הקיץ של הקמעונאיות - האם הכסף יישאר בארץ או ימריא לחו"ל?
האם זינוק של 47% בהוצאות אשראי מאותת על "שחרור לחצים" או על תחילתה של מגמת בזבוזים בקניונים וברשתות? הקמעונאיות הסיקליקיות שהתאוששו חלקית מהמלחמה נושאות את העיניים לשמיים - חזרת הטיסות מסכנת להם את רווחי הקיץ
בעקבות הפסקת האש והסרת הגבלות פיקוד העורף, הישראלים מיהרו לחזור לשגרה והכיס נפתח בהתאם: הוצאות האשראי קפצו ביום רביעי האחרון ב־47% לעומת השבוע הקודם. בתוך ארבע שעות הישראלים הוציאו 848.43 מיליון שקל סכום גדול ב-2.3% מיום רביעי שקדם ללחימה בו עמדו ההוצאות על 829.15 מיליון שקל. בצל הנתונים המעודדים, בענף הקמעונאות לא ממהרים לחגוג. ברשתות הסיקליקיות (הקמעונאיות שמתבססות על צרכנות מחזורית) שתלו תקוות בהתאוששות קייצית אחרי שבועות של ירידה בביקושים, מבינים שהשאלה הגדולה היא לא רק כמה יוציאו - אלא איפה.
עבור המשביר, פוקס, קסטרו, אורבניקה ריטיילורס, ודומיהן, הקיץ הקרוב יכול להיות קרש קפיצה או הזדמנות שפוספסה. החזרה המהירה לפעילות במשק אומנם משחקת לטובתן, יש את יולי-אוגוסט למכור ולנקות סחורה בלי לרוץ למקלטים כל שעה. אבל כל עוד מחירי הטיסות ימשיכו לרדת והשמיים ייפתחו בקצב מואץ, יש סיכון אמיתי שהבזבוזים יתבצעו מעבר לים. עבור רשתות שמסתמכות על עונתיות וצמיחה ברבעון השלישי, מדובר בשבועות קריטיים שיכריעו אם הזינוק בצריכה יישאר בישראל או ימריא אל הדיוטי פרי.
היסטורית, אחרי תקופות של מתיחות ביטחונית, הציבור הישראלי נוהג להגיב בשתי דרכים צרכניות מנוגדות אך משלימות: מצד אחד, חזרה מיידית לקניונים ולחנויות - לעיתים מתוך צורך רגשי ב"תחושת נורמליות" ופורקן; מצד שני, זינוק בביקוש לחופשות לחו"ל, בעיקר בגלל דחיית נסיעות בתקופת הלחימה והצורך ב"אקספיזם" - לברוח קצת מהמתח המקומי ולנקות את הראש - עם גלידה קפואה במילאנו או מקרון מתוק על השאנז אליזה.
המשמעות עבור רשתות הקמעונאות הסיקליקיות היא כפולה: גם כשהביקושים חוזרים - הם זמניים, מתפזרים, ונוטים לזלוג מהר החוצה. כבר אחרי "שומר החומות" ו"צוק איתן", נרשמה התאוששות מהירה ברכישות המקומיות, אבל זו דעכה בתוך מספר שבועות גם בשל יציאה המונית לחו"ל וגם בגלל מבצעי אונליין מצד אתרי סחר בינלאומיים שהתחרו עם המקומיות על תשומת הלב של הצרכנים.
- הישראלים נשארו בארץ - איך נראה הקיץ של הקמעונאיות?
- הצרכנים בבית, ורשתות השיווק חוגגות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סבבים שהסתיימו בקיץ
אי אפשר להשוות לחלוטין את המצב הביטחוני הנוכחי לתמונות שראינו
אחרי מבצעים צבאיים קודמים כמו "צוק איתן" (2014) ו"שומר החומות" (2021), שגם הם הסתיימו סמוך לפתיחת הקיץ או במהלכו. הפעם, מדובר בהפסקת אש שהושגה מול איראן חזית אסטרטגית ומשמעותית בהרבה גם אם לא נטרלה את כלל האיומים. במקביל, העורף הישראלי עודנו מדמם: חיילים נופלים
בלחימה בעזה, ו-49 חטופים עדיין מוחזקים בידי חמאס, מהם לפחות 20 בחיים לפי ההערכות. ובכל זאת, במובן הצרכני-כלכלי, הפסקת האש מול איראן הסירה את האיום המרכזי על המרחב האווירי ואיפשרה את חידוש התנועה האווירית וסימנה חזרה מסוימת לשגרה.
