ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"
ה-OECD עם תחזית פסימית לכלכת ישראל ל-2025 שצופה צמיחה מתונה יותר מזו שצופה בנק ישראל; התחזית ל-2026 של ה-OECD אופטימית יותר מזו של בנק ישראל - צמיחה של 5.5%, אך בתנאי שיש רגיעה ביטחונית
ארגון ה-OECD פרסם את התחזית שלו לכלכת ישראל במסגרתה הוא צופה שהתוצר יצמח בכ-3.4% ב-2025, נמוך מההערכות של בנק ישראל שצופות צמיחה של כ-4%. הסיבה המרכזית לתחזית הפסימית יחסית היא כמובן המלחמה והמתיחות הביטחונית המתמשכת, שפגעו בהשקעות, ביצוא, בתיירות וביכולת של הממשלה לנהל מדיניות פיסקאלית יציבה.
בדוח מצוין שאחת הפגיעות המרכזיות בכלכלה הגיעה דרך ענף הבנייה, שנפגע ישירות מהחלטת הממשלה להפסיק את היתרי העבודה לפועלים פלסטינים, שהיוו כרבע מכוח האדם בענף. מספרם של העובדים הזרים שהובאו במקום הפלסטינים היה נמוך בהרבה, מה שיצר מחסור חמור בידיים עובדות ופגע גם בהשקעות בשאר התחומים.
בתוך כך, ההוצאות הממשלתיות, ובעיקר הביטחוניות, זינקו לשיא. כל אלה, לצד האינפלציה והלחץ על שער החליפין, תורמים לאווירה כלכלית זהירה שמכתיבה תחזית צמיחה מתונה.
ה-OECD מצביע גם על בעיות אחרות שממשיכות להעיב על הצמיחה בטווח הארוך: הקושי בשילוב של חרדים וערבים בשוק העבודה, פערי ההשכלה משמעותיים והיעדר כישורים בסיסיים במתמטיקה ואנגלית, מחסור בדיור וחסמים רבים על ייבוא, במיוחד בתחום המזון. כתוצאה מכל אלה, יוקר המחיה בישראל נותר בין הגבוהים במדינות ה-OECD, ובמיוחד פוגע במשקי בית בעלי הכנסות נמוכות.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- דיסני בעסקה הגדולה ביותר שלה ואחד הארגונים הבינל' הכי משפיעים יוצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנקודות החיוביות
עם זאת, הדו"ח מצביע גם על שורת נקודות אור שיכולות לתמוך בהתאוששות בהמשך. כך למשל,
ענף ההיי-טק ממשיך להפגין עוצמה יחסית, בעיקר בזכות פעילות בתחום הבינה המלאכותית, שמהווה כבר כמחצית מהחברות החדשות במגזר. הממשלה השקיעה סכומים לא מבוטלים בתמיכה בסטארטאפים שנפגעו, וה-OECD ממליץ להמשיך בכך תוך חיזוק החיבור בין האקדמיה לתעשייה והרחבת לימודי מדעים
והנדסה.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בנוסף, בדוח מצוין כי אם תושג רגיעה ביטחונית במהלך 2025, התחזית היא להאצה משמעותית בצמיחה ל-5.5% כבר ב-2026, בעיקר הודות לחזרת היצוא, התאוששות הצריכה הפרטית והמשך התנופה בטכנולוגיה. על מנת לממש את הפוטנציאל הזה, ממליץ הדו"ח
על צעדים לצמצום הגירעון תוך שימוש בכלים שיפגעו כמה שפחות בצמיחה - כמו ביטול פטורים ממע"מ, העלאת מיסוי על פלסטיק חד-פעמי ומשקאות ממותקים, ורפורמות במערכת החינוך שתתמרץ לימודי ליבה ושילוב בשוק העבודה.
״אני מודה מתאיס גורמן, מזכ"ל ה-OECD על הדו"ח המקיף והמעמיק, המשקף את חוסנה של הכלכלה הישראלית בתקופה בה אנו נמצאים", מסר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. "הדו"ח מעלה אתגרים והזדמנויות שונים שעלינו להמשיך ולהתמודד עימם כדי להבטיח את המשך הצמיחה של המשק בטווח הבינוני והארוך. הדו"ח יסייע לקדם שינויים מבניים במגוון תחומים שיביאו לחיזוק כלכלת ישראל בשנים הבאות. שיתוף הפעולה הפורה בין משרד האוצר וה-OECD הוא נדבך מרכזי בגיבוש מדיניות כלכלית מושכלת ואני מבקש להודות לכלכלן הראשי, לממונה על התקציבים ולציר הכלכלי של משרד האוצר ב-OECD".
- 1.שום צמיחה להיפך מיתון ואבטלה. הבורסות בארהב ובישראל ימשיכו לרדת. (ל"ת)ארהב וישראל הולכים למיתון. 02/04/2025 13:25הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
