מקלט ציבורי
צילום: יחצ

תבעו את המועצה עקב מקלט לא בטוח - והסתירו פרט חשוב

בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל דחה עתירה של שני תושבי אלקנה שדרשו לפנות ציוד מחנות יד שנייה הפועלת במקלט ציבורי, וחייב אותם ב-20 אלף שקל הוצאות משפט - לאחר שהתגלה שהם עצמם משכירים את הממ"ד שבביתם ומפרים את אותו חוק שתבעו לאכוף

עוזי גרסטמן |

ארבעה תושבי אלקנה ניסו להיאבק בעמותה שמפעילה חנות יד שנייה במקלט ציבורי במרכז המסחרי של היישוב. הם טענו שהציוד שהעמותה מאחסנת שם חוסם את נתיבי המילוט, מסכן חיים ומפר את חוק ההתגוננות האזרחית. אבל בדרך, התברר שהם עצמם לא בדיוק נקיי כפיים - ובית המשפט לא חסך מהם ביקורת חריפה. השופט אריאל ברגנר, שדן בעתירה המנהלית, דחה את כל הטענות שהועלו בה, וחייב את העותרים בהוצאות בסכום של 20 אלף שקל, בנוסף לסכומים שכבר שולמו על ידם בשלבים מוקדמים של ההליך.

הפרט הכי דרמטי בפסק הדין הוא מה שהתגלה לגבי העותרים, יחיאל ואדרה לוין. כבר בהחלטה קודמת מאוקטובר 2025 קבע בית המשפט שהם פעלו בחוסר תום לב, מכיוון שלא גילו שיש להם מקלט פרטי בביתם. אבל הסיפור רק החריף. בדיון שנערך באחרונה, ורק בעקבות שאלה ישירה של השופט, הודה עורך הדין של העותרים שהמקלט הפרטי שלהם נמצא בתוך יחידת דיור בת חמישה חדרים שהם משכירים לשוכרים - תמורת כסף.

השופט ברגנר לא הסתיר את תדהמתו: "העותרים 2-1 מיוזמתם, ביודעם כי מדובר במחסה מוגן בגודל של חדר - ממ"ד - החליטו בשל בצע כסף להשכירו יחד עם יחידת הדיור... תוך ידיעה ברורה שבעת חירום, ייאלצו בני ביתם... וכן השוכרים ובני ביתם להצטופף כולם יחדיו באותו חדר ממ"ד. והנה הם טוענים טענות כנגד המשיבה!!".

בהסכם השכירות שהוגש, נכתב כי בעת חירום ואזעקות, המשכיר רשאי להיכנס לממ"ד שנמצא בתוך הדירה המושכרת. כלומר העותרים בעצמם יצרו מצב שבו הממ"ד שלהם צפוף ולא נוח - ואז הלכו לבית המשפט לדרוש שיפנו מקלט ציבורי אחר.

פיקוד העורף: "המקלט תקין"

אם חוסר תום הלב לא הספיק, הטענה המרכזית של העותרים, שלפיה המקלט מסוכן, נסתרה לחלוטין על ידי הגורם המקצועי שאמור להכריע בנושא. ראש מדור אזרחי בפיקוד העורף, רס"ן שאדי חניפס, כתב במכתב מאפריל שהמקלט "עודנו תקין ומספק את צרכי האוכלוסייה במקום... פתחי החירום אינם חסומים, וכי הוא ראוי לשימוש". עוד ציין פיקוד העורף במכתב קודם ממרץ, לאחר סיור נוסף, כי "בוצע פינוי של מרבית הציוד במקלט", וש"לא נדרש כעת לבצע פינוי נוסף של מיטלטלין מהמקלט".

השופט ברגנר קבע כי בית המשפט "אינו מוסמך להחליף את שיקול דעתו המקצועי של פיקוד העורף", וכי המכתבים "סותמים את הגולל" על הטענות שהעלו העותרים בתביעתם.

בנוסף לחוסר תום הלב, בית המשפט קבע שהעתירה הוגשה בשיהוי ניכר. ההחלטות שנגדן הוגשה העתירה התקבלו סמוך לפרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, אבל העתירה הוגשה רק באוגוסט 2025 - שיהוי של יותר משנה ותשעה חודשים. השופט ציין שקבלת העתירה בשיהוי כזה עלולה לפגוע בפעילות החסד של העמותה, שמעבירה יותר מ-100 אלף שקל בשנה למשפחות נזקקות באלקנה.

קיראו עוד ב"משפט"

אכיפה בררנית

כמו כן, עלתה טענה שלפיה העותרים תבעו אכיפה בררנית ופסולה, מכיוון שהתמקדו במקלט אחד בלבד - תוך התעלמה ממקלטים רבים אחרים ברחבי היישוב שגם הם אינם מפונים. גם הטענה הזו לא נסתרה על ידם.

בסופו של דבר, השופט ברגנר סיכם וקבע כי, "העותרים ניסו להטיל על המשיבים אחריות כבדה, תוך התעלמות מאחריותם שלהם והצגת תמונה עובדתית חלקית ומעוותת. בית המשפט אינו יכול ליתן יד להתנהלות כזו".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה