זנלכל מציגה: שיפור בכל שיעורי הרווח, עלייה של 31% במכירות
יצרנית המזון זנלכל זנלכל 0.14% פרסמה את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה, בו רשמה הכנסות של 79 מיליון שקל - גידול של 31% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. הרווח הגולמי עלה ב-51% לעומת הרבעון המקביל אל 26 מיליון שקל, שיעור הרווח הגולמי עלה אל 33% לעומת 28.6% ברבעון המקביל. הרווח התפעולי של החברה עמד על 11 מיליון שקל לעומת 7 מיליון שקל ברבעון המקביל, שיעור הרווח התפעולי עלה ב-20% אל 14.2%.
הרווח הנקי של החברה עמד ברבעון האחרון על 7 מיליון שקל, עלייה של 53% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. שיעור הרווח הנקי עמד על 8.9%, ברבעון המקביל הנתון עמד על 7.6%. גם ה-EBITDA של החברה ב-35% אל 15 מיליון שקל - שיעור EBITDA של 19%, ברבעון המקביל הנתון עמד על 18.4%.
סך המזומנים ושווה מזומנים של החברה עמד על 1.9 מיליון שקל, נכון לסוף חודש מרץ, בתקופה המקביל הנתון עמד על 1.2 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה עמד על 13.8 מיליון שקל לעומת 10.5 מיליון שקל ברבעון המקביל.
בחודש מרץ האחרון זנלכל רכשה את מחלבות רמת הגוךן בתמורה ל-33 מיליון שקל, תוך כדי שהיא מקדימה את ויליפוד של צבי ויליגר. עם ההכרזה על הרכישה אמרה החברה: "בכוונת החברה לפעול לייצב את המחלבה מבחינה תפעולית, טכנולוגית ומסחרית, לרבות בחינה וטיוב של קווי המוצרים ושל התקשרויות קיימות עם לקוחות וספקים. להערכת החברה למועד הדוח, אומדן ההשקעות הצפויות במחלבה בשנה שלאחר רכישת המחלבה הינו בסך של 5 עד 10 מיליון שקל".
- הראשונה לדווח: סלע נדל"ן מעלה תחזיות ל-2025
- עונת הדוחות נפתחת והמשקיעים נערכים לתנודות חדות בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעלי השליטה בחרה הם יעקב שיינפלד (36.85%), היורשים של רות ססובר ז"ל שנפטרה בדצמבר האחרון (14.6%) והפניקס (10.4%). שווי השוק של החברה הוא 258 מיליון שקל. כזכור, ב-1998 היא רכשה את יכין ומאז פועלת תחת המותג הזה.
- 2.אנונימי 31/05/2023 07:44הגב לתגובה זוזה הדוח האחרון שהמספרים יראו כך.הקש שהם יאכלו ממחלבות גולן ושומרון יכו בהם ברמה כזאת שיחזרו 15 שנה אחורה וימחקו את ההשקעה .לא יודעים על מה נפלו.בהצלחה
- 1.אחת הטובות בשוק,ביקושים קשיחים,דיבדנד גבוה (ל"ת)שלמה 31/05/2023 04:56הגב לתגובה זו
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
