כך השפיעה בריחת העובדים הזרים במלחמה על מחירי המזון

בנק ישראל בדק כמה השפיעה המלחמה על המחירים בענף המזון. עוד הוא מצא: הביקוש קשיח במצב חירום, אך הביקוש הציבורי מחליף את הפרטי בשל שהות חיילים במילואים. גם החרם על טורקיה השפיע
איציק יצחקי | (3)

לצד הביקורת הרחבה על העלאת מחירי המזון, שנראית כמו תאוות בצע של חברות המזון משום שמחירי הסחורות ירדו ומחירי המזון עלו, חטיבת המחקר בבנק ישראל ביצעה ניתוח שמטרתו לבחון את השפעת המלחמה על המחירים בענף המזון. בצד הביקוש ניתחו את השפעות המלחמה על הרמה, הגמישות וההרכב של הביקוש למוצרים ושירותים. בצד ההיצע התייחס הבנק להשפעות על מבנה העלויות של הפירמות וכן על כוח השוק.

השפעת המלחמה על המזון (בנק ישראל)

השינוי בהוצאה על המזון במלחמה (נתונים: בנק ישראל)

המלחמה מציבה אתגר משמעותי בפני כלכלת ישראל. התזכיר מתמקד בהשפעת המלחמה על המחירים היחסיים במשק ומתמקד בענף המזון שמשקלו במדד המחירים הוא כ-12%. לטענת הבנק, המלחמה משפיעה על תנאי הביקוש וההיצע בענפי המשק באופן משמעותי.

על ההשפעה בענף המזון נכתב: "באופן כללי, איננו צופים שינוי משמעותי בגמישות הביקוש למוצרי מזון בתקופת המלחמה. גורמים מסוימים תורמים להקשחת הביקוש. הצטיידות במזון נתפסת כצורך קיומי, בין אם לצריכה ביתית ובין אם במטרה לצייד חיילי מילואים. בנוסף, הרכב הביקוש משתנה ונוספות לו אוכלוסיות הנוהגות בשגרה לאכול בחוץ, וכעת מחליפות פעילות זו בבישול ואכילה בבית. ככל שקבוצה זו כוללת צרכנים צעירים בעלי הכנסה גבוהה המתגוררים במרכזים אורבניים גדולים, הללו ירכשו מזון במכולות שכונתיות או בפורמטים יקרים אחרים, ויפגינו נכונות מוגבלת להשקיע זמן ומשאבים בחיפוש אחר אלטרנטיבות מוזלות".

מנגד, נמצא כי קיימים גם גורמים הפועלים להגמשת הביקוש. "הסנטימנט הצרכני השלילי הכרוך בחשש מאובדן הכנסה יגרום לחלק ממשקי הבית להשקיע מאמצים רבים יותר בחיפוש אחר אלטרנטיבות מוזלות למתגי המזון המוכרים. בנוסף תאפשר היציאה לחל"ת או הירידה ברמת הפעילות העסקית לחלק ממשקי הבית להשקיע זמן רב יותר באיתור אלטרנטיבות כאלו", נכתב. "מנגד, צרכנים "חדשים" עשויים לגלות פחות אינרציה בהחלטות הרכישה ולגלות נכונות גוברת לנסות תחליפים זולים למותגי המזון היקרים".

עוד נכתב, כי המלחמה מביאה להסטה מסוימת של ביקוש למזון מן הסקטור הפרטי לסקטור הציבורי. חיילי המילואים אינם סועדים בבית, אך מנגד הממשלה נדרשת לספק להם מזון. העלייה בעצימות הפעילות של גופים ביטחוניים נוספים כגון משטרת ישראל תגרום אף היא לגידול בביקוש למזון דרך השוק המוסדי. "ביקוש זה צפוי להתחרות במידה מסוימת בביקוש בסקטור הפרטי, ולמתן לחץ לירידת מחירים בענף ככל שהביקוש הכולל למוצרי מזון (של הסקטור הפרטי והממשלה יחדיו) גדל", הובא בסקירה. 

