בסוף יוני ניתחנו כאן את המצב, קצת לפני שהילדים חזרו הביתה אמרנו שיש לקמעונאיות ובעיקר לחברות הצריכה המחזורית - הסיקליקליות את כל הקלפים להביא רבעון חזק. - הקיץ של הקמעונאיות - האם הכסף יישאר בארץ או ימריא לחו"ל? - נכון, 12 ימים החניות נסגרו או לפחות רוב הקונים העדיפו לבלות קרוב למרחב מוגן מאשר לאתר אחד כזה בהתרעה של דקה וחצי. אבל חוץ מהכמעט שבועיים האלה, הישראלים נשארו בארץ ולא ממש הייתה להם ברירה אחרת.

יולי-אוגוסט, תקופה שבדרך כלל מתאפיינת בצניחה טבעית של הפעילות המקומית בגלל עזיבה המונית לחו"ל, הייתה הפעם שונה לגמרי. המדינה לא התרוקנה כמו בשנים עברו. גם אם ההמראות לא הפסיקו לגמרי, התחליף המקומי שוב הפך לאופציה הנוחה והנגישה, לפחות לחלק גדול מהציבור.

הלמ"ס דיווח כי ביולי האחרון יצאו לחו"ל 1.027 מיליון ישראלים עלייה קלה לעומת כ-945 אלף ביולי 2024, אבל זה עדיין מתחת לנורמות שהורגלנו אליהן כמו ביולי 2023, אז טסו למעלה מ-1.2 מיליון. אם משווים מול השנה שעברה אנחנו יכולים להצביע על התאוששות, אבל במונחים היסטוריים זו עדיין "טריטוריה שמרנית". וזה גם כשמוסיפים את העובדה שמחירי הטיסות בקיץ האחרון זינקו ביותר מ-30%, ואז אנחנו מקבלים תמונה של ציבור שמחפש חו"ל כמעט בכל מחיר.

אבל עם זאת עדיין מאות אלפים אחרים העדיפו ללכת על בטוח. בזמן שחלק אחד של המדינה חיפש חו"ל בכל מחיר, חלק אחר - גדול ומשמעותי נשאר כאן והוציא כסף. המלונות בארץ דיווחו ברבעון השני על תפוסות גבוהות במיוחד בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, שבו שיעורי התפוסה צנחו לשפל של 49%. אמנם תיירות החוץ מדירה את רגליה מהארץ אבל הישראלים הציפו את המלונות וכל חדר ומיטה נתפסה.

• קרנות ענפיות ייחודיות: זרקור אל הפינות הנסתרות של שוק ההון
• צריכה מחזורית - להשקיע בחברות שלוקחות לכם את רוב המשכורת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרבעון השני של הסיקליקליות - תמונת מצב

הרבעון השני לא היה פשוט לאף אחת מהשחקניות בענף, אבל ההבדלים בתוצאות היו ברורים. מי שהחזיקה בפעילות אונליין חזקה, רשתות בפריסה רחבה ומערך לוגיסטי גמיש שרדה טוב יותר. מי שהייתה תלויה יותר בחנויות הרחוב, באופנה עונתית או בשוק הנעליים התקשתה לחפות על ימי הלחימה. 

אבל מעבר להשפעות המיידיות של הסגר והמלחמה, היה גם מכנה משותף רוחבי כמעט לכל החברות והוא דווקא השקל החזק. לכאורה, התחזקות של המטבע המקומי אמורה הייתה לשחק לטובת הרשתות: יש להן "יותר שקלים" כשהן מייצרות או רוכשות פריטים בחו"ל ככה שעלויות הייבוא יורדות וכוח הקנייה  מתחזק שזה משהו שאמור לשפר את המרווחים. בפועל, זה עבד כמו "חרב פיפיות". השקל החזק הפך את השוק ליותר משתלם ליבואנים, גם לרשתות זרות וגם לשחקנים קטנים, יבואני נישה, ואתרי סחר בינלאומיים. הזירה המקומית התמלאה במוצרים מתחרים במחירים יותר אטרקטיביים, ובתגובה רשתות רבות נאלצו להוריד מחירים ולהעמיק מבצעים כדי לשמור על רלוונטיות. המשמעות של זה בשורה התחתונה הייתה שחיקה ברווח הגולמי אפילו כשההכנסות עצמן לא בהכרח נפגעו ושמרו על אותה רמה או אפילו ראינו עליה מסוימת מרבעון לרבעון.

• פוקס פוקס 3.08%   סיימה את הרבעון השני עם הכנסות של כ־1.66 מיליארד שקל גידול מתון של 2% אבל רשמה ירידה חדה של כ‑44% ברווח הנקי שהסתכם על כ‑70 מיליון שקל בלבד לעומת כ‑124 מיליון בשנה שעברה. לעומת זאת, בחודש יולי נרשמה עלייה של 16% במכירות בחנויות הזהות מה שמעיד על התאוששות מיידית. פוקס בדוח פושר - רווח של 70 מיליון ברבעון השני - אבל רבעון שלישי התחיל חזק
• קסטרו-הודיס קסטרו -0.06%   נפגעה בצורה משמעותית יותר כשהפגיעה הורגשה גם בשורה העליונה וגם בתחתונה - ההכנסות ירדו בכ‑6.2%, לסך של כ‑504 מיליון שקל, ובשורה התחתונה נרשמה צניחה של כ‑59% ברווח הנקי  שנסגר על 23.2 מיליון שקל, לעומת כ‑56.7 מיליון בשנה שעברה. קסטרו העריכה כי ימי מבצע “עם כלביא” פגעו בה באופן שמשקף אובדן של כ‑76 מיליון שקל. הנזק הורגש גם בתחום הקוסמטיקה, שהציג הפסד משמעותי. עם זאת, הקבוצה הפתיעה את השוק בהחלטה לחלק דיבידנד חריג של 200 מיליון שקל, מה שגרם למניה לזנק - קסטרו-הודיס מפגינה עוצמה למרות רבעון בסימן "עם כלביא"
  
