נובו נורדיסק
צילום: טוויטר

נובו נורדיסק צונחת לאחר שתוצאות הניסוי לתרופה החדשה לא עמדו בציפיות

המשקיעים התאכזבו מנתוני הירידה במשקל בניסוי לחולי סוכרת, מה שמעלה שאלות לגבי כושר התחרות של החברה בשוק ההרזיה; המניה נופלת ב-8%

אביחי טדסה | (1)

מניית נובו נורדיסק Novo Nordisk A/S -0.22%   רשמה ירידה חדה במסחר המוקדם, בעקבות תוצאות מאכזבות של הניסוי הקליני בתרופת CagriSema, המיועדת לטיפול בחולי סוכרת. החברה הודיעה כי התרופה הובילה לירידה של 15.7% במשקל בממוצע לאחר 68 שבועות, לעומת 3.1% בלבד בקבוצת הפלסבו. עם זאת, כאשר נבדקו כל משתתפי הניסוי, כולל אלו שלא דבקו בטיפול באופן מלא, הירידה הממוצעת במשקל עמדה על 13.7% בלבד, נתון שנחשב נמוך מהציפיות המוקדמות של השוק.


המשקיעים ציפו לתוצאות קרובות יותר ל-20%, לפי האנליסט דיוויד אוונס מ-Kepler Cheuvreux. הירידה במניית נובו נורדיסק הגיעה עד ל-6.5% בבורסת קופנהגן, הירידה היומית החדה ביותר מאז דצמבר, אז פורסמו תוצאות מאכזבות של ניסוי אחר בתרופה לטיפול בהשמנת יתר. החששות בשוק נובעים גם מהתחרות הגוברת, בעיקר מול Eli Lilly, שמובילה את תחום התרופות לירידה במשקל עם התרופה Zepbound. אוונס ציין כי התוצאות החדשות מעלות ספקות לגבי הפוטנציאל של CagriSema להוות מוצר מוביל בשוק, ולגבי תרופות נוספות שמפתחת נובו נורדיסק.


בקרב חולי סוכרת, לפי אנליסטים מג'פריס, הירידה במשקל בניסויים קליניים היא בדרך כלל נמוכה ב- 30%-35% לעומת מטופלים ללא סוכרת. ההערכה הייתה שהשילוב הייחודי בתרופה החדשה של נובו, הכולל חומרים פעילים הקיימים בתרופות Ozempic ו-Wegovy, יצמצם את הפער הזה, אך התוצאות לא עמדו בציפיות. בנוסף, הניסוי איפשר למטופלים לבחור את מינון התרופה, ופחות משני שלישים מהם בחרו במינון הגבוה ביותר. גם בניסוי קודם של התרופה, שהתבצע בחולי השמנת יתר, רבים מהמטופלים נמנעו מלקחת את המינון הגבוה, מה שעשוי היה להשפיע על תוצאות הניסוי.

למרות תגובת השוק, אנליסטים סבורים כי אופן ביצוע הניסוי עשוי שלא לשקף באופן מלא את היעילות הפוטנציאלית של התרופה, ולכן ייתכן שתוצאות שונות יתקבלו במחקרים עתידיים. נובו נורדיסק הודיעה כי היא מתכננת להגיש בקשה לאישור רגולטורי ראשון עבור התרופה במהלך הרבעון הראשון של השנה הבאה.


ברבעון הרביעי של השנה, נובו דיווחה על הכנסות של 11.95 מיליארד דולר לצד רווח של 88 סנט למניה, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 11.7 מיליארד דולר ורווח של 83 סנט למניה. החברה ציינה כי היא צופה האטה בצמיחה ב-2025, ומעריכה כי ההכנסות יגדלו בטווח של 16%-24%, נמוך מעט מהתחזיות הקודמות.


שווי השוק של נובו נורדיסק עומד על 393.3 מיליארד דולר. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-1.5%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-35%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 10/03/2025 16:12
    הגב לתגובה זו
    רק שאפיטומי תשכיל לשווק את עצמה כחברה על המדף לרכישה עי אחת מהגדולות. עד אז המניה בארץ תמשיך לדשדש
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.