ומה קורה בצד ההיצע? השפעות המלחמה על מחירי התשומות וזמינותן ניכרות בענף זה לכל אורך שרשרת הערך. המלחמה הביאה לפגיעה ישירה ונרחבת בתוצרת החקלאית הטריה. מעבר לפגיעה בהיצע הפירות והירקות הטריים בשווקים (שאינם נכללים במדד מחירי המזון שנציג בהמשך), משתמעת גם פגיעה בקטגוריות מזון נוספות שפירות וירקות משמשים כתשומה ביצורן כגון ירקות קפואים ומזון משומר. היכולת לפצות על הירידה בזמינותם של ירקות טריים במקטע הקמעונאי באמצעות יבוא מטורקיה או ירדן למשל מוגבלת בין היתר בשל חשש הרשתות מחרם צרכני. יבוא של ירקות כתשומת יצור צפוי להיות פחות רגיש להיבט זה.

קיראו עוד ב"בארץ"

"מרבית התוצרת החקלאית הטריה מיוצרת כאמור בישראל, למעט כל הדגנים והשמנים שמיובאים מחו"ל. ככל שהמלחמה תמשך והירידה בנפח התנועה הימית לישראל תתמיד עלולות מגבלות מלאי להכביד על מבנה העלויות של חברות רבות בענף המזון. יבוא מוצרי מזון מוגמרים לישראל מושפע אף הוא באופן דומה", נכתב. לפי הנתונים, 5 המועצות האזוריות בנגב המערבי אחראיות לרבע משטח גידולי השדה ולכשליש משטח גידול הירקות בישראל.

השינוי בהוצאות המזון במלחמה (בנק ישראל)סיכום - כך השפיעה המלחמה על שוק המזון (בנק ישראל)

עוד נכתב, כי היצע העבודה בענף המזון נפגע כתוצאה מן המלחמה באופן משמעותי, ובחוליות מרובות. היצע העבודה בחקלאות סובל ממשבר חריף על רקע עזיבת עובדים זרים את הארץ. "למרות נכונות נרחבת בציבור להתנדב לעבודה בחקלאות, מרבית המתנדבים אינם ניחנים במיומנות או בכושר העבודה הנדרש לעבודה זו. בתחילת המלחמה העריך משרד החקלאות שקיים מחסור של עשרות אלפי עובדים בענף והמדינה ניסתה להתמודד עם מחסור זה, בין היתר, באמצעות תכנית מענקים המתמרצת עבודה בחקלאות. במהלך הזמן שחלף מאז, מחסור זה הצטמצם משמעותית", נכתב. 

עוד הובא, כי היצע העבודה במערכים הלוגיסטיים והתפעוליים של חברות המזון נפגע אף הוא כתוצאה מגיוס המילואים הנרחב, וכן ממיקומן של חלק מן הפעילויות בקרבת אזורי העימות. הפגיעה בהיצע העבודה לא פסחה גם על המקטע הקמעונאי, אם כי ישנן אינדיקציות להקלה משמעותית בפגיעה זו בשבועות האחרונים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יואל 30/01/2024 15:17
    הגב לתגובה זו
    הפוליטיקאים המושחתים רוצים שתחשבו שזה פתאומיות שאנחנו אחת המדינות היקרות בעולם בכל תחום שתגעו.
  • 2.
    אלן 30/01/2024 15:09
    הגב לתגובה זו
    יאשים את המלחמה כהרגלו בקודש למרות שמהיום שנבחר לפני 15 שנה יוקר המחיה רק עלה ועלה ועלה וזה מהגרפים ונתונים של הלשכה לסטטיסטיקה הממשלתית. ביבי אשם ביוקר המחיה המטורף שבמדינה הזו....
  • 1.
    אורן 30/01/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    עצמאות תזונתית. בפועל קדחת - ואף אחד אפילו לא חושב על לפתוח את השוק ליבוא
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.