שחר תורג'מן, יו"ר בריל (קרדיט: עופר חגיוב)
שחר תורג'מן, יו"ר בריל (קרדיט: עופר חגיוב)
דוחות

בריל עוברת להפסד של 7.4 מיליון שקל; ההכנסות ירדו ב-18%, מגזר האופנה נחתך ב-30%

בריל חותמת רבעון שני חלש עם ירידה חדה במכירות שהסתכמו ב-126 מיליון לעומת 154 ברבעון המקביל; מעבר להפסד נקי והיחלשות דרמטית בתחום האופנה; גם המחצית הראשונה של השנה הסתיימה בהפסד

מנדי הניג | (3)

קבוצת בריל בריל 1.4%   מסכמת את הרבעון השני עם תוצאות כספיות חלשות במיוחד, המשקפות נסיגה כוללת ברוב מדדי הליבה: הכנסות נמוכות, רווחיות גולמית שנשחקת, ומעבר להפסד נקי ששם את הרבעון האחרון כנקודת שפל עבור חברת ההנעלה הוותיקה. 

מניית בריל מגיבה לפרסום התוצאות בירידות חדות של כ-10% צונחת לשווי שוק של כ-94 מיליון שקל. מתחילת השנה איבדה המניה כ-25%, ב-12 החודשים האחרונים היא עדיין מציגה תשואה חיובית של כ-47%.

למרות שהרבעון השני לא אמור להיות מהחזקים מבחינה עונתית, בשונה מהרבעון הראשון והשלישי שבמהלכם מתרחשות מכירות ה'סוף עונה' וגם כוללים את החגים, הירידה המשמעותית ברווחיות וברווח התפעולי מראה שבריל מתקשה הרבה מעבר לעונתיות. עונת החורף שהסתיימה במרץ האחרון, שהייתה חלשה השפיעה לרעה על הרבעון השני אבל גם ברמה החצי-שנתית התמונה בכלל לא מחמיאה.

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השני ב-126.4 מיליון שקל, ירידה של 18% לעומת הכנסות של 154.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם במחצית הראשונה של 2025 כולה נרשמה ירידה  של כ-6.6% במכירות שהסתכמו ב-280.7 מיליון שקל לעומת 300.7 מיליון בתקופה המקבילה ב-2024.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-71.8 ירידה של כ-16% לעומת 85.4 ברבעון המקביל, שיעור הרווח הגולמי השתפר מעט לעומת הרבעון המקביל ועומד על כ-56%.

ברמה התפעולית, בריל רושמת הפסד תפעולי של 3.2 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 10 מיליון שקל ברבעון המקביל מהפך שלילי של כ-13 מיליון שקל. שיעור הרווח התפעולי מהמכירות עבר מ-6.5% חיובי ל-2.6% שלילי. ה-EBITDA מסתכם ב-22.6 מיליון שקל, לעומת 32.4 מיליון אשתקד ירידה של 30.2%.

ברבעון השני רושמת בריל הפסד נקי של 7.4 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 7.8 ברבעון המקביל, על המחצית כולה היא רושמת הפסד נקי של 3.2 מיליון שקל לעומת 10.6 מיליון במחצית השנה הראשונה של 2024.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ניתוח מגזרי

מגזר ההנעלה, המהווה את עוגן הפעילות של בריל, ממשיך להיות התחום המרכזי בפעילות החברה, אבל גם הוא רושם חולשה. ההכנסות ירדו מרמה של 54.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-48.5 מיליון ברבעון השני של 2025 ירידה של כ-11.3%. גם בשורת הרווח התפעולי ניכרת ירידה, מ-5.9 מיליון שקל ל-5.2 מיליון שקל ירידה של 11.9%. עם זאת, שיעור הרווח התפעולי מהמכירות נותר יציב יחסית, ועמד על 10.4% לעומת 10.8% ברבעון המקביל. נתונים אלו מצביעים על כך שהקיטון נובע בעיקר מהיקף המכירות ולא מהרעה דרמטית ביעילות התפעולית, מה שמעיד על יציבות יחסית של התחום ביחס לשאר מגזרי הפעילות.

