ארגון ה-OECD פרסם את התחזית שלו לכלכת ישראל במסגרתה הוא צופה שהתוצר יצמח בכ-3.4% ב-2025, נמוך מההערכות של בנק ישראל שצופות צמיחה של כ-4%. הסיבה המרכזית לתחזית הפסימית יחסית היא כמובן המלחמה והמתיחות הביטחונית המתמשכת, שפגעו בהשקעות, ביצוא, בתיירות וביכולת של הממשלה לנהל מדיניות פיסקאלית יציבה.

בדוח מצוין שאחת הפגיעות המרכזיות בכלכלה הגיעה דרך ענף הבנייה, שנפגע ישירות מהחלטת הממשלה להפסיק את היתרי העבודה לפועלים פלסטינים, שהיוו כרבע מכוח האדם בענף. מספרם של העובדים הזרים שהובאו במקום הפלסטינים היה נמוך בהרבה, מה שיצר מחסור חמור בידיים עובדות ופגע גם בהשקעות בשאר התחומים.

בתוך כך, ההוצאות הממשלתיות, ובעיקר הביטחוניות, זינקו לשיא. כל אלה, לצד האינפלציה והלחץ על שער החליפין, תורמים לאווירה כלכלית זהירה שמכתיבה תחזית צמיחה מתונה.

ה-OECD מצביע גם על בעיות אחרות שממשיכות להעיב על הצמיחה בטווח הארוך: הקושי בשילוב של חרדים וערבים בשוק העבודה, פערי ההשכלה משמעותיים והיעדר כישורים בסיסיים במתמטיקה ואנגלית, מחסור בדיור וחסמים רבים על ייבוא, במיוחד בתחום המזון. כתוצאה מכל אלה, יוקר המחיה בישראל נותר בין הגבוהים במדינות ה-OECD, ובמיוחד פוגע במשקי בית בעלי הכנסות נמוכות.

• OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
• מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנקודות החיוביות

עם זאת, הדו"ח מצביע גם על שורת נקודות אור שיכולות לתמוך בהתאוששות בהמשך. כך למשל, ענף ההיי-טק ממשיך להפגין עוצמה יחסית, בעיקר בזכות פעילות בתחום הבינה המלאכותית, שמהווה כבר כמחצית מהחברות החדשות במגזר. הממשלה השקיעה סכומים לא מבוטלים בתמיכה בסטארטאפים שנפגעו, וה-OECD ממליץ להמשיך בכך תוך חיזוק החיבור בין האקדמיה לתעשייה והרחבת לימודי מדעים והנדסה.

• חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
• נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בנוסף, בדוח מצוין כי אם תושג רגיעה ביטחונית במהלך 2025, התחזית היא להאצה משמעותית בצמיחה ל-5.5% כבר ב-2026, בעיקר הודות לחזרת היצוא, התאוששות הצריכה הפרטית והמשך התנופה בטכנולוגיה. על מנת לממש את הפוטנציאל הזה, ממליץ הדו"ח על צעדים לצמצום הגירעון תוך שימוש בכלים שיפגעו כמה שפחות בצמיחה - כמו ביטול פטורים ממע"מ, העלאת מיסוי על פלסטיק חד-פעמי ומשקאות ממותקים, ורפורמות במערכת החינוך שתתמרץ לימודי ליבה ושילוב בשוק העבודה.

״אני מודה מתאיס גורמן, מזכ"ל ה-OECD על הדו"ח המקיף והמעמיק, המשקף את חוסנה של הכלכלה הישראלית בתקופה בה אנו נמצאים", מסר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. "הדו"ח מעלה אתגרים והזדמנויות שונים שעלינו להמשיך ולהתמודד עימם כדי להבטיח את המשך הצמיחה של המשק בטווח הבינוני והארוך. הדו"ח יסייע לקדם שינויים מבניים במגוון תחומים שיביאו לחיזוק כלכלת ישראל בשנים הבאות. שיתוף הפעולה הפורה בין משרד האוצר וה-OECD הוא נדבך מרכזי בגיבוש מדיניות כלכלית מושכלת ואני מבקש להודות לכלכלן הראשי, לממונה על התקציבים ולציר הכלכלי של משרד האוצר ב-OECD".