תל אביב דיור נדלן
צילום: Dan Gold on Unsplash

ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"

ה-OECD עם תחזית פסימית לכלכת ישראל ל-2025 שצופה צמיחה מתונה יותר מזו שצופה בנק ישראל; התחזית ל-2026 של ה-OECD אופטימית יותר מזו של בנק ישראל - צמיחה של 5.5%, אך בתנאי שיש רגיעה ביטחונית

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה OECD צמיחה תחזית

ארגון ה-OECD פרסם את התחזית שלו לכלכת ישראל במסגרתה הוא צופה שהתוצר יצמח בכ-3.4% ב-2025, נמוך מההערכות של בנק ישראל שצופות צמיחה של כ-4%. הסיבה המרכזית לתחזית הפסימית יחסית היא כמובן המלחמה והמתיחות הביטחונית המתמשכת, שפגעו בהשקעות, ביצוא, בתיירות וביכולת של הממשלה לנהל מדיניות פיסקאלית יציבה.


בדוח מצוין שאחת הפגיעות המרכזיות בכלכלה הגיעה דרך ענף הבנייה, שנפגע ישירות מהחלטת הממשלה להפסיק את היתרי העבודה לפועלים פלסטינים, שהיוו כרבע מכוח האדם בענף. מספרם של העובדים הזרים שהובאו במקום הפלסטינים היה נמוך בהרבה, מה שיצר מחסור חמור בידיים עובדות ופגע גם בהשקעות בשאר התחומים.


בתוך כך, ההוצאות הממשלתיות, ובעיקר הביטחוניות, זינקו לשיא. כל אלה, לצד האינפלציה והלחץ על שער החליפין, תורמים לאווירה כלכלית זהירה שמכתיבה תחזית צמיחה מתונה.


ה-OECD מצביע גם על בעיות אחרות שממשיכות להעיב על הצמיחה בטווח הארוך: הקושי בשילוב של חרדים וערבים בשוק העבודה, פערי ההשכלה משמעותיים והיעדר כישורים בסיסיים במתמטיקה ואנגלית, מחסור בדיור וחסמים רבים על ייבוא, במיוחד בתחום המזון. כתוצאה מכל אלה, יוקר המחיה בישראל נותר בין הגבוהים במדינות ה-OECD, ובמיוחד פוגע במשקי בית בעלי הכנסות נמוכות.

רמת המחירים בישראל בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD


מחירים בתחומים השונים של השוק; בכחול - המחירים בישראל, בירוק - הרמה החציונית במדינות ה-OECD.


הנקודות החיוביות

עם זאת, הדו"ח מצביע גם על שורת נקודות אור שיכולות לתמוך בהתאוששות בהמשך. כך למשל, ענף ההיי-טק ממשיך להפגין עוצמה יחסית, בעיקר בזכות פעילות בתחום הבינה המלאכותית, שמהווה כבר כמחצית מהחברות החדשות במגזר. הממשלה השקיעה סכומים לא מבוטלים בתמיכה בסטארטאפים שנפגעו, וה-OECD ממליץ להמשיך בכך תוך חיזוק החיבור בין האקדמיה לתעשייה והרחבת לימודי מדעים והנדסה.

קיראו עוד ב"בארץ"


בנוסף, בדוח מצוין כי אם תושג רגיעה ביטחונית במהלך 2025, התחזית היא להאצה משמעותית בצמיחה ל-5.5% כבר ב-2026, בעיקר הודות לחזרת היצוא, התאוששות הצריכה הפרטית והמשך התנופה בטכנולוגיה. על מנת לממש את הפוטנציאל הזה, ממליץ הדו"ח על צעדים לצמצום הגירעון תוך שימוש בכלים שיפגעו כמה שפחות בצמיחה - כמו ביטול פטורים ממע"מ, העלאת מיסוי על פלסטיק חד-פעמי ומשקאות ממותקים, ורפורמות במערכת החינוך שתתמרץ לימודי ליבה ושילוב בשוק העבודה.


״אני מודה מתאיס גורמן, מזכ"ל ה-OECD על הדו"ח המקיף והמעמיק, המשקף את חוסנה של הכלכלה הישראלית בתקופה בה אנו נמצאים", מסר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. "הדו"ח מעלה אתגרים והזדמנויות שונים שעלינו להמשיך ולהתמודד עימם כדי להבטיח את המשך הצמיחה של המשק בטווח הבינוני והארוך. הדו"ח יסייע לקדם שינויים מבניים במגוון תחומים שיביאו לחיזוק כלכלת ישראל בשנים הבאות. שיתוף הפעולה הפורה בין משרד האוצר וה-OECD הוא נדבך מרכזי בגיבוש מדיניות כלכלית מושכלת ואני מבקש להודות לכלכלן הראשי, לממונה על התקציבים ולציר הכלכלי של משרד האוצר ב-OECD".

קרדיט: דוברות משרד האוצר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שום צמיחה להיפך מיתון ואבטלה. הבורסות בארהב ובישראל ימשיכו לרדת. (ל"ת)
    ארהב וישראל הולכים למיתון. 02/04/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.