גם עושק במקומות מסוימים, אבל נתרכז בעו"ש.
על הרקע הזה, ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), שמבקש בהצעת חוק לחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרות עו"ש, הסכים לדחות את ההצבעה על החוק בחודש וחצי, בעקבות בקשה של משרד האוצר, שטוען שמתנהלות שיחות עם בנק ישראל למציאת פתרון. "החרב מונחת", אמר אזולאי במליאה, "ואני קורא לבנקים להתעורר".
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיכוי טוב שיהיה מתווה - הבנקים לא רוצים חוק שיחייב אותם, ועם האוצר אומר שבנק ישראל עובד על מתווה, זה כנראה נכון, הבעיה שבנק ישראל כאמור, לא היה רוצה לפגוע יותר מדי ברווחי הבנקים. קחו בחשבון שתהיה פשרה מסוימת. זה יהיה כנראה מה שהיה באופן זמני לפני כשנה וחצי-שנתיים ונשכח ולא הוחזר על רקע המלחמה - ריבית של עד 2% על העו"ש. האמת שזה צריך להיות הרבה יותר מזה, אבל גם 2% זה משהו. בפועל, זה כנראה יהיה סביב 1.5%. רק שיהיה כבר, כי יש משמעות לזמן, במיוחד כשהריבית בירידה, כשבינתיים בשנה האחרונה יש כאמור ריבית משוקללת של 0.05% על היתרות בעו"ש.
בכל מקרה, אם הבנקים לא יסכימו על מתווה, תהיה התקדמות לחקיקה. הסיכוי שלה נראה נמוך. הצעת החוק מבקשת להטיל חובה על הבנקים לשלם ריבית מינימלית על העו"ש, כאשר הנגיד יקבע את שיעורה באישור שר האוצר.
עמדת בנק ישראל וההתנגדות של הבנקים
בנק ישראל מתנגד בתוקף להתערבות בתמחור הריביות, הוא רוצה לעשות זאת בדרכי שלום. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, התריע בעבר בפני השלכות של חקיקה כזו, כולל השפעות אפשריות על דירוג האשראי של המדינה. הוא הגדיר את הצעת החוק כחציית קו אדום, שעלולה לדכא תחרות ולפגוע בפעילותם של מנגנוני השוק.- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
למרות ההתנגדות, בנק ישראל כינס בחדר סגור את מנהלי הבנקים ואמר להם אז - "נו,נו,נו, בואו תעלו במשהו, כדי שלא תהיה חקיקה נגדנו". זה הוביל להפחתת ריבית האוברדראפט ותשלום ריבית על יתרות עו"ש, למשך תקופה קצרה. המלחמה השכיחה את הנושא וזה ירד מסדר היום הציבורי, למרות שהבנקים כבר מזמן לא מספקים ריבית על העו"ש.
הבנקים יזרקו פירורים כדי להוריד את הפוליטיקאים מהגב שלהם. השאלה מתי היא קריטית, זה צריך להיות כמה שיותר מהר. גם ככה עוד כמה חודשים הריבית כבר תרד. השאלה גם למי זה יינתן? האם עד סכום מסוים או בכל סכום? הבנקים מנסים לברוח ממתן ריבית על העו"ש לכולם, זה גם מה שהיה בפעם הקודמת. אין לזה באמת סיבה, חוץ מאשר להגדיל את הרווחים שלהם.
והשאלה החשובה מכל, היא כמה? מה תהיה הריבית על העו"ש. נראה שזה יהיה בסדר גודל של הפעם הקודמת בין 1% ל-2%, כשבפועל מדובר עדיין על ריביות נמוכות מאוד.
ריבית על העו"ש - שאלות ותשובות
מה הבעיה המרכזית עם הריביות על העו"ש כיום?הבנקים משלמים ריבית זעומה של 0.05% על יתרות העו"ש, בעוד שהם מקבלים ריבית של 4.5% על הפקדת הכספים בבנק ישראל.