תחום סופר ברנדס, המרכז את מותגי ההפצה של החברה, מציג ירידה קלה בהכנסות מ-18.2 מיליון ל-16.6 מיליון שקל ירידה של 8.8% אך הפגיעה ברווחיות משמעותית בהרבה: הרווח התפעולי צנח מ-1.5 מיליון שקל ל-0.98 מיליון בלבד ירידה של 34.5%. שיעור הרווח התפעולי מהמכירות ירד בהתאם מ-8.3% ל-5.9%. מדובר בפגיעה חדה ביחס להכנסה, שעלולה להעיד על לחצי תמחור, עלייה בהוצאות או היחלשות בביצועי המותגים עצמם.

תחום פאשן, הכולל את רשתות האופנה של הקבוצה, מציג את הנתונים החלשים ביותר ברבעון: ההכנסות צנחו מ-29.9 מיליון שקל ל-20.9 מיליון ירידה של 30%. מעבר לכך, בריל עברה בתחום זה מרווח תפעולי חיובי של 1.5 מיליון שקל להפסד תפעולי של 2.28 מיליון שקל – שינוי שלילי של למעלה מ-3.7 מיליון שקל. גם שיעור הרווח התפעולי ירד מ-4.9% ל-שלילי 10.9%. מדובר במהפך דרמטי שמעיד על בעיה מבנית עמוקה או על נסיגה חדה בביקושים, במיוחד בעונת קיץ שנחשבת חזקה יחסית למסחר.

תחום אס.בי.אן, שבו מרוכזת פעילות מותג לי קופר וייתכן מותגים נוספים, מציג ירידה של 13.7% בהכנסות – מ-35.5 מיליון שקל ל-30.6 מיליון אך נותר רווחי. הרווח התפעולי ירד מ-1.5 מיליון ל-1.37 מיליון שקל, ירידה של 8.5%, כאשר שיעור הרווח מהמכירות ירד מ-4.3% ל-4.5% בלבד. מדובר בירידה מתונה יחסית, המעידה על ניהול הדוק ויציב למרות ההיחלשות הכללית בביצועים של הקבוצה.


למרות השחיקה ברווח הנקי, בריל ממשיכה להציג תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת. בתקופת הדוח בריל ייצרה תזרים חיובי של 50.4 מיליון שקל, לעומת תזרים של 66.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של כ-24%. גם ברמה הרבעונית נרשמה נסיגה אבל מתונה יותר, כאשר ברבעון השני התזרים עמד על 50.5 מיליון שקל לעומת 51.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר השינוי מוסבר על ידי ירידה ברווח הנקי, לצד שינויים במלאי ובלקוחות. אלה הושפעו, בין היתר, מהשילוב של פעילות חנויות רשת "אלדו" במהלך התקופה.

בהתאם למדיניות הדיבידנד של החברה, הדירקטוריון שואף לחלק מדי שנה לפחות 50% מהרווח הנקי אחרי מס. עם זאת, הנהלת החברה אינה צופה חלוקת דיבידנד בשנת 2025, בשל ירידה ברווחיות והתאמות לפעילות הקבוצה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משעמם להחריד 07/08/2025 13:19
    הגב לתגובה זו
    פעם אחר נכנס לחניות גלי למצוא נעליים אלגנטיות בצבעים חדשים כמו שהיה פעם להאש פפיס ואין .חברה ומנכל חסרת כל מודעות אופנתית שלא יוזמת לא מתחדשת ולא אטרקטיבית עם נעליים כמו מלפני 18 שנים !
  • 1.
    מנהל שקונה את אלדו שכל החנויות שלה ריקות הוא לא מנהל (ל"ת)
    אלי 07/08/2025 12:18
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 07/08/2025 22:28
    הגב לתגובה זו
    לא לפחד לשנות הרגלים בהצלחה
קרן כהן חזון מנכלית תורפז
צילום: ששון משה

"לתורפז יש פייפליין ענק של רכישות. אני צופה שהקצב יתגבר"

על הביזנס האמיתי של תורפז, על המניה שהמריאה פי 3 בשנה האחרונה ומה צפוי בהמשך, על בעלת השליטה והמנכ"לית, קרן כהן חזון שמצליחה להפוך את תורפז לחברה מרשימה ועל התרומה המשמעותית שלה לבתי חולים בארץ - למה תרמה, והאם היא חושבת שאחרים ילכו בעקבותיה?

רן קידר |

מאי 21 - תורפז מונפקת בבורסה. מחיר המניה באזור 12 שקלים. שווי של קרוב למיליארד שקל. זו תקופה של הייפ בהנפקות ובשוק. תורפז נתפסת כפרוטרום קטנה. אותו תחום פעילות - תמציות טעם וריח ועובדים והנהלה שמגיעים גם מפרוטרום. פרוטרום עשתה אקזיט ענק, אז השוק מתלהב. המניה של תורפז עולה פי 2 תוך חצי שנה כשהחברה מספקת תוצאות טובות ורכישות. היא מצהירה על אסטרטגיה של צמיחה חיצונית לצד צמיחה פנימית-אורגנית. השוק מאוד אוהב את זה כי כך צמחה פרוטרום. 

בשוק של תמציות טעם וריח יש הרבה מאוד עסקים קטנים-בינוניים משפחתיים. תורפז רוכשת ומתרחבת דרכם בגיאוגרפיות. העסק שלה הופך להיות עסק של רכישות ומיזוגים. כן, יש את תחום הפעילות המסורתי-בסיסי, אבל מה שקובע את השווי הוא פעילות המיזוגים ורכישות. הסיבה היא שיש יתרון לגודל. כאשר אתה גדול, אתה נסחר במכפיל רווח של 20 ויותר. כאשר אתה חברה משפחתית קטנה אתה תימכר במכפיל של 5. דמיינו מה קורה כאשר תורפז שנסחרת הרבה מעל 20 (קצב רווחים שמבטא מכפיל רווח של 50 עד 70 לשנה הבאה)  רוכשת חברה במכפיל רווח של 5. הרווח שמגיע מהרכישה מיד אמור לקבל את המכפיל הסביר של תורפז, כלומר - תורפז רוכשת לדוגמה עסק ב-30 מיליון דולר במכפיל 5 ומקבלת אפסייד לשווי כי בעיני המשקיעים  צריך לתמחר את זה (בשמרנות) במכפיל 20 - השוק מעריך את העסקה פי 4, כלומר בשווי של 120 מיליון דולר, כל ההפרש - 90 מיליון דולר הוא מעין גידול בשווי שוק. 

זה רווח מידי ברכישות. יש סיכון קטן שהחברה לא תוכל לשמור על הרווח, אבל יש אפסייד גדול נוסף שנובע מהסינרגיה. אם החברה רכשה ומיזגה ונהנתה מהסינרגיה והגודל שלה לרבות יכולות שיווק ומכירה גדולות, אולי צמצום מפעלים, צמצום מטה ועוד, אז הרווח יגדל, ואז זה לא רווח של פי 4, אלא פי 6. 

וככה תורפז הופכת להיות מכונה משומנת של רכישות והשוק שמבין לאן זה הולך, כבר לא עוצר במכפיל של 20 או 30, אלא מגיע ל-50 ומעלה. 

הדוחות של תורפז לרבעון השלישי היו טובים. המניה כבר ב-58 שקלים, שווי של 6.4 מיליארד שקל. תורפז היא מההנפקות המוצלחות של גל 2021 שהכיל מעל 100 חברות מתוכם אולי 3-4 חברות טובות כשהבולטות בהן - נקסט ויז'ן ותורפז. השאלה הגדולה אם השוק לא מעריך דווקא ביתר את תורפז. המניה רצה בעיקר בשנה האחרונה, אבל היא רצה מהר יותר מקצב הרכישות. גם בתרחישים אופטימיים של רכישות נוספות, קשה לראות את החברה עולה בהכנסות וברווחים פי 3 בשנה הבאה למצב שיוביל אותה למכפיל רווח סביר של 20. במילים פשוטות - התמחור הוא חלום, אבל הנהלת החברה הוכיחה עד כה שהיא בדרך לשם - היא יודעת לרכוש ולמזג  וזה הערך הגדול שלה. 




מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן? מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -1.8%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.