דוחות

למרות תחזית מאכזבת, נובו קופצת אחרי הדוחות; מכירות ווגובי זינקו

ענקית התרופות צופה צמיחה של בין 16%-24% ב-2025 לעומת צמיחה של 26% ב-2024; עם זאת המניה עולה במסחר המוקדם בכ-4% אחרי שהחברה עקפה את הצפי ברבעון הרביעי של 2024 עם זינוק של 107% במכירת תרופת ה-GLP-1 שלה, ווגובי

אביחי טדסה |

ענקית התרופות הדנית נובו נורדיסק Novo Nordisk A/S 2.76%   דיווחה על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2024 ולשנה כולה - ווגובי, תרופת ה-GLP-1 להשמנה של החברה המשיכה להיות דומיננטית עם הכנסות של 2.76 מיליארד דולר, זינוק של 107% לעומת הרבעון המקביל, אם כי האנליסטים ציפו מכירות מעט גבוהות יותר של 2.79 מיליארד דולר. סך המכירות של החברה ברבעון הסתכמו ב-11.95 מיליארד דולר לצד רווח של 88 סנט למניה, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 11.7 מיליארד דולר ורווח של 83 סנט למניה. החברה צופה האטה בצמיחה ב-2025, ומעריכה כי ההכנסות יגדלו בטווח של 16%-24%, נמוך מעט מהתחזיות הקודמות.



נובו נורדיסק ממשיכה לרכוב על גל הביקושים הגוברים בעולם לטיפולי הרזיה מבוססי GLP-1, החומר הפעיל בתרופת ההרזיה Wegovy של החברה ובמתחרתה Zepbound מבית איליי לילי. תרופות אלו מחקות את פעולתו של ההורמון Glucagon-Like Peptide-1, אשר מסייע בדיכוי התיאבון.


מכירות Wegovy, תרופת ההשמנה המובילה של החברה, הוכפלו ברבעון הרביעי ב-107% ל-2.76 מיליארד דולר, אם כי מעט מתחת לצפי האנליסטים. מכירות תרופות ה-GLP-1 לטיפול בסוכרת והשמנה רשמו צמיחה שנתית של 22%, בעוד תרופות לטיפול במחלות נדירות עלו ב-9%. למרות ההצלחה, נובו נורדיסק מתמודדת עם תחרות גוברת מצד אלי לילי, שפיתחה את התרופה Zepbound. החברה הכריזה כי היא מפתחת גרסה אוראלית לטיפול בהשמנה, וצופה להשיק אותה לפני אלי לילי, שהכריזה כי תרופתה האוראלית Orforglipron עשויה לקבל אישור רק ב-2026.


נובו נורדיסק ממשיכה להשקיע במחקר ופיתוח, כאשר תוצאות הניסוי הקליני בתרופת CagriSema הציגו ירידה ממוצעת במשקל של 22.7%, מעט מתחת לציפיות החברה שעמדו על 25%. עם זאת, החברה הודיעה כי תבצע ניסוי נוסף במטרה להשיג תוצאות טובות יותר לפני הגשת בקשה לרגולציה ב-2026. בנוסף, נובו נורדיסק השלימה את רכישת שלושה מפעלי ייצור מחברת Catalent, מהלך שנועד להרחיב את יכולות הייצור ולתמוך בגידול בביקוש לתרופותיה.


לשנת 2025, החברה צופה צמיחה בהכנסות של 16%-24%, לצד צמיחה של 19%-27% ברווח התפעולי. דירקטוריון החברה הודיע כי יציע דיבידנד סופי של 1.13 דולר למניה (7.90 קרונה דנית), מה שמעלה את הדיבידנד השנתי ל-1.63 דולר (11.40 קרונה דנית), עלייה של 21% לעומת 2023. למרות האתגרים הצפויים, מנכ"ל החברה, לארס יורגנסן, הביע ביטחון במודל העסקי והמשך הצמיחה של החברה: "יותר מ-45 מיליון אנשים נהנים כיום מהטיפולים שלנו, ואנו נמשיך להשקיע בחדשנות, הרחבת הייצור ושיפור פתרונות למטופלים ברחבי העולם".


לאחרונה דיווחה החברה על הצלחה ראשונית עם תרופה חדשה לירידה במשקל. התרופה, שפותחה במתכונת דומה למוצרים המצליחים של החברה, Wegovy ו-Ozempic, הראתה ירידה במשקל של עד 22% בניסויים קליניים מוקדמים. הניסוי הקליני, שבדק את הזריקה השבועית על 125 משתתפים במשך 36 שבועות, הראה כי המינון הגבוה ביותר של 20 מ"ג הניב את התוצאות הטובות ביותר. החברה בוחנת גם גרסה אוראלית של התרופה, אך תוצאות מוקדמות של גרסה זו אשתקד, לא עמדו בציפיות המשקיעים. 


