כך השפיעה בריחת העובדים הזרים במלחמה על מחירי המזון
לצד הביקורת הרחבה על העלאת מחירי המזון, שנראית כמו תאוות בצע של חברות המזון משום שמחירי הסחורות ירדו ומחירי המזון עלו, חטיבת המחקר בבנק ישראל ביצעה ניתוח שמטרתו לבחון את השפעת המלחמה על המחירים בענף המזון. בצד הביקוש ניתחו את השפעות המלחמה על הרמה, הגמישות וההרכב של הביקוש למוצרים ושירותים. בצד ההיצע התייחס הבנק להשפעות על מבנה העלויות של הפירמות וכן על כוח השוק.
השינוי בהוצאה על המזון במלחמה (נתונים: בנק ישראל)
המלחמה מציבה אתגר משמעותי בפני כלכלת ישראל. התזכיר מתמקד בהשפעת המלחמה על המחירים היחסיים במשק ומתמקד בענף המזון שמשקלו במדד המחירים הוא כ-12%. לטענת הבנק, המלחמה משפיעה על תנאי הביקוש וההיצע בענפי המשק באופן משמעותי.
על ההשפעה בענף המזון נכתב: "באופן כללי, איננו צופים שינוי משמעותי בגמישות הביקוש למוצרי מזון בתקופת המלחמה. גורמים מסוימים תורמים להקשחת הביקוש. הצטיידות במזון נתפסת כצורך קיומי, בין אם לצריכה ביתית ובין אם במטרה לצייד חיילי מילואים. בנוסף, הרכב הביקוש משתנה ונוספות לו אוכלוסיות הנוהגות בשגרה לאכול בחוץ, וכעת מחליפות פעילות זו בבישול ואכילה בבית. ככל שקבוצה זו כוללת צרכנים צעירים בעלי הכנסה גבוהה המתגוררים במרכזים אורבניים גדולים, הללו ירכשו מזון במכולות שכונתיות או בפורמטים יקרים אחרים, ויפגינו נכונות מוגבלת להשקיע זמן ומשאבים בחיפוש אחר אלטרנטיבות מוזלות".
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, נמצא כי קיימים גם גורמים הפועלים להגמשת הביקוש. "הסנטימנט הצרכני השלילי הכרוך בחשש מאובדן הכנסה יגרום לחלק ממשקי הבית להשקיע מאמצים רבים יותר בחיפוש אחר אלטרנטיבות מוזלות למתגי המזון המוכרים. בנוסף תאפשר היציאה לחל"ת או הירידה ברמת הפעילות העסקית לחלק ממשקי הבית להשקיע זמן רב יותר באיתור אלטרנטיבות כאלו", נכתב. "מנגד, צרכנים "חדשים" עשויים לגלות פחות אינרציה בהחלטות הרכישה ולגלות נכונות גוברת לנסות תחליפים זולים למותגי המזון היקרים".
עוד נכתב, כי המלחמה מביאה להסטה מסוימת של ביקוש למזון מן הסקטור הפרטי לסקטור הציבורי. חיילי המילואים אינם סועדים בבית, אך מנגד הממשלה נדרשת לספק להם מזון. העלייה בעצימות הפעילות של גופים ביטחוניים נוספים כגון משטרת ישראל תגרום אף היא לגידול בביקוש למזון דרך השוק המוסדי. "ביקוש זה צפוי להתחרות במידה מסוימת בביקוש בסקטור הפרטי, ולמתן לחץ לירידת מחירים בענף ככל שהביקוש הכולל למוצרי מזון (של הסקטור הפרטי והממשלה יחדיו) גדל", הובא בסקירה.
ומה קורה בצד ההיצע? השפעות המלחמה על מחירי התשומות וזמינותן ניכרות בענף זה לכל אורך שרשרת הערך. המלחמה הביאה לפגיעה ישירה ונרחבת בתוצרת החקלאית הטריה. מעבר לפגיעה בהיצע הפירות והירקות הטריים בשווקים (שאינם נכללים במדד מחירי המזון שנציג בהמשך), משתמעת גם פגיעה בקטגוריות מזון נוספות שפירות וירקות משמשים כתשומה ביצורן כגון ירקות קפואים ומזון משומר. היכולת לפצות על הירידה בזמינותם של ירקות טריים במקטע הקמעונאי באמצעות יבוא מטורקיה או ירדן למשל מוגבלת בין היתר בשל חשש הרשתות מחרם צרכני. יבוא של ירקות כתשומת יצור צפוי להיות פחות רגיש להיבט זה.
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
- מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
"מרבית התוצרת החקלאית הטריה מיוצרת כאמור בישראל, למעט כל הדגנים והשמנים שמיובאים מחו"ל. ככל שהמלחמה תמשך והירידה בנפח התנועה הימית לישראל תתמיד עלולות מגבלות מלאי להכביד על מבנה העלויות של חברות רבות בענף המזון. יבוא מוצרי מזון מוגמרים לישראל מושפע אף הוא באופן דומה", נכתב. לפי הנתונים, 5 המועצות האזוריות בנגב המערבי אחראיות לרבע משטח גידולי השדה ולכשליש משטח גידול הירקות בישראל.
סיכום - כך השפיעה המלחמה על שוק המזון (בנק ישראל)
עוד נכתב, כי היצע העבודה בענף המזון נפגע כתוצאה מן המלחמה באופן משמעותי, ובחוליות מרובות. היצע העבודה בחקלאות סובל ממשבר חריף על רקע עזיבת עובדים זרים את הארץ. "למרות נכונות נרחבת בציבור להתנדב לעבודה בחקלאות, מרבית המתנדבים אינם ניחנים במיומנות או בכושר העבודה הנדרש לעבודה זו. בתחילת המלחמה העריך משרד החקלאות שקיים מחסור של עשרות אלפי עובדים בענף והמדינה ניסתה להתמודד עם מחסור זה, בין היתר, באמצעות תכנית מענקים המתמרצת עבודה בחקלאות. במהלך הזמן שחלף מאז, מחסור זה הצטמצם משמעותית", נכתב.
עוד הובא, כי היצע העבודה במערכים הלוגיסטיים והתפעוליים של חברות המזון נפגע אף הוא כתוצאה מגיוס המילואים הנרחב, וכן ממיקומן של חלק מן הפעילויות בקרבת אזורי העימות. הפגיעה בהיצע העבודה לא פסחה גם על המקטע הקמעונאי, אם כי ישנן אינדיקציות להקלה משמעותית בפגיעה זו בשבועות האחרונים.
- 3.יואל 30/01/2024 15:17הגב לתגובה זוהפוליטיקאים המושחתים רוצים שתחשבו שזה פתאומיות שאנחנו אחת המדינות היקרות בעולם בכל תחום שתגעו.
- 2.אלן 30/01/2024 15:09הגב לתגובה זויאשים את המלחמה כהרגלו בקודש למרות שמהיום שנבחר לפני 15 שנה יוקר המחיה רק עלה ועלה ועלה וזה מהגרפים ונתונים של הלשכה לסטטיסטיקה הממשלתית. ביבי אשם ביוקר המחיה המטורף שבמדינה הזו....
- 1.אורן 30/01/2024 13:58הגב לתגובה זועצמאות תזונתית. בפועל קדחת - ואף אחד אפילו לא חושב על לפתוח את השוק ליבוא
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