מה עשוי להשתנות אם החוק ייכנס לתוקף?
הבנקים יחויבו לשלם ריבית מינימלית על יתרות העו"ש, מה שעשוי להקטין את רווחיהם אך לשפר את התמורה ללקוחות.
מדוע בנק ישראל מתנגד לחוק?
הנגיד טוען כי התערבות בתמחור הריביות פוגעת במנגנוני השוק, מפחיתה תחרות, ועלולה לפגוע בדירוג האשראי של המדינה.
כיצד משפיע מצב זה על הציבור?
משקי בית מחזיקים סכומים גבוהים בעו"ש, שאינם נושאים תשואה כמעט כלל. החוק נועד לאפשר לציבור ליהנות מתשואה גבוהה יותר על כספיהם.
מה הסיכוי שהחוק יעבור?
- 13.אזרח 22/12/2024 09:56הגב לתגובה זותלמדו את האזרחים אפשרויות השקעה אחרות חוץ מהבנקים הגזלנים
- 12.יוסי ק 16/12/2024 09:18הגב לתגובה זוק''ם פיתרון נהדר לבעית המזומנים ללא ריבית וקוראים לו קרן כספית. בגלל הבורות לא יודעים עליו בגלל הטפשות גם אם יודעים לא מבינים . ובגלל העצלנות גם אם יודעים ומבינים לא מוכנים לעשות את המאמץ ולהרים טלפון לבנק.
- א-ב 16/12/2024 11:20הגב לתגובה זואפשר באתר הבנק. אבל אמרת נכון ציבור בור טיפש ועצל שאימץ את מנטליות המקופח יודע רק להתלונן ולהידפק והוא עושה זאת בחדווה רבה. אחרת על מה ילין ויזעק ? אין להתערב בשוק ויש להגן על כל אדיוט ולאפשר לו לחיות כדפוק מתלונן.
- 11.בושה וחרפה 15/12/2024 17:29הגב לתגובה זובמקום להוריד את ריבית הנשך על משיכות היתר שמשלמים חסרי היכולת, מתמקדים בתשלום ריבית לאנשים שיש להם עודפים בחשבון. ריבית על משיכות היתר מתקשרת ישירות ליוקר המחיה. ריבית על יתרות זכות מתקשרת לבעלי ההון. ככה בדיוק דואגת הכנסת לציבור. וככה בדיוק דואג ח"כ אזולאי מ"המפלגה החברתית" למצביעיו ולציבור הנאנק תחת יוקר המחייה. החוק אפילו לא מזכיר ברמז את הריבית שמשלמים על המינוס.
- אש 15/12/2024 20:57הגב לתגובה זו1. מדובר פה במדיניות מוניטרית (כמות הכסף הנזיל בשוק) וזה נמצא תחת אחריות הנגיד, ולא הממשלה. 2. צודק המגיב הקודם, משיכות היתר הן הלוואות שאנשים (שאינם מבינים מספיק בפיננסים) לוקחים. אם ההלוואות יהיו זולות, האינפלציה תעלה (מה שקרה בפועל בכל העולם בשנים האחרונות) ולכן הריבית הועלתה. זה נחמד להיות "אציל ונאור", אבל לפעמים זה עושה הרבה יותר נזק.
- לא בושה ולא חרפה 15/12/2024 18:53הגב לתגובה זואם בעלי העודפים בחשבון לא היו מקבלים על זה ריבית נאה, לא היתה להם סיבה להשאיר את הכסף "לנוח". הם היו מבזבזים יותר במקום לחסוך יותר. יודע כל כלכלן שעבר קורס "מבוא לכלכלה" שאם אנשים לא חוסכים ומוציאים יותר, אזי האינפלציה גדלה. כלומר, המחירים עולים ויוקר המחיה עולה. זה בטח נשמע לך חסר קשר, אבל תאמין, זה בדיוק עובד כך. רק פישטתי את זה לצורך ההסבר. זו גם אחת הסיבות שכשהאינפלציה גבוהה, הנגיד מעלה את הריבית במשק (ריבית גבוהה מוציאה כסף מהשוק וגורמת לאנשים לבזבז פחות והתוצאה בטווח הארוך היא ירידת מחירים). קרא קצת בנושא ותתחיל להסתכל אחרת על הכוחות בחברה קפיטליסטית. לא הכל רע מיסודו. הריבית הגבוהה מונעת עליות מחירים ותורמת להפחתת אינפלציה
- 10.אשק 15/12/2024 16:38הגב לתגובה זובנק ישראל יכול להתנות הקצאות/הטבות/אשראי ועוד לכל בנק עפ"י דירוג הטבות לציבור, כלומר נוסחא פשוטה שבה ההטבות לציבור הן שיקבעו את גובה האשראי, ההקצאות או ההגבלות של כל בנק. נראה את בנק ישראל מוביל תחרות במתן הטבות ושירות לציבור.
- 9.א 15/12/2024 16:31הגב לתגובה זולפני שנים רבות התעסקה הכנסת בנושא הזה בדיוק,אני זוכר איזה חמישה ראיונות של חבר הכנסת אקוניס בנושא,בסופו של יום הגיעו להבנות עם הבנקים.לכשירדו הריביות לאפס הפכו כל ההסכמים לאות מתה.כששבו לעלות הריביות הופיעו אותן בעיות בדיוק...
- 8.לעגן בחוק. עד 5000-פטור מעמלה ואחזקה.בין 5000-10000עמלת (ל"ת)יוסף 15/12/2024 16:09הגב לתגובה זו
- 7.א-ב 15/12/2024 15:49הגב לתגובה זולמה שהציבור לא יקנה קרנות כספיות או מקמי"ם מהמדינה? הרי הבנק יסתדר סופו של דבר אם בדרך של ייקור החיובים על העמלות או על ההלוואות. למה שלא ירגילו את הציבור וידריכו את האזרחים לנהוג בתבונה בנכסים הכספיים שלהם? חקיקה היא דבר פסול כל זמן שיש חלופות מתאימות. הטיעון שהציבור בור ואינו מסוגל לדאוג לכספו היא נכונה אבל עובדה שמאפשרים לאותו ציבור לבחור את נציגיו לכנסת. התוצאה זהה נבחרים עלובים שדופקים את הציבור הטיפש שבחר בהם. אם מותר לממשלה מותר לכולם, גם לבנקים לקמעונאים לחברות הביטוח לכולם. מי שנוהג בתבונה בכספו לא שם נעצרת התבונה וככל הנראה נוהג בתבונה ביתר צעדיו.
- 6.שמואל 15/12/2024 15:21הגב לתגובה זומשחק סכום אפס...אם הרווחיות של הבנקים תפגע כי הם ישלמו יותר ריבית אז הם ישלמו פחות מיסים למדינה ואז הקשקושים על מס יסף לא יהיה רלונטי. ולכתב הנחמד מציע במקום לשאול הרבה שאלות לא רלונטיות פשוט תפתח קודם גוגל ותקרא קצת חומר בסיסי על בנקאות לפני כתיבת כתבה. הרבה בריאות לכולם
- 5.אמיר 15/12/2024 14:15הגב לתגובה זוחוק שיכפה איזה ריבית מינימום עלול לגרום דווקא לציבור הדיוט להגדיל את יתרתם בעו״ש במקום להשקיע באפיקים אחרים.
- 4.בן 15/12/2024 12:34הגב לתגובה זועל איזה שוק חפשי הנגיד מדבר? איזה תחרות יש בין הבנקים? כלום! נדה! כשהנגיד שאמור להיות רגולטור חושב כבר היום על המקום שלו בבורד של אחד הבנקים אחרי התפקיד הנוכחי, הוא בחיים לא יהיה בעדינו אלא משמש כנציג מושתל של בעלי האינטרסים הבנקאיים. רק חקיקה שתאסור על הנגיד לשמש בעתיד כדירקטור בבנק תפתור את הרפיסות שלו.