במקרים קודמים, הקמעונאיות המקומיות קיוו לרכוב על גל הפורקן של הצרכנים הישראלים אבל מהר מאוד התברר שהתקווה הזאת הייתה מוקדמת מידי. ההתאוששות המהירה בפדיונות דעכה תוך שבועות, כשיציאה המונית לחו"ל הפנתה את עיקר ההוצאות של הציבור אל הדיוטי פרי, חברות תעופה ואתרי הסחר המקוונים.
הרשתות המקומיות נותרו אז עם מלאי עודף, הוצאות קמפיינים גבוהות, ומעט מדי מכירות בפועל. כעת, כשגם הפסקת האש הנוכחית מגיעה רגע לפני יולי־אוגוסט, החשש בענף הקמעונאות הוא לשידור חוזר רק שהפעם הן מנסות להיערך טוב יותר, בין אם באמצעות ניהול מלאי זהיר, תגבור פעילות
דיגיטלית או מבצעים ממוקדים.
- קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
הקמעונאיות המקומיות נותרו אז עם הוצאות שיווק גבוהות – אך ללא מומנטום אמיתי. למרות זאת, הנתונים הנוכחיים מגלים נקודת פתיחה שונה: חלק מהרשתות דיווחו ברבעון הראשון של השנה על שיפור תפעולי משמעותי, ניהול מלאי מוקפד, והתמקדות
בפתרונות דיגיטליים. מגמות אלה - אם יימשכו - עשויות לאפשר להן לנצל את החזרה לשגרה בצורה טובה יותר מבעבר.
ביצועי הקמעונאיות ברבעון הראשון
התוצאות הכספיות של רשתות הקמעונאות המובילות מצביעים על תמונה מעורבת:
קבוצת פוקס פוקס 1.83% : הציגה גידול של 12.9% בהכנסות שהסתכמו ב-1.48 מיליארד שקל, אבל הרווח הנקי נחתך בכ-44% והסתכם ב-15 מיליון שקל בלבד, לעומת 43.8 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ריטיילורס ריטיילורס 1.13% : הכנסות החברה צמחו ב-17% ל-526 מיליון
שקל, אך היא עברה להפסד נקי של 4.4 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 16.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה נבעה בעיקר מהחולשה המתמשכת במכירות חנויות נייקי.
קסטרו קסטרו -1.75% : הכנסות הקבוצה עלו ב-8% והסתכמו ב-470.5 מיליון שקל, אך הרווח הנקי צנח ב-64% ל-1.4 מיליון שקל בלבד. הירידה נבעה בעיקר מהוצאות מס חריגות ועלויות השקה של מותגים חדשים.
אורבניקה אורבניקה -0.88% : הציגה גידול של 11% בהכנסות שהסתכמו ב-220 מיליון שקל, ורווח נקי של 12 מיליון שקל – עלייה של 5% לעומת הרבעון המקביל.
המשביר המשביר 365 -0.6% : הכנסות החברה עלו ב-3% ל-226 מיליון שקל, והרווח הגולמי זינק ב-11%. החברה רשמה רווח נקי של 5.7 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-300 אלף שקל ברבעון
המקביל.
האם הקונים באמת חוזרים או רק "משחררים אוויר"?
האתגר המרכזי של הרשתות הוא לא רק לשכנע את הצרכן להוציא כסף אלא גם לגרום לו להוציא אותו דווקא אצלן. עם הצרכן הישראלי הממולח, שמחפש מבצעים, משווה, ועושה הכל העיקר לא "לצאת פרייאר", לא מספיק רק שלטים של "1+1". הקמפיינים חייבים להיות מדויקים, רגשיים ומבוססי דאטה בעיקר בזירה הדיגיטלית, שבה מתקבלות רוב החלטות הקנייה.
בינתיים, התמונה - לפחות עבור הקמעונאיות - דווקא מעודדת. כפי שדיווחנו, שלוש חברות התעופה הישראליות מעדיפות לזכות את מחיר כרטיסי הטיסה שבוטלו במקום להציע כרטיסים חלופיים, תוך שהן מקפיצות את מחירי הטיסות החוזרות לעיתים בעשרות ואף מאות אחוזים. כל עוד המצב הזה נמשך, והרגולציה מגיבה באיטיות, גוברת הסבירות שהצרכן הישראלי יעדיף להישאר בארץ. בתרחיש כזה, דווקא רשתות האופנה, הפנאי והלייף סטייל יכולות להרוויח מהביקושים שנבלמים בנתב"ג - ולרשום לעצמן קיץ חזק מהצפוי, אולי כזה שיאזן את החולשה שחוו ברבעון הקודם.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
