הקיץ של הקמעונאיות - האם הכסף יישאר בארץ או ימריא לחו"ל?
האם זינוק של 47% בהוצאות אשראי מאותת על "שחרור לחצים" או על תחילתה של מגמת בזבוזים בקניונים וברשתות? הקמעונאיות הסיקליקיות שהתאוששו חלקית מהמלחמה נושאות את העיניים לשמיים - חזרת הטיסות מסכנת להם את רווחי הקיץ
בעקבות הפסקת האש והסרת הגבלות פיקוד העורף, הישראלים מיהרו לחזור לשגרה והכיס נפתח בהתאם: הוצאות האשראי קפצו ביום רביעי האחרון ב־47% לעומת השבוע הקודם. בתוך ארבע שעות הישראלים הוציאו 848.43 מיליון שקל סכום גדול ב-2.3% מיום רביעי שקדם ללחימה בו עמדו ההוצאות על 829.15 מיליון שקל. בצל הנתונים המעודדים, בענף הקמעונאות לא ממהרים לחגוג. ברשתות הסיקליקיות (הקמעונאיות שמתבססות על צרכנות מחזורית) שתלו תקוות בהתאוששות קייצית אחרי שבועות של ירידה בביקושים, מבינים שהשאלה הגדולה היא לא רק כמה יוציאו - אלא איפה.
עבור המשביר, פוקס, קסטרו, אורבניקה ריטיילורס, ודומיהן, הקיץ הקרוב יכול להיות קרש קפיצה או הזדמנות שפוספסה. החזרה המהירה לפעילות במשק אומנם משחקת לטובתן, יש את יולי-אוגוסט למכור ולנקות סחורה בלי לרוץ למקלטים כל שעה. אבל כל עוד מחירי הטיסות ימשיכו לרדת והשמיים ייפתחו בקצב מואץ, יש סיכון אמיתי שהבזבוזים יתבצעו מעבר לים. עבור רשתות שמסתמכות על עונתיות וצמיחה ברבעון השלישי, מדובר בשבועות קריטיים שיכריעו אם הזינוק בצריכה יישאר בישראל או ימריא אל הדיוטי פרי.
היסטורית, אחרי תקופות של מתיחות ביטחונית, הציבור הישראלי נוהג להגיב בשתי דרכים צרכניות מנוגדות אך משלימות: מצד אחד, חזרה מיידית לקניונים ולחנויות - לעיתים מתוך צורך רגשי ב"תחושת נורמליות" ופורקן; מצד שני, זינוק בביקוש לחופשות לחו"ל, בעיקר בגלל דחיית נסיעות בתקופת הלחימה והצורך ב"אקספיזם" - לברוח קצת מהמתח המקומי ולנקות את הראש - עם גלידה קפואה במילאנו או מקרון מתוק על השאנז אליזה.
המשמעות עבור רשתות הקמעונאות הסיקליקיות היא כפולה: גם כשהביקושים חוזרים - הם זמניים, מתפזרים, ונוטים לזלוג מהר החוצה. כבר אחרי "שומר החומות" ו"צוק איתן", נרשמה התאוששות מהירה ברכישות המקומיות, אבל זו דעכה בתוך מספר שבועות גם בשל יציאה המונית לחו"ל וגם בגלל מבצעי אונליין מצד אתרי סחר בינלאומיים שהתחרו עם המקומיות על תשומת הלב של הצרכנים.
- הישראלים נשארו בארץ - איך נראה הקיץ של הקמעונאיות?
- הצרכנים בבית, ורשתות השיווק חוגגות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סבבים שהסתיימו בקיץ
אי אפשר להשוות לחלוטין את המצב הביטחוני הנוכחי לתמונות שראינו
אחרי מבצעים צבאיים קודמים כמו "צוק איתן" (2014) ו"שומר החומות" (2021), שגם הם הסתיימו סמוך לפתיחת הקיץ או במהלכו. הפעם, מדובר בהפסקת אש שהושגה מול איראן חזית אסטרטגית ומשמעותית בהרבה גם אם לא נטרלה את כלל האיומים. במקביל, העורף הישראלי עודנו מדמם: חיילים נופלים
בלחימה בעזה, ו-49 חטופים עדיין מוחזקים בידי חמאס, מהם לפחות 20 בחיים לפי ההערכות. ובכל זאת, במובן הצרכני-כלכלי, הפסקת האש מול איראן הסירה את האיום המרכזי על המרחב האווירי ואיפשרה את חידוש התנועה האווירית וסימנה חזרה מסוימת לשגרה.
במקרים קודמים, הקמעונאיות המקומיות קיוו לרכוב על גל הפורקן של הצרכנים הישראלים אבל מהר מאוד התברר שהתקווה הזאת הייתה מוקדמת מידי. ההתאוששות המהירה בפדיונות דעכה תוך שבועות, כשיציאה המונית לחו"ל הפנתה את עיקר ההוצאות של הציבור אל הדיוטי פרי, חברות תעופה ואתרי הסחר המקוונים.
