כנסת מליאת הכנסת
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

חיסכון של 1.8 מיליארד שקל בשנה; אושר בטרומית: חברות מזון המעסיקות מעל 500 עובדים יחויבו לתרום מזון עודף

היקף המזון האבוד בישראל עומד על 2.5 מיליון טון בשנה ומוערך בשווי של 19.1 מיליארד שקל ובעמותות מקווים שאפשר להציל חצי ממנו. לדבריהן, בהסעדה המוסדית, כ-130 אלף טון מזון מבושל נזרק - אבל יש גם בעיה בהצעת החוק: תביעות שעלולות להגיע לחברות
נחמן שפירא | (3)

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף),  של חבר הכנסת ינון אזולאי, אליה הוצמדה הצעה של חברת הכנסת יסמין פרידמן. 47 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת הכנסת.

 

היקף המזון האבוד בישראל עומד על 2.5 מיליון טון בשנה ומוערך בשווי של 19.1 מיליארד שקל. מחצית ממנו ניתן להצלה, כך מעריכים בעמותת לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה שמציניים כי בהסעדה המוסדית כ-130 אלף טון מזון מבושל נזרק בשווי כולל של 1.8 מיליארד שקל, נוסף לעלות הסביבתית של כ-130 מיליון שקל.

בהצעת החוק נכתב כי מוצע לקבוע כי חברה שתחום עיסוקה העיקרי הוא מזון או חברה המנהלת מערך שירותי הסעדה לעובדיה, ומעסיקה מעל ל-500 עובדים, תתקשר עם ארגון להצלת מזון עודף לצורך איסוף המזון הנותר, אלא אם ארגון להצלת מזון הצהיר כי כמות המזון הנותר אינה מאפשרת הפעלת מערך לאיסופו.

אבל יש בעיה עם הצעת החוק הזו - בעבר ארגונים כמו צה"ל ואולמות אירועים ואחרים היו תורמים את האוכל המיותר שלהם לנזקקים. אבל זה נפסק לפני כמה שנים בעקבות תביעות שהוגשו נגד הארגונים הללו. כלומר, הארגונים שהיו הכי בסדר נאלצו להתגונן מתביעות על אוכל מקולקל ועוד. הארגונים ביקשו הגנה וחסינות מתביעות, אבל חברי הכנסת טובים בלחוקק את עצמם בלי לשים לב לבעיות. נותר רק לקוות שלפני אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית הוא יתוקן.

 

בכל מקרה, בנימוקים להצעת החוק נכתב בנוסף כי חברות ממשלתיות רבות שוכרות חברות הסעדה, אשר מספקות ארוחות צהריים לעובדיהן. מטבעם של חדרי אוכל, לא ידוע כמה עובדים יסעדו בהם ובאיזה מן ההיצע והמגוון יבחרו, ולכן נותרים עודפים רבים בסיום כל ארוחה. זאת בנוסף לחברות שעיקר עיסוקם הוא במזון שגם אצלן יתכן שיישארו עודפי מזון מהייצור.

 

לדברי חברי הכנסת, החברות הממשלתיות הן אלו שצריכות להוביל את דגל הקיימות, הנתינה וההתנדבות ולהוות דוגמה לכלל המשק, הן בשל היותן חברות מהגדולות במשק, אשר מחזיקות בתשתיות חיוניות של מדינת ישראל ונהנות ממשאבי טבע ומשאבים ציבוריים אחרים בפעילותן, והן בשל היותן בעלות השפעה סביבתית, כלכלית וחברתית גדולה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מה עם חברות ההייטק !!! (ל"ת)
    בילבי 22/07/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נילס 20/07/2023 08:38
    הגב לתגובה זו
    הורסת את הכלכלה, פולשת לחופש הפרט בתור ימני חירותן אמיתי(לא חיקוי עלוב) ומישהו שלא עושה דרכון זר עקרונית אני מרגיש, שהולכים ומהדקים עלי את טבעת החנק
  • המגיב 20/07/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
    במקום שהאוכל שנותר בסוף הארוחות ייאסף לתוך פח האשפה (כלומר - ייתרם למאכל חתולים, עכברים, או מזיקים כלשהם), האוכל יאסף לקופסאות, ואת הקופסאות האלו ימסרו לנציג של עמותה, או גוף אחר כלשהו, שעוסק באיסוף והצלת מזון, והעברתו לנזקקים. איפה הבעייה פה ?
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

תמר
צילום: ניו מד

המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל

דירקטוריון תמר פטרוליום קבע כי ההצטרפות למזכר ההבנות שנחתם ביולי "לא מיטיב עם השותפות"; החוזה החדש עם חח"י לא יחתם - המחלוקת צפויה לעבור להליך בוררות בלונדון

מנדי הניג |

המו"מ על הארכת חוזה אספקת הגז בין מאגר תמר לחברת החשמל הגיע לסיומו. הבוקר הודיעה תמר פטרוליום, המחזיקה ב-16.75% ממאגר תמר, כי דירקטוריון החברה החליט שלא להצטרף למזכר ההבנות שנחתם בחודש יולי האחרון בין חלק מהשותפות לבין חברת החשמל. בכך מסתיים מהלך בן כמה חודשים שנועד לעדכן את הסכם הגז המקורי משנת 2012 ולהאריך את תוקפו עד לשנת 2036.

בהודעת החברה צוין כי “לאור כלל נסיבות העניין בעת הזאת, לא יהא זה לטובת החברה להצטרף למזכר ההבנות”. ההחלטה סוגרת סופית את האפשרות לחתימה על חוזה חדש, שכן הצטרפות של כל השותפות הייתה תנאי הכרחי לכניסת ההסכם לתוקף. המשמעות המעשית היא שהחוזה הקיים בין מאגר תמר לחברת החשמל נותר בתוקף עד לשנת 2030, לפי התנאים שנקבעו בעבר.

ההסכם החדש נועד להבטיח לחברת החשמל אספקת גז לטווח ארוך במחיר מופחת, שהיה עשוי להניב חיסכון של מאות מיליוני שקלים לצרכנים עד סוף העשור. מזכר ההבנות נחתם ביולי בין חברת החשמל לבין חלק מהשותפות במאגר, אך נותר בלתי מחייב עד לקבלת אישור מכלל בעלי הזכויות. בחודשים שחלפו התברר כי קיימות מחלוקות עמוקות בין השותפים, בעיקר סביב רמות המחיר והצמדות המדדיות, שבלעדיהן לא ניתן היה להתקדם לחתימה סופית.

כבר בתחילת ספטמבר דווח על קשיים במשא ומתן, וחברת החשמל האריכה את המועד להצטרפות למזכר ההבנות עד 23 לחודש הנוכחי. אבל גם לאחר הארכה לא הושגה הסכמה כוללת. לפני כחודש הודיעה ישראמקו, המחזיקה בכ-28.75% ממאגר תמר, כי לא תקדם את החתימה על ההסכם. כעת, עם החלטתה של תמר פטרוליום, מתברר כי גם יתר השותפות לא הגיעו להסכמות שיאפשרו את הארכת ההתקשרות.

בהתאם להוראות ההסכם המקורי, במקרה שבו הצדדים אינם מגיעים להסכמה על שיעור התאמת המחיר, רשאי כל צד לפנות להליך בוררות. על פי הנהוג בהסכמים מסוג זה, הבוררות צפויה להתקיים בלונדון, והיא תקבע את המחיר שבו תמשיך חברת החשמל לרכוש גז ממאגר תמר בשנים הקרובות.