יאיר אוחיון יור אורבניקה ומנכל קבוצת קסטרו הודיס צילום שרבן לופויאיר אוחיון יור אורבניקה ומנכל קבוצת קסטרו הודיס צילום שרבן לופו
דוחות

קסטרו-הודיס מפגינה עוצמה למרות רבעון בסימן "עם כלביא"

מניית הקבוצה מזנקת, היות ולמרות ירידה משמעותי בהכנסות וברווח התפעולי והרווח הנקי, שנבעו מסגירת הפעילות במהלך "עם כלביא", קסטרו הראתה התאוששות מהירה; מכירות החנויות הזהות עלתה בכ-1.3% והקבוצה מדווחת כי מתום המבצע ועד לפרסום הדוח ישנה עלייה מצטברת של כ-13% בהכנסות

רן קידר |
נושאים בכתבה קסטרו

קבוצת קסטרו קסטרו -0.84%  מדווחת על הרבעון השני של 2025, שהושפע דרמטית ממבצע "עם כלביא" ומציגה נתונים שמצליחים להקטין את האפקט של 12 הימים שבהם החנויות היו סגורות. הכנסות הקבוצה ברבעון השני של שנת 2025 קטנו בכ-6.2% והסתכמו בכ-504 מיליון שקל, לעומת כ-538 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, והחברה מדווחת כי המבצע הוביל לאובדן הכנסות של כ-76 מיליון שקל ורווח תפעולי של כ-35 מיליון שקל. למרות זאת, מניית החברה מזנקת לאור ההתאוששות המהירה ותחזית הצמיחה להמשך. 

ההתאוששות המהירה התבטאה בעלייה של כ-1.3% במכירות החנויות הזהות ברבעון השני (כ-425 מיליון שקל לעומת כ-420 מיליון שקל בתקופה המקבילה). החברה מסרה כי החל מתום המבצע ועד סמוך למועד פרסום הדוח, נרשמה עלייה מצטברת של כ-13% בהכנסות ממכירות החנויות ואתרי הסחר בכלל המותגים.

הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ-60 מיליון שקל, ירידה חדה של כ-31% ביחס לרבעון המקביל, שבו עמד הרווח התפעולי על כ-8.8 מיליון שקל. למרות זאת, הקבוצה שמרה על רווח תפעולי חיובי בכל אחד מהמגזרים המרכזיים, למעט תחום הקוסמטיקה, שבו נרשם הפסד תפעולי קל. שיעור הרווח התפעולי המאוחד עמד על כ-12%, לעומת 16.4% ברבעון המקביל. הקיטון נבע, בין היתר, מעלייה בהוצאות שכר, גידול בעלויות פרסום והנחות נרחבות שניתנו ללקוחות, במטרה להאיץ את קצב המכירות לאחר סיום "עם כלביא". הרווח הנקי הסתכם בכ-23.2 מיליון שקל, ירידה של כ-59% בהשוואה ל-56.7 מיליון שקל ברבעון השני של 2024.

סקטורים, דיבידנד וחנויות חדשות

בפילוח לפי תחומים, נתוני הקבוצה מראים כי בתחום  אופנת הלבשה נרשמה ירידה של כ-7.4% בהכנסות, לרמה של כ-335 מיליון שקל. עם זאת, שיעור הרווח הגולמי נותר יציב ברמה של כ-59.4%. המותג קסטרו שמר על רווח תפעולי של כ-7.2%, בדומה לרבעון המקביל. הרווח תפעולי בתחום עמד על כ-43 מיליון שקל לעומת כ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מעבר להשפעות המלחמה, הירידות נובעות מירידה ברווחיות הגולמית ומגידול בהוצאות שכר עבודה, שנבעו בעיקרן מעליית שכר המינימום ומגידול במצבת העובדים ובעלויות השיווק והפרסום.

מבחינת מותגים, אורבניקה והודיס הציגו ברבעון השני קיטון של כ-3% בהכנסות שהסתכמו בכ-115 מיליון שקל ובכ-76 מיליון שקל, בהתאמה. אורבניקה רשמה ברבעון השני שיעור רווח תפעולי המהווה כ-16.4% מההכנסות והודיס רשמה רווח תפעולי המהווה כ-17.8% מההכנסות. הכנסות המותג קסטרו הסתכמו בכ-144 מיליון שקל לעומת כ-165 ברבעון המקביל אשתקד. למרות ירידה ברווח התפעולי מכ-11.8 מיליון שקל לכ-10.4 מיליון שקל ", המותג קסטרו שמר על שיעור רווח תפעולי של כ-7.2% בין התקופות.

