סופרמרקט מרכול
צילום: אלכסנדר כץ

ספקיות מוצרי המזון מעלות מחירים - לא בטוח שזה מוצדק

מחירי התובלה ירדו ב-40% בשנה האחרונה, מחירי חומרי הגלם ירדו במעל 10%. בזמן מלחמה, רשתות וספקיות המזון פועלות בכדי להגדיל רווחים
אדיר בן עמי | (8)

בזמן המלחמה, ספקיות המזון כדוגמת שסטוביץ, דיפלומט, יכין, סוגת, בית השיטה, וילי פוד ושורה של ספקיות קטנות החלו לעלות מחירים ורבות מתכוונות לעלות מחירים בהמשך. החברות טוענות שזה בגלל האינפלציה, מחירי התובלה ומה לא. אבל לא בטוח שזה המצב. 

בניגוד לטענת ספקיות מוצרי המזון והקוסמטיקה, שער הדולר ירד, מחיר חומרי הגלם בירידה, מחירי ההובלה נרגעו וארה"ב פועלת בכדי לעשות סדר בים האדום; מעבר לכך, השפעת מחירי התובלה לא כזו דרמטית, כאשר המחירים ירדו בעשרות אחוזים לעומת המצב לפני כשנה ומחירי הסחורות נפלו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים. נדמה כי החברות, בדומה לרשתות המזון, מנצלות את המלחמה ואת העובדה שלאנשים אין כרגע סבלנות לבדוק מחירים בשביל להגדיל רווחים על חשבון הציבור.  

בקיצור, איכשהו תמיד היצרנים והיבואנים יביאו שלל סיבות ותירוצים מדוע דווקא עכשיו זה הזמן להעלות מחירים. תמיד יש "סיבות" להעלות מחירים. מנגד - היצרנים והיבואנים לא מוצאים אף פעם סיבות להוריד מחירים. לא כשהייתה אינפלציה אפסית במשך כל כך הרבה שנים, לא כשמחירי התובלה בעולם צנחו ולא כשהדולר נחלש מול השקל בשנים הקודמות.

המאבק שלא יקרה

נזכיר כי בדומה לתקופת הקורונה, אז ציבור הרוכשים לא התעכב לבדוק את המחיר, אלא רכש לפני שהמדפים יתרוקנו, כך גם היה המצב עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל. נוצר מחסור בירקות טריים, מים בבקבוקים וקופסאות שימורים כשהאתגר המרכזי של הרשתות הוא למצוא סחורה למדפים. הציבור הישראלי קנה מכל הבא ליד, נתוני סטורנקסט הצביעו על הסתערות על מדפי הסופרמרקטים. כל הרכישות לרבות התרומות לחיילים, הכל הגיע דרך רשתות הסופרמרקטים שניצלו את המצב בכדי למצות רווחים. דוגמה טובה לכך היא הסערה סביב רמי לוי, כאשר רשת הסופרים החלה למכור דסקיות שנתפסו כמתחרות לדסקיות החטופים שנוצרו במטרה לגייס כספים למען החטופים, בעוד ההכנסות מדיסקיות רמי לוי נכנסו לכיסו האישי. 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לפני מספר ימים נתונים לגבי רכישות בכרטיסי אשראי בחודשים ספטמבר עד נובמבר. חלק מהנתונים, צריך לזכור, מתבססים על תקופת המלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר ומשקפים היטב את מה שקרה כאן בתקופה הזאת - עלייה בצריכת המזון. על פי הנתונים, חלה עלייה של 1.1% ברכישות מזון ומשקאות (כולל שירותי אוכל) .

מחיר של מוצר מורכב מעלויות חומרי גלם, עלות הייצור, מיסים וכל המתווכים בדרך כדוגמת הספקים והקמעונאיות. העלאות המחירים בגל הנוכחי כוללות את שסטוביץ עם עלייה של עד 10% מפברואר, סוגת עם העלאה של 11%-40% בחלק מהמוצרים ויכין ובית השיטה עם 5% ל־15%. בניגוד לפעמים הקודמות, בהן לציבור היה עוד כוח להילחם בהעלאות המחירים, לא בטוח שזה יקרה הפעם. הציבור נאבק בריביות גבוהות ומלחמה שלא צפויה להיגמר בקרוב וגרמה לאלפים לחיות כפליטים בארצם. סביר שהציבור יתעצבן, אולי קצת יקלל, אבל ימשיך לשלם. 

 

מניות ספקיות וקמעונאיות המזון בולטות בעליות

העלאות מחירים זו בשורה לא טובה לנו הצרכנים, אבל לחברות שרוצות להרוויח יותר זו בשורה טובה. לכן, כשיש "מתנדבת" ראשונה שמעלה מחירים, אפשר להעלות מחירים בלי לבלוט בשטח. לשטראוס מאוד חשוב לא להיות הבולטת בעליות מחירים. התדמית זה הדבר שהכי חשוב לה, והיא לא מובילה את העליות. היא נותנת לאחרות לעשות את העבודה השחורה ואז היא מצטרפת, בהדרגה ובחוכמה.  

קיראו עוד ב"בארץ"

שטראוס שטראוס -0.69%  לא תזכור את שנת 2023 לטובה, מניית החברה ירדה ב-25%, אם בתחילת 2023 מחיר מנית שטראוס עמד על 90.14 שקל הרי שבסוף 2023 הוא עמד על 68.50 שקל בלבד, ירידה בשווי שוק של 2.5 מיליארד שקל בשנה אחת. מניית החברה בעצם הייתה מדוכאת בשנה שעברה בגלל הקושי להעלות מחירים לצד צמצום המרווחים בשל עלית מחירי חומרי הגלם. ומול האינפלציה הגוברות, אבל כעת לאחר הצפי להעלאות מחירים של היבואנים ובהמשך להתמתנות במחירי חומרי הגלם, שטראוס בעמדת זינוק. 

שטראוס סיימה את הרבעון השלישי, עם רווח גולמי של 855 מיליוני שקלים, המהווים 32% מההכנסות, ורווח תפעולי של 212 מיליוני שקלים, שמהווים 8% מההכנסות. בשורה התחתונה הרוויחה 120 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 שטראוס רשמה רווח גולמי של 2.531 מיליארד שקל, שמהווים 32.2% מההכנסות, ורווח תפעולי של 591 מיליון שקלים, שמהווים 7.5% מההכנסות. הרווח שמיוחס לבעלי המניות  הסתכם בתשעת החודשים הראשונים ב-339 מיליון שקל. הרווח והרווחיות האלו נמוכים מהממוצע ארוך הטווח, ואם נעריך המשך צמיחה וחזרה לכיוון הרווחיות התפעולית הקודמת, נקבל ששטראוס עשויה להגיע גם לרווח רבעוני של 140-150 מיליון שקל בשורה התחתונה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמעיה 04/01/2024 10:22
    הגב לתגובה זו
    אם מאפשרים להנהגה החרדית לבזוז את קופת המדינה ללא רחם.
  • 6.
    רוני 04/01/2024 09:25
    הגב לתגובה זו
    החזירים נשארים חזירים.
  • 5.
    מיכא 04/01/2024 02:15
    הגב לתגובה זו
    כאשר הרווחים יורדים מעלים(לא מתיעלים) מחירים . ממשלה איין
  • 4.
    YL 03/01/2024 23:44
    הגב לתגובה זו
    נכון גם שם נאלצו ל העלות מחירים אבל יחי ההבדל הענק אישית ממליץ לכם לנסות רק צעדים כאלו יאלצו את הרשתות הגדולות להוריד שומן מ ההנהלה ו להשקיע ב פרסומות מיותרות
  • ספיר 04/01/2024 10:21
    הגב לתגובה זו
    אוכלת רק לא כשר, גם טעים וגם זול.
  • 3.
    דש 03/01/2024 22:41
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי הורדת הריבית לא הייתה מוצדקת ומוקדמת מידי .על פי דעתי המשך עליית הריבית לא אמרה את המילה האחרונה .המשך יבוא
  • 2.
    משה 03/01/2024 21:22
    הגב לתגובה זו
    ולהחזיר את תנובה מידי הסינים תומכי החמאס.
  • 1.
    אחד שמבין 03/01/2024 21:20
    הגב לתגובה זו
    מחיר גבוה נשאר על המדף!
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.