נובו נורדיסק
צילום: טוויטר

רוש נכנסת לשוק תרופות ההרזייה; נובו נופלת ב-5%

ענקית התרופות השוויצרית רוש משקיעה 5.3 מיליארד דולר בפיתוח תרופת הרזייה חדשה, מהלך שקורא תיגר את הדומיננטיות של נובו נורדיסק ואלי לילי; במקביל, נובו נאבקת עם תוצאות מאכזבות בניסויים ותחרות גוברת, בעוד אלי לילי מציעה הנחות אגרסיביות כדי להתמודד עם הירידה בביקושים; האם השוק שנאמד במאות מיליארדי דולרים עומד בפני טלטלה נוספת?

רוי שיינמן | (1)

ענקית התרופות השוויצרית רוש ביצעה מהלך אסטרטגי משמעותי בשוק התרופות להרזייה, כשהודיעה על שיתוף פעולה עם זילנד פארמה (Zealand Pharma) בפיתוח תרופה חדשה המבוססת על אמילין. העסקה, בהיקף של כ-5.3 מיליארד דולר, נחשבת לאחת הגדולות בתחום עד כה, והיא מסמנת כניסה של שחקן משמעותי נוסף למגרש שבו נובו נורדיסק Novo Nordisk A/S -0.22%   ואלי לילי Eli Lilly and Co 1.8%   היו עד כה דומיננטיות. החדשות שלחו את מניית נובו נורדיסק לירידה של כ-5%, מה שממשיך את מגמת הירידות החדה שלה - 13% מתחילת השנה ו-45% בשנה האחרונה.


העסקה שמערערת את הדומיננטיות של נובו נורדיסק

לפי תנאי ההסכם, רוש תשלם 1.65 מיליארד דולר מראש, עם התחייבות למיליארד דולר נוספים בתשלומים עתידיים. זילנד פארמה תקבל גם תשלומי אבני דרך בהתאם להתקדמות הפיתוח. במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות יפתחו יחד את התרופה פטרלינטיד (Petrelintide), הפועלת על בסיס הורמון האמילין, אשר מופרש לצד אינסולין ועשוי להציע יתרון משמעותי על פני תרופות המבוססות על GLP-1 בלבד, כמו Wegovy של נובו. תיאורתית, תרופות מבוססות אמילין מסוגלות לשמר מסת שריר טובה יותר תוך כדי ירידה במשקל, מה שעשוי להפוך אותן לאופציה מועדפת בטיפולי הרזייה עתידיים.


רוש גם תשלב את פטרלינטיד עם התרופה CT-388, שנרכשה בעסקה של 2.7 מיליארד דולר מחברת Carmot Therapeutics. השילוב בין אמילין ו-GLP-1 צפוי ליצור תרופה משופרת שעשויה להוות תחרות משמעותית לתרופות המובילות בשוק.


נובו מתקשה עם תוצאות חלשות ותחרות גוברת

בעוד רוש מתקדמת לעבר כניסה חזקה לשוק, נובו נורדיסק נאלצת להתמודד עם מספר אתגרים שמעמידים בסימן שאלה את יכולתה לשמור על מעמדה הדומיננטי. רק לפני מספר ימים, החברה דיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי הקליני לתרופת CagriSema, שהראתה ירידה ממוצעת של 15.7% במשקל בקרב חולי סוכרת, נמוך מציפיות האנליסטים, שציפו לתוצאות הקרובות יותר ל-20%. התוצאה הובילה לירידה של כ-9% במניית החברה מוקדם יותר השבוע.


בנוסף, נובו נאבקת מול פריחתן של תרופות גנריות אשר מאפשרות למטופלים להשיג גרסאות חיקוי של התרופות היקרות שלה במחירים נמוכים משמעותית. פרסומת ששודרה במהלך הסופרבול בארה"ב לאחת התרופות האלה פגעה במניה, ובמקביל, ניסיונות החברה להיאבק משפטית בבתי מרקחת שמייצרים גרסאות חיקוי ספגו מכה לאחר שבית משפט דחה טענותיה.


אלי לילי - היריבה מתמודדת עם אתגרים משלה

אלי לילי, מתחרה ישירה של נובו נורדיסק בתחום תרופות ההרזייה, אמנם לא ספגה מכה דומה בעקבות החדשות של רוש, אך גם היא מתמודדת עם בעיות בשוק. למרות הצלחתה עם התרופה Zepbound, החברה רשמה הכנסות נמוכות מהצפוי ברבעון האחרון - 1.91 מיליארד דולר בלבד, לעומת ציפיות האנליסטים שעמדו על 2.03 מיליארד דולר.


כחלק מהמאבק להגדלת הביקוש, אלי לילי הכריזה לאחרונה על הנחות אגרסיביות לתרופות ההרזייה שלה, כולל ירידה של 23% במחירי גרסת הבקבוקונים של Zepbound, הנמכרת כעת ב-499 דולר לחודש במקום 650 דולר. בנוסף, היא השיקה מינונים גבוהים יותר במטרה לשפר את היעילות הטיפולית ולהבדיל את המוצר שלה מתרופות אחרות בשוק.

קיראו עוד ב"גלובל"


האסטרטגיה של אלי לילי, שמתמקדת גם בתרופות אוראליות, עשויה להעניק לה יתרון תחרותי בשנים הקרובות. החברה הודיעה כי היא מקדימה את נובו נורדיסק בפיתוח גרסה אוראלית ל-GLP-1, שצפויה להגיע לשוק לפני Orforglipron של לילי עצמה, המתוכננת להשקה ב-2026.


התחרות בתחום התרופות להרזייה גוברת

עד לפני כשנתיים, נובו נורדיסק הייתה השליטה הבלתי מעורערת בשוק תרופות ההרזייה, אך כיום היא ניצבת בפני מתקפה משולבת של רוש, אלי לילי, אבווי (AbbVie) ויצרניות התרופות הגנריות. בעוד שחלק מהאתגרים עשויים להיות זמניים, ההאטה בקצב הצמיחה והופעתן של מתחרות חדשות יוצרים לחצים משמעותיים על החברה.


שוק התרופות להרזייה, שהוערך בכ-100 מיליארד דולר וצפוי להמשיך לצמוח, הופך לזירת קרב אגרסיבית בין החברות הגדולות. רוש נכנסת למשחק עם תקציב מחקר ופיתוח אדיר, אלי לילי נאבקת לשמור על המומנטום עם הנחות וגרסאות חדשות, ונובו נורדיסק חייבת למצוא דרך להתמודד עם האתגרים ולשמר את מעמדה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 12/03/2025 19:30
    הגב לתגובה זו
    היא עדיין לגוכך נובו תהיה נובו עוד שנים רבות! שווייצרים טובים בשעונים ולהשקיע מיליארדים לא אומר שיצליח! ראו את PFE!
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.