עופר ינאי בעל השליטה ומנכ"ל נופר אנרג'י ונדב ברקן מנכ"ל נופר ישראל, צילום: יח"צ - נופר אנרג'י
עופר ינאי בעל השליטה ומנכ"ל נופר אנרג'י ונדב ברקן מנכ"ל נופר ישראל, צילום: יח"צ - נופר אנרג'י

נופר חתמה עם לאומי על מסגרת מימון של עד 2 מיליארד שקל

ההסכם נועד למחזר חוב קיים של כ-1 מיליארד שקל, לשחרר הון שהשקיעו נופר ושותפיה ולממן השבחה של נכסים סולאריים ומתקני אגירה בישראל בהספק של כ-350 מגה-וואט. מרווחי הריבית במסגרות ארוכות הטווח יעמדו על 1.6%-2.4% מעל ריבית הבסיס, והפירעון נפרס עד סוף 2053

מנדי הניג | (4)

נופר נופר אנרג'י -5.69%  של עופר ינאי חתמה באמצעות החברה הבת נופר ישראל, יחד עם תאגיד פיננסי נוסף, על הסכם מימון פרויקטלי מחייב עם בנק לאומי לאומי -1.79%  בהיקף של עד 2 מיליארד שקל. המימון ישמש בעיקר למחזור חובות קיימים, לשחרור חלק מההון שהושקע בפרויקטים ולמימון השבחת נכסים סולאריים ומתקני אגירה פעילים בישראל.

במקביל לכך, נופר נמצאת היום בעיצומה של סאגה חשבונאית - הוויכוח על 1.2 מיליארד שקל: האם נופר הפרה את תנאי האג"ח?

ההסכם מתייחס לצבר נכסים מניבים בהספק כולל של כ-350 מגה-וואט. מבחינת נופר, המהלך מאפשר להחליף מימון קיים בחוב ארוך יותר, להפחית את עלויות המימון ולהאריך את משך החיים הממוצע של החוב הפרויקטלי. שחרור ההון עשוי לאפשר לחברה ולשותפיה להפנות את הכסף לפרויקטים נוספים, אבל היקף ההון שישוחרר בפועל תלוי בניצול המסגרות וביתרת החוב הקיימת בכל אחד מהנכסים.

למה מימון פרויקטלי מתומחר אחרת מחוב של חברה

מימון פרויקטלי בנוי על היגיון שונה מזה של אשראי תאגידי רגיל. הבנק בוחן בעיקר את תזרים המזומנים של הנכס הספציפי, נשען על שעבוד המתקן ועל חוזי המכירה שלו, והחזרה שלו לחברה האם מוגבלת. בפרויקט סולארי מדובר בתזרים שניתן לחזות ברמה גבוהה יחסית: הקרינה בישראל יציבה משנה לשנה, התעריף לרוב קבוע או צמוד, והוצאות התפעול נמוכות אחרי שהמתקן כבר עומד. זהו בדיוק סוג הנכס שמאפשר מינוף גבוה ופריסה ארוכה במיוחד, שלא הייתה מתקבלת על נכס עסקי רגיל.

עיקר המימון מורכב ממסגרת אשראי בכירה בהיקף של עד 1.7 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כמיליארד שקל מיועדים למחזור חוב קיים, והיתרה עשויה לשמש להחזרת חלק מההון העצמי שהזרימו נופר ושותפיה לפרויקטים. נוסף לכך, לאומי יעמיד מסגרת גישור מתגלגלת של כ-100 מיליון שקל למימון פרויקטים בתקופת ההקמה ומסגרת של כ-200 מיליון שקל להשבחת נכסים קיימים.

ההסכם כולל גם מסגרת של כ-100 מיליון שקל לגיבוי שירות החוב. מסגרת כזו נועדה להבטיח מקור כספי לתשלומי הקרן והריבית בתקופות שבהן תזרים המזומנים מהפרויקטים נמוך מהמתוכנן או כאשר נדרשת כרית נזילות נוספת. בשוק האנרגיה המתחדשת זהו רכיב שגרתי, והוא בעצם המחיר שהמלווה גובה תמורת הפריסה הארוכה: כרית שמכסה חודשי תשלום גם בשנה חלשה במיוחד.

מרווחי הריבית במסגרות המימון ארוכות הטווח ינועו בין 1.6% ל-2.4% מעל ריבית הבסיס. תקופת הפירעון המרבית במסגרות המימון וההשבחה נפרסת עד סוף 2053, כלומר אופק של כ-27 שנה, שמותאם לתקופת ההפעלה ארוכת הטווח של הנכסים. יש לכך שתי השלכות מעשיות. הראשונה, פריסה ארוכה מקטינה את התשלום השנתי ומשחררת תזרים שוטף לחברה. השנייה, מרווח מעל ריבית בסיס משמעו שהחברה נושאת בסיכון הריבית לאורך כל התקופה: כל שינוי של אחוז אחד בריבית הבסיס מזיז את הוצאות המימון השנתיות בכ-17 מיליון שקל על מסגרת מנוצלת של 1.7 מיליארד שקל.

בחלוקה גסה, 2 מיליארד שקל מול כ-350 מגה-וואט משקפים מימון של כ-5.7 מיליון שקל לכל מגה-וואט מותקן. הנתון הזה מלמד בעיקר עד כמה החוב הפרויקטלי נעשה זול וזמין עבור נכסים סולאריים שכבר מחוברים ומייצרים, בהשוואה לשלב ההקמה שבו הסיכון גבוה בהרבה והמרווחים בהתאם.

מ-2.4 מיליארד שקל במזכר ל-2 מיליארד בהסכם

ההסכם עם לאומי משלים תהליך שהחל ביולי 2025, אז חתמה נופר על מזכר הבנות למימון מחדש בהיקף כולל של עד 2.4 מיליארד שקל, שבמסגרתו העריכה כי תוכל לחלץ מהפרויקטים הון של עד כ-500 מיליון שקל. בהסכם המחייב הנוכחי היקף המימון המדווח עומד על עד 2 מיליארד שקל, וסכום ההון שישוחרר בפועל טרם פורסם. הפער בין המספרים מסתכם בכ-400 מיליון שקל, כ-17% מתחת למה שהוצג במזכר, ולכן שאלת המפתח היא כמה מהמסגרת תנוצל בסופו של דבר וכמה מזומנים אכן יחזרו לקופת נופר ושותפיה.

מגדל, מיטב וריינדיר: שלושה ברזים שנפתחים במקביל

החתימה מגיעה בתקופה שבה נופר פועלת בכמה ערוצים במקביל כדי להרחיב את מקורות ההון שלה. בשבוע שעבר חתמה החברה על הסכם שלפיו מגדל תשקיע 250 מיליון שקל בנופר אירופה כנגד זכויות בכורה, ובמקביל נחתם מזכר הבנות ראשוני להשקעה של 200 מיליון שקל מצד מיטב בנופר ישראל, תמורת 8.7% ממניות החברה הבת. העסקה האחרונה מגלמת לנופר ישראל שווי של כ-2.3 מיליארד שקל, נתון שמעניק עוגן חיצוני לתמחור הפעילות הישראלית - וזאת בזמן שהמניה עצמה יורדת בכ-5.7% ביום המסחר הנוכחי.

לצד גיוסי ההון, המימון מלאומי מאפשר לנופר למחזר חוב בנכסים שכבר פועלים ולהפנות מחדש חלק מההון שהושקע בהם לפעילויות חדשות. ההבדל בין שני הערוצים מהותי מבחינת בעלי המניות: גיוס הון בחברות הבנות מדלל את חלקה של נופר בפעילות, בעוד מחזור חוב משאיר את הבעלות במקומה ומעביר את המחיר לצד הריבית.

אחת הפעילויות שעשויה לדרוש הון משמעותי היא הכניסה המתוכננת לפרויקט תחנת הכוח ריינדיר. נופר מנהלת משא ומתן מתקדם לרכישת זכויות בשיעור של 47.5% בפרויקט, יחד עם הלוואות בעלים וזכויות במיזם סמוך, תמורת בסיסית צפויה של כ-855 מיליון שקל. הסכם לאומי ממוקד בצבר הנכסים הפועל, אבל שחרור הון מהפורטפוליו הסולארי והגדלת הנזילות עשויים לחזק את יכולתה של נופר לממן את העסקה ואת ההשקעות שיידרשו בהמשך בפיתוח התחנה. להרחבה: רפק אנרג'י יוצאת מריינדיר ומכפילה את חלקה בתחנת אלון תבור

מה שיקבע אם המהלך הזה עבד יימדד בדוח הרבעוני הבא: כמה מהמסגרת נוצלה בפועל, כמה ירדה עלות החוב הממוצעת של נופר ישראל, וכמה מזומן חופשי נשאר בקופה אחרי שהחוב הישן נפרע.

הוספת תגובה
4 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עופר היקר ! אל תתרגש מהמכביסטים העלובים ששולטים ברשות לני ע . (ל"ת)
    נופר 30/07/2026 07:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 29/07/2026 21:45
    הגב לתגובה זו
    לאומי כול הכבוד
  • 2.
    אנונימי 29/07/2026 20:37
    הגב לתגובה זו
    החברה מפרה אמת מידה פיננסית ושאף אחד לא יחרטט שאפשר לפרש את המילים ובלבד שאין חוב הבכיר כאילו זה לא חל על חוב של בנקים בגלל מינוף יתר ובמקום שהבנקים והמוסדיים והמוסדיים ישימו לה ברק הם ממשיכים לתת למה מימון על חשבון מחזיקי האגח כאילו אין מחר. אם החברה תקרוס ותפסיד לכולנו את כספי הפנסיה תזכרו מי אשמים כאן!
  • 1.
    אנונימי 29/07/2026 16:32
    הגב לתגובה זו
    אשף המילים הקסומות