- 3.עושה חשבון 15/12/2024 12:33הגב לתגובה זוריבית על העו"ש זה סיפור נדוש . כל פעם קם משיח שקר שמשלה את הציבור וגוזר קופון . ריבית על העו"ש משמע הפסד לבנקים ולאוצר המדינה .
- 2.הבנקים מולקים את הציבור אבל כשהם יתמוטטו גםתשלמו ביוקר (ל"ת)זליג 15/12/2024 12:19הגב לתגובה זו
- 1.הבינלאומי 15/12/2024 12:15הגב לתגובה זולא ראיתי
- תקנה פקמים אגח לזמן קצר גם נזיל +ריבית יפה (ל"ת)עושה חשבון 15/12/2024 13:26הגב לתגובה זו
- עושק 15/12/2024 12:30הגב לתגובה זופעמיים לשמחתי 1. מדי חודש היה בעו״ש כמה מאות אלפי שקלים 2. מצאתי דבר נדיר - כספת פנויה לכן משאיר בעו״ש כמה אלפים שאני חושב שאצטרך באותו חודש + מקדם בטחון מזערי והשאר לכספת. אם אסגור לשנה יתנו 4% ריבית שבקושי מכסה אינפלציה והם משחקים עם הכסף שלי. שיחנקו.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
משרד הביטחון, חיל האוויר וחברת רפאל השלימו בהצלחה את הפיתוח של מערכת הלייזר רב העוצמה הראשונה בעולם שמוכנה לשימוש מבצעי. המערכת, שקיבלה את השם "אור איתן" לזכרו של סרן איתן אוסטר שנפל בקרב בדרום לבנון, הוכיחה את יכולותיה בסדרת ניסויים מתקדמת שארכה מספר שבועות בשדה ניסוי בדרום הארץ. הישג זה מעמיד את ישראל כמדינה הראשונה בעולם שמפעילה יכולת יירוט לייזר מבצעית.
הניסויים הוכיחו את יעילות המערכת כנגד מגוון איומים מבצעיים. במהלך הבדיקות, המערכת ביצעה יירוטים מוצלחים של רקטות, פצמ"רים ומל"טים בתרחישים שמדמים קרב אמיתי. זהו השלב הקריטי האחרון לפני מסירת המערכת לצה"ל עד סוף השנה, כאשר היא תשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ.
הפיתוח בוצע על ידי יחידת המו"פ במפא"ת, חברת רפאל כמפתחת הראשית, וחברת אלביט מערכות שמייצרת את מקור הלייזר. בפרויקט השתתפו גם תעשיות ביטחוניות נוספות כמו SCD ושפיר מערכות. המערכת מבוססת על טכנולוגיה ייחודית של "אופטיקה אדפטיבית" שפותחה ברפאל, המאפשרת קליעה יציבה, מרוכזת ומדויקת של קרן הלייזר.
המערכת מצוידת במכוון משודרג המאפשר טווח פעולה מרחיב, דיוק גבוהה ויעילות רבה. היתרון המרכזי שלה הוא היכולת לנטרל איומים במהירות הבזק באמצעות קרן לייזר ובעלות שולית זניחה לעומת מיירטים רקטיים. זוהי פריצת דרך טכנולוגית והנדסית ברמה עולמית שצפויה לשנות את משוואת ההגנה האווירית.
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטכנולוגיה כבר הוכיחה את עצמה בקרב. כפי שפורסם במאי האחרון, דגמים מבצעיים של מערכות לייזר לטווח קצר מתוצרת רפאל פעלו לאורך המלחמה וביצעו עשרות יירוטים. כעת, עם הוכחת היכולת המבצעית של "אור איתן", צפויה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות ההגנה באמצעות מערכות נשק לייזר לטווח ארוך.