• גולף גולף -0.04%   הצליחה לשמור על יציבות יחסית בהכנסות כ‑221.9 מיליון שקל לעומת 220.3 מיליון בשנה שעברה (עלייה של כ‑1%) אבל הרווח הנקי נשחק משמעותית ירד ל‑5.6 מיליון שקל בלבד מול כ‑26.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. בגולף טענו שסגירת החנויות ל‑12 ימים, חתכה כ‑20 מיליון שקל ממחזור המכירות; והפסדים בגידור מט"ח, שנגרמו בעקבות התחזקות השקל. כדי להתמודד עם תחרות ממוצרים זולים מחו"ל ולפנות מקום למלאי חדש, גולף נאלצה להוריד מחירים ולתת הנחות אגרסיביות מה ששחק את הרווחיות - ״עם כלביא״ פגע בגולף פעמיים: המלחמה והדולר שחקו את הרווח ב-80%
  
• דלתא דלתא מותגים 2.8%   סיכמה את הרבעון השני של השנה עם יציבות מרשימה בהכנסות 262.8 מיליון שקל, לעומת 262.5 בתקופה המקבילה. והדגש כאן הוא על המרשימה למרות שלא ראינו צמיחה. וזה בגלל שלמרות שהחנויות של דלתא היו ריקות במהלך הרבעון במשך 12 ימים בגלל מבצע "עם כלביא" היא הצליחה לשמר את התוצאות ברמה שעקפה את הרבעון המקביל, המלא והתוסס. בכל זאת זה קיבל ביטוי בשורת הרווח, כיוון שזאת כללה השפעות רחבות יותר גם של הוצאות מימון על עסקאות גידור. הרווח נשחק בכ-15% ל־29 מיליון שקל - המלחמה עברה לדלתא מעל הראש: הרווח הנקי נחתך "רק" ב-15%  וכדי להבין איך עושים את זה, מה הגורמים שהצליחו להציל את הדוחות של דלתא, והאם הסלמה עתידית שוב תעמיד אותה במבחן - דיברנו עם המנכ"לית ענת בוגנר היא פירטה על הגורמים שחצצו בין דלתא ובין מצב המאקרו, חמשת המותגים, הפריסה הבינלאומית, הנוכחות באונליין כל אלו מביאים את דלתא למצבי קיצון במיצוב הרבה יותר טוב - ענת בוגנר: "המותגים החדשים צומחים יפה; דלתא הגיעה מוכנה למלחמה"
• בריל בריל -3.98%     הייתה השחקנית החלשה בענף. ההכנסות ברבעון השני ירדו בכ-18% והסתכמו בכ-126.4 מיליון שקל בלבד, והחברה עברה להפסד נקי של כ-7.4 מיליון שקל - לעומת רווח של כ-7.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההנהלה ייחסה את עיקר הפגיעה למלחמה שבהם הושבתה הפעילות ברשתות החנויות, מה שגרע לדברי בריל כ-23 מיליון שקל מהמחזור וכ-11 מיליון מהרווח. התוצאה הייתה הפסד תפעולי והיפוך חד בשורת הרווח - דבר שקיבל ביטוי גם במניה שהגיבה בצניחה אחרי פרסום התוצאות הכספיות - בריל עוברת להפסד של 7.4 מיליון שקל; ההכנסות ירדו ב-18%, מגזר האופנה נחתך ב-30%
  
• מקס סטוק מקס סטוק -1%    ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר - מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

• אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
• פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

הרבעון השני היה רבעון של מבחן חוסן לענף הקמעונאות המקומי. כל החברות ספגו פגיעה מהשבתת הפעילות בימי הלחימה, אבל למרות שכולן קיבלו את אותן הקלפים הפערים בתוצאות היו ברורים. המותגים החזקים הצליחו לתמוך בפעילות ולפצות על הימים של ההשבתה. למי שהתמקמה טוב באונליין היא יכלה למכור גם תוך כדי הלחימה ולספוג את סגירת החנויות טוב יותר בעוד ששחקניות שיותר היו תלויות בחנויות או כאלה שמאוד מבוססות על אופנה עונתית המלחמה באמת הצליחה לפגוע כיוון שהיה קשה יותר להזיז את קולקציית המעבר.נוסיף לזה גם את המטבע - השקל החזק שאולי הוזיל את הייבוא, אבל גם פתח את הדלת ליבוא זול יותר ותחרות אגרסיבית, מה שחייב את הרשתות להוריד מחירים.

אבל המבחן האמיתי הוא הרבעון הזה - הרבעון השלישי. הסטה של חלק משמעותי מהצריכה מחו"ל לשוק המקומי אמורה לתת לקמעונאיות רוח גבית. למצב הזה יש את החברות שנכנסות יתרון מבני יחסי, כמו לדלתא עם הנוכחות הבינלאומית והפעילות באונליין, או פוקס שמחזיקה בקשת של מותגים. אי אפשר להתעלם גם מההפחתה הצפויה של הריבית בסוף ספטמבר, רוב האנליסטים מעריכים שנראה הפחתה בהיקף של 25 נ"ב, זה לא הרבה, זה אפילו כמעט לא מורגש אבל זה יכול לתת "בוסט" פסיכולוגי מסוים לצריכה. השילוב של עונת החגים, מבצעי הקיץ המאוחרים והתחזקות של הביקושים המקומיים יכולים לייצר רבעון שלישי חזק למי שידעו ללמוד מהרבעון האחרון.