בתחום אביזרי אופנה נרשמה ירידה של כ-4.7% בהכנסות לרמה של כ-146.3 מיליון שקל, לצד ירידה חדה ברווחיות התפעולית שהסתכמה בכ-21 מיליון שקל, ירידה של כ-41%. 

בתחום הטיפוח והקוסמטיקה נרשמה הירידה הגדולה ביותר, עם ירידה של כ-12% בהכנסות והפסד תפעולי של כ-358 אלף שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למרות התוצאות הרבעוניות, הדירקטוריון החליט על חלוקת דיבידנד בגובה 200 מיליון שקל (כ-23.4 שקל למניה), על בסיס עודפים ראויים לחלוקה. הדיבידנד צפוי להיות משולם ב-14 בספטמבר 2025. 

מבחינת התרחבות, במהלך הרבעון פתחה הקבוצה 15 חנויות חדשות, מתוכן 7 של הודיס ו-4 של אורבניקה. נכון למועד פרסום הדוח, רשת החנויות של הקבוצה כוללת 353 סניפים ודוכנים בישראל. במהלך הרבעון הרביעי, מתכננת הקבוצה לפתוח מרכז לוגיסטי חדש עבור אורבניקה, במטרה לשפר את היעילות התפעולית ולתמוך בצמיחה עתידית.


יאיר אוחיון מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס, מסר: "ההכנסות ברבעון השני ובמחצית הראשונה של השנה קטנו בהשפעת מבצע 'עם כלביא' שבמהלכו החנויות היו סגורות במשך 12 ימים, כשהשפעה זו קוזזה על ידי עלייה במכירות החנויות הזהות של הקבוצה. למרות זאת, חווינו פתיחה חזקה לרבעון השלישי - מאז תום המבצע ועד בסמוך למועד פרסום הדו"ח הקבוצה חוותה התאוששות בקצב ההכנסות אשר באה לידי ביטוי בעלייה במכירות החנויות הזהות ואתרי הסחר בתקופה זו בשיעור של כ-13%. הקבוצה ממשיכה לפתח את כלל המותגים ופעילות האי-קומרס ממשיכה לצבור תאוצה. מתחילת השנה נפתחו 15 חנויות חדשות, מתוכן 4 של אורבניקה ו-7 חנויות של הודיס. המותג קסטרו במגמת שיפור מתמיד ונהנה מהמשך גידול במכירות החנויות הזהות וברווחיות. המותג טופ טן נהנה ברבעון השני משיעור הגידול הגבוה ביותר מבין מותגי הקבוצה כשסך ההכנסות והרווח התפעולי צמחו לעומת הרבעון אשתקד, למרות מבצע 'עם כלביא'. 

בתחום האופטיקה, אנו מרחיבים את פריסת חנויות קרולינה למקה כחלק ממעבר מדוכנים לחנויות וממשיכים להגדיל את נתח השוק. במהלך הרבעון הרביעי צפוי להיפתח מרכז הלוגיסטיקה החדש של אורבניקה, שישפר משמעותית את היעילות התפעולית ויתמוך בהאצת קצב הצמיחה. כלל הגורמים הללו נותנים לנו ביטחון בפוטנציאל הצמיחה של הקבוצה בהמשך השנה וודאות גבוהה בהשגת היעדים שלנו לשנת 2025. הקבוצה איתנה ונמצאת עם נזילות גבוהה המאפשרת לה להמשיך להשקיע בפיתוח כלל המותגים ולחלק דיבידנד מיוחד לבעלי המניות."

מניית קסטרו נסחרת לפי שווי של 1.38 מיליארד שקל, לאחר שזינקה בכ-54.3% במהלך 2025 ו-112.8% בשנה האחרונה. נזכיר כי החברה מחזיקה בכ-70% ממניות אורבניקה (הכוללת בתוכה גם את פעילות הודיס) שנסחרת לפי שווי של כ-1.49 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו 

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.