תל אביב דיור נדלן
צילום: Dan Gold on Unsplash

ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"

ה-OECD עם תחזית פסימית לכלכת ישראל ל-2025 שצופה צמיחה מתונה יותר מזו שצופה בנק ישראל; התחזית ל-2026 של ה-OECD אופטימית יותר מזו של בנק ישראל - צמיחה של 5.5%, אך בתנאי שיש רגיעה ביטחונית

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה OECD צמיחה תחזית

ארגון ה-OECD פרסם את התחזית שלו לכלכת ישראל במסגרתה הוא צופה שהתוצר יצמח בכ-3.4% ב-2025, נמוך מההערכות של בנק ישראל שצופות צמיחה של כ-4%. הסיבה המרכזית לתחזית הפסימית יחסית היא כמובן המלחמה והמתיחות הביטחונית המתמשכת, שפגעו בהשקעות, ביצוא, בתיירות וביכולת של הממשלה לנהל מדיניות פיסקאלית יציבה.


בדוח מצוין שאחת הפגיעות המרכזיות בכלכלה הגיעה דרך ענף הבנייה, שנפגע ישירות מהחלטת הממשלה להפסיק את היתרי העבודה לפועלים פלסטינים, שהיוו כרבע מכוח האדם בענף. מספרם של העובדים הזרים שהובאו במקום הפלסטינים היה נמוך בהרבה, מה שיצר מחסור חמור בידיים עובדות ופגע גם בהשקעות בשאר התחומים.


בתוך כך, ההוצאות הממשלתיות, ובעיקר הביטחוניות, זינקו לשיא. כל אלה, לצד האינפלציה והלחץ על שער החליפין, תורמים לאווירה כלכלית זהירה שמכתיבה תחזית צמיחה מתונה.


ה-OECD מצביע גם על בעיות אחרות שממשיכות להעיב על הצמיחה בטווח הארוך: הקושי בשילוב של חרדים וערבים בשוק העבודה, פערי ההשכלה משמעותיים והיעדר כישורים בסיסיים במתמטיקה ואנגלית, מחסור בדיור וחסמים רבים על ייבוא, במיוחד בתחום המזון. כתוצאה מכל אלה, יוקר המחיה בישראל נותר בין הגבוהים במדינות ה-OECD, ובמיוחד פוגע במשקי בית בעלי הכנסות נמוכות.

רמת המחירים בישראל בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD


מחירים בתחומים השונים של השוק; בכחול - המחירים בישראל, בירוק - הרמה החציונית במדינות ה-OECD.


הנקודות החיוביות

עם זאת, הדו"ח מצביע גם על שורת נקודות אור שיכולות לתמוך בהתאוששות בהמשך. כך למשל, ענף ההיי-טק ממשיך להפגין עוצמה יחסית, בעיקר בזכות פעילות בתחום הבינה המלאכותית, שמהווה כבר כמחצית מהחברות החדשות במגזר. הממשלה השקיעה סכומים לא מבוטלים בתמיכה בסטארטאפים שנפגעו, וה-OECD ממליץ להמשיך בכך תוך חיזוק החיבור בין האקדמיה לתעשייה והרחבת לימודי מדעים והנדסה.

קיראו עוד ב"בארץ"


בנוסף, בדוח מצוין כי אם תושג רגיעה ביטחונית במהלך 2025, התחזית היא להאצה משמעותית בצמיחה ל-5.5% כבר ב-2026, בעיקר הודות לחזרת היצוא, התאוששות הצריכה הפרטית והמשך התנופה בטכנולוגיה. על מנת לממש את הפוטנציאל הזה, ממליץ הדו"ח על צעדים לצמצום הגירעון תוך שימוש בכלים שיפגעו כמה שפחות בצמיחה - כמו ביטול פטורים ממע"מ, העלאת מיסוי על פלסטיק חד-פעמי ומשקאות ממותקים, ורפורמות במערכת החינוך שתתמרץ לימודי ליבה ושילוב בשוק העבודה.


״אני מודה מתאיס גורמן, מזכ"ל ה-OECD על הדו"ח המקיף והמעמיק, המשקף את חוסנה של הכלכלה הישראלית בתקופה בה אנו נמצאים", מסר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. "הדו"ח מעלה אתגרים והזדמנויות שונים שעלינו להמשיך ולהתמודד עימם כדי להבטיח את המשך הצמיחה של המשק בטווח הבינוני והארוך. הדו"ח יסייע לקדם שינויים מבניים במגוון תחומים שיביאו לחיזוק כלכלת ישראל בשנים הבאות. שיתוף הפעולה הפורה בין משרד האוצר וה-OECD הוא נדבך מרכזי בגיבוש מדיניות כלכלית מושכלת ואני מבקש להודות לכלכלן הראשי, לממונה על התקציבים ולציר הכלכלי של משרד האוצר ב-OECD".

קרדיט: דוברות משרד האוצר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שום צמיחה להיפך מיתון ואבטלה. הבורסות בארהב ובישראל ימשיכו לרדת. (ל"ת)
    ארהב וישראל הולכים למיתון. 02/04/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.