הרשתות המקומיות נותרו אז עם מלאי עודף, הוצאות קמפיינים גבוהות, ומעט מדי מכירות בפועל. כעת, כשגם הפסקת האש הנוכחית מגיעה רגע לפני יולי־אוגוסט, החשש בענף הקמעונאות הוא לשידור חוזר רק שהפעם הן מנסות להיערך טוב יותר, בין אם באמצעות ניהול מלאי זהיר, תגבור פעילות
דיגיטלית או מבצעים ממוקדים.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- מנכ״ל מנועי בית שמש: “העולם במצוקת מנועים ואנחנו בעמדה מצוינת"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
הקמעונאיות המקומיות נותרו אז עם הוצאות שיווק גבוהות – אך ללא מומנטום אמיתי. למרות זאת, הנתונים הנוכחיים מגלים נקודת פתיחה שונה: חלק מהרשתות דיווחו ברבעון הראשון של השנה על שיפור תפעולי משמעותי, ניהול מלאי מוקפד, והתמקדות
בפתרונות דיגיטליים. מגמות אלה - אם יימשכו - עשויות לאפשר להן לנצל את החזרה לשגרה בצורה טובה יותר מבעבר.
ביצועי הקמעונאיות ברבעון הראשון
התוצאות הכספיות של רשתות הקמעונאות המובילות מצביעים על תמונה מעורבת:
קבוצת פוקס פוקס 0.03% : הציגה גידול של 12.9% בהכנסות שהסתכמו ב-1.48 מיליארד שקל, אבל הרווח הנקי נחתך בכ-44% והסתכם ב-15 מיליון שקל בלבד, לעומת 43.8 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ריטיילורס ריטיילורס 3.59% : הכנסות החברה צמחו ב-17% ל-526 מיליון
שקל, אך היא עברה להפסד נקי של 4.4 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 16.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה נבעה בעיקר מהחולשה המתמשכת במכירות חנויות נייקי.
קסטרו קסטרו -0.78% : הכנסות הקבוצה עלו ב-8% והסתכמו ב-470.5 מיליון שקל, אך הרווח הנקי צנח ב-64% ל-1.4 מיליון שקל בלבד. הירידה נבעה בעיקר מהוצאות מס חריגות ועלויות השקה של מותגים חדשים.
אורבניקה אורבניקה 0.26% : הציגה גידול של 11% בהכנסות שהסתכמו ב-220 מיליון שקל, ורווח נקי של 12 מיליון שקל – עלייה של 5% לעומת הרבעון המקביל.
המשביר המשביר 365 0.89% : הכנסות החברה עלו ב-3% ל-226 מיליון שקל, והרווח הגולמי זינק ב-11%. החברה רשמה רווח נקי של 5.7 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-300 אלף שקל ברבעון
המקביל.
האם הקונים באמת חוזרים או רק "משחררים אוויר"?
האתגר המרכזי של הרשתות הוא לא רק לשכנע את הצרכן להוציא כסף אלא גם לגרום לו להוציא אותו דווקא אצלן. עם הצרכן הישראלי הממולח, שמחפש מבצעים, משווה, ועושה הכל העיקר לא "לצאת פרייאר", לא מספיק רק שלטים של "1+1". הקמפיינים חייבים להיות מדויקים, רגשיים ומבוססי דאטה בעיקר בזירה הדיגיטלית, שבה מתקבלות רוב החלטות הקנייה.
בינתיים, התמונה - לפחות עבור הקמעונאיות - דווקא מעודדת. כפי שדיווחנו, שלוש חברות התעופה הישראליות מעדיפות לזכות את מחיר כרטיסי הטיסה שבוטלו במקום להציע כרטיסים חלופיים, תוך שהן מקפיצות את מחירי הטיסות החוזרות לעיתים בעשרות ואף מאות אחוזים. כל עוד המצב הזה נמשך, והרגולציה מגיבה באיטיות, גוברת הסבירות שהצרכן הישראלי יעדיף להישאר בארץ. בתרחיש כזה, דווקא רשתות האופנה, הפנאי והלייף סטייל יכולות להרוויח מהביקושים שנבלמים בנתב"ג - ולרשום לעצמן קיץ חזק מהצפוי, אולי כזה שיאזן את החולשה שחוו ברבעון הקודם.

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.

שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
הבורסה היא מונופול שנשלט ומנוהל על ידי איתי בן זאב ושכבת מנהלים שדואגת בעיקר לרווחתם - הם מרוויחים יותר ממנהלי בנקים (ששכרם מוגבל), למרות שהמודל העסקי שלהם מוגן בדומה לבנקים, על ידי המדינה. הנה המימושים האחרונים של המנהלים
מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.
בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה.
ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה. בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.
ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- הבורסה לניירות ערך: קפיצה של 80% ברווחים למרות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.
מי מימש וכמה?
בין המוכרים הבולטים: