תל אביב דיור נדלן
צילום: Dan Gold on Unsplash

ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"

ה-OECD עם תחזית פסימית לכלכת ישראל ל-2025 שצופה צמיחה מתונה יותר מזו שצופה בנק ישראל; התחזית ל-2026 של ה-OECD אופטימית יותר מזו של בנק ישראל - צמיחה של 5.5%, אך בתנאי שיש רגיעה ביטחונית

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה OECD צמיחה תחזית

ארגון ה-OECD פרסם את התחזית שלו לכלכת ישראל במסגרתה הוא צופה שהתוצר יצמח בכ-3.4% ב-2025, נמוך מההערכות של בנק ישראל שצופות צמיחה של כ-4%. הסיבה המרכזית לתחזית הפסימית יחסית היא כמובן המלחמה והמתיחות הביטחונית המתמשכת, שפגעו בהשקעות, ביצוא, בתיירות וביכולת של הממשלה לנהל מדיניות פיסקאלית יציבה.


בדוח מצוין שאחת הפגיעות המרכזיות בכלכלה הגיעה דרך ענף הבנייה, שנפגע ישירות מהחלטת הממשלה להפסיק את היתרי העבודה לפועלים פלסטינים, שהיוו כרבע מכוח האדם בענף. מספרם של העובדים הזרים שהובאו במקום הפלסטינים היה נמוך בהרבה, מה שיצר מחסור חמור בידיים עובדות ופגע גם בהשקעות בשאר התחומים.


בתוך כך, ההוצאות הממשלתיות, ובעיקר הביטחוניות, זינקו לשיא. כל אלה, לצד האינפלציה והלחץ על שער החליפין, תורמים לאווירה כלכלית זהירה שמכתיבה תחזית צמיחה מתונה.


ה-OECD מצביע גם על בעיות אחרות שממשיכות להעיב על הצמיחה בטווח הארוך: הקושי בשילוב של חרדים וערבים בשוק העבודה, פערי ההשכלה משמעותיים והיעדר כישורים בסיסיים במתמטיקה ואנגלית, מחסור בדיור וחסמים רבים על ייבוא, במיוחד בתחום המזון. כתוצאה מכל אלה, יוקר המחיה בישראל נותר בין הגבוהים במדינות ה-OECD, ובמיוחד פוגע במשקי בית בעלי הכנסות נמוכות.

רמת המחירים בישראל בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD


מחירים בתחומים השונים של השוק; בכחול - המחירים בישראל, בירוק - הרמה החציונית במדינות ה-OECD.


הנקודות החיוביות

עם זאת, הדו"ח מצביע גם על שורת נקודות אור שיכולות לתמוך בהתאוששות בהמשך. כך למשל, ענף ההיי-טק ממשיך להפגין עוצמה יחסית, בעיקר בזכות פעילות בתחום הבינה המלאכותית, שמהווה כבר כמחצית מהחברות החדשות במגזר. הממשלה השקיעה סכומים לא מבוטלים בתמיכה בסטארטאפים שנפגעו, וה-OECD ממליץ להמשיך בכך תוך חיזוק החיבור בין האקדמיה לתעשייה והרחבת לימודי מדעים והנדסה.

קיראו עוד ב"בארץ"


בנוסף, בדוח מצוין כי אם תושג רגיעה ביטחונית במהלך 2025, התחזית היא להאצה משמעותית בצמיחה ל-5.5% כבר ב-2026, בעיקר הודות לחזרת היצוא, התאוששות הצריכה הפרטית והמשך התנופה בטכנולוגיה. על מנת לממש את הפוטנציאל הזה, ממליץ הדו"ח על צעדים לצמצום הגירעון תוך שימוש בכלים שיפגעו כמה שפחות בצמיחה - כמו ביטול פטורים ממע"מ, העלאת מיסוי על פלסטיק חד-פעמי ומשקאות ממותקים, ורפורמות במערכת החינוך שתתמרץ לימודי ליבה ושילוב בשוק העבודה.


״אני מודה מתאיס גורמן, מזכ"ל ה-OECD על הדו"ח המקיף והמעמיק, המשקף את חוסנה של הכלכלה הישראלית בתקופה בה אנו נמצאים", מסר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. "הדו"ח מעלה אתגרים והזדמנויות שונים שעלינו להמשיך ולהתמודד עימם כדי להבטיח את המשך הצמיחה של המשק בטווח הבינוני והארוך. הדו"ח יסייע לקדם שינויים מבניים במגוון תחומים שיביאו לחיזוק כלכלת ישראל בשנים הבאות. שיתוף הפעולה הפורה בין משרד האוצר וה-OECD הוא נדבך מרכזי בגיבוש מדיניות כלכלית מושכלת ואני מבקש להודות לכלכלן הראשי, לממונה על התקציבים ולציר הכלכלי של משרד האוצר ב-OECD".

קרדיט: דוברות משרד האוצר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שום צמיחה להיפך מיתון ואבטלה. הבורסות בארהב ובישראל ימשיכו לרדת. (ל"ת)
    ארהב וישראל הולכים למיתון. 02/04/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.