צריכה מחזורית היא סיווג ענפי המאגד חברות שהביקוש למוצריהן ולשירותיהן משתנה בהתאם למצב הכלכלי. לקבוצה משתייכות רשתות אופנה, יבואני רכב, מוצרי חשמל, ריהוט, נסיעות, מסעדות ומותרות. בתקופות צמיחה,
כשההכנסה הפנויה עולה והאבטלה נמוכה, ההכנסות והרווחיות של החברות האלה מתרחבות מהר, ואילו בהאטה הצרכן דוחה רכישות גדולות והענף נפגע ראשון. הסיווג המשלים הוא צריכה בסיסית, הכולל מזון, תרופות ומוצרי היגיינה שהביקוש להם יציב יחסית. משקיעים משתמשים בחלוקה
הזו לניהול סיכון בתיק, ומעקב אחרי נתוני צריכה פרטית ומכירות בקמעונאות נחשב לאינדיקטור מקדים למחזור העסקים. חברות בקבוצה נוטות להציג רגישות
גבוהה לשינויי ריבית, משום שרכישות גדולות ממומנות לא פעם באשראי צרכני.
רצף המלחמות אחרי תקופת הקורונה יצר "כלכלת פוסט-טראומה" חסרת תקדים. מצד אחד, הפחד ממיתון ומהחרפת המצב הביטחוני דוחף משקיעים לנזילות מקסימלית וצמצום הוצאות - מצד שני, הגישה של "חיים רק פעם אחת" שוברת שיאים בנתוני האשראי, בטיסות ובמסעדות; האם אנחנו מתכוננים
ליום פקודה או פשוט הפסקנו להאמין בחיסכון לטווח רחוק?