הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
נובו נורדיסק
צילום: טוויטר

נובו נורדיסק צונחת לאחר שתוצאות הניסוי לתרופה החדשה לא עמדו בציפיות

המשקיעים התאכזבו מנתוני הירידה במשקל בניסוי לחולי סוכרת, מה שמעלה שאלות לגבי כושר התחרות של החברה בשוק ההרזיה; המניה נופלת ב-8%

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה נובו נורדיסק תרופת הרזיה

מניית נובו נורדיסק Novo Nordisk A/S 1.37%   רשמה ירידה חדה במסחר המוקדם, בעקבות תוצאות מאכזבות של הניסוי הקליני בתרופת CagriSema, המיועדת לטיפול בחולי סוכרת. החברה הודיעה כי התרופה הובילה לירידה של 15.7% במשקל בממוצע לאחר 68 שבועות, לעומת 3.1% בלבד בקבוצת הפלסבו. עם זאת, כאשר נבדקו כל משתתפי הניסוי, כולל אלו שלא דבקו בטיפול באופן מלא, הירידה הממוצעת במשקל עמדה על 13.7% בלבד, נתון שנחשב נמוך מהציפיות המוקדמות של השוק.


המשקיעים ציפו לתוצאות קרובות יותר ל-20%, לפי האנליסט דיוויד אוונס מ-Kepler Cheuvreux. הירידה במניית נובו נורדיסק הגיעה עד ל-6.5% בבורסת קופנהגן, הירידה היומית החדה ביותר מאז דצמבר, אז פורסמו תוצאות מאכזבות של ניסוי אחר בתרופה לטיפול בהשמנת יתר. החששות בשוק נובעים גם מהתחרות הגוברת, בעיקר מול Eli Lilly, שמובילה את תחום התרופות לירידה במשקל עם התרופה Zepbound. אוונס ציין כי התוצאות החדשות מעלות ספקות לגבי הפוטנציאל של CagriSema להוות מוצר מוביל בשוק, ולגבי תרופות נוספות שמפתחת נובו נורדיסק.


בקרב חולי סוכרת, לפי אנליסטים מג'פריס, הירידה במשקל בניסויים קליניים היא בדרך כלל נמוכה ב- 30%-35% לעומת מטופלים ללא סוכרת. ההערכה הייתה שהשילוב הייחודי בתרופה החדשה של נובו, הכולל חומרים פעילים הקיימים בתרופות Ozempic ו-Wegovy, יצמצם את הפער הזה, אך התוצאות לא עמדו בציפיות. בנוסף, הניסוי איפשר למטופלים לבחור את מינון התרופה, ופחות משני שלישים מהם בחרו במינון הגבוה ביותר. גם בניסוי קודם של התרופה, שהתבצע בחולי השמנת יתר, רבים מהמטופלים נמנעו מלקחת את המינון הגבוה, מה שעשוי היה להשפיע על תוצאות הניסוי.

למרות תגובת השוק, אנליסטים סבורים כי אופן ביצוע הניסוי עשוי שלא לשקף באופן מלא את היעילות הפוטנציאלית של התרופה, ולכן ייתכן שתוצאות שונות יתקבלו במחקרים עתידיים. נובו נורדיסק הודיעה כי היא מתכננת להגיש בקשה לאישור רגולטורי ראשון עבור התרופה במהלך הרבעון הראשון של השנה הבאה.


ברבעון הרביעי של השנה, נובו דיווחה על הכנסות של 11.95 מיליארד דולר לצד רווח של 88 סנט למניה, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 11.7 מיליארד דולר ורווח של 83 סנט למניה. החברה ציינה כי היא צופה האטה בצמיחה ב-2025, ומעריכה כי ההכנסות יגדלו בטווח של 16%-24%, נמוך מעט מהתחזיות הקודמות.


שווי השוק של נובו נורדיסק עומד על 393.3 מיליארד דולר. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-1.5%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-35%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 10/03/2025 16:12
    הגב לתגובה זו
    רק שאפיטומי תשכיל לשווק את עצמה כחברה על המדף לרכישה עי אחת מהגדולות. עד אז המניה בארץ תמשיך לדשדש
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |
נושאים בכתבה פיטר לינץ' דבר הגורו

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.