מומחים מעריכים כי התרופה החדשה עשויה להוות שחקן מרכזי בשוק ההשמנה התחרותי, במיוחד אם תוצאות הניסוי בשלב הבא ימשיכו להציג רמות גבוהות של יעילות ובטיחות. Amycretin פועלת באופן דומה למוצרים קיימים על ידי חיקוי הורמון שמדכא תיאבון, אך משלבת גם הורמון נוסף המשפיע על פעילות הלבלב. למרות הביצועים המרשימים, נרשמו תופעות לוואי קלות עד בינוניות, כגון בחילות והקאות, שהן שכיחות במוצרים מסוג זה. התרופה הקודמת של החברה, CagriSema, שהציגה תוצאות דומות, לא זכתה להצלחה משמעותית בשל היותה מבוססת על החומר הפעיל Semaglutide, הקיים כבר במוצרים מובילים של החברה.

קיראו עוד ב"גלובל"


נובו נורדיסק מתכננת להתחיל בניסויים מתקדמים נוספים בתרופה החדשה, המיועדים לאנשים מבוגרים הסובלים מהשמנה. תוצאות הניסוי המוקדם, למרות שהן מבטיחות, ידרשו אישור נוסף בניסוי שלב 3 נרחב. לדברי מרטין לאנגה, סגן נשיא בכיר לפיתוח בנובו נורדיסק, "אנחנו מעודדים מאוד מהתוצאות שהתקבלו בניסוי של Amycretin, הממחישות את הפוטנציאל של תרופה זו להפחית משקל באופן משמעותי". החברה שואפת למצב את Amycretin כאחד המוצרים המובילים לטיפול בהשמנה, בשוק המתאפיין בצמיחה ובתחרות הולכת וגוברת מצד חברות תרופות נוספות.


שווי השוק של נובו עומד על 368.5 מיליארד דולר. מניית החברה ירדה מתחילת השנה ב-3.6%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-27%.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביל אקמן
צילום: טוויטר

1.27 מיליארד דולר באמזון - אקמן משנה כיוון: יותר טכנולוגיה פחות תשתיות

אקמן מהמר על אמזון עם השקעה חדשה בהיקף של כ-1.27 מיליארד דולר כ-9.3% מהתיק; גוגל מקבלת תוספת של כ-945 מיליון דולר ועולה לכ-20%; מנגד - חברת הרכבות הקנדית נמחקת מהפורטפוליו של פרשינג סקוור כשאקמן מעדיף יותר טכנולוגיה מתשתיות מסורתיות

מנדי הניג |

ביל אקמן שוב משנה את התיק. הדו"ח הרבעוני של קרן פרשינג סקוור חושף שינויים ששמים את אקמן בצד של הטכנולוגיה והצריכה, תוך שהוא מתרחב מענפי התשתיות המסורתיים. מי שמוכר כאחד המשקיעים הבולטים בוול סטריט, ממשיך לפעול כמו שהוא אוהב: בבת אחת, ובגדול.

פרשינג סקוור הולדינגס, הקרן המרכזית של אקמן, היא קרן סגורה הנסחרת באירופה ובארה"ב. לקרן נכסים נטו בשווי כ־12.8 מיליארד דולר, בעוד ששווי השוק שלה נע סביב כ־9 מיליארד דולר, דיסקאונט משמעותי שמגלם גם את המבנה הסגור של הקרן וגם את האופי הייחודי של אקמן כמנהל השקעות. בניגוד לאחרים, אקמן לא מחזיק את המניות ויושב בשקט. כשהוא נכנס לפוזיציה הוא עושה את זה בצורה אקטיבית ומתערב בניהול. כך היה, למשל, בהשקעה בהרץ, כשחזרה לשוק אחרי פשיטת הרגל ב־2020 והוא היה מעורב בתהליך ההתייעלות וההנפקה מחדש, או ברסטורנט ברנדס, שבה סייע במיקוד העסקי והניהול אחרי רכישת בורגר קינג. עכשיו מגיע הדו"ח הרבעוני - טופס 13F - וחושף, שוב, שינוי מהותי במפת ההשקעות של אקמן.

התיק החדש של פרשינג סקוור

אמזון היא הסיפור המרכזי כאן. אקמן נכנס בפעם הראשונה לענקית הריטייל Amazon.Com INC 2.09%   ורכש מניות בשווי של כ-1.27 מיליארד דולר, כמעט עשירית מכל התיק שלו. זה לא מהלך של "ננסה ונראה", אלא הצבעה ברורה על איך אקמן רואה את הצמיחה בשנים הקרובות: ענן, מסחר אלקטרוני, ובכלל כל מה שמניע את הכלכלה הדיגיטלית של היום.

אלפבית Alphabet 3.17%   - גוגל, שכבר הייתה חלק מהתיק, מקבלת חיזוק משמעותי. פרשינג סקוור הוסיפה כ־945 מיליון דולר להחזקה, שמגיעה כעת לכמעט חמישית מהפורטפוליו. כשמשקיע כמו אקמן שם כמעט 20% מהתיק בחברה אחת, זו לא רק אמונה בפוטנציאל שלה אלא בחירה אסטרטגית: אקמן רואה בגוגל עוגן טכנולוגי ומאמין שהיא יכולה להמשיך ולייצר תשואה עודפת על השוק.

ההשקעה מגיעה דווקא בתקופה שבה גוגל עומדת במוקד מול החששות מנגיסה ברווחים על ידי ה-AI. עליית כלי הבינה המלאכותית מעלה חששות שמנוע החיפוש שלה יכול לאבד מהדומיננטיות שלו ואפילו לא להיות רלוונטי ושמודל הפרסום שעומד מאחוריו - אחד מערוצי הרווח הגדולים של גוגל - ייפגע. אקמן כנראה רואה כאן הזדמנות ולא איום: גוגל משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח AI, מטמיעה את Gemini במנוע החיפוש ובמוצרי ענן, ואקמן מאמין שגוגל תוכל להסתגל לשינויים ולהישאר בחזית גם בעידן שאחרי מנוע החיפוש כמו שאנחנו מכירים אותו.

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

קצב הפיתוח של בינה מלאכותית מאט - למה זה עשוי להיות טוב לעסקים

האטת קצב הפיתוח בבינה מלאכותית, עם שיפורים קטנים יותר במקום קפיצות טכנולוגיות מהירות, עשויה להקל על העסקים בהטמעת הכלים הקיימים בצורה יציבה ומועילה יותר, ולהעניק להם את הזמן הנדרש למקסם את השימוש בטכנולוגיה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

החגיגה הגדולה של הבינה המלאכותית מתחילה להיראות אחרת. במקום הקפיצות הענקיות בפיתוחים שראינו כל כמה חודשים, המודלים החדשים מגיעים עם שיפורים קטנים יותר.

מטא דחתה את השקת הדגם החדש שלה, Llama 4 Behemoth, מאחר שהמהנדסים לא הצליחו לשפר אותו משמעותית. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שבדרך כלל מביע התלהבות מפיתוחים חדשים, הפגין לאחרונה עמדה מתונה יותר. בארוחת ערב עם עיתונאים הוא ציין כי המשקיעים התלהבו יתר על המידה מהטכנולוגיה. גם GPT-5, המודל החדש של החברה, הגיע בעיכוב ולא עמד בציפיות המוקדמות. עם זאת, השינוי הזה עשוי דווקא להוות חדשות טובות עבור עסקים.


עבור רוב החברות, האטה בקצב הפיתוח אינה מהווה כשל משמעותי. אימוץ הבינה המלאכותית החל בסוף 2022 עם השקת ChatGPT, אך רוב הארגונים טרם מיצו את יכולות הכלים הקיימים. הטכנולוגיות הנוכחיות מספקות פתרונות יעילים למשימות מגוונות כמו סיכום טקסטים, פיתוח קוד וכתיבת התכתבות עסקית.


האתגר המרכזי

האתגר המרכזי נמצא בהטמעה ולא בטכנולוגיה עצמה. מחקר של MIT מצביע על שביעות רצון של חברות מהכלים המוכנים של OpenAI ומיקרוסופט. עם זאת, כאשר הן פונות לפיתוח פתרונות מותאמים לצרכיהן הספציפיים – אלו שאמורים להניב תשואה עסקית משמעותית – שיעור הכשלון של פרויקטי הפיילוט מגיע ל־95%. המשתמשים העסקיים מגלים חשדנות כלפי הכלים המותאמים. הם מאפיינים פתרונות אלה כ"שבירים, מורכבים מדי או לא מותאמים לזרימת העבודה הפרקטית". הכשל נעוץ בשיטת היישום ולא בטכנולוגיה הבסיסית.


חששות בטיחות המידע מעכבים אימוץ נרחב בקרב חברות. מנהלי טכנולוגיה בארגונים חוששים מדליפת מידע רגיש באמצעות שיחות עם צ'אטבוטים. הם מביעים חוסר נכונות להסתמך על בינה מלאכותית בהחלטות קריטיות הנוגעות לכספי החברה, עובדים ולקוחות.