הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

חיסכון של 1.8 מיליארד שקל בשנה; אושר בטרומית: חברות מזון המעסיקות מעל 500 עובדים יחויבו לתרום מזון עודף

היקף המזון האבוד בישראל עומד על 2.5 מיליון טון בשנה ומוערך בשווי של 19.1 מיליארד שקל ובעמותות מקווים שאפשר להציל חצי ממנו. לדבריהן, בהסעדה המוסדית, כ-130 אלף טון מזון מבושל נזרק - אבל יש גם בעיה בהצעת החוק: תביעות שעלולות להגיע לחברות
נחמן שפירא | (3)
נושאים בכתבה חוק כנסת לקט ישראל מזון

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף),  של חבר הכנסת ינון אזולאי, אליה הוצמדה הצעה של חברת הכנסת יסמין פרידמן. 47 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת הכנסת.

 

היקף המזון האבוד בישראל עומד על 2.5 מיליון טון בשנה ומוערך בשווי של 19.1 מיליארד שקל. מחצית ממנו ניתן להצלה, כך מעריכים בעמותת לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה שמציניים כי בהסעדה המוסדית כ-130 אלף טון מזון מבושל נזרק בשווי כולל של 1.8 מיליארד שקל, נוסף לעלות הסביבתית של כ-130 מיליון שקל.

בהצעת החוק נכתב כי מוצע לקבוע כי חברה שתחום עיסוקה העיקרי הוא מזון או חברה המנהלת מערך שירותי הסעדה לעובדיה, ומעסיקה מעל ל-500 עובדים, תתקשר עם ארגון להצלת מזון עודף לצורך איסוף המזון הנותר, אלא אם ארגון להצלת מזון הצהיר כי כמות המזון הנותר אינה מאפשרת הפעלת מערך לאיסופו.

אבל יש בעיה עם הצעת החוק הזו - בעבר ארגונים כמו צה"ל ואולמות אירועים ואחרים היו תורמים את האוכל המיותר שלהם לנזקקים. אבל זה נפסק לפני כמה שנים בעקבות תביעות שהוגשו נגד הארגונים הללו. כלומר, הארגונים שהיו הכי בסדר נאלצו להתגונן מתביעות על אוכל מקולקל ועוד. הארגונים ביקשו הגנה וחסינות מתביעות, אבל חברי הכנסת טובים בלחוקק את עצמם בלי לשים לב לבעיות. נותר רק לקוות שלפני אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית הוא יתוקן.

 

בכל מקרה, בנימוקים להצעת החוק נכתב בנוסף כי חברות ממשלתיות רבות שוכרות חברות הסעדה, אשר מספקות ארוחות צהריים לעובדיהן. מטבעם של חדרי אוכל, לא ידוע כמה עובדים יסעדו בהם ובאיזה מן ההיצע והמגוון יבחרו, ולכן נותרים עודפים רבים בסיום כל ארוחה. זאת בנוסף לחברות שעיקר עיסוקם הוא במזון שגם אצלן יתכן שיישארו עודפי מזון מהייצור.

 

לדברי חברי הכנסת, החברות הממשלתיות הן אלו שצריכות להוביל את דגל הקיימות, הנתינה וההתנדבות ולהוות דוגמה לכלל המשק, הן בשל היותן חברות מהגדולות במשק, אשר מחזיקות בתשתיות חיוניות של מדינת ישראל ונהנות ממשאבי טבע ומשאבים ציבוריים אחרים בפעילותן, והן בשל היותן בעלות השפעה סביבתית, כלכלית וחברתית גדולה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מה עם חברות ההייטק !!! (ל"ת)
    בילבי 22/07/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נילס 20/07/2023 08:38
    הגב לתגובה זו
    הורסת את הכלכלה, פולשת לחופש הפרט בתור ימני חירותן אמיתי(לא חיקוי עלוב) ומישהו שלא עושה דרכון זר עקרונית אני מרגיש, שהולכים ומהדקים עלי את טבעת החנק
  • המגיב 20/07/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
    במקום שהאוכל שנותר בסוף הארוחות ייאסף לתוך פח האשפה (כלומר - ייתרם למאכל חתולים, עכברים, או מזיקים כלשהם), האוכל יאסף לקופסאות, ואת הקופסאות האלו ימסרו לנציג של עמותה, או גוף אחר כלשהו, שעוסק באיסוף והצלת מזון, והעברתו לנזקקים. איפה הבעייה פה ?
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

התקיפה הישראלית בקטאר התבצעה רק אחרי שמנהיגי ישראל נוכחו לדעת כי הנזק מפעולות קטאר עולה על התועלת. ההערכה התגברה שמנהיגי החמאס בקטאר מעכבים כל הסכם שאינו כולל את מלוא דרישותיהם המקוריות. צר שלקח כל כך הרבה זמן להגיע לתובנה הפשוטה הזאת. סביר להניח שהתובנה הייתה קיימת מזמן, ונתניהו רק חיכה לנקודת הזמן המתאימה.

התקיפה הישראלית בקטאר התבצעה רק אחרי שמנהיגי ישראל נוכחו לדעת כי הנזק מפעולות קטאר עולה על התועלת. ההערכה התגברה שמנהיגי החמאס בקטאר מעכבים כל הסכם שאינו כולל את מלוא דרישותיהם המקוריות. צר שלקח כל כך הרבה זמן להגיע לתובנה הפשוטה הזאת. סביר להניח שהתובנה הייתה קיימת מזמן, ונתניהו רק חיכה לנקודת הזמן המתאימה.

המפה החדשה: ארגוני הטרור בעזה

ניסיון החיסול בקטאר מחזיר את המיקוד לעזה עצמה. למרות דומיננטיות החמאס, פועלים בה ארגונים חמושים נוספים:

המפה החדשה: ארגוני הטרור בעזה

ניסיון החיסול בקטאר מחזיר את המיקוד לעזה עצמה. למרות דומיננטיות החמאס, פועלים בה ארגונים חמושים נוספים:

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדרגות מס שי אהרונוביץ בצלאל סמוטריץ'

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

להמשך הכתבה לחץ כאן