קרנות ענפיות ייחודיות: זרקור אל הפינות הנסתרות של שוק ההון

הרעיון מאחורי קרנות נאמנות הוא לתת למנהל ההשקעות המקצועי לקבל את ההחלטות בנוגע להשקעה שלך. אבל יש רמות שונות של מעורבות של המשקיע גם בהשקעה בקרנות נאמנות. ראשית, הוא צריך לבחור קרן, וזו אולי ההחלטה החשובה ביותר שלו. אבל בנוסף, הוא צריך לבחור בין סוגים שונים של קרנות – האם הוא רוצה להשקיע באג"ח או במניות? בארץ או בחו"ל? רמה גבוהה יותר של מעורבות מאפשרות "קרנות לפי ענפים". קרן ענפית היא קרן נאמנות או קרן סל שמתמקדת בהשקעה במניות של חברות הפועלות בענף מסוים. פה המשקיע מקבל את ההחלטה האקטיבית שנדל"ן לדוגמה או טכנולוגיה, יניבו יותר מאשר המדד הכללי ומשקיע בהתאם. במקרה זה גם עומדות בפני המשקיע שתי אפשרויות – השקעה בקרן אקטיבית בה מנהל הקרן יבחר עבורו את המניות שלפי דעתו הן הטובות ביותר בענף, או קרן מחקה שפשוט קונה את סל המניות המתאים.

מהם היתרונות של השקעה מן הסוג הזה?

גיוון סיכונים: קרנות ענפיות מאפשרות למשקיעים לפזר את הסיכון שלהם על פני מספר חברות באותו ענף ולא לבחור במניה ספציפית.

ידע מקצועי: כמו בכל קרן נאמנות,  מנהלי הקרנות הם בעלי ידע מקצועי וניסיון בשוק ההון, מה שאמור לסייע להם לבחור את המניות הטובות ביותר להשקעה בתוך הסקטור הנבחר.

• גרמניה עם תשואה נהדרת: הדרכים להשקעה באמצעות קרנות ישראליות פאסיביות
• תעשיית הקרנות באפריל - גיוסים של 6 מיליארד שקל

נזילות: קרנות ענפיות נסחרות בבורסה וניתן לקנות ולמכור אותן בכל עת במחירים קבועים מראש. בהתאם להסכם עם הבנק או הברוקר ייתכן גם שאין עמלת מינימום (או עמלת קניה ומכירה בכלל), מה שמוזיל את העלויות בהשוואה להשקעה ישירה במספר מניות שונות. 

אבל יש גם חסרונות ההשקעה שצריך לקחת בחשבון:

תנודתיות גבוהה יותר מהמדדים הכלליים: השקעה בענף מסוים עשויה להיות חשופה יותר לתנודתיות ולסיכונים מאשר השקעה בתיק מגוון.

• דירוג הקרנות הכספיות - מי המצטיינות ומי המאכזבות מתחילת השנה?
• רבעון ראשון 25: מה התשואה בקרנות המעורבות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

תלות בענף: הצלחת הקרן תלויה בצמיחת הענף הספציפי שבו היא מתמקדת. אם הענף חווה קשיים, הההתמקדות עלולה להתברר כחרב פיפיות. או במילים אחרות, ייתכן שלא תבחר נכון את הענף שיתן תשואה עודפת. 

בישראל גם ניתן למצוא מגוון קרנות ענפיות. הקרנות האקטיביות מתמקדות בעיקר בענף הפיננסים, ומי שבחר בהן בשנה האחרונה קיבל תשואה שקשה למצוא לה מקבילות, לא בארץ ולא בעולם, בקרנות הפאסיביות יותר מאשר בקרנות האקטיביות. כך לדוגמה, הקרנות המחקות העוקבות אחר מדד הביטוח הניבו כ-90% בשנה האחרונה (26% - 28% מתחילת השנה). קרנות פיננסים ובנקים בין 65% - ל-80% בשנה האחרונה או 20% עד 25% מתחילת השנה. במקרה של קרנות אקטיביות התשואות ב-12 החודשים האחרונים נעות בין 60% ל-70%, כ-20% מתחילת השנה. בישראל יש גם לא מעט קרנות ענפיות מענף הנדל"ן על סוגיו השונים (מניב, בניה), תשתיות ואנרגיה, בין בקרנות האקטיביות ובין בפאסיביות, וסקרנו אותן לא פעם בעבר.

הפעם נפנה זרקור אל הקרנות יוצאות הדופן, אלו שמתמקדות בענפים שנמצאים מחוץ לרדאר ופחות מושכים תשומת לב. מטבע הדברים מדובר בקרנות קטנות יותר, וכאלה שמהוות לעיתים קרן בודדת באותו ענף ללא קרנות מתחרות. לכן, במקרה זה, לא נעסוק בהשוואות אלא פשוט נציג את הקרנות הללו, מה שהן עושות ומה היו ביצועיהן בעבר. נציג קרן אקטיבית אחת, קרן סל אחת וקרן מחקה אחת בסקטורים פחות פופולריים, אבל שמציעים אלטרנטיבה להשקעות היותר מקובלות בשוק ההון הישראלי. 

איילון אנרגיה ירוקה ישראל וארה"ב

קרן אקטיבית שמתמקדת בחברות העוסקות בתחומי האנרגיה שאינה מזהמת את הסביבה הטבעית, בניגוד לאנרגיה המופקת מדלק מאובנים (פחם, נפט או גז). בין השאר אנרגיה המופקת מאור השמש, רוח, גשם, גאות ושפל, פסולת, גיאותרמי וכדו'.

הענף נחשב בעבר כענף מבטיח מאד, כשטרנד ה-ESG והמעבר לאנרגיה ירוקה שטף את העולם, אבל בסופו של דבר במבחן השורה התחתונה החברות הפועלות בענף לא הצליחו לייצר רווחים גבוהים, והתשואות לא מרשימות במיוחד.

הקרן הוקמה בנובמבר 2020 אך לא הצליחה לצבור פופולריות כלל, ומנהלת כעת 2.5 מיליון שקל בלבד, תמורת דמי ניהול של 1.25%. הקרן סבלה מירידות שנתיות בכל אחת מהשנים בהן פעלה למעט שנת 2024, אז נרשמה עליה קלה. השנים הללו היו אכן גרועות למניות מהתחום. בהתאם, נרשמו פידיונות בקרן ב-33 מתוך 36 החודשים האחרונים.

באילו מניות משקיעה הקרן? נכון לדיווח האחרון (סוף פברואר) האחזקות הגדולות בקרן הן דוראל אנרגיה (8.06%), אנלייט אנרגיה (7.93%) וביומדיקס (7.89%). הקרן משקיעה גם במספר חברות בנלאומיות, בראשן פירסט סולאר (2.35%) וטסלה (2.01%). סך הכל 82.37% מהקרן מושקע במניות אנרגיה ישראליות, ו-9.45% במניות הנסחרות בחו"ל (ובניהן סולאראדג' הישראלית). השאר מוחזק בפקדונות או בקרנות אינדקס.

הנה התשואות של הקרן:

קסם KTF אינדקס מזון ישראלי 

קרן מחקה שפועלת מסוף יולי 2020. הרעיון מאחורי השקעה בענף המזון הוא שמדובר בענף דפנסיבי, שכן תמיד נצטרך לאכול, גם בתקופות מיתון וגם בתקופות צמיחה. מצד שני, במדינה כמו ישראל עם אוכלוסיה שצומחת יותר מהר מבכל מקום אחר בעולם המערבי, יש גם פוטנציאל צמיחה לא קטן. התשואות, אכן, יותר מרשימות מהקרן הקודמת.

זוהי קרן פאסיבית העוקבת אחר מדד אינדקס המזון הישראלי המנוהל על ידי חברת אינדקס מחקר ופיתוח מדדים (כלומר, לא על ידי הבורסה). המדד עוקב אחר חברות מתוך סקטור הצריכה הבסיסית שעוסקות בתחום קמעונאות המזון, משקאות ויצרני מזון, בהתאם למספר תנאי סף שנקבעו בחברת המדדים. איזה חברות נכללות במדד? כצפוי חברות המזון הגדולות ורשתות הסופרמרקטים הן המרכיבים העיקריים במדד. שטראוס (10.7%), רמי לוי (10.31%), נטו מילנדה (9.85%) ושופרסל ב (9.42%) עם יותר מ-9% כל אחת נכון לדיווח האחרון.

המשקיעים מביעים יותר אמון בקרן הזו. 25.7 מיליון שקל מנוהלים כעת בקרן שגובה 0.5% - דמי ניהול מקובלים בקרן פאסיבית מן הסוג הזה. מגמות הגיוסים מעורבת בשנה האחרונה עם 7 חודשים חיוביים ו-5 שליליים. בטווח של שלוש שנים יש בעיקר פידיונות.

הנה תוצאות הקרן:

MTF סל אינדקס צריכה מחזורית ישראל 

בעוד הקרן הקודמת (קרן מחקה) שייכת יותר לסקטור הצריכה הבסיסית, יש גם קרן (קרן סל) שקשורה לצריכה מחזורית. צריכה מחזורית היא כזו שתלויה בשיקול דעת, כלומר מוצרים שהם לא צורך אלא תלויים ברצון, ולכן הסקטור מציג ביצועים טובים יותר בתקופה של רווחה כלכלית גדולה יותר. גם במקרה זה עורכת המדד היא חברת אינדקס מחקר ופיתוח מדדים.

האחזקות הגדולות בקרן הן חברת בגדים: דלתא גליל (9.84%), ריטיילורס (8.89%) ופוקס (7.91%). גם לחברות רכבים יש נוכחות משמעותית עם דלק רכב (7.995) וקרסו מוטורס (7.83%). וכן חברות תיירות שמיוצגות על ידי פתאל החזקות (7.54%) וישרוטל (7.48%).

היקף הנכסים בקרן מגיע ל-20.43 מיליון שקל עם גיוסים בשלושת החודשים האחרונים אך פידיונות בשאר החודשים במהלך השנה האחרונה. דמי הניהול 0.4%. להלן הביצועים: