הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
סופרמרקט מרכול
צילום: אלכסנדר כץ

ספקיות מוצרי המזון מעלות מחירים - לא בטוח שזה מוצדק

מחירי התובלה ירדו ב-40% בשנה האחרונה, מחירי חומרי הגלם ירדו במעל 10%. בזמן מלחמה, רשתות וספקיות המזון פועלות בכדי להגדיל רווחים
אדיר בן עמי | (8)
נושאים בכתבה מזון מחירי המזון סופרמרקט

בזמן המלחמה, ספקיות המזון כדוגמת שסטוביץ, דיפלומט, יכין, סוגת, בית השיטה, וילי פוד ושורה של ספקיות קטנות החלו לעלות מחירים ורבות מתכוונות לעלות מחירים בהמשך. החברות טוענות שזה בגלל האינפלציה, מחירי התובלה ומה לא. אבל לא בטוח שזה המצב. 

בניגוד לטענת ספקיות מוצרי המזון והקוסמטיקה, שער הדולר ירד, מחיר חומרי הגלם בירידה, מחירי ההובלה נרגעו וארה"ב פועלת בכדי לעשות סדר בים האדום; מעבר לכך, השפעת מחירי התובלה לא כזו דרמטית, כאשר המחירים ירדו בעשרות אחוזים לעומת המצב לפני כשנה ומחירי הסחורות נפלו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים. נדמה כי החברות, בדומה לרשתות המזון, מנצלות את המלחמה ואת העובדה שלאנשים אין כרגע סבלנות לבדוק מחירים בשביל להגדיל רווחים על חשבון הציבור.  

בקיצור, איכשהו תמיד היצרנים והיבואנים יביאו שלל סיבות ותירוצים מדוע דווקא עכשיו זה הזמן להעלות מחירים. תמיד יש "סיבות" להעלות מחירים. מנגד - היצרנים והיבואנים לא מוצאים אף פעם סיבות להוריד מחירים. לא כשהייתה אינפלציה אפסית במשך כל כך הרבה שנים, לא כשמחירי התובלה בעולם צנחו ולא כשהדולר נחלש מול השקל בשנים הקודמות.

המאבק שלא יקרה

נזכיר כי בדומה לתקופת הקורונה, אז ציבור הרוכשים לא התעכב לבדוק את המחיר, אלא רכש לפני שהמדפים יתרוקנו, כך גם היה המצב עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל. נוצר מחסור בירקות טריים, מים בבקבוקים וקופסאות שימורים כשהאתגר המרכזי של הרשתות הוא למצוא סחורה למדפים. הציבור הישראלי קנה מכל הבא ליד, נתוני סטורנקסט הצביעו על הסתערות על מדפי הסופרמרקטים. כל הרכישות לרבות התרומות לחיילים, הכל הגיע דרך רשתות הסופרמרקטים שניצלו את המצב בכדי למצות רווחים. דוגמה טובה לכך היא הסערה סביב רמי לוי, כאשר רשת הסופרים החלה למכור דסקיות שנתפסו כמתחרות לדסקיות החטופים שנוצרו במטרה לגייס כספים למען החטופים, בעוד ההכנסות מדיסקיות רמי לוי נכנסו לכיסו האישי. 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לפני מספר ימים נתונים לגבי רכישות בכרטיסי אשראי בחודשים ספטמבר עד נובמבר. חלק מהנתונים, צריך לזכור, מתבססים על תקופת המלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר ומשקפים היטב את מה שקרה כאן בתקופה הזאת - עלייה בצריכת המזון. על פי הנתונים, חלה עלייה של 1.1% ברכישות מזון ומשקאות (כולל שירותי אוכל) .

מחיר של מוצר מורכב מעלויות חומרי גלם, עלות הייצור, מיסים וכל המתווכים בדרך כדוגמת הספקים והקמעונאיות. העלאות המחירים בגל הנוכחי כוללות את שסטוביץ עם עלייה של עד 10% מפברואר, סוגת עם העלאה של 11%-40% בחלק מהמוצרים ויכין ובית השיטה עם 5% ל־15%. בניגוד לפעמים הקודמות, בהן לציבור היה עוד כוח להילחם בהעלאות המחירים, לא בטוח שזה יקרה הפעם. הציבור נאבק בריביות גבוהות ומלחמה שלא צפויה להיגמר בקרוב וגרמה לאלפים לחיות כפליטים בארצם. סביר שהציבור יתעצבן, אולי קצת יקלל, אבל ימשיך לשלם. 

 

מניות ספקיות וקמעונאיות המזון בולטות בעליות

העלאות מחירים זו בשורה לא טובה לנו הצרכנים, אבל לחברות שרוצות להרוויח יותר זו בשורה טובה. לכן, כשיש "מתנדבת" ראשונה שמעלה מחירים, אפשר להעלות מחירים בלי לבלוט בשטח. לשטראוס מאוד חשוב לא להיות הבולטת בעליות מחירים. התדמית זה הדבר שהכי חשוב לה, והיא לא מובילה את העליות. היא נותנת לאחרות לעשות את העבודה השחורה ואז היא מצטרפת, בהדרגה ובחוכמה.  

קיראו עוד ב"בארץ"

שטראוס שטראוס -3.25%  לא תזכור את שנת 2023 לטובה, מניית החברה ירדה ב-25%, אם בתחילת 2023 מחיר מנית שטראוס עמד על 90.14 שקל הרי שבסוף 2023 הוא עמד על 68.50 שקל בלבד, ירידה בשווי שוק של 2.5 מיליארד שקל בשנה אחת. מניית החברה בעצם הייתה מדוכאת בשנה שעברה בגלל הקושי להעלות מחירים לצד צמצום המרווחים בשל עלית מחירי חומרי הגלם. ומול האינפלציה הגוברות, אבל כעת לאחר הצפי להעלאות מחירים של היבואנים ובהמשך להתמתנות במחירי חומרי הגלם, שטראוס בעמדת זינוק. 

שטראוס סיימה את הרבעון השלישי, עם רווח גולמי של 855 מיליוני שקלים, המהווים 32% מההכנסות, ורווח תפעולי של 212 מיליוני שקלים, שמהווים 8% מההכנסות. בשורה התחתונה הרוויחה 120 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 שטראוס רשמה רווח גולמי של 2.531 מיליארד שקל, שמהווים 32.2% מההכנסות, ורווח תפעולי של 591 מיליון שקלים, שמהווים 7.5% מההכנסות. הרווח שמיוחס לבעלי המניות  הסתכם בתשעת החודשים הראשונים ב-339 מיליון שקל. הרווח והרווחיות האלו נמוכים מהממוצע ארוך הטווח, ואם נעריך המשך צמיחה וחזרה לכיוון הרווחיות התפעולית הקודמת, נקבל ששטראוס עשויה להגיע גם לרווח רבעוני של 140-150 מיליון שקל בשורה התחתונה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמעיה 04/01/2024 10:22
    הגב לתגובה זו
    אם מאפשרים להנהגה החרדית לבזוז את קופת המדינה ללא רחם.
  • 6.
    רוני 04/01/2024 09:25
    הגב לתגובה זו
    החזירים נשארים חזירים.
  • 5.
    מיכא 04/01/2024 02:15
    הגב לתגובה זו
    כאשר הרווחים יורדים מעלים(לא מתיעלים) מחירים . ממשלה איין
  • 4.
    YL 03/01/2024 23:44
    הגב לתגובה זו
    נכון גם שם נאלצו ל העלות מחירים אבל יחי ההבדל הענק אישית ממליץ לכם לנסות רק צעדים כאלו יאלצו את הרשתות הגדולות להוריד שומן מ ההנהלה ו להשקיע ב פרסומות מיותרות
  • ספיר 04/01/2024 10:21
    הגב לתגובה זו
    אוכלת רק לא כשר, גם טעים וגם זול.
  • 3.
    דש 03/01/2024 22:41
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי הורדת הריבית לא הייתה מוצדקת ומוקדמת מידי .על פי דעתי המשך עליית הריבית לא אמרה את המילה האחרונה .המשך יבוא
  • 2.
    משה 03/01/2024 21:22
    הגב לתגובה זו
    ולהחזיר את תנובה מידי הסינים תומכי החמאס.
  • 1.
    אחד שמבין 03/01/2024 21:20
    הגב לתגובה זו
    מחיר גבוה נשאר על המדף!
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |
נושאים בכתבה רשות המסים מענק עבודה


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

להמשך הכתבה לחץ